האם אנחנו באמת לוקחים אחריות ?
אני מצרפת כתבה על נושא החיידקים העמידים (נכון, אני מושפעת מאוד מהקורם העל בסיסי שאני לומדת.....)
אין ספק שזה הנושא "הבוער" היום בבתי חולים.
אני רוצה פתוח דיון על נושא האחריות שלנו כאנשי מקצוע.
האם כאשר חולה בוודאות נדבק במחלקה שלנו בחיידק עמיד, על ידי הידיים שלנו, האם אנו רואים בכך כשלון שלנו כאנשי מקצוע?
אני לא מדברת על רופאים מול אחיות וכו', אלא כל אחד מאיתנו, האם מרגיש שיש לו חלק בכך?
הרי פורסם בדו"ח מבקר המדינה שכ- 4000-6000 איש מתים בשנה מסיבוכים של חיידקים עמידים.
וזה קצה הקרחון....
איפה ההארכה של ימי האישפוז? כמה כסף זה עולה למערכת הבריאות?
ובעצם הכל מתחיל ונגמר בהגיינת ידיים.....
אני מסכימה מראש לגבי עומס העבודה, הצפיפות וכו'.....
השאלה שלי היא האם זה עובר לידנו כאשר מתווספת האבחנה של חיידק עמיד
או שאנחנו באמת מרגישים באיזה שהוא מקום אחראים על כך?
ואם לא.... אולי זו הסיבה שההענות להגיינת ידיים כל כך נמוכה (סביב 40%.... ובמקרים טובים, עם הרבה התערבות ותצפיות 70%)???
עידן האנטיביוטיקות תם....ואין לנו ברירה אלא לחזור לשיטות של פלורנס.....
אני מצרפת כתבה על נושא החיידקים העמידים (נכון, אני מושפעת מאוד מהקורם העל בסיסי שאני לומדת.....)
אין ספק שזה הנושא "הבוער" היום בבתי חולים.
אני רוצה פתוח דיון על נושא האחריות שלנו כאנשי מקצוע.
האם כאשר חולה בוודאות נדבק במחלקה שלנו בחיידק עמיד, על ידי הידיים שלנו, האם אנו רואים בכך כשלון שלנו כאנשי מקצוע?
אני לא מדברת על רופאים מול אחיות וכו', אלא כל אחד מאיתנו, האם מרגיש שיש לו חלק בכך?
הרי פורסם בדו"ח מבקר המדינה שכ- 4000-6000 איש מתים בשנה מסיבוכים של חיידקים עמידים.
וזה קצה הקרחון....
איפה ההארכה של ימי האישפוז? כמה כסף זה עולה למערכת הבריאות?
ובעצם הכל מתחיל ונגמר בהגיינת ידיים.....
אני מסכימה מראש לגבי עומס העבודה, הצפיפות וכו'.....
השאלה שלי היא האם זה עובר לידנו כאשר מתווספת האבחנה של חיידק עמיד
או שאנחנו באמת מרגישים באיזה שהוא מקום אחראים על כך?
ואם לא.... אולי זו הסיבה שההענות להגיינת ידיים כל כך נמוכה (סביב 40%.... ובמקרים טובים, עם הרבה התערבות ותצפיות 70%)???
עידן האנטיביוטיקות תם....ואין לנו ברירה אלא לחזור לשיטות של פלורנס.....