כתבה מעניינת

shiralan

New member
כתבה נהדרת

גם כתבת ההמשך לגבי הביטחות התעסוקתי.
תודה רבה על השיתוף.
מעודד לדעת שיותר אנשים בוחרים להצטרף למקצוע
אמנם ניכר כי רובם מתוך אילוץ- אבל בכל אופן....
מצד שני כאשר קוראים לגבי חוסר התקנים הנוראי- מבינים שהמערכת רקובה והבעיה העיקרית היא של מקבלי ההחלטות.
 
כן זה ממש מרגש לקרוא את זה

וגם מאוד טבעי שמהלך כזה יקרה עם איך ששוק העבודה נראה.
הכתבה פחות מתייחסת לקשיים ולצדדים הפחות יפים וחבל.
 

אח צעיר

New member
דעתי האישית

הכתבה נותנת לקורא התבוננות על אנשים שלומדים במסלולי הסבת אקדמים בגילאים 35-45 . הקורא מבין ומסיק מכך שאלו אנשים שמגיעים למקצוע יותר מטעמי אילוץ,חוסר ברירה,פרנסה וכו' ולא מתוך עניין,אהבה אמיתית לתחום,רצון כנה וטהור להיות אחות וכן הלאה.
לדעתי חבל שאנשים ייראו במקצוע "כתחנה אחרונה" לבחירה תעסוקתית מטעמי אילוץ וחוסר ברירה ולא מתוך עניין ורצון אמיתי לעסוק במקצוע.
 

toxic babe

New member
כן אבל..

אבל יש גם מקרים לא מעטים שגם הצעירים שהולכים לתואר ראשון בגילאי 20+ לא תמיד הולכים לשם מתוך עניין ורצון אמיתי.
עובדה גם שהרבה פורשים בדרך. אנחנו התחלו כמעט 80 ועכשיו שנה אחרונה אנחנו כמעט 60.
אני בעצמי הגעתי למקצוע מתוך פשרה, דחיפה מההורים והבנה שזה מקצוע נדרש ושתמיד יש בו עבודה.
אני זוכרת בשנה א' כששאלו אותנו למה הגענו למקצוע 90% אמרו כי יש עבודה אחרי התואר...
אני בטוחה שיש כאלה שגם חושבים שהמקצוע מעניין וחשוב אבל בימינו פרנסה זה נורא חשוב.
 

shiralan

New member
אין ספק שהכתבה מנסה לצבוע הכל בוורוד

מדגישים מאוד את אפשרויות הקידום לניהול (כמה מנהלים צריך? מי יעבוד?)
מדגישים מאוד את האפשרות לעבודה בטיפולים נמרצים/ חדרי ניתוח- לא מחלקות שממש סובלות מחוסר בכ"א
ומאוד מצניעים את העובדה שעיקר הצרכים של המערכת הם דווקא במחלקות הקשות והשוחקות- פנימיות וכירורגיות.
לא מבוגרים אלו תגיע הישועה....
אבל אין ספק שיותר אחיות מוסמכות שיסיימו בכל שנה את הלימודים- יכולים לפחות להביא לבלימה של הירידה החדה ביחס אחיות ל-1000 תושבים (כפי שמופיע בנתונים מהמאמר שהעלתי לפני שבועיים בערך פה בפורום)
אולי לפחות נוכל בכל שנה לפצות על האחיות העוזבות את המקצוע לטובת פנסיה, מקצוע אחר או ארץ אחרת..... בטח שלא נצליח להדביק את הגידול האוכלוסיה.
 

YULI9

New member
לגבי ניהול

מדברת מהרגשה סוביקטיבית שלי,
אני חושבת שכמעט כל אח\ות שמעוניין\ת להגיע לניהול יש לו\לה סיכוי טוב מאוד להגיע לתפקיד ניהולי .
לפחות בבית החולים שאני עבדתי( הדסה עין כרם)כל מי שהייתה מעוניינת הגיעה עם השנים לפחות לתפקיד של אחות ראשית במחלקה.
יש אחיות שזה לקח להן יותר זמן.
נכון שאין המון תפקידי ניהול אבל גם לא כולם רוצים והיום גם התחלופה בתפקידים אלו גבוהה.
אל תשכחו שגם סגן\ית וראש צוות זה תפקיד ניהולי.
לגבי הצנעת המחלקות היותר קשות כמו פנימיות וכרורגיות לא יעזור אם יפרסמו את הצורך בכוח אדם,בדרך כלל אנשים הולכים למקומות שהם רוצים להיות בהם ולא לאן שצריך.
צריך תמריצים כספיים גבוהים הרבה יותר ו\או תנאי עבודה משופרים כדי למשוך צוות למחלקות אלו.
 

shiralan

New member
לגבי ניהול

כוונתי הייתה שיש אחים ואחיות שמעוניינים להגיע לניהול מייד.
בכל תואר שני כמעט- 50% המסטודנטים הם כאלו שסיימו באותה שנה את התואר הראשון שלהם.
את ציינת שעם הזמן מגיעים לניהול- זה בסדר.
כבר דנו פה בפורום בנושא זה בעבר והיו התנגדויות רבות למה שכתבתי
אבל אני עדיין מאמינה שלא ניתן לקפוץ מהגן לאוניברסיטה.
צריך לעבוד קצת (או הרבה) לפני שאפשר לנהל- אני מתייחסת למקצוע שלנו ולא למקצועות אחרים.
אני היום כבר לא בתפקיד, אבל בתפקידי הקודם ראיינתי לא מעט אחיות שהגיעו ישירות מבית הספר לסיעוד ומייד דרשו תפקידי ניהול.
בעיניי זה קצת הזוי.
אני רואה מנהל בדרך מסויימת, שלא ניתן לדעתי לקצר את תהליכי ההכשרה שלו.
מנהל צריך לצמוח ומעטים העילויים שנולדו מנהלים.
ואולי התחלופה הגבוהה מעידה גם על כך שחשו שנכשלו בתפקידם (או שמי שמינה אותם חש כך....) עקב חוסר נסיון בעבודה תכלס.....
 

YULI9

New member
מסכימה מאוד

אף בר דעת לא ייקח אחות שכרגע סיימה לימודים לתפקיד ניהולי, המקצוע שלנו בהחלט דורש "שפשוף" בשטח.
זה מזכיר לי שכשבני התגייס לשריון גיליתי שקיים שם מסלול ישיר לקצונה, ז"א ישר אחרי הטירונות הם יכולים לצאת לקורס מפקדי טנקים ומשם ישירות לקורס קצינים, זה אומר שיכול להיות מפקד מחלקה או אפילו פלוגה שלא היה יום אחד בשטח, בעיני זה הזוי.
 
למעלה