העונג בקריאה[קומיקס קרטון]מהרפובליקה הספרותית

הזרה 11

New member
סדרת ביוגרפיות חדשה לילדים מציגה בצורה נגישה

וקלילה את קורות חייהם של אישים ידועים ששינו את עולמנו, מגאון הרנסנס ועד אבי האייפון.

מי היה לאונרדו דה וינצ'י?

רוברטה אדוארדס. איורים: טרו קלי. תירגם מאנגלית: גיא הרלינג. הוצאת שוקן.

מי היה סטיב ג'ובס?

פאם פולק ומג בלוויסו. איורים: ג'ון אובריאן. תירגם מאנגלית: גיא הרלינג. הוצאת שוקן

שהם סמיט 'הארץ': "זה תרגום עברי (בלי קרדיט למתרגם! נו נו נו) לשני ספרונים ראשונים בסדרת ביוגרפיות קצרות לילדים, במקור מבית "פינגווין". הרעיון, המבורך, הוא להציג לילדים, בצורה נגישה וקלילה, את קורות חייהם ומפעליהם של אישים ידועים מתחומים שונים, ביניהם: תומס אדיסון, אלברט איינשטיין, אברהם לינקולן, מרטין לותר קינג, הלן קלר, אנה פרנק, וגם, אהמ... רונלד רייגן, הודיני וג'י קיי רולינג. בסדרת ביוגרפיות נוספת של "פינגווין", המוקדשת ל"נשים של זמננו", דרות בכפיפה אחת הלן קלר, מריה תרזה, מרגרט מיד, גולדה מאיר, הנסיכה דיאנה, דולי פרטון ודיאנה רוס. איך אומרת אחת הדמויות של פלנרי אוקונור: "לא מחומר אחד קורץ העולם".

איור: טרו קלי, מתוך "מי היה לאונרדו דה וינצ'י?".: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2227200.1391331682!/image/4110004494.jpg

החלטתה של הוצאת שוקן לפתוח את הסדרה בעברית בלאונרדו דה וינצ'י וסטיב ג'ובס היא בחירה מעניינת ואף אמיצה, שכן התגובה הראשונית שעוררו בי שני הספרונים היתה הרמת גבה: איך בכלל אפשר להשוות בין גאון רב־תחומי - צייר, פסל, מדען, מהנדס - ששמו הולך לפניו זה 500 שנים, לבין מיליארדר ואיש עסקים אמריקאי?

במחשבה שנייה הבנתי שטעות בידי. נכון, אין לכפור בכך שדה וינצ'י, בידענותו ובשלל כישרונותיו, הופך לאבק לא רק את ג'ובס, אלא כמעט כל מתחרה בן זמננו; אבל כאשר משנים את אמת המידה והוגים במידת השפעתה של כל אחת מן הדמויות על העולם ובוודאי על האזרח הקטן, אין אלא להודות שהמהפכה של ג'ובס - שלא המציא מאום, אלא השתמש בטכנולוגיות קיימות - היא בקנה מידה קופרניקאי ממש.

אשר לספרונים עצמם: הפורמט מאוורר ומשופע באיורים, הסגנון סתמי למדי (עד כי נדמה כי שני הספרים חוברו בידי מחברת אחת), התרגום עצי למדי, אך העובדות מעניינות - ואפילו מרתקות. קראתי בהנאה רבה את שני הספרונים, ואף השכלתי, במיוחד בכל הנוגע לסטיב ג'ובס, שחייו היו לדידי בבחינת נעלם.

למדתי כי ג'ובס אומץ בינקותו, ואביו הביולוגי, עבדול־פתאח ג'נדאלי, היה סורי (סטודנט באוניברסיטת ויסקונסין), שהוא עצמו לא התעניין בבתו מחוץ לנישואים, ליסה, וחידש עמה את הקשר רק בנערותה. פרט פיקנטי נוסף ומפתיע (אותי, לפחות) מתחום חייו האישיים של ג'ובס, הוא יחפנותו והימנעותו מרחצה וריח הזיעה שדבק בו.

אבל כדי שלא יצטייר הרושם כי לפנינו ביוגרפיה צהבהבה, אמהר לציין כי פרטים ממין זה הם בבחינת צימוקים בעיסה שעיקרה סקירת דרכו המקצועית של ג'ובס, חלקו של יד ימינו, "הסטיב השני", מהנדס המחשבים סטיב ווזניאק, ותהליך בואם לעולם של כל אותם מכשירים המושלים בנו כעת: המחשב הביתי, העכבר, האייפוד, האייפון והאייפד.

צילום: איור: ג'ון אובריאן, מתוך הספר "מי היה סטיב ג'ובס?": http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2227201.1391331715!/image/1297000250.jpg

פרק אחד מוקדש לפיתוח של חברת "פיקסאר" ולהתפתחות האדירה של תחום האנימציה הממוחשבת. כנהוג באמריקה מודגש תפקיד הרעיה, מועלה על נס ערך המשפחה ונזכרים מפעלי צדקה ונדבנות. הספרון מסתיים במלותיו נטולות ההשראה של בעל מאה אחר, ביל גייטס, חברו ויריבו של ג'ובס: "אלה שהתמזל מזלם לעבוד איתו יודעים שהם זכו לכבוד פשוט משגע".

הספרון על לאונרדו דה וינצ'י עוקב אחר צמיחתו של גאון הרנסנס, מילדותו כבן לא־חוקי לאיש עסקים טוסקני ואיכרה ענייה, ועד למותו בבית שהעניק לו פרנסואה הראשון, מלך צרפת, בתחומי ארמונו שבאמבואז. התחנות שבדרך הן: העבודה בסטודיו של אנדראה דל ורוקיו, ציור "הסעודה האחרונה", נדודיו עם בן חסותו הצעיר, סלאי, שהיה ככל הנראה מאהבו, עובדה מן הסוג שאין נהוג לציין בספרי ילדים שמרניים (חבל. ציון העובדה, בפשטות, לקוראים צעירים, היא נדבך חשוב בחינוך לחשיבה פלורליסטית ולהכרה בכך שרבים, טובים ומוכשרים, נמנים עם אוהבי בני מינם).

הספר אינו מזניח גם את הגותו של דה וינצ'י בענייני מדע, רפואה והנדסה, מרפרף על פני כמה מהמצאותיו, וכמובן, מוביל אל האייקון המזוהה עמו יותר מכל, המונה ליזה.

המונה ליזה כבר מזמן היתה לקלישאה, אך היא מוסיפה להתקיים, לחייך את חיוכה השלֵו, הלגלגני, צופן הסוד, אל ההמונים המטריחים עצמם במבוכי הלובר, ומעל שלטי חוצות, פרסומות וטי־שירטים. גם כשמדביקים לה שפם היא אינה באמת משתנה. היא אחת ויחידה. אין לה דור שתיים, שלוש, חמש וחצי. היא בלתי ניתנת לשדרוג. היא היא. היא הנצח.

אני מאחלת לסדרה הצלחה ומקווה שיהיה לה המשך, ושאותו המשך לא ייכנע לתכתיבי פופוליזם (העדפת סיפור חייה של ג'י קיי רולינג על פני, למשל, אלו של רוזה פארקס או תות אנך אמון). בחירה נבונה ומגוונת תקנה לקוראים הצעירים לא רק מידע, אלא גם הקשר, ואמות מידה לגדולה; אמות מידה שאינן מצב כלכלי או דירוג בגוגל.

סטטיסטיקה לקינוח: מספר האזכורים של ג'ובס 1,030,000,000 הוא פי 60 גבוה מזה של דה וינצ'י, 16,800,000 - ושמו עולה מיד עם הקלדת שלוש אותיות שמו הראשונות. את דה וינצ'י מקדימים, בהפרש עצום, לאונרדו דה קפריו ולאונרד כהן.
 

הזרה 11

New member
איור היום


http://ajutorlaexamene.files.wordpr...ing-lots-of-books-in-piles-drawing-symatt.jpg
 
למעלה