מחשבות על פגייה

[toxic babe]

מחשבות על פגייה

אז כשהתחלתי ברצינות לחשוב איפה אני רוצה לעבוד שללתי המון תחומים.
קודם כל מסרבת בתוקף לפנימית ושום דבר לא יזיז אותי מזה (וכן כבר אמרו לי רבים וטובים שכדאי להתחיל בפנימית כי אז אני אהיה סופר אחות)
חדרי ניתוח זה ממש לא אני...
בקיצור הגעתי למסקנה שפגייה יכול להיות פתרון מעולה.
מצד אחד זה יותר מאתגר מבחינת עשייה מאשר יילודים לדעתי, מצד שני לא נראה לי שיש שם עבודה פיזית כמו במחלקות עם מבוגרים.
גם אני מאוד רוצה לצאת לקורס של יועצת הנקה והבנתי שניתן לעשות זאת דרך פגייה. אני גם מבינה שצריך לעבור קורס על בסיסי בט"נ יילוד.
כמובן שיש למחלקה את הקושי שלה, הקושי הנפשי כמובן. אבל יצא לי לדבר עם אחות שעבדה בפגייה והיא אמרה שדווקא הרבה מאוד פגים מתקדמים יפה ואין הרבה תמותה כמו שזה נראה כלפיי חוץ אולי.
אז יש פה עוד אנשים שעבדו בפגייה ויכולים לחלוק איתי את החוויות שלהם?

 

[תות ירוק בהיר]

אני עובדת בפגייה

בעבר עבדתי ביילודים והתחלתי בפנימית.

תשמעי, אין סיבה שתעבדי בפנימית אם את לא מתחברת לתחום. אני התחלתי בפנימית בגלל שעשיתי סטאז' בפנימית ואהבתי את המחלקה וקיבלתי סיפוק והיה לי טוב, אז נשארתי באותה מחלקה. אחרת לא הייתי שם.
מדובר על עבודה פיזית קשה ועם כל היתרונות יש חסרונות.

במחלקת יילודים פשוט גן עדן, את מטפלת באוכלוסייה בריאה, מקום חיובי מאוד. אני אבל מהתחלה רציתי פגייה, כי כל התחום של טיפול נמרץ מאוד מעניין אותי ונשמע מאתגר.
החלטתי ועזבתי לפגייה, אני עוד חדשה בתחום אבל נראה לי מצאתי את מקומי.

אם את לא רואה את עצמך עובדת עם מבוגרים, אם את רוצה לצאת לייעוץ הנקה אין סיבה שתתחילי בפנימית.

אם יש עוד שאלות אני אשתדל לענות

 

[YULI9]

עבדתי בפגייה יותר מ16 שנים

התחלתי כסטודנטית , עשיתי קורס טיפול נמרץ ילדים ילודים ופגים.
קורס יועצות הנקה עשיתי באופן עצמאי אחרי שכבר עזבתי את בית החולים.
כמו לכל מקום לפגייה יש יתרונות וחסרונות.
קשה לי להיות אובייקטיבית כי מאוד אהבתי את המחלקה שלי ונהניתי מהעבודה.
יכולה לספר לך על הניסיון שלי במחלקה ובפגיות אחרות שהתנסיתי בהם.
קודם כל אם התחום מושך אותך העבודה מאוד מעניינת ומאתגרת, טיפול נמרץ פגים זו יחידת טיפול נמרץ עם היתרונות והחסרונות של עבודה ביחידה.
שלא יהיה לך ספק, העבודה יכולה להיות מאוד קשה ולחוצה,העומס גדול והאחריות היא מאוד כבדה.
היו משמרות שיצאתי על סף התמוטטות.
יש בדרך כלל מחסור תמידי בתקנים ובכוח אדם, בישראל יש פיגור מאוד גדול אחרי ארצות מערביות אחרות בנושא תקינה בפגיות.
מצד שני יש הרבה מקום ליוזמה להתקדמות ולהתפתחות אישית.
בעיני הקושי הגדול חוץ מהעומס והלחץ זו לא התמותה אלא התמודדות עם הורים באחת מהתקופות הקשות בחייהם, זו יכולה להיות תקופה ארוכה ויש הורים שמתקשים להתמודד ומגיבים בצורות שדורשות התמודדות לא פשוטה שמהווה אתגר לא לצוות שנזקק להרבה סבלנות סובלנות ואמפתיה, את מטפלת לא רק בפג, את מטפלת ביחידה משפחתית שלמה, זה לא תמיד פשוט.
מצד שני יש המון המון סיפוק, לראות את הפיצפונים האלו שלפעמים לא יותר גדולים מכף ידך גדלים ויוצאים הביתה כתינוקות לכל דבר, הורים שפתאום מחבקים אותך בסופר ואומרים לילד בן השבע "אתה רואה, האישה הזו הצילה את החיים שלך"

.
אישה שאומרת לך, תדעי לך שרק בזכותך הצלחתי להיניק את התינוק שלי.
מכתבי תודה שמחממים את הלב.
אני מציעה שאם התחום מושך אותך תנסי ותראי, מקסימום תוכלי לשנות את דעתך.
בכל מקרה בהצלחה בכל מה שתבחרי

 

[toxic babe]

תודה על התגובה

תראי אני בטוחה שבכל מחלקה יש את הקשיים שלה,
אבל אם נניח נשווה את זה לפנימית אני בטוחה שמבחינת עומס פיזי וגם נפשי- אנשים פשוט קורסים שם. גם המטפלים וגם המטופלים.
אני מבינה שעיקר המאמץ הוא לטפל במשפחה שחווה טראומה כאשר נולד להם פג, בכל מחלקה יש את הפן ההדרכתי, התמיכתי, האמפטי.
אני מבינה ששם יש יותר את זה וזה דווקא מה שאני אוהבת. הרי מה שבסופו של דבר מצופה מאחות היא להיות אותה אחת שגם תתן טיפול ואת המידע,
אבל גם זאת שתדע לעודד כשצריך ולתת יד תומכת.
הייתי בבית חולים גדול במרכז ונאמר לי שעכשיו אין להם חוסר באחיות בפגייה, מה שנשמע לי קצת מופרך ביחס לזה שאני יודעת שחסרים צוותים רפואיים בפגיות.
נראה לי שהדבר החשוב ביותר זה הסיפוק בעבודה, כמו שאת סיפרת שפתאום ראית את התינוקות האלו גדולים ומרגישים סוג של גאווה. בכל זאת עזרת למישהו שרק התחיל את דרכו בעולם.

 

[YULI9]

יש סיכוי טוב שתאהבי את העבודה בפגייה

זה שאין מקום בפגייה זה לא מופרך.
יכול מאוד להיות שכל התקנים מלאים, הבעיה היא שאין מספיק תקנים.
אחות חדשה בפגייה זו השקעה גדולה מצד המחלקה, יכול לקחת כמה שנים "לגדל" אחות שמסוגלת לתפקד במלוא הכוח וחלק מהאחיות פורשות באמצע.
לכן תמיד יעדיפו מישהי שכבר עבדה כמה שנים בפגייה אחרת ורצוי שיהיה לה כבר קורס ט"נ
לדעתי יש לך שתי אפשריות, לחפש בית חולים ששם יש מקום (אם את לא מתעקשת על המרכז אני יודעת שבית ששערי צדק בירושלים עומדים להרחיב את הפגייה שלהם ואני חושבת שישמחו לאחיות).
או להתחיל במחלקה כמו יונקים ויולדות ולחכות שיתפנה תקן בפגייה, אחרי שנה שנתיים תוכלי לבקש לצאת לקורס ט"נ, אחרי הקורס יהיה לך יותר קל להתקבל.

 

[toxic babe]

זאת בדיוק הבעיה

שכל מערך המיילדות מה שנקרא, תפוס ועוד יש תור אליו. אז לא כל כך קל להתקבל ליילודים ובטח לא ליולדות. כולן שם או רובן רוצות לצאת לקורס מיילדות.
גם להתחיל במקום אחר שלא קשור, לאו דווקא יעזור. האמת שאני כן מתעקשת על מרכז, ירושלים לא בא בכלל בחשבון.

 

[YULI9]

תצטרכי לעשות שיקול

או לבדוק בעוד בתי חולים במרכז, לדעתי לא כדאי להתפשר על איכות הפגייה ובית החולים.
או למצוא מחלקה אחרת, יש הרבה מחלקות שהן לא פנימית ודי נחמד לעבוד בהן ולחכות שיתפנה מקום.
אגב,לדעתי המחלקה הקרובה ביותר באופי העבודה לפגייה זה לא ילודים אלא טיפול נמרץ ילדים