ברחתי מבית משוגעים
New member
כמה שאלות לא בטוח כלכך אופייניות
שלום לסטודנטים לסיעוד ולאחים ואחיות הגולשים בפורום,
אני כבר כמה שנים תוהה לגבי המקצוע הזה אבל לא מוצאת אומץ.
יש לי כמה שאלות שהייתי שמחה לקבל עליהם תשובה/דעה/כל הידוע לכם.
קודם כל, בגלל שסיעוד זה מקצוע שעיקרו קושי מנטלי ופיזי, והוא לא נחשב תחום שקשה ללמידה, כלומר לא דורש יותר מדי יכולות קוגניטיביות, תנאי קבלה אליו נמוכים ולכן מושך אליו גם אנשים לא הכי מבריקים,
תהיתי לעצמי, האם יש לאדם בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות יחסית איך לבוא לידי ביטוי.
האם יש דרך להשתלב אולי כעוזרי מחקר לרופאים או משהו בסגנון, מלבד העבודה הטכנית יחסית במחלקות. (אני לא חס וחלילה מזלזלת בה, אבל נראה לי שעיקר השיקולים והידע וההחלטות הם של הרופאים והאחיות הן יותר הצד המבצע)?
כלומר מה אפשר לעשות במסגרת עבודה כאחות שיביא לידי ביטוי יכולות שכליות, שאינן קשורות לפן האישיותי ?
השאלה השניה היא עד כמה פרקטי לחשוב שבסוף המסלול של ההסבה אפשר להגיע למחלקות פסיכיאטריות? חולי נפש מרתקים אותי מאוד, זה סביבה ומקום שמאוד מסקרן אותי לחוות אותה, האם יש סבירות אמיתית להגיע למקום כזה?
לצורך העניין אני ממש לא רואה את עצמי עובדת במחלקה פנימית, ואני מבינה ששם עיקר המחסור. אם לקחת את זה בחשבון, אז חבל לי להיכנס לתוכנית של הסבה,כי לא נכון לי להגיע למקום כזה. אשמח דעתכם של מי שמכיר את העולם של מה קורה אחרי הלימודים ואיפה קל/קשה להשתלב. אשמח לשמוע גם על אופציות אחרות שיש -כלומר באיזה סוגי מחלקות אפשר להשתלב? האם ניתן גם במיון? טיפול נמרץ? או שאלו דורשים הכשרות וקורסים בנוסף? איפה יש דרישה לאחיות מלבד מחלקות פנימיות (וכירורגיות?). חדר ניתוח זה גם קורס?
אשמח לקבל מידע בהקדם,
מודה מאוד מראש.
שלום לסטודנטים לסיעוד ולאחים ואחיות הגולשים בפורום,
אני כבר כמה שנים תוהה לגבי המקצוע הזה אבל לא מוצאת אומץ.
יש לי כמה שאלות שהייתי שמחה לקבל עליהם תשובה/דעה/כל הידוע לכם.
קודם כל, בגלל שסיעוד זה מקצוע שעיקרו קושי מנטלי ופיזי, והוא לא נחשב תחום שקשה ללמידה, כלומר לא דורש יותר מדי יכולות קוגניטיביות, תנאי קבלה אליו נמוכים ולכן מושך אליו גם אנשים לא הכי מבריקים,
תהיתי לעצמי, האם יש לאדם בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות יחסית איך לבוא לידי ביטוי.
האם יש דרך להשתלב אולי כעוזרי מחקר לרופאים או משהו בסגנון, מלבד העבודה הטכנית יחסית במחלקות. (אני לא חס וחלילה מזלזלת בה, אבל נראה לי שעיקר השיקולים והידע וההחלטות הם של הרופאים והאחיות הן יותר הצד המבצע)?
כלומר מה אפשר לעשות במסגרת עבודה כאחות שיביא לידי ביטוי יכולות שכליות, שאינן קשורות לפן האישיותי ?
השאלה השניה היא עד כמה פרקטי לחשוב שבסוף המסלול של ההסבה אפשר להגיע למחלקות פסיכיאטריות? חולי נפש מרתקים אותי מאוד, זה סביבה ומקום שמאוד מסקרן אותי לחוות אותה, האם יש סבירות אמיתית להגיע למקום כזה?
לצורך העניין אני ממש לא רואה את עצמי עובדת במחלקה פנימית, ואני מבינה ששם עיקר המחסור. אם לקחת את זה בחשבון, אז חבל לי להיכנס לתוכנית של הסבה,כי לא נכון לי להגיע למקום כזה. אשמח דעתכם של מי שמכיר את העולם של מה קורה אחרי הלימודים ואיפה קל/קשה להשתלב. אשמח לשמוע גם על אופציות אחרות שיש -כלומר באיזה סוגי מחלקות אפשר להשתלב? האם ניתן גם במיון? טיפול נמרץ? או שאלו דורשים הכשרות וקורסים בנוסף? איפה יש דרישה לאחיות מלבד מחלקות פנימיות (וכירורגיות?). חדר ניתוח זה גם קורס?
אשמח לקבל מידע בהקדם,
מודה מאוד מראש.