עצובה ומאוכזבת...רוצה לשתף אתכם.

[polar snowflake]

עצובה ומאוכזבת...רוצה לשתף אתכם.

עד כה בעיקר שמעתם ממני דברים טובים על העבודה שלי , זה סיפור שונה במהותו...
אולי מישהו מכם זוכר, אני עובדת במחלקת תינוקות בבית חולים גדול.
ואנחנו עוברים בימים אלה הכנות אחרונות לקראת האקרדיטציה . מה שאומר, שהלחץ עלינו הוא אסטרונומי, וכיוון שנודבתי (והדגש הוא על נודבתי- זה לא היה התנדבותי וזה לא מרצוני החופשי) ל"צוות האקרדיטציה" זה אומר שבאותו שבוע אני איאלץ לעבוד רק בקרים מ 7- 16:00 - 6 פעמים בשבוע למרות שאחוז המשרה שלי הוא 90% .. וזה תוך פגיעה אנושה בלימודים שלי לתואר שני...כי חלק ניכר מהזמן שלי מתבזבז על ההכנה לאקרדיטציה, במקום על התכוננות למבחנים וכתיבת העבודות...
וכל זאת במסגרת משמרות מתישות של 18- 25 תינוקות בחדר...
אבל הקש ששבר את גב הגמל זה העובדה שביום שבת האחרון הותקפתי על ידי יולדת נרקומנית, שדחפה אותי בכוח, קיללה, צרחה ואיימה עלי לעיני מחלקה שלמה.
השומרים שהיו שם- לא נקפו אצבע כדי לעזור לי, רק פיטרלו הלוך ושוב במבט זחוח ולא הוציאו מילה, אחראית המשמרת (שהיא גם הסגנית)התחבאה בחדר שלה כמו עכבר מפוחד, ואפילו לא העלתה בדעתה לזמן את צוות האלימות... מי ריחם עליי? ההורים לתינוקות שהיו אצלי בחדר שהיו מפוחדים לא פחות מימני, ובעיקר אבא אחד שנעמד ביני ובינה כדי שהיא לא תעיז להתקרב אלי בזמן שאני מטפלת בתינוקת שלו...
אם אני לא הייתי מתעקשת להגיש דו"ח אירוע חריג, כל הפרשה הייתה נסגרת בזה, ובמילים של האחראית: "המטופלת הזאת מתנהגת ככה כלפי כולם, אל תקחי אותה אישית, וזה איומים ריקים, והיא לא הראשונה וגם לא תהיה האחרונה, תירגעי"

אבל מה שפגע בי, היה לא היולדת, אלא האפסות המוחלטת של אנשי הביטחון, האימפוטנציה הבלתי נסבלת שלהם, וחוסר הרצון שלהם להתערב ןלעשות מה שצריך כדי להגן על הצוות, ההורים האחרים והתינוקות מפני המטורפת...
שלא לדבר על הזחיחות והאדישות של הנהלת המחלקה...
אז לדרוש התמסרות מוחלטת לצרכים של המחלקה ולאקרדיטציה- זה כן,
אבל להגן ולגבות בשעת הצורך- זה לא.
אני כל כך מאוכזבת. כל כך עצובה. ירידת מוטיבציה מוחלטת לחלוטין.
זהו. רק רציתי לשתף... וחשוב מכך- למבקרי הפורום ששוקלים לעשות הסבה לסיעוד- קחו בחשבון. זה לא המקום היחיד, זה לא האירוע היחיד. .
הזילות שבה מתקבלת אלימות כלפי צוות מטפל- אפילו במסגרת ההנהלה מתקבלת באדישות מוחלטת.
לתפארת מערכת הבריאות של מדינת ישראל.

 

[shiralan]

קודם כל שולחת לך חיבוק וירטואלי

חוויתי את הסיטואציות בעצמי...אני מכירה את ההרגשה.... וזה כואב
והכי עצוב, שזה לא משתחרר. אתה חווה את הסיטואציה שוב ושוב.....
אני ממליצה לך לפנות לועד האחיות.
לבקש פגישה ולבקש את עזרתם בשיחה, עם האחות הראשית.
תעשי מאמצים להעלות את המקרה לדיון ברמת ההנהלה.
את גם זכאית לליווי כלשהו, מקצועי.
תבקשי שיחה אולי עם פסיכולוג של בית החולים- לא כי את "פסיכית" חלילה... אלא כי זה לחשוב לפרוק את הסיטואציה עם אדם שזה מקצועו ויכול ללוות אותך בתהליך.
אני זוכרת שהיה מקרה שעלה לכותרות בו אחות שהיתה נתונה ללחץ גדול בעבודתה לא הוכרה אח"כ ע"י הביטוח הלאומי.
למרות שהיו המלצות חד משמעיות ע"H גורמים מקצועיים.
חשוב לא לוותר.
בתקופה שהייתי אחות אחראית, עברנו פה בדרום את עופרת יצוקה. הקמנו צוות של עו"ס ופסיכולוג מהמחוז שעברו בקרב הצוותים וניהלנו שיחות איתם לאוורו הרגשות.
זה היה מאוד חשוב וטרם הרבה לאנשי צוות שהשאירו את המשפחות בבית יצאו לעבודה.
היו כאלו שלקחו מאוד קשה את הקופה, עם כל ההזעקות והטילים והם שזכו לליווי אפילו מתמשך.
אנחנו פה בשבילך.....

 

[polar snowflake]

המון תודה על החיבוק ,גם אם וירטואלי...

אני בהחלט אשקול את זה!

 

[ברחתי מבית משוגעים]

ממש מצער לשמוע.
מקווה שתתאוששי מזה מהר ותצליחי להמשיך הלאה ולאהוב את העבודה שלך ולהיות גאה בה.
מסכימה איתך זה נשמע ממש מתסכל.
כשיש הר של ציפיות אבל 0 גיבוי כשצריך.
בואי נגיד שזה לא יחודי למערכת הבריאות.
ואכן את לא לבד,
הנה רק מעכשיו ידיעה-
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4476224,00.html
ויש כאלה כל שני וחמישי.
ואז פעם ב.. יש ידיעה על שביתה בת שעה. וממשיכים הלאה עד המקרה הבא.
ממש עצוב

 

[polar snowflake]

זה באמת עצוב.

כל עוד אין הרתעה, מטופלי ימשיכו להתנהג ככה לצוות מטפל.
גועל נפש . וכפיות טובה של המערכת שלא מגנה על הצוות שלה.

 

[toxic babe]

מזעזע

קודם כל אני באמת עצובה לשמוע על המקרה שקרה לך, גם אם זה באמת משהו לא אישי, אלא ברור שהאישה הזאת לא בסדר, זה עדיין לא נעים.
במיוחד אני בהלם מההתנהגות של "הביטחון" שכנראה לא מעניק מספיק ביטחון אלא רק נמצא בבית החולים לקישוט.
כמובן גם הצוות לא בסדר אם הוא לא עמד לצדך.
אני חושבת שכדי להלחם בזה צריך לפעול בכמה חזיתות. דבר ראשון מבחינה משפטית- לתת מאסר בפועל (!) למי שתוקף צוות רפואי באופן מילולי או פיזי. דבר שני לאפשר יותר חופש פעולה לביטחון שכנראה גם הם כבולים להוראות כאלה ואחרות. דבר שלישי זה מבחינת הצוות ואני ממש לא מתכוונת אלייך באופן אישי אלא באופן כללי. יש הרבה אנשי צוות שאני באופן אישי נתקלתי שהם פשוט חסרי סבלנות, זורקים מילים פוגעות בלי לחשוב בכלל. אני ממש לא מצדיקה אלימות במקרה הזה, אבל אין ספק שזה משהו שיכול להניע אחרים לאלימות. גם אני חושבת שלפעמים זה נובע מעומס ועייפות שהיא מובנת ואז גם צריך לפנות למדינה שתרפא את מערכת הבריאות החולה שלנו.

 

[polar snowflake]

אני דווקא מסכימה...

בית החולים הוא מקום מלא מתחים ולחצים, טבעי שמידי פעם אדם יפרוק את הכעסים שלו בהרמת קול או טון לא נעים. אבל יש גבול מאד רציני בין זה, לבין אלימות פיזית ומילולית...
ובאמת, גם לדעתי, רק עונש מאסר בפועל ירתיע מקרים כאלה.

 

[evil moon]

מוכר...

מסכימה עם כל מילה...

 

[polar snowflake]

עידכון

טוב, אחרי שיחה עם האחות האחראית הובהרו כמה דברים , וקיבלתי הסבר מאיר עיניים ותובנה לאיך דברים מתנהלים ויתנהלו בבית החולים שלנו.. אחרי השיחה הזאת, נרגעתי קצת, והבנתי שזה לא היה רשלנות ספציפית וחוסר אכפתיות במקרה שלי אלא שככה הדברים מתנהלים ברוב מקרי האלימות במחלקות כמו שלנו...
מה שהוביל אותי למסקנה שאם ככה זה, וככה הדברים מתנהלים כשגרה, אז אני יכולה לקבל את זה, ולהיות מוכנה נפשית למקרה הבא שבוודאות יבוא , או שאני יכולה להתחיל לחפש מקום שבו סוג האוכלוסיה המטופלת הוא אחר...

 

[ברחתי מבית משוגעים]

את יכולה להסביר מה זה אומר "מחלקות כמו שלנו" ומה הכוונה מקום שבו סוג האוכלוסיה המטופלת הוא אחר?
אפשר בפרטי.

 

[evil moon]

אבל בכל מחלקה

זה יכול לקרות....אי אפשר לבנות על זה שתמצאי מקום שבו "סוג האוכלוסייה הוא אחר"...בכל מקום אפשר להתקל בנרקומנים, שהם גם ממש לא היחידים שיכולים לתקוף אותך...דווקא מחלקת תינוקות בתל השומר(סליחה, זה נשמע לי תל השומר לפי הסיפור) הוא מקום עוד די שפיר מהבחינה הזו...כי זה בית חולים במרכז ואוכלוסייה יותר "מעודנת"....וגם לפחות המטופלים עצמם לא יתקפו שם, אלא רק המשפחות...

 

[ברחתי מבית משוגעים]

אולי בבתי חולים פרטיים למשל

בעיות כאלה פחות נפוצות
[השערה שלי]

 

[toxic babe]

גם אני חשבתי על זה

אבל זה לא רק בגלל האוכלוסייה שמגיעה, אלא גם בגלל שתנאי העבודה שם יותר פשוטים פשוט כי אין עומס כמו בבית חולים ממשלתי.

 

[polar snowflake]

מסכימה..

זה גם מה שאני חושבת...משהו אומר לי שבבית חולים אסותא למשל קטן יותר הסיכוי להיתקל בנרקומנים והומלסים שמגיעח לטיפול במסגרת פרטית

כמובן שזו לא האוכלוסיה היחידה שעלולה להיות אלימה...אבל לפחות עם בנאדם נורמטיבי גם אם הוא רותח מכעס ניתן להגיע לעמק השווה..כאלה מקרים דווקא היו לי וזה תמיד נפתר בשלום...זה האוכלוסיה הלא נורמטיבית שאליה אני לא רוצה להתקרב יותר...

 

[shiralan]

תתפלאו, אבל אוכלוסיות עמידות

כלכלית יכולות להיות אלימות באותה המידה.
זה נובע מרמת תובענות גבוהה הרבה יותר.... רגילים שהכל מגיע.....כאן ועכשיו.
לפעמים האלימות המילולית שלהם לא פחות פוגענית.
אני לא חושבת שלעבור מקום עבודה זה הפתרון.
אלימות נמצאת בכל מקום.
זה משהו שהשתנה באוירה הלאומית.... כאילו סיר הלחץ עומד להתפוצץ
והמערכת נשארה בלי מענה.
קודם כל צירך לתת כלים לצוותים הרפואיים.
איך להתמודד ולדעת להוריד את הלהבות לפני שמתפוצצות.
מנסיוני, ואני בטוחה שגם אתם מכירים את זה:
בכל מחלקה יש את האחיות שיודעות להרגיע את הרוחות ואת האחיות שתמיד מלבות את הרוחות.
יש את אלו שהאחראית יודעת לשלוח לחדרים עם המשפחות "הקשות" ואת אלו שהיא תרחיק עד כמה שיכולה.
יש אנשים שזה טבעי אצלהם, יש כאלו שצריכים ללמוד ולקבל כלים.

 

[תות ירוק בהיר]

כמה שאת צודקת.

 

[ברחתי מבית משוגעים]

אבל זה לא רק זה

ממש לא כל אחות שנוהגים כלפיה באלימות מרוויחה את זה ביושר.
אולי יש כאלה שכן, כי לפעמים לאנשים שחוקים יכולות להיות התבטאויות לא במקום, ועדיין, אסור להפוך את האלימות ללגיטימית. חייבים לעשות משהו בשביל שאנשים יפסיקו להרגיש חופשיים כל כך בפגיעה בצוות המטפל.
אני לא מבינה למה מחכים.. לרצח?!

ואת צודקת שלאנשים עמידים יש דרישות משלהם, אבל זה בכל זאת אחרת בבי"ח פרטי, ולא רק תלוי אוכלוסיה. אני נוטה להאמין שגם העומס על האחות הוא קצת אחר, סביבת העבודה היא אחרת. וזה משפיע.

 

[evil moon]

כשמשלמים

עם ישראל רוצה לסחוט עד תום את מה "שמגיע לו "(לדעתו מגיע לו....וזה הההכלללל)...לא יודעת עד כמה זה יכול להגיע לאלימות פיזית(ולדעתי זה תמיד יכול), אבל הגועל נפש שבזה....באמת שעדיף כבר נרקומנים

 

[polar snowflake]

פה אני לא כל כך מסכימה איתך.

יוצא לי לראות הרבה מאד אנשים אמידים, בגלל ש חלק גדול מהאוכלוסייה שמגיעה אלינו היא ממרכז הארץ ומאיזורי מגורים מבוססים., במיוחד גם כאלה שיכולים להרשות לעצמם מלונית לאחר הלידה.
ונכון, לפעמים לחלקם יש פוזות ודרישות, אבל עוד לא קרה לי או לקולגות שלי בעיות איתם מעבר לויכוחים או דרישות כשהם נאלצים לחכות, אבל רובם לא יעשו דבר שיביך אותם בציבור, ולא ירדו לרמות מכוערות. ואני לא מדברת כאן על מוצאים אשכנזי\מזרחי כי יש אנשים אמידים ופחות אמידים גם מאלה וגם מאלה... תרבות ה"מגיע לי" היא תכונה ישראלית כללית, לאו דווקא קשורה למצב כלכלי תמיד....
מי שכן בעייתיים יותר בקרב האוכלוסיה האמידה זה "סלבריטאי צעצוע" למינהם . אני לא מדברת על אנשים שבאמת מצליחים, וכבר לא צריכים להוכיח לאף אחד שום דבר. יצא לי גם לטפל בכמה כאלה, והם היו חמודים ומנומסים להפליא.אלא אני מתייחסת פה לכוכבנים קטנים, לרוב מביצת הריאליטי, כאלה שהיו NOBODY , ובזכות הריאליטי קיבלו את ה 5 דקות תהילה שלהם בזכות פה גדול ועכשיו חושבים שכדור הארץ עובד אצלם...
זה ממש מה שנקרא "עבד כי ימלוך" , ודווקא רואים את זה גם הרבה פעמים אצל אוכלוסיה רגילה , אנשים מסוימים שחושבים שאם הם נמצאים בעמדה של מטופל מגיע להם הכל... וזו גישה שצריך לעקור מהשורש.
צוות רפואי הוא לא שק חבטות של אף אחד. להיפך. מי שבא לקבל טיפול כדאי מאד שיעריך את זה ויתנהג בהתאם.

ולגבי מה שקשור לנרקומנים , אלכוהוליסטים וחולים פסיכוטיים למינהם (ואני מכניסה את כל אלו לקטגוריה אחת, ) - אפילו אני, שבעבר הייתי מורעלת על נושא הפסיכיאטריה, ונורא רציתי לעבוד בתחום, הספיק לי לטפל בכמה כאלה במחלקה הקודמת שהייתי בה , כדי להבין שאני בחיים לא רוצה להיתקל בהם שוב. הם בלתי צפויים, גם כשמטפלים בהם מצוין הם מאד לא נעימים , עד כדי אלימים, והם כפויי טובה .
אוכלוסיה מפחידה ומאיימת בעיני. מעריכה מי שיש לו האומץ לטפל בהם. לי לא. מעדיפה להתרחק מהם כמו מאש.

 

[evil moon]