כמה שאלות לא בטוח כלכך אופייניות

כמה שאלות לא בטוח כלכך אופייניות

שלום לסטודנטים לסיעוד ולאחים ואחיות הגולשים בפורום,

אני כבר כמה שנים תוהה לגבי המקצוע הזה אבל לא מוצאת אומץ.
יש לי כמה שאלות שהייתי שמחה לקבל עליהם תשובה/דעה/כל הידוע לכם.

קודם כל, בגלל שסיעוד זה מקצוע שעיקרו קושי מנטלי ופיזי, והוא לא נחשב תחום שקשה ללמידה, כלומר לא דורש יותר מדי יכולות קוגניטיביות, תנאי קבלה אליו נמוכים ולכן מושך אליו גם אנשים לא הכי מבריקים,
תהיתי לעצמי, האם יש לאדם בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות יחסית איך לבוא לידי ביטוי.
האם יש דרך להשתלב אולי כעוזרי מחקר לרופאים או משהו בסגנון, מלבד העבודה הטכנית יחסית במחלקות. (אני לא חס וחלילה מזלזלת בה, אבל נראה לי שעיקר השיקולים והידע וההחלטות הם של הרופאים והאחיות הן יותר הצד המבצע)?
כלומר מה אפשר לעשות במסגרת עבודה כאחות שיביא לידי ביטוי יכולות שכליות, שאינן קשורות לפן האישיותי ?

השאלה השניה היא עד כמה פרקטי לחשוב שבסוף המסלול של ההסבה אפשר להגיע למחלקות פסיכיאטריות? חולי נפש מרתקים אותי מאוד, זה סביבה ומקום שמאוד מסקרן אותי לחוות אותה, האם יש סבירות אמיתית להגיע למקום כזה?
לצורך העניין אני ממש לא רואה את עצמי עובדת במחלקה פנימית, ואני מבינה ששם עיקר המחסור. אם לקחת את זה בחשבון, אז חבל לי להיכנס לתוכנית של הסבה,כי לא נכון לי להגיע למקום כזה. אשמח דעתכם של מי שמכיר את העולם של מה קורה אחרי הלימודים ואיפה קל/קשה להשתלב. אשמח לשמוע גם על אופציות אחרות שיש -כלומר באיזה סוגי מחלקות אפשר להשתלב? האם ניתן גם במיון? טיפול נמרץ? או שאלו דורשים הכשרות וקורסים בנוסף? איפה יש דרישה לאחיות מלבד מחלקות פנימיות (וכירורגיות?). חדר ניתוח זה גם קורס?
אשמח לקבל מידע בהקדם,
מודה מאוד מראש.
 

orit173

New member
היי

כמה דברים:

המקצוע ממש לא "תחום שאינו קשה ללמידה". צריך להפריד בין סטיגמות (את עצמך השתמשת במילה "נחשב") והדימוי הבעייתי של המקצוע, לבין עובדות ואמיתות. הלימודים אורכים ארבע שנים מלאות,5 ימים בשבוע- כך עד סף התואר. אין חלונות או ימים חופשיים כמו בהרבה תארים אחרים, כך שהאינטנסיביות רבה מאד.
החומר הנלמד גם הוא לא הכי קל. בשנה הראשונה לומדים הרבה מבואות- סיעוד, אנטומיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כימיה, פרמקולוגיה ועוד. העומס בשנה זו גדול אבל דווקא התכנים עצמם יותר פשוטים.
החל מהשנה השנייה עוסקים בעיקר בליבת הלימודים- הכרת מחלות ופתולוגיות שונות בבוגרים, בנשים, בילדים ובתחום הפסיכיאטרי (לרבות פתופיזיולוגיה, טיפול תרופתי וניתוחי, הדרכות וכו'). לא מכירה סטודנט אחד שטען שהחומר הנלמד היה לו "קל" בשנים אלה.
במקביל ללימודים העיוניים מתחילים להיכנס לקליניקות השונות, שם נדרשים לטפל במטופלים בצמוד להשגחת מדריכה. שם, בקליניקה, אפשר לפגוש אחיות "לא מבריקות" או כאלה שאוהבות להקטין ראש, אך גם כאלה בעלות יכולות גבוהות. לא פעם ראיתי רופא שמתייעץ עם אחות לגבי טיפול כזה או אחר במטופל X, והרבה פעמים ראיתי אחיות שמנעו טעויות של רופאים או הפעילו שיקול דעת בבחירת טיפול תרופתי לחולה, עוד לפני שרופא ניגש אליו.
למרות כל זה- אין מה לעשות, אחיות הן באמת הצד היותר "מבצע". עיקר התסכול נובע מהפער בין הידע שאחות צוברת במהלך לימודיה וניסיונה בקליניקה, ובין תחום הסמכות שלה בפועל. כמו שכתבתי, אפשר (וחובה) להביא לידי ביטוי חשיבה, שיקול דעת ויכולות שכליות- אבל כמו שאני רואה זאת, הם נדרשים בעיקר על מנת למנוע טעויות (שלה/של הרופא המטפל), ופחות כדי לקבוע טיפול או לעסוק באבחון, למשל.

לגבי פסיכיאטריה: מנסיוני המועט ביותר (חודש של התנסות במחלקה פסיכיאטרית), וכמו שאני חוויתי זאת- דווקא בתחום הזה האחות יותר "נבלעת" בין כל שאר אנשי הצוות המקצועי. הפסיכיאטר מאבחן וקובע תכנית טיפול, הפסיכולוג עוסק בתרפיה בדיבור, העו"ס דואג למצב הסוציאלי ולשיקום, והאחות- אין לה תפקיד כ"כ מרכזי בטיפול. שוב- מדובר פה בחוויה שלי בלבד ויכול להיות שאני טועה, עדיף שתקבלי מידע מאחיות שעובדות בתחום. השתלבות בפסיכיאטריה לא אמורה להיות בעייתית, עד כמה שאני יודעת לא מדובר בתחום כ"כ מבוקש בקרב אחיות חדשות.

מיון, ט.נמרץ- דרושים קורסי על בסיום הלימודים. אני שמעתי על סטודנטים שלא התקבלו לעבוד שם כצוות חדש, כי האחראיות מעדיפות אחיות שכבר עברו את הקורסים. בכל מקרה, מדובר פה בבית חולים אחד, ואני מניחה שזה תלוי בביקוש ומשתנה ממוסד למוסד.

אם יש לך עוד שאלות- אשמח לענות גם בפרטי.
 

polar snowflake

New member
תגובה

אפשר בקלות להיעלב מהטון של תחילת ההודעה שלך... מצטייר, כאילו את חושבת שרוב העוסקים במקצוע ניחנו ברמת משכל בינונית מינוס, ואת- שמחשיבה את עצמך כבעלת יכולות קוגנטיביות גדולות- חושבת שייפרס בפנייך שטיח אדום, ומכל עבר ישתחוו לפנייך כי את חכמה יותר מכולם... נכון? אז זהו שלא...
תביני. אנשים חכמים יותר ופחות, יש בכל תחום!! לי אישית יצא להכיר מספר רופאים , שהיה צריך כל פעם לבדוק אחריהם את מכתבי השיחרור וההוראות, כי לא היו שמים לב שרשמו תרופה זו או אחרת לחולה אלרגי לאותה תרופה, ועוד דובדבנים שכאלה... יש הרבה דוגמאות- ורופאים הרי נחשבים לאחד המקצועות ה"חכמים" ביותר.. אז הנה, גם שם, יש אנשים מבריקים(ברובם) ומידי פעם, יש גם פשלונרים לא קטנים...

נכון, שלצערי, יש במקצוע לא מעט אנשים, שממש כדאי שיפרשו משם(לא רק בגלל אייקיו לא בשמיים, אלא גם בגלל יחס לא משהו למטופלים) אבל יש המון, המון אחיות- שבשביל לתפקד יום אחד(!) בעבודה בתפקיד שלהן, את צריכה הרבה יותר מ 5 יחידות במתמתיקה ואנגלית, וציון 670 בפסיכומטרי... על תפקיד אחות מתאמת,בטח לא שמעת?
למשל, מתאמת טראומה, או מתאמת כאב, או מתאמת TPN- הן אחראיות על מספר לא מועט של מטופלים במחלקות שונות, לא רק באחת, וצריכות להתאים לאותם חולים את הטיפול בתחום הספציפי שלה,תוך כדי תיאום עם הגורמים הרפואיים השונים שמטפלים בכל אחד מחולים אלה, והמון פעמים להורות לרופאים איך לשנות את הטיפול שלהם בהתאם...

או אחות אחראית מחלקה- שצריכה בנוסף לניהול של אנשי הצוות שלה, ופיקוח על עבודתם גם להיות אחראית לבקרות שוטפות, הזמנת ציוד רפואי, הכנסת נהלים חדשים ואכיפתם- גם לפתור בעיות ולהתמודד עם מטופלים בעייתים, שאנשי הצוות הזוטרים יותר מעבירים לטיפולה... כמה אינטליגנציה צריך בשביל זה?לא מעט.

האוכלוסיה שלומדת סיעוד, חלקה מורכבת גם מאנשים, שיש להם כבר מקצוע (בין השאר, עורכי דין, חשבונאים, אנשי כלכלה וניהול עסקים- לכל הדיעות מקצועות שמצריכים פסיכומטרי ובגרות בשמיים) - והם באים אלינו לעשות הסבה, ותאמיני לי, רובם ממש לא מלקקים דבש במהלך הלימודים וההתנסויות...
במקצוע הזה יש מגוון תפקידים רב, חלקם דורש יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר או פחות- ומי שמראה שיש לה שכל בקודקוד , ולא מפחדת להיות ראש גדול ולהפגין יוזמה- לרוב אחראית המחלקה מזהה את הפוטנציאל, ומקדמת- בהתחלה לאחראיות משמרת, אחר כך לרכזת תחום במחלקה, לעיתים אף לסגנית- ומכאן הדרך פתוחה גם לקבלת תפקיד יותר גבוה...אפילו בהנהלת הסיעוד בבי"ח... כל זאת בתנאי, שאותה אחות "מבטיחה" לא מרימה את האף יותר מידי, כי את זה אף אחד לא יאהב- באחריות. לאחות שתפגין שהיא חושבת את עצמה חכמה מאחרים, מהר מאד יורידו אותה לקרקע שוב מהעץ שעליו היא טיפסה...

אם את באמת חושבת שניחנת באינטליגנציה גבוהה מהממוצע- הייתי ממליצה לך ללכת על תחום שיש בו כמה שיותר עצמאות, ויותר מקום לשיקול דעת שלך-
מחלקת טיפול נמרץ (כללי, כירורגי,נוירולוגי, ילדים,פגים-יש הרבה אופציות) או אולי מיילדת , או אחות אונקולוגיה(כי הטיפול שם מרכז המון תחומי ידע מגוונים) - חדר ניתוח פחות הייתי ממליצה, וגם פסיכיאטריה עשויה קצת לאכזב אותך, כי שם את הדברים המעניינים באמת עושים הפסיכיאטרים, פסיכולוגים והמטפלים בעיסוק...

איפה שלא תהיי, אני מאד ממליצה לך לשמור את הדיעות שהפגנת בתחילת ההודעה - לעצמך- זה לא יהיה בריא לקריירה שלך, או למעגל החברתי של הקולגות הפוטנציאליים שלך, את הפוטנציאל הקוגנטיבי שלך תפגיני בציונים, בהתנסויות, בהדרכות למטופלים, ואח"כ, תוך כדי עבודה יומיומית.. תאמיני לי, מי שבאמת מוצלחת בעבודה שלה- יראו את זה.. גם ביחס של המדריכות שלך ואח"כ של האחראית שלך, וגם בזה שכשאת מגיעה בבוקר, והאחות בהפקדה שלידך שמחה לעבוד איתך...
שיהיה בהצלחה!!
 

meijin007

New member
מממ...

לא, הלימודים לא ממש קשים, ובאמת שעם טיפה אינטילגנציה, יכולת למידה ותחת ללמוד לפני מבחנים, לא צריך להשקיע הרבה, ואפילו לא לפני הממשלתי (עשיתי את האחרון שנחשב קשה. הוא לא היה קשה).
תעשו לי טובה - 90% מהזמן אחות (רוב האחיות) ממלאת הוראות של אחרים. בשביל להשוות תרופה לרגישות לא צריך פסיכומטרי - מחשב יכול לעשות את זה גם. בשביל חשבון סיעודי, כימיה וביוכמיה שלומדים מספיק לסיים 12 שנות לימוד.
 

orit173

New member
לא מסכימה

בלי קשר למבחנים וללימודים עצמם, על מנת לדעת את החומר כמו שצריך ולתת טיפול אופטימלי- צריך להשקיע הרבה מאד (כולל עיון בספרות מקצועית, מאמרים וכו'). יש הבדל בין אחות שמגישה טיפול לחולה שהיא לא מכירה את המחלה שלו כמו שצריך, לבין אחות שקראה ויודעת לזהות סימנים ותסמינים רלוונטיים, לצפות מראש סיבוכי מחלה וטיפול ועוד.

ובשביל לעסוק ברב המקצועות בעולם לא באמת צריך פסיכומטרי.
 
תודה למי שהגיבו

לא התכוונתי לפגוע כאמור. אבל אני בטוחה שתנאי הקבלה הנמוכים מושכים למקצוע הרבה אנשים ברמה נמוכה.
וכן בתור אדם שיחסית תופס מעצמו בקטע הזה (גם אם זה נשמע שחצני, יש עובדות בשטח שתומכות) אני לא רוצה למצוא את עצמי בעבודה שזה לא יבוא לידי ביטוי. כי למען האמת אני לא רואה איפה היתרון שלי יבוא לידי ביטוי בלתת תרופות או להחליף טיטולים. לא שמזלזלת בזה. אבל יש אנשים שלא יכולים משהו אחר- ויותר הגיוני שהם יעשו את זה ולא שאני אתבזבז. (אני מאמינה שהרבה ממי שלומד סיעוד גם מרגיש וחושב ככה...הרי כמו שאמרתם יש פער בין הלימודים לאופי העבודה וזה עוד יותר מתסכל...)
 

orit173

New member
אממ,

אי אפשר לדבר פה במונחים של "בזבוז". ממש ממש לא. גם להגיד שהגיוני יותר שאחרים (פחות טובים) יעבדו כאחיות ואחים לא מתאים- את כנראה מפספסת את מהות המקצוע. בסופו של דבר, מעבר לכל העבודה הטכנית והפעלת/אי הפעלת "יכולות שכליות", כהגדרתך, מהות המקצוע היא סיעוד: נתינה, סעד, טיפול בחולה ודאגה לרווחתו הפיזית והנפשית.
אני מכירה אנשים שיכלו ללמוד כל מה שרק רצו- ובחרו בסיעוד. בזבוז? לא. כי המקצוע הזה הוא בדמם.

אם את מחפשת יוקרה ואתגר אינטלקטואלי בלתי נגמר (וזה בסדר גמור) לא הייתי ממליצה לך לבחור בסיעוד. במקצוע כמו זה בוחרים קודם כל מהלב, כך אני מאמינה.

שיהיה בהצלחה :)
 

polar snowflake

New member
באמת המממ...

לא באמת הבנת שום דבר ממה שרשמתי, אם זו המסקנה , שאליה את מגיעה בסוף.
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה בכל מקצוע שהוא, חוץ מבסיעוד. .
 

evil moon

New member
אז מה הבעיה?

אם זה כך, למה את בכלל חושבת על סיעוד?במקום להתבזבז תמצאי לך מקצוע שבו היכולות האינטלקטואליות הגבוהות שלך באמת יבואו לידי ביטוי...
 
לכל מי שהגיב

זה בסדר שהחלטתם על סמך ההודעות שלי שאני לא מתאימה למקצוע.
אני העלתי פה אספקט שמטריד אותי בבחירה ולא את שלל השיקולים.
מה לעשות שאני מאמינה שאנשים צריכים להביא לידי ביטוי את היתרון היחסי שלהם בעיסוק שהם בוחרים ואם היתרון הזה לא יכול לבוא לידי ביטוי בעבודה אז אולי באמת צריך לחשוב על עבודה אחרת.
ואם באמת חלק מהענין עבורי זה לעבוד בעבודה שמספקת איזשהו אתגר אנטלקטואלי וסיעוד אינו כזה, אז כנראה שאני מחפשת במקום הלא נכון. כל המהות של השאלה הייתה להבין אם יש במקצוע הסיעוד מקום שבו יכולות קוגניטיביות יכולות לבוא לידי ביטוי.
אתם לא צריכים להתעצבן עלי, זה לא נשאל משחצנות, אלא ממקום שחשוב לי גם להפעיל את הראש במקום העבודה. אם אין את זה מאוד ייתכן שזו באמת הסבה שיכולה להביא אותי למשהו שאינו נכון בשבילי.
 

הדודתום

New member
אני עם פסיכו' 654

אני עם פסיכו' יפה .ולמרות זאת הלכתי ללמוד סיעוד .אני דווקא מעוניינת לעבוד בפנימית ובמחלקות פשוטות ,אין לי בעיה להחליף טיטולים להפך אני חושבת שצריך להיות אדם מיוחד כדי לתת הרגשה טובה לאדם סיעודי שאולי לא חשבת -אבל גם לו מאוד לא כיף הפוזה שהוא נימצא שם . לא יודעת איך אתם אומרים שהלימודים קלים .יש מלא מקצועות קשים .אפילו בשנה הראשונה .לא הייתי טוענת שאנטומיה ,פזיולוגיה ,אימונולוגיה וכו' -הם קלילים ....ככה שאחת שלא רוצה ללמוד סיעוד בשביל הרגשת הנתינה ,הסיפוק והלהיות שם בשביל האחר .חבל שתלמד בשבילה ובשביל המטופלים שלה .אני החלטתי לא להתאמץ ולהגיע לרפואה כי הרגשתי שהמקום האמתי שלי זה הטיפול הפיזי בחולה ..אז תחליטי מה שתחליטי ..רק שתביני שרוב האנשים שילמדו איתך בחוג יהיו שונים ממך ומכוונותיך בלימודים ויהיה להם יתרון משמעותי והכי חשוב בסיעוד ....הם פשוט באו ללמוד רק כדי לעזור לאנשים בזמני הקושי שלהם
 
למעלה