"אימא שלי תמיד ממהרת "

"אימא שלי תמיד ממהרת "

כתבה :הדסה יובל
איירה דורון זוהרי שמש .בהוצאת הקיבוץ המאוחד/2013 .
את הספר הזה אני מקדישה לבתי הבכורה שבבוקר וגם בערב "היא תמיד ממהרת "
לארגן,ולהלביש ,להוסיף לתיק האוכל של הילדים .להתלבש ,להתאפר להסתדר ,משהו לשתות ,עוד משהו להכניס לתיק
האישי שלה .ומנגד מחוגי השעון אצים רצים.
,ובאיור ,הנה היא האימא מלאת מרץ ,היא ממהרת בוקר ,צהרים וערב .לה ילדה בגיל הגן ותאומים אצל המטפלת .והיא עצמה אימא עובדת .
בבוקר להכניס לגן את הילדה ,להביא למטפלת את התאומים .בשעת ובצהרים את הילדה לאסוף מהגן ומאוחר יותר לשחרר את המטפלת ואת התאומים להביא הביתה .והיום לא נגמר ,בישולים למחר ,כביסות , ומשרד ופגישות יוזמות והחלטות וסידורים .וזה המצב
" לפעמים, מרוב מהירות ,אימא שלי
עושה כמה דברים בבת אחת ,
כמו למשל ,לנקות את הביתצ ולדבר בטלפון.
או לדבר בטלפון ולהאכיל את האחים שלי ,
או לקפל כביסה ולדבר בטלפון".
כול הזמן צלצולים צילולי הטלפון שאינם מפסיקים ועימם שיחות נכנסות ויוצאות
 
"אימא שלי תמיד ממהרת "חלק ב'

וכך מתארת הילדה ומספרת על האווירה בבית ובעיקר ומשתפת אותנו בתחושותיה.
בבוקר במיוחד כשאימא אותה מזרזרת ובה גוערת ו"מספיק כבר !"
אני עונה לה "אוף!תפסיקי למהר אותי !"

או אז היא מרגישה ויודעת אימא אותה לא שומעת ,כאילו רגליה צמחו והתארכו "הראש שלה מתרחק ממני "
ויום אחד מספרת הקטנה על החלטתה ,לבקש לגן לא כריך עם גבינה צהובה ,אלא פיתה עם חביתה כמו של שירה .פיתה עם חביתה טעימה .
הענין הוא שלאורך כול היום ,היא לא הצליחה להביא את אימא לרגע אחד של הפסקה והקשבה .במהלך היום העינינים בוערים
לאימא לא היה זמן להתפנות לילדה , לא בדרך חזרה ,ולא בארוחת ערב .
אימא עסוקה ,טרודה ,ושוב מרוחקת "והרגלים שלה שוב צמחו והתארכו" ובקשת הפיתה עם החביתה נשארה בעינה עומדת .
אבל הילדה לא ויתרה ודרך לתשומת ליבה של אימא מצאה גם מצאה .
האם למחרת הבקשה התמלאה ? ואימא האם להנאת הילדה הכינה פיתה עם חביתה .ובדרך לפה ושם אולי עם עצמה לרגע עצרה..
מזמינה אתכם לחוות רגעים בבית משפחה רגילה וסוערת ששם גרה גם ילדה ואחים תאומים.
ולהזכר למבוגרות שביניינו בתקופה יפה שהיתה ...
 

r i n i

New member
כתבו עלי ספר????

מאירוע היום בבוקר:
אמא קמה, מתלבשת מהר, מעירה את הילדים, מכינה ארוחות בוקר, מכינה כריכים, מארגנת את התיק שלה (כי אתמול יצאה עם תיק אחר) גומרת להסתדר (להסתרק, להתאפר), שותה שלוק אחרון מהקפה.
יוצאת מהבית עם הגוזל מגיעה לרכב ממהררררררררת.
הגוזל מודיע ששכח את הכדור בבית
אמא בעצבים עולה איתו הביתה לוקח את הכדור, יורדים לרכב, אמא בעצבייייייים: אם אינ מאחרת היום אתה לא רואה מחר בבוקר טלויזיה.
נפרדת מהילד ליד שער ביה"ס בנשיקה וחיוך (והילד לא בטוח אם אמא עוד כועס או לא, לא, אמא כבר לא כועסת).
אמא ממהרת לעבודה: פקק פקק פקק, בסוף אמא מגיעה בדוק בשעה 08:00.

מה צפוי עדיין:
אמא מסיימת עבודה, רצה לקנות מתנה ליום ההולדת אחה"צ, לוקחת את הגוזל הביתה, מספיקה להפעיל את מכונת הכביסה, מחליפים בגדים ונוסעים ליום הולדת. משם אמא נוסעת לקניות, אמא חוזרת מקניות ועוד מעט צריך להחזיר מיום ההולדת.
חוזרים הביתה, מסדרת קניות, תולה כביסה מתחילה להתארגן עם בישולים לשבת........
 

הזרה 11

New member
r i n i, מה שנקרא:'סופר אמא'
:

תמונה: http://simplesew.com/wp-content/uploads/2013/07/flying-mom-kids.jpg

וספר מהילדות: http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=45794&langpage=heb
 

r i n i

New member
תודה


זה לא כל יום ככה אבל זה היה ככה אתמול.

בין סיום הקניות לחזרה לקחת את הגוזל ליומולדת עוד אספתי את החייל הצעיר מתחנת הרכבת (בעיר אחרת, כמובן).
פשששש, זה היה יום....
 
אם על אמא-אז על אמא שלי..משהו שכתבתי

אימא
אימא, אני רואה אותך עדיין עם חוט ומחט בידיים, תופרת.

תפרת לי בגדים לחתונה,
ואז תפרת שמלה לבת מצוה של נגה שלי - זוכרת אימא?
ובין לבין תפרת פיג'מות לבנים.
אימא- אני רואה אותך יושבת איתי ועם ילדיי ומכינה להם תחפושות לפורים.
ופעם אמרתי לך- תעשי כך ולא אחרת.
ואת ענית לי- אם את יודעת כל כך טוב - תעשי את. אבל עשית כמו שביקשתי...
אני רואה אותך אימא, מקפלת לי את הכביסה ומניחה בצד את הצריך תיקון,
וכבר אוחזת שוב חוט ומחט ומתקנת, פה כפתור ושם מכפלת.
את מכנסי הזחילה הראשונים את תפרת -
כדי שלא ישתפשפו להם הברכיים, כך אמרת.
אני רואה אותך אימא, אופה לנו את הסמבוסק עם הגבינה הנהדרים שלך.
אני רואה אותך באה אלי אחרי כל לידה עוזרת ותומכת.
כן, אימא, אני עדיין רואה אותך. את שומעת אותי, אימא?
אני רואה אותך יושבת בשמש במרפסת ואומרת – אח איזה שמש נהדרת.
אני רואה אותך בביתי בערבי חג אחרי שאבא נפטר.
אני גם רואה אותך אימא, כשכבר לא יכולת לעשות את כל זה.
אני גם רואה אותך אימא, כשכבר לא יכולת לעשות את כל זה.
יושבת בכיסא גלגלים ונאנחת.
כמה היה לי קשה לראות אותך כך כואבת.
אימא, את שהיית כמו נמלה חרוצה, כל היום עמלה,
איך הפכת לכזאת עייפה?
אימא, לא אמרתי לך מספיק – אבל תדעי שאני אוהבת אותך.
עברו המון שנים ,אך אני עדיין חושבת עלייך- אימא.
 

חרצית10

New member
היתה לי צמרמורת כשקראתי זאת. שחרזדה, הכל מהלב

ורואים את אהבתך לאמך.
 
שחרזדה יקרה

ללוא השכלה ,לארוג ולתפור ידעו האימהות , לבשל בישלו מיני תבשילים,גם ללוא קורסי בישול . לאותם ריחות שעלו מהסירים ולאותם טעמים, מתגעגעים היום ,ומנסים לשחזר מתכונים .וידן היתה נטויה במלאכות ממלאכות שונות ובעיקר והכי חשוב יד חמה ומלטפת תמיד היתה שם .....ללוא השכלה ..........
על מה שכתבת ותארת במילים כול כך חמות , ועל האימא מיוחדת שהיתה לך - .איתך בהתרגשות .
,
 
למעלה