לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1722717,227 עוקבים אודות עסקים

פורום שיחת נשים

ברוכים וברוכות הבאות לפורום שיחת נשים.פורום שיחת נשים , הינו פורום חברתי ציבורי ,כאן ניתן לבלות ,להתפנק, לפרגן, לאהוב, לכעוס,לקטר, לקשקש, להתייעץ, לחייך לדמוע וכו',,,פורום זה פונה לקשת רחבה של נשים וגברים כאחדאנו נישמח אם תקחו חלק במקום המקסים הזה ותהנו ביחד איתנו .

אודות הפורום שיחת נשים

ברוכים וברוכות הבאות לפורום שיחת נשים.פורום שיחת נשים , הינו פורום חברתי ציבורי ,כאן ניתן לבלות ,להתפנק, לפרגן, לאהוב, לכעוס,לקטר, לקשקש, להתייעץ, לחייך לדמוע וכו',,,פורום זה פונה לקשת רחבה של נשים וגברים כאחדאנו נישמח אם תקחו חלק במקום המקסים הזה ותהנו ביחד איתנו .
x
הודעה מהנהלת הפורום
*** ברוכות הבאות לפורום שיחת נשים *** 

כמה טוב שבאת הבייתה ...

הפורום החם והנעים שלנו על כוס קפה לצחוק, לבכות, להתרגש להוציא קיטור, לדבר על מה שעל לבנו..

הפורום לא נועד לשיחות בעלות אופי מיני, לשם כך יש פורומים וקומונות המיועדים לנושאים הללו.

 

 

 

 

המשך >>

לצפיה ב-'דרושה כתבת שטח לארמניה!'
דרושה כתבת שטח לארמניה!
07/07/2014 | 17:17
125
143
התחרות קרובה לסיומה!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'דרושה כתבת שטח לארמניה!'
דרושה כתבת שטח לארמניה!
02/07/2014 | 14:45
122
160
 עוד 6 ימים נותרו לסיום התחרות! 

?התחרות תסתיים ב- 8.7.14 בשעה 12:00 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'דרושה כתבת שטח לארמניה!'
דרושה כתבת שטח לארמניה!
<< ההודעה הנוכחית
24/06/2014 | 10:49
121
12316
לצפיה ב-'נשמע מרתק'
נשמע מרתק
24/06/2014 | 14:44
378
למה אני צריכה להיות שם? כי זה הכי שונה ממה שאני, כי זה נשמע מאתגר מאוד, כי זה לצאת מאזור הנחות שלי, כי אני עוד מעט בת 50 ועוד לא עשיתי שום דבר שדומה לזה, כי זאת נשמעת הזדמנות נפלאה, כי.... זה מרגיש לי נכון. כמו שהילדים אומרים: "בא לי".
יעל
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני מתאימה למסע?'
למה אני מתאימה למסע?
24/06/2014 | 15:28
1
486
אני מאוד אוהבת את השטח - לישון באוהל, לשבת מסביב למדורה, לצעוד/לרכוב/לטפס/לגלוש ממצוקים...
בקיצור, חיית שטח!
וגם לכתוב אני יודעת ואוהבת, אז אולי אפילו ייצא מזה בלוג שמישהי תרצה לקרוא...

אז מה אם אין לי רשיון?!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אם תעזרי לי לגלוש ממצוק אני אקח אותך טרמפ!'
אם תעזרי לי לגלוש ממצוק אני אקח אותך טרמפ!
24/06/2014 | 15:54
152
לצפיה ב-'ארמניה, בהחלט מקום מרתק!!!! '
ארמניה, בהחלט מקום מרתק!!!!
24/06/2014 | 15:51
277
ארמניה היא ארץ שבהרבה מובנים היא ארץ-אחות למדינת ישראל. מדינה ששואפת לעצמאות לאורך אלפי שנות הסטוריה והנה הם שוב, עומדים על הרגליים ומנסים להקים את מדינתם ולשמור את עצמאותם אבל נתקלים בהרבה מכשולים.
מזכיר למישהו מדינה אחרת עם הסטוריה כזאת?
אני צריכה להיות שם משום שטיול בנות זה הכי מושלם שיש. אני אוהבת לכתוב על חוויותי ואם צריכים כתבת שטח - זו אני.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'קצרה היריעה מלהכיל'
קצרה היריעה מלהכיל
24/06/2014 | 16:06
2
330
לא ביקרתי בפורום הזה כבר זמן רב, ובכלל בפורומים השונים, וזה שינוי מרענן.
בשלוש השנים האחרונות עברתי כמעט כל משוכה אפשרית, ליוויתי את בני הבכור בהחלמתו מסרטן אגרסיבי וקשה, ליוויתי את אמי בהחלמתה מסרטן אגרסיבי וקשה (אמא וילד שחלו באותה מחלה בדיוק ועברו שניהם השתלת מח עצם בו זמנית), ליוויתי את אבי המבוגר אחרי תאונה קשה, תמכתי במשפחתי לאורך הדרך, שנים ארוכות וקשות, ושרדנו הכל ביחד.
התמודדתי עם דאגה להורים ולילדים, לפרנסה, כל זאת תוך כדי התנדבות למען הקהילה בתחומים שונים, ואין רגע דל והשמים הם הגבול.
בשנה וחצי האחרונה, בה אני מחלימה נפשית מכל המסע הארוך שעברתי, גיליתי מחדש את הספורט, התחלתי לרוץ, לגלוש, ולדאוג לבריאות שלי, ירדתי 22 קילו אותם העליתי בשנה וחצי שקדמו להן, והתחלתי לטפל בעצמי, למצוא את האושר שלי.
גיליתי שהאושר הפרטי שלי מצוי בחוויות סביבתיות בטבע, בטיולים, בגילויים במסעות אל הלא נודע.
אני אשת חוץ, פעילה ואוהבת חברה, שיכולה לתרום בפן הפיזי ובפן המורלי לכל קבוצת נשים. אני מנהיגה בטבעי, ויודעת כי אהיה נכס לקבוצה.
Girl power זו המהות שלי, והמוטו שמוביל אותי שנים רבות.
דאגתי לכולם כל השנים האלו, ועכשיו אני חושבת שמגיע לי גם חוויה מתקנת עבורי :)
מסע מסוג זה הוא חלום ארוך שנים שלי, אין באפשרותי לממן כזה, אשמח מאד לקחת בו חלק.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-' '
25/06/2014 | 09:18
23
לצפיה ב-''
25/06/2014 | 23:10
65
בהחלט את האדם למסע הפיזי לאחר המסע הנפשי שעברת!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אתם יודעים למה אני מתאימה?'
אתם יודעים למה אני מתאימה?
24/06/2014 | 16:31
1
378
לא??? גם אני לא !!! ובכל זאת... אני אנסה לרכז כמה טענות:

* כי אף פעם לא עסקתי רשמית בכתיבה אבל תמיד אמרו לי שאני מתאימה לזה בגלל יכולת הביטוי הטובה שלי
* כי סיפור החיים שלי הוא טלנובלה מתמשכת ונמאס לי לשמוע את הסובבים שלי אומרים לי שאני חייבת לעשות עם זה משהו
* כי אין לי שגיאות כתיב מכיתה ב' (אז אפשר לסמוך עליי ולא תהיה עבודת הגהה רבה)
* כי לא עשיתי צבא (שחרור בשל עודף בנות) והיום בדיעבד אני מצטערת שפספסתי את החוויות משם
* כי אני חצי פולנייה ותהיה לי את הזכות להתלונן שלא נח לי (ובדר"כ אני גם צוחקת על עצמי בענין)
* כי אני בעיצומה של מלחמת עולם עם בעלי (בקרוב הגרוש שלי) על כלום ושום דבר ונראה לי שחופשה מטורפת כזאת רק תועיל
* כי אף פעם לא היו מסביבי כ"כ הרבה נשים, אני יותר בקטע של גברים/ידידים , נראה לי שזה יהיה מעניין
* כי עם כל זה שאני די פרועה ואמיצה (רכבתי על אופנוע כבד בעבר) אני מפחדת מג'יפים, וזה יכול להיות התיקון שלי
* כי אני מבטיחה להיות ילדה טובה (נו טוב... אני אנסה)
* כי תמיד אומרים שמעניין בסביבה שלי
* כי זה יהיה נחמד לראות את הפרצוף של הבוס שלי כשאני אבקש חופשה עכשיו
* כי אין לי עוד סיבות נוספות והייתי חייבת להוסיף עוד שורה

וגם אני לא אזכה... מבטיחה לא לבכות

שיחת נשים >>
לצפיה ב-' רק עוד שורה אחת'
רק עוד שורה אחת
25/06/2014 | 07:48
161
גם אני בדור העודף בנות.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מתאים לי כי טיולים כאלה תפורים במיוחד בשבילי '
מתאים לי כי טיולים כאלה תפורים במיוחד בשבילי
24/06/2014 | 17:40
2
190
ואני צריכה טיול בטבע וירוק שכזה באופן דחוף עקב בעיות אישיות מאוד לא פשוטות ... משימה גם תועיל לי לא רק הטבע להתרכז סביב ולא בבעיות האישיות שלי ...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אה ... אני גם יודעת להתבטא בכתיבה הרבה יותר '
אה ... אני גם יודעת להתבטא בכתיבה הרבה יותר
24/06/2014 | 17:41
1
148
טוב מאשר מילולית ...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הנה הכתבה שלי '
הנה הכתבה שלי
07/07/2014 | 17:20
13
לצפיה ב-'אני...אני...'
אני...אני...
24/06/2014 | 17:41
150
כי אני כבר לא ילדה, אוטוטו בת 48, וצלחתי לא מעט סערות ...

כי להתמודד עם אתגרים (ועם פחדים ישנים)
זה משהו שהחלטתי שאני חייבת לעשות..

אם יש לי פחד גבהים -אני עולה על הפסגה הכי גבוהה בצעקות כל הדרך למעלה,
ואז מביטה על העולם המדהים הנפרש לרגלי וצועקת, הפעם מחדווה..
אם גלים גבוהים מפילים עלי מורא
אני קופצת ראש היישר אל תוך הגל צוללת מתחתיו ויוצאת מלאת אושר והנאה.

אחד החששות היותר גדולים שלי הוא נסיעה בג'יפ
כך שההתמודדות בנהיגת שטח תהווה עבורי אתגר ממשי
ושאיפה עזה לנצח אותו, את הפחד.

לכתוב... אני כותבת בעיקר סיפורים (אמנם אין לי בלוג, עדיין...) אבל אחד הסיפורים הקצרים שכתבתי זכו במקום שלישי בפרס של מפעל הפיס  בתחרות כתיבת הסיפורים "כתוב".

גילוי נאות - אני מנהלת פורום בתפוז

ואשמח להצטרף למסע ולכתוב וגם לצלם...


שיחת נשים >>
לצפיה ב-'המסע הזה תפור עליי- בול!!'
המסע הזה תפור עליי- בול!!
24/06/2014 | 18:30
1
190
קודם כל בגלל שכותרת התחרות "דרושה כתבת שטח". אני כותבת יומנים מגיל 9. עד כה צברתי למעלה מ-20 יומנים הכוללים תמונות, ציורים, רישומים והרבה מאד מלל. בכל נסיעה ארוכה שלי לחו"ל- תאילנד, סין, מקסיקו וגואטמלה ודרום אפריקה תמיד היה לי יומן חדש שהוא רק של אותה נסיעה, ככה שאני מתורגלת בכתיבה גם תוך כדי בילוי 8 שעות ברכב (כמובן כשאני לא נהגת...) עם פנסים/אור של פלאפון.
אני סוג של מוגלי קטן, אוהבת שטח, אתגרים, תחרויות (טריאתלטית לשעבר ושחקנית כדוריד נבחרת ישראל לשעבר) ספורט זה בדם שלי, אני כל היום רוכבת על אופניים ומתאמנת (מדריכת פילאטיס וכושר). לכן בהיבט של הכושר לא תהיה לי בעיה.
אני יודעת להתנהל היטב בקבוצה, עוזרת לסובבים אותי (מהבנות שסחבו בצבא 3 קיטבקים במקביל- אחד שלי ועוד 2 של בנות אחרות שלא מצאו את עצמן והיו בהלם), קשובה ובעלת יכולת העצמה. לכן כאשר מדובר בקבוצת נשים שכל אחת באה עם הסיפור שלה, אני חושבת שכל אחת מחברי הקבוצה צריכה להיות בעלת מאפיינים שיוכלו לתרום לשאר המשתתפים ולהפוך את החוויה למשמעותית.
אני אוהבת להוביל ואין לי בעיה להיות מובלת. אני אוהבת חברה וממש אין לי בעיה גם להיות לבד עם עצמי.
והאמת היא...שאני צריכה חופש, להתנתק קצת מהלחצים שעופפים אותי בתקופה האחרונה, תואר שני בפיזיותרפיה, שהמשיך ישר לאחר תואר ראשון כלומר אני בסיום השני החמישית ללימודים שלי...ככה שאם מישהו יפצע במהלך הפרוייקט, אוכל לתרום קצת מהידע שלי כפיזיותרפסיטית. ו...התפטרתי השבוע מהעבודה- לישון באוהל, לראות מליון כוכבים בלילה ולנסוע בג'יפ בדיוק מתאים לי (:
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'לגמריי צריך כושר טוב '
לגמריי צריך כושר טוב
29/06/2014 | 09:31
41
למסעות הללו
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני חושבת שאני צריכה לצאת לשם'
אני חושבת שאני צריכה לצאת לשם
24/06/2014 | 18:33
125
כי אני כבר די מתבגרת ואם לא עכשו אז אימתי.?
כי אני כותבת יפה. חברותי ומסתגלת.
וכי אני מאד רוצה ואין לי דרך אחרת להגיע לשם
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'המסע שלי לארמניה - פרק ראשון בבלוג'
המסע שלי לארמניה - פרק ראשון בבלוג
24/06/2014 | 18:57
2
270
"גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן" אמר פעם זקן סיני (או אם לדייק היה זה לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה השישית לפנ"הס)... נו, אז אמר...
המסע שלי לא התחיל בשום צעד, אפילו לא קטן. הוא התחיל באחר צהריים שרבי אחד, בישיבה סרוחה מול המחשב, עת שוטטתי בינות לדפי הפורומים החביבים עלי בתפוז (גילוי נאות – אני מכורה), בעודי מנסה לנפנף מעלי ילד אחד נודניק (בסוף שיחדתי אותו בארטיק – רק שיעזוב אותי במנוחה) ומתבגרת מעצבנת שהתעקשה שהיא חייבת את המחשב עכשיו! (גם אותה שיחדתי בארטיק).
וככה זכיתי בעוד רבע שעה של שקט מול המחשב ובמקרה צדה את עיני ההודעה ה-מ-ד-ה-י-מ-ה הזאת שקוראת לי! למסע! אתגרי! לארמניה!
ולא שיש לי מושג בארמניה או באתגרים או במסעות (כלומר יש לי מושג כלשהו וזיכרון עמום מאיזה "טיול למזרח של אחרי הצבא" אי שם בשנות ה-90...), אבל אם יש משהו שיכול לגרום לכך שאת השבועיים האחרונים של אוגוסט אבלה במקום שהוא לפחות 2000 ק"מ מצמד הצאצאים מוכי החופש והבעל המרוט – אני הולכת על זה!!!
אז בתקווה שלא אצטער כשיגיעו היבלות, השפשפות, הפנצ'ר בגלגל והאוכל השרוף – אני מזמינה אתכם להמשיך איתי בבלוג.

שלכם
מוץ ותבן
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'המסע שלי לארמניה - פרק שני בבלוג'
המסע שלי לארמניה - פרק שני בבלוג
27/06/2014 | 22:59
1
78
אני עוד פה, אבל הראש כבר בארמניה. בשיחה עם חברותי לעבודה, ניסתה אירנה להניא אותי מלנסוע:
"נו מה את לנסוע ארמניה" נזפה בי במבטא רוסי כבד "שמה הכל ברברי, ביתשימושי רק חור בריצפה! את רוצה חופש?! תלכי מקום יפה, איפה יש קולטורה, תלכי פריז, תלכי פראג, שם מוזאונים, קונצרטי, יפה, יפה..."
אך אני עמדתי איתנה על דעתי: "אירנה" עניתי לה "זה לא סתם טיול, לא סתם חופשה, אני יוצאת למסע חיפוש, לגלות את עצמי מחדש, רק שם הרחק מהציויליזציה, בנופי בראשית קסומים אוכל למצוא את מוץ האמיתית, זאת שכבר שנים נחבאת תחת מעטה השיגרה השוחקת... לא אירנה, אני חייבת ללכת!"
ואז התערבה בשיחה גלית "עזבי אותה אירנה, אם היא רוצה לנסוע - שתיסע" ופנתה אלי והוסיפה "מוץ מאמי, קראתי בלאישה השבוע שהתחילו לייצר מקקי של עיזים ארמניות חומר משהו משהו - יותר חזק מבוטוקס וסילקון ביחד! יש מצב את מארגנת לי איזה בקבוק כזה?"
"אני אשתדל גליתוש" עניתי לה "אבל נדמה לי שאת מדברת על שמן ארגן, הוא באמת מופק מזרעים שנפלטים בצואה של עיזים שאוכלות את הצמח הזה, אבל אני חושבת שזה במרוקו. אין לי מושג מה יש בארמניה, אבל אם אני אמצא משהו מענין אני מבטיחה להביא לך"
 
וככה עם בירכת הדרך של חברותי לעבודה, אני ממשיכה איתכם במסע שלי לארמניה, מבטיחה להמשיך ולעדכן.
 
שלכם,
מוץ ותבן.
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'המסע שלי לארמניה - פרק שלישי בבלוג'
המסע שלי לארמניה - פרק שלישי בבלוג
28/06/2014 | 20:18
66
למרות כוונתי לשמור לעת עתה על חשאיות בנושא הנסיעה לארמניה, כבר בתחילת ארוחת הערב המשפחתית אצל חמי וחמותי, פתח הילד הפטפטן את פיו ועם חיוך ממזרי פלט "אמא נוסעת בקיץ לארמניה".
חמותי הזדעקה "תזהרי מהרומנים האלה – כולם גנבים!" ברומזה על דודה פרידה הרומנייה, החשודה העיקרית בגניבת צלוחית קוביות הסוכר המעוטרת שקיבלה חמותי מתנה לחתונה.
חמי דווקא היה חיובי יותר: הוא הלך לחדרו וחזר לאחר זמן מה עם מצלמת Nikon-f2, פאר הטכנולוגיה בתחום הפוטו של שנות ה-60, הגיש לי אותה ואמר "עם הבובה הזאת יצאו לך בומבה של תמונות, הכי יפות שראית בחיים". הודיתי לו, אבל הסברתי שמחפשים כתבת שטח, כזאת שתדע לתאר את המסע בכתב: את הנופים עוצרי הנשימה, קווי המתאר הזוהרים של ההרים עם הזריחה, צלילות מי האגם וקרירותם המענגת בשעת צהריים חמה, אינספור הגוונים של שמי השקיעה... לתפוס את הדקויות הקטנות שבהוויה האנושית ולתרגמן למילים, לשזור את מחרוזת ארועי היום יום, כפנינים בהן משתקפת נפש האדם...
"הלו אמא!" קטעה אותי המתבגרת "באיזה סרט את חיה? את באמת חושבת שתשרדי מסע כזה? שמישהו בכלל ייקח אותך?... יאללא, תתאפסי על עצמך, תפסיקי לקשקש כל היום בפורום הזה שלך ותסיעי אותי למסיבה, גם ככה אני כבר מאחרת"
 
אז עכשיו, כשזכיתי גם לתמיכה גורפת של המשפחה המורחבת, אני מוכנה ליציאה!
 
שלכם,
מוץ ותבן
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מגיע לי לנסוע כי אני חייבת לתקן חווית'
מגיע לי לנסוע כי אני חייבת לתקן חווית
24/06/2014 | 19:01
158
טיול טראומטית שהייתה לי בשנה שעברה בגאורגיה.
הייתי בגיאורגיה חודש, ומכל מיני סיבות הטיול היה די טראומטי ולקח לי המון זמן להתגבר עליו, ונראה לי שהגיע הזמן לחוויה מתקנת!

אני אוהבת לטייל, אוהבת פעילויות אתגריות, בעד girl power, ואני בטוחה שאוכל להוסיף לכל קבוצה שתהיה!

באופן אישי מעניין אותי לנסוע בחבורה נשית כי בכל הטיולים הרציניים שהייתי תמיד היו גברים שלקחו על עצמם את הצדדים הטכנים, ואני בטוחה שאנחנו יכולות לעשות את זה לא פחות טוב לבד :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כתבת שטח'
כתבת שטח
24/06/2014 | 20:49
107
צריך לקוות שענת דניאל (הידועה בכינויה "מלכת הבכיש") תיענה לאתגר הזה.
היא חובבת רכב ונהיגה וכותבת הרבה על נושאי רכב במקומות שונים באינטרנט, בצורה יפה, קולחת, הומוריסטית ומעניינת.
למה מפלים את הגברים ומדירים אותם?
בהצלחה במסע ובברכה  -  רפי לין
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני?'
למה אני?
24/06/2014 | 20:50
2
116
כי בארמניה עוד לא הייתי
כי יש שם פקעות מיוחדות שניתן יהיה להוסיף אותן  כתמונות  ליווי לבלוג
שיהיה מלא מן הסתם בתיאורי נוף מרהיבים
ההרים, העמקים ,האויר הנקי והרוחות  שילוו את הימים עם נשים אחרות ...
כי אני אשה יחידה בבית מלא גברים (בעל וארבעה בנים)
כי זה מה שיוציא אותי מהמונדיאל והכדורגל ....
כי לא יצאתי לחו"ל השנה כל החברות עסוקות בחיים ולי יש קצת חשק לקפוץ מהרכבת
הזו של הלחץ העבודה ... ולמצוא את עצמי מחדש
ככה
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'וכי את המלכה היחידה 4 גברים פששש '
וכי את המלכה היחידה 4 גברים פששש
29/06/2014 | 09:32
1
48
יפה לך......
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'דניאלה - גם גדלתי בבית עם 4 אחים גדולים כבת'
דניאלה - גם גדלתי בבית עם 4 אחים גדולים כבת
29/06/2014 | 22:55
29
לצפיה ב-'אין מתאימה ממני לתפקיד הזה'
אין מתאימה ממני לתפקיד הזה
24/06/2014 | 21:46
98
אוקיי, אז אני אפתח בהיי ל"שופט/ת" שקוראת ברגעים אלו את תגובתי. ראשית, אני אתחיל בזה שאני הכי מתאימה משום שסיימתי תואר בתקשורת ויכולות וורבליות וכתיבה יצירתית הם הכי אני. אבל יותר חשוב מזה אני חושבת שאני ממש מתאימה כי אני הכי הכי הכי חייבת בעולם ברייק מהחיים, ומיד אני אסביר מדוע. במהלך 3 השנים האחרונות במהלך לימודי לתואר עבדתי ב-2 עבודות למימון התואר, מה שמצץ לי את החיים האישיים ואת הזמן הפנוי. אחרי התואר נוספה עבודה שלישית.  כעבור 9 חודשים של חיפוש עבודה מצאתי עבודה התחלתית ועקב המשכורת המביישת, כי כמובן זה משרה התחלתית אז אני חייבת להתפשר, וככה אני עובדת עד חמש כל יום ומשם הולכת למלצר עד 11 בלילה כמעט כל יום כולל סופשים ופעם בשבוע אני מפעילה מסיבת רווקות בכל אזור אפשרי בארץ. מיותר לציין שאני ממש עייפה וכל כך מתאים לי לצאת מהשגרה ולו לרגע. הפעם האחרונה שיצאתי מהארץ הייתה לפני 3 שנים וזה גם למטרת עבודה בעגלות בשבדיה. כל כך בא לי את זה!!!!! מקווה לתשובה חיובית (: (:. תודה הילה
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'וואו!!! אני רוצה!!! אז למה אני מתאימה?'
וואו!!! אני רוצה!!! אז למה אני מתאימה?
24/06/2014 | 22:34
81
דמיינו לכם אותי, ילדה טובה קריית מוצקין, מחליטה בגל 22 לצאת למסע שעדיין לא חוויתי כמוהו בחיים. שכן עד אז ברבים מהפעמים הלכתי על הצד הבטוח של החיים. בשנת 2005 הכול השתנה ובגדול!!! יצאתי לטיול שטח וג'יפים בנסיכות אנדורה שבהרי הפירנאים הספרדיים. היה חוויתי בטרוף. טיול שכמותו עד אז פשוט לא חוויתי. עשיתי פשוט הכול. נסעתי בג'יפ, שטתי בנהר סואן, הלכתי המון בשטח ונהניתי מכל דקה ודקה. אני אוהבת אתגרים ומוכנה לכל אתגר...
אם אודה באמת ואדבר בכנות ובגלוי. אחרי לימודי התקשורת, שבהם לקחתי המון סדנאות של כתיבה עיתונאית, החלום שלי היה להיות כתבת של הנשיונל ג'יאוגרפיק, של מסע אחר ודומיהם. מאז אותו טיול חוויתי, אני חיה עבור הרפתקאות ורוצה בכל עת רק לחוות. בדיוק לפני שנה הגשמתי עוד חלום וטסתי לחודש לארצות הברית - רק אני וחברה. להיות כתבת השטח בארמניה הוא הפסגה הבאה.  
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מדוע כדאי לכם לבחור בי???'
מדוע כדאי לכם לבחור בי???
24/06/2014 | 22:34
71
ראשית כל הנני בחורה בת 26 עם רוח גבית ואנרגיה מטורפת....אוהבת אתגרים ואוהבת את החיים...בימים אלו אני מפללת לזריקת מרץ שתמלא אותי ותעזור לי לכבוש את יעדיי בחיים. מסע שטח נשי עם מגוון נשים בגילאים שונים מצטייר עבורי כחוויה בלתי נשכחת, בעלת תעצומות רבות אשר ממנה אצא מחוזקת יותר לחיים. על כן ברמת הקבלה האישית שלי מן המסע אני חושבת שזהו העיתוי המושלם בחיים שלי כרגע לצאת נשכרת ולקצור פירות להמשך החיים..אך הכל בחיים מובנה על Give&take ולי יש המון מה לתת...מעבר לשמחה ולרוח נעורים (שמאוד נחוצה במסעות כאלה להווי החברתי, למורל ולשיתוף הפעולה) הנני אוזן קשבת ופה מיעץ ובמסע מסוג זה תכונה זו חשובה. ומה לגבי הכתיבה???יש לי רקע ואהבה לכתב ולסקור  במהלך התואר הראשון שעשיתי במנהל עסקים ושיווק, נדרשתי בעבודות מחקר רבות בשיווק, לכתוב ולסקר רבות, וזאת עשיתי בהצלחה רבה..לא זאת בלבד אלא שלאחר התואר הלכתי ללמוד משחק ביורם לווינשטין (כי אין מה לעשות על חלומות אסור לוותר) וגם שם המורה שהיה הקרוב ביותר ללבי אמר לי בוודאי שאני רואה אותך שחקנית מצליחה אך את חייבת גם לעסוק בכתיבה אני מרגיש שזה תחום ראוי אצלך, ואני באמת כרגע רוצה לנסות להפוך אותו למקצועי ועל כן אני בהחלט חושבת שאני עשויה להתאים למסע!! ועוד דבר נוסף אני כרגע עם שבר באצבע בכף הרגל (לאחר ריקוד לטיני סוער) והרצון להסתער על מרחבי שטח כמו בארמניה מבעבע בי מאוד! אז קדימה אותי!!!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני?'
למה אני?
24/06/2014 | 22:35
2
147
כי אני חברותית ומסתדרת עם כולם, נעימה, מהווה אוזן קשבת, אני קולית, אישה גדולה (תרתי משמע) אבל פעילה פיזית (עשיתי בשנה שעברה טריאתלון נשים והיום אני לומדת בקורס מורי דרך...).
אני מטיילת המון (עם חברים ומשפחה, ובקורס מורי הדרך בכל שבוע לפנינה אחרת בארצנו המדהימה), אני אלופת הארגונים ("מפיקת" ימי הולדת מדהימים לילדים שלי והפעלות מקסימות בבית הספר ובגן), נהגתי בג'יפים, מנווטת  סבבה, אוהבת לישון בשטח (מעדיפה שק"ש על פני בית מלון...), מתה על מדורות (מתמחה בפיתות על הסאג' להנאת הקטנים), דאיתי בדאונים, צללתי, עשיתי סנפלינג (היום את עיקר פעילות האקסטרים אני מבצעת בבית עם הבנים שלי : )),
אני רהוטה ועבודתי כרוכה בהרבה מלל, כך שאני מאמינה שאהיה כתבת שטח נהדרת לכם ואשלהב את הקוראים בתיאורי...

אני אשמח מאוד לקחת חלק במסע נשי, מעצים, מגלה עולם ותרבות, ואשמח עד מאוד להיות נציגת תפוז.
כבר שנים שרציתי לקחת חלק במסע כזה אך כלכלית לא התאפשר לי.

[אני מנסה להיות צנועה אבל מאמינה שלא תתחרטו. אני פעילה בתפוז כעשר שנים ומאמינה שלא סתם הצעתם לי בעבר להיות מנהלת פורום כאן בפרדס]
שיחת נשים >>
לצפיה ב-''
25/06/2014 | 06:51
1
19
לצפיה ב-'תודה על הפרגון, ההר!'
תודה על הפרגון, ההר!
29/06/2014 | 23:31
10
לצפיה ב-' האחיות Sisters כובשות את ארמניה!!!'
האחיות Sisters כובשות את ארמניה!!!
24/06/2014 | 22:44
102
אנחנו שתי אחיות מדליקות ומצחיקות (בעיקר את עצמנו), מאוד עסוקות ביום יום בג'ינגול בין ילדים, עבודה, כביסות, מדיח, מה נבשל, מה נלבש, מה נגיד, ואיך נפרוץ, וזאת ה הזדמנות המושלמת עבורנו לצאת מהשיגרה לחוויה אחרת, שבחיים לא עשינו, ולחשוב חיינו לאן (לארמניה?), וכל זאת לכבוד משבר הטרום 40 של אחת מאיתנו, ובול יום הולדת 45 (24.8) של השניה.  

מבטיחות להצחיק ולשמח אתכם בפרקטיות והאובר חברתיות של האחת, ובהתבלגנות, בחברמניות (עדיין משתמשים במילה הזאת?) ובכושר והכוח של השניה, ולהביא לכם דיווח מהשטח שלא תשכחו (ואולי גם לא תסלחו..) :)

בקיצור, הגיע הזמן שנאחד כוחות, נעמוד על שלנו, ופשוט נצעק (בלב): "זה מגיע לנו!!!!!"

טוב, אם אתם מתעקשים  - על כרטים אחד נשלם מכיסנו, העיקר לעבור את הגיבוש הזה ביחד..

אה! מבטיחות גם צילומים מיקצועיים ואיכותיים, כי אנחנו פשוט כאלה.. :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כשאת על 4 זאת השפלה, כשזה 4x4 זה נצחון'
כשאת על 4 זאת השפלה, כשזה 4x4 זה נצחון
25/06/2014 | 00:58
80
אני לא יודעת אם אני מתאימה לחוויה הזאת , אבל זה חיפוש אז כנראה שאני אדע רק שם.
כמה אני חזקה או שרכיכה.
ממש כמו תפוח או שנפלתי ליד העץ ונמעכתי, התכווצתי ונהייתי סתם תפוח יבש
או שפשוט קטפו אותי , ילד אחד שגר ליד העץ , ליטף אותי , ניקה אותי וטבל אותי בשכבת סוכר עבה ומתוקה.
ואז ברגע אחד נגס בי. ואז במסע הזה אני אבין מה קורה לתפוח כזה...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'פולניה בארמניה'
פולניה בארמניה
25/06/2014 | 02:38
1
97
למה אני?
כי אחרי שעשיתי כל מה שציפו ממני, כולל לנקות את החדר, להתלבש יפה, להיות נחמדה, לסיים תואר שני בהצטיינות, להיות חרוצה ולא לדבר עם זרים ברחוב, לראשונה בחיי העזתי להיות מובטלת המחפשת קצת הרפתקאות והרבה את עצמה, אז הי, מי יודע, אולי אני בארמניה?  
חוץ מזה בזמני הפנוי החדש אני משחקת כדורעף חופים- ז"א כושר מטורף, אני כותבת ביקורות סרטים- ז"א יודעת ואוהבת לכתוב + יכולה להציע חידונים הוליוודים ברגעי השעמום ויש לי חתול מיזנטרופ- ז"א יודעת לעמוד במצבי חיים קשים והרבה שערות.
אשמח :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-' '
25/06/2014 | 09:26
11
לצפיה ב-'זה הרגע לו המתנתי - ציפיתי - רציתי '
זה הרגע לו המתנתי - ציפיתי - רציתי
25/06/2014 | 04:34
73
לכתוב מילים.  לכתוב משפטים. מילים שיוצרות משפטים שמתארות רגעים מיוחדים בלתי נשכחים.

לחיות את רגע, לתאר, לשתף, להיות ולאפשר לכל אחת בכל מקום להיות שותפה בכל רגע שתקרא את דבריי.

זה הרגע הנכון והמתאים בחיי - לקחת פסק זמן - לצאת למשימה - לעמוד ביעדים, לגלות נשים ומקומות.

זה הרגע בחיי בו מסכמת 50 שנה בעולם הזה ורוצה לתאר לכם את החוויות ממקום בוגר עם תובנות והסתכלות קצת מעבר לתיאורי נוף.

זה הרגע בחיי בו אני יכולה לתת דוגמה אישית לשני ילדי חייל וחיילת שבכל גיל בכל סטטוס משפחתי אפשר להגשים חלומות.

לכתוב מילים, משפטים, לכתוב כל מה שעולה בראש אך גם מה הלב מרגיש כשהוא מגלה ונחשף להרפתקה של פעם בחיים.

אשמח להציג את עצמי ואת כישוריי הן בצד ה"מקצועי " ככתבת שטח אך גם מי שאני - מאיפה באתי ולאן אמשיך ב 50 שנה הבאות עלי לטובה החל מאוגוסט השנה.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני פה בגלל אישתי'
אני פה בגלל אישתי
25/06/2014 | 05:21
140
רגע, לפני שתסקלו  אותי באבנים
אני יודע שאני גבר וזה מסע לנשים,
אבל אני לא באתי לכאן בשבילי
אני פה בגלל  אשתי.
והיא, איך לומר בלי לעשות עניין -
מכניסה  את כל הסופרלטיבים בכיס הקטן,
היא ג'דע חזקה, לא פוחדת לעבוד
חברותית, יעילה ונחמדה מאוד,
יש לה ניסיון במסעות בארץ ובעולם
היא מגדלת משפחה לתפארת העם.
היא גם מוכשרת מאוד בכתיבה
את זה תוכלו לקרוא בקישור הבא
בו היא כתבה על טיול משפחתי
בחן ובהומור, אם תשאלו אותי...
ואני רוצה להעניק לה מתנה
אך המצב הכלכלי לא "מי-יודע-מה"
ובגלל שאני בטוח שזה כל כך מתאים
אני מציע שתעשו "חושבים",
ואין לי ספק שתגיעו למסקנה
שאשתי למשימה הזאת נועדה,
ובכלל עם אישה כל כך פעלתנית ומלאת חיים
גם לי מגיעה חופשה לפעמים...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני?'
למה אני?
25/06/2014 | 06:59
101
כי אני יפה חכמה מוכשרת וגם מגיע לי !!1
שמי נעה ואני מושלמת מכמה סיבות :
1. אני יועצת מסלולים מטעם משרד התיירות ומתמחה בטיולים בחו"ל.
2. אני מנהלת מדיה חברתית ומומחית בכתיבה של פוסטים בטויטר, פייסבוק, מייל ועוד.
3. אני בעלת נסיון בכתיבה ובעריכת תוכן אינטרנטי. אתם מוזמנים לאתר שאותו ערכתי www.shaolin.co.il
4. אני מתעדת סיפורי חיים של אנשים מבוגרים ומתמחה בכתיבה של זכרונות, הגיגים וחוויות.

חוצמזה אני אשת צוות מעולה, בעלת יחסי אנוש פצצה ומומחית במכונאות רכב.

אני מצרפת קורות חיים כדי שתתרשמו
יום טוב
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה דווקא אני?!'
למה דווקא אני?!
25/06/2014 | 01:16
71
אז אני יובל, ולמרות ההבטחה שבשם "אני לא זורמת", או כך לפחות נהגתי לחשוב...
והנה אני מוצאת את עצמי כותבת בספונטניות שכזאת "למה דווקא אני..." בתקווה שאולי יתמזל מזלי לצאת למסע הכי זורם ודינמי שיכול להיות.
אז את השנה האחרונה ביליתי ב"אקדמיה" אחרי מספר שנים בהן הזרם די סחף והוביל אותי ממקום למקום - טיול, עבודה, רביצה ועוד איזה טיול... והחלטתי "להכנס למסלול" או ללכת עם הזרם. מצחיק - בחרתי בלימודי ים...
נדמה לי שזאת הייתה השנה הקשה בחיי - שנה של התמודדות בלתי פוסקת שהעלתה ועודנה מעלה שאלות לא פשוטות בכלל לגבי מהם הדברים החשובים בחיים - ציונים? חברים? הערכה עצמית מהי? ביקורת... התמודדות עם כשלון מבלי לשפוט את עצמי (עדיין עובדת על זה...), ולחזור לעמוד על הרגליים ולהמשיך להתמודדות הבאה.
מצחיק לחשוב שהלכתי לאקדמיה "להרחיב אופקים", "לרכוש ידע", "להשכיל", ו"להפוך לבוגר מתורבת", אבל הקורסים החשובים ביותר שאני לומדת הם דווקא אלה הנ"ל - הקורסים ב"מדעי החיים" :)
זהו. אז כנראה שאני לא סופר-הירו כמו שנהגתי לחשוב, אבל קצת יותר זורמת...
ולמה דווקא אני? לא יודעת. אולי בגלל שיוצאים למסע יום אחרי שתהיה לי יומולדת :)

וכי ממש ניסיתי להעלות את החיבור הקצרצר במקום הנכון בפורום, וזו הפעם השלישית. מקווה שהפעם זה באמת יעבוד... כבר פעם רביעית...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'נעמה כהן'
נעמה כהן
24/06/2014 | 22:43
80
שלום שמי נעמה כהן ואני אשמח להתקבל לפרוייקט.
אני חושבת שאני מתאימה ושאוכל להוסיף עקב עברי הפורה בטיולים(שביל ישראל,טיולים בעולם-ניוזילנד בראשם) ואהבה חזקה לחווייות בשטח(מדריכת חיר בתחום הניווט-הרבה שטח) לכן אוכל לתרום בתלום ההווי וההנאה.
בנוסף אוהבת לכתוב ולשתף בחוויות.
אשמח לשמוע מכם.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'היי קופסה. ביי קופסה. (במילים אחרות: למה אני)'
היי קופסה. ביי קופסה. (במילים אחרות: למה אני)
24/06/2014 | 20:47
127
כי אני כותבת מחוץ לקופסה וחושבת מאז שלמדתי להחזיק עפרון.

כי
אני נושמת מילים
אני אוכלת מילים
אני צוחקת מילים ושותקת אותן

כי אני כותבת בשביל לנשום
ונושמת בשביל לרכב על אופנועים
כי יש לי אנרגיות מטורפות
שלא רופאו אצל רופאים

כי אם לא אכתוב - אשתגע
ואם אשתגע - בטח אכתוב על זה.

כי הפרספקטיבה שלי על דברים היא... אהמ, קצת שונה.
קצת לא כמו של כולם.

אני לא מתעצלת לחשוב באופן עצמאי,
לא מפחדת להביט בראי (- 5 קילו).
לא מפחדת לערער תפיסות מקובלות,
לא מפחדת מטעמה של אמת,
לא בוחלת באתגר ובבדיקת גבולות
וחוזרת לכתוב זאת עם דף ועם עט.



כי אני רואה את היופי שבטיפה על עלה ושמחה מגשם ביום חורף, כי אני מאושרת משמש קיץ ויודעת לאהוב את העולם ולקבל ממנו אהבה.

כי אני קשקשנית, רגשנית, אהבנית וקצת ילדה שלא מפסיקה להתרגש מהעולם הזה - לטוב ולרע.

וכי יש לי פאקינג הרבה מה לתת


אהה!!! וגם אני חיה שטח ואתגרים, פאקינג היי!!! (מרוב כתיבה שכחתי)

ביוש
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'השעה שתיים וחצי בלילה...'
השעה שתיים וחצי בלילה...
25/06/2014 | 08:49
88


השעה שתיים וחצי בלילה, בדיוק סיימתי להאכיל את הפעוטה שלי שעוד קמה לעיתים לארוחות ליליות, ושוב נדודי השינה תוקפים אותי.
בזמן האחרון נוצר לי הרגל של לקרוס מעייפות אל השינה גג בתשע ולקום באמצע הלילה להאכלת הילדה ולהישאר ערה עם נדודי שינה עד הבוקר.

בשנים האחרונות אני קורבן של הפחדים של עצמי, צמודה לשגרה: עבודה, ארגון הבית, וסביב המשפחה, לא יוצאת מהשגרה, ובכלל לא יוצאת הרבה, כמו נשים רבות בעולם, שמקדישות את עצמן למשפחתן וקצת שוכחות את עצמן, אך נדודי השינה האלה  גורמים לי לחשוב, האם כך אמשיך עד לפנסיה?, האם אמצא דרך לחיות קצת אחרת, ולהגשים את חלומי ולמצוא דרך להתפרנס ולטייל בעולם?
בעבודה קצת שקט בתקופה האחרונה ואני מנצלת כל רגע של פנאי לשוטטות באינטרנט וחיפוש יעדים חדשים לטיול
יעדים רחוקים בעולם לא באים בחשבון כלכלית בשנים הקרובות, אז אני מחפשת באירופה ומופתעת לגלות מקומות רבים בהם אפשר לטייל מעבר למסלול במדינות אירופה הקלאסית. בכל יום נוסף עוד יעד לרשימה: מונטנגרו, פורטוגל, גיאורגיה...
הרצון הוא להגיע למקומות חדשים ואקזוטיים, בהן עוד נשארה תרבות אותנטית לפני השתלטות העיור והגלובליזציה, בו ניתן למצוא פיסות טבע עוצרות נשימה, מקום שיביא לחברויות ופגישות עם אנשים חדשים, זרימה ,חוויות, מקום שיכנס לי ללב ולנשמה ושאקח את הזיכרון שלו איתי. הטלפון בעבודה חוזר לצלצל ושוב אני חוזרת לקרקע וליומיומי, לסידורים ולארגונים ולקריסה למיטה.
אחת בלילה, הילדה בוכה קצת בשינה ואני מחכה לה שתקום רואה את תכנית ריאליטי שהתחלתי לראות רק בגלל היעד בו הם נמצאים בחו"ל.

שתיים בלילה, התוכנית מסתיימת, הילדה מתעוררת ואני מאכילה אותה. הזמן כאילו עוצר מלכת, ואני מתבוננת בה, במושלמת שלי ומאחלת לה שתתגבר על הפחדים, שתעיז, תנסה ותגשים .
שתיים וחצי בלילה, הילדה סיימה לאכול וחזרה לישון, עוד שוטטות קצרה בפייסבוק ודי, ופתאום אני נתקלת במודעה: "דרושה כתבת שטח לארמניה", לנסות?, הלב דופק, הראש רץ, והמילים זורמות כמו מים. מקווה שיצא מזה משהו אבל גם אם לא שמחה על שפתחתי מקום בלב לנסות משהו חדש ולהעיז להגשים חלום.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הטיול של אחרי...'
הטיול של אחרי...
25/06/2014 | 09:52
59
אחרי מה לא ברור
אז אחרי הקמת משפחה , קריירה , ועוד כל מיני דברים מעניינים שהספקתי לעשות
אני חושבת שהגיע הזמן בשבילי לצאת לחוויה חד פעמית
אז אני אולי נראית בלונדינית מפונקת אבל בפנים נמצאת מישהי אחרת לחלוטין שתצא ראשונה לכל משימה שתעזור ותסייע לכל מי שרק אפשר
שרוצה קצת לחזור לנשום את הטבע והאקסטרים במקום את מזגן המשרדים והפקקים
חושבת שאראה צד אחר של המסע בכל הרשתות החברתיות ואוכל להציג לחברים ולמשפחה שלי את הצד הזה ...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'בגלל ש...'
בגלל ש...
25/06/2014 | 10:53
51
בגלל שחליתי בסרטן (לא רושמת את זה כדי שתרחמו עלי!) שגרם לי להבין שהחיים קצרים מאוד וחובה להספיק כמה שיותר.
בגלל שאף פעם לא עשיתי טיול משמעותי אחריי צבא...
וגם כי הגיע הזמן להתמודד עם הפחד הכי גדול שלי - פחד גבהים ולעשות עם זה משהו!
ובגלל שתמיד אהבתי לכתוב וזה חלק ממני.  
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'משום מה מחקו לי את התגובה!! '
משום מה מחקו לי את התגובה!!
25/06/2014 | 11:55
105
חוצפה! :\
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'לילה. '
לילה.
25/06/2014 | 12:31
45
בוהה בשעון המעורר בעיניים פעורות ומחכה שכבר יצלצל.
מחר, בשעה הזאת אני כבר שם- בארמניה. עם קבוצה של נשים זרות, מגלות את עצמנו ואחת את השנייה.
מדמיינת את כל החוויות שצפויות לנו, האקסטרים, השטח, האקשן, האנרגיה ושמחת הנשים הזו שאין כמוה.
מה מתכננים לנו? ואיך אשתלב בקבוצה? מפחיד- מסעיר-מרגש. רוצה שכבר יתחיל.

הנה השעון מצלצל סוף סוף. המוצ'ילה כבר מוכנה, בגדי המסע מונחים על הכסא, הטיסה לארמניה יוצאת עוד מעט.
ארמניה היפה- הנה אני באה!


וקצת עליי- בת 31, נשואה, אם טרייה לגוזל בן חודש, מסיימת בימים אלה תואר שני, ועובדת יותר מידי.....
אוהבת טיולי שטח, צלילות, אקסטרים וכל מה שמבעיר את הדם. משתוקקת לצאת למסע הזה, חייבת את זה לנפש.

נתראה בארמניה?
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כתבת למסע שטח...'
כתבת למסע שטח...
25/06/2014 | 12:41
70
"ראיתי את זה מגיע מרחוק, את הסיוט הכי גדול שלי מתגשם, שניות לפני שזה קרה. צל שחור קטן מתקרב אל שפת הכביש, מרחרח, מביט, בודק אם בטוח לעבור לאי שם... לצד השני... אולי יש שם אוכל. בטח היה רעב. ואז ריצה מהירה, הוא עבר. נשמתי לרווחה, רק לרגע.
אלוהים של החתולים החליט לשנות את דעתו משום מה. משהו שם בעבר השני לא הרגיש בסדר, אז הוא חזר על עקבותיו. בלי מחשבה, פשוט התחיל לרוץ. לרוץ היישר אל המוות.
שני פנסים-בום-משהו שחור קטן מתגלגל על הכביש. נפשי מסתכלת מרחוק, מביטה בהילוך איטי, צורחת – לא!! לא!!
עוד שני פנסים-בום-מתגלגל-עוצר.
רצתי. כמו משוגעת רצתי לקחת אותו, להציל אותו מהמכה השלישית, מכת המוות. בתחילה, במבט מקרוב, זה היה נראה שהוא גמר. משהו שם נראה כאילו תלוש מהגוף אבל לא. חשבתי שאיחרתי, ואז ראיתי אותן, את שתי העיניים העגולות מביטות אליי בראש מורם בקושי, שואלות מה קרה כאן עכשיו, מה קרה?? למה כל כך כואב???!
בלי מחשבה תפסתי אותו מהצוואר ואספתי אל שפת המדרכה, בודקת בתחילה אם משהו שנראה לעין לא בסדר. חשבתי שבסדר. חשבתי. ואז יצא שיעול קטן, ואז דם. סמיך ואדום ונורא. דם מהבפנים של הבפנים של הגוף הקטן והשבור הזה.
טלפונים, כמו מטורפת, וטרינרית-חברה-עבודה-מאחרת-חברה-היסטריה... שמישהו יעזור לי כבר!!!
יום שישי בתל אביב, עשרות אנשים בשדרה, ואף אחד לא נמצא שם. המוני אנשים, ואף לא בן אדם אחד.
חצי שעה חיכינו שם לגאולה, חצי שעה שנראתה כמו נצח. נצח בשבילי, האם יש הגדרה מספיק טובה למה שעבר עליו באותם רגעים? נושם לרגע, ואז עוד קצת דם, הדם הזה על הידיים שלי, ואז נשימות קצרות, ואני בודקת שהוא עוד נושם... רק אל תפסיק לנשום, לא מגיע לך למות ככה, על שפת המדרכה. מה עשית רע? אנחנו עשינו רע. עושים רע לנו ולעצמנו ולכם כל יום ויום ויום. ואתה, מה עשית? חיפשת פת לחם בפח האשפה? עשית קצת רעש כשהיית רעב? עברת מול המישהו הלא נכון שהרגיש פשוט חייב לירוק לעברך בגלל איזו אמונה טפלה מטופשת?... מה, מה כבר עשית??
ואני מדברת אליך, מלטפת בעדינות, מפחדת לגרום כאב מיותר, ומתחננת שלא תמות עדיין. חכה.
הארגז הגיע, ואיתו שמץ של תקווה שאולי... אולי עוד תחיה. הליכה מהירה לוטרינרית, פאקינג אחת עשרה בלילה ואני רצה אליה עם משהו שהיה פעם יצור חי ונושם ומרגיש, ועכשיו הוא חומק משם, מהגוף הקטן. עוד נצח עובר ואנחנו מגיעים.
הרי ידעתי שזה מה שיהיה. ידעתי שאלו רגעיך האחרונים. לחיים מותר לקוות, לא? קיוויתי, וטעיתי. הבשורה המרה, זריקת הרדמה, אתה נבהל בפעם האחרונה בחייך, ומחרחר את נשימתך האחרונה בתוך הקרטון הזה.
חיית חיים מלאים, אמרה לי הוטרינרית, ויום אחד זה פשוט נגמר. אתה לא יודע, וגם לעולם לא תדע מה קרה פה עכשיו. אתה נח לך עם האלוהים של החתולים שלקח אותך בחזרה, ואני נקרעת מבכי.
חתול רחוב שמעולם לא ראיתי קודם. בסך הכל חתול רחוב, סו פאקינג וואט, זה קורה כל הזמן, אומרים לי. זה מה שאומרים לי. וזה מה שעושה את זה בסדר.
אבל זה לא בסדר.
לא בסדר שנקטעת ככה, בלי לדעת מה קרה, בלי לדעת יד מלטפת עוד כשהיית חתול רחוב חזק ובריא וצלול עיניים. לא בסדר שזה קורה כל הזמן, מה יכול להיות בסדר בזה?? איפה פה הסדר??? ולא בסדר שאני עם הקללה הנוראית הזאת שרובצת עליי בוכה עליך כאילו היית שלי כל חייך.
אני רוצה להיות נורמאלית."

התלבטתי מה לרשום כאן, שישכנע אתכם לקחת אותי למסע המוטרף הזה - אולי על כך שלמדתי כתיבה ועריכה עיתונאית, או שעבדתי במעריב שלוש שנים וניהלתי טור שבועי אישי, אולי דוגמא ממגזין "לאישה" בו אני כותבת מידי פעם כתבות בנושא תיירות...
אבל בדיוק אתמול איבדתי חברה קטנה ויקרה שהיתה לצידי במשך עשר שנים תמימות, והדמעות טרם יבשו על פני. לכן בחרתי במשהו קטן שנכתב על חוויה דומה וכואבת אשר חוויתי לפני כארבע שנים ונותרה חקוקה עמוק בזכרון.
אני זקוקה לזכרונות טובים לכתוב עליהם....


שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני הכי לא מתאימה ובכל זאת'
אני הכי לא מתאימה ובכל זאת
25/06/2014 | 12:47
54
אז ככה, יש לי שתי ילדות ממש קטנות בבית, אני בכלל לא חובבת ספורט ובטח שלא ספורט אקסטרים, טיול קלאסי של אחרי הצבא לא עשיתי, לישון בלי מזרון אני לא מסמפטת ובעצם, השגרה שלי מורכבת מעבודה, שעתיים של ארוחת ערב ואמבטיות ואז קריסה ובהיה מול הטלוויזיה.
ואז מתחיל לו יום חדש....
אי לכך ובהתאם לזאת, אין לי ספק כי אני היא זו שצריכה לנסוע למסע המופלא לארמניה, הלוא אני חצי ארמנית! (לא באמת)
נראה לי שרוב הנשים יזדהו איתי וירצו להשתתף במסע הזה להבא, כי באמת, אם אני עשיתי את זה, כל אחת יכולה.  
חוץ מזה, שלקרוא חוויות של סופר וומן שאוכלת אתגרים לארוחת בוקר, זה בכלל לא כיף. תחשבו עלי כעל עוד אחת מהדוגמיות של דאב (לא השמנה, ולא הג'ינג'ית עם הנמשים) שמפרסמות את המציאות כמו שהיא.
אני לא מפונקת ולכן אני בטוחה שאני אהנה מהתנאים כמו שהם ובכלל, לנסוע לשבוע ולהשאיר לבעלי את הילדות נראה לי ווין ווין גם לי, גם לו וגם לכם!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני מתאימה לצאת ולסקר את המסע...'
למה אני מתאימה לצאת ולסקר את המסע...
25/06/2014 | 12:58
37


כי יש  בי את כל הכישורים הנדרשים:

 אני נהגת ג'יפים ותיקה בעלת שעות לא מבוטלות של נהיגת שטח על טהרת המין הנשי.
 אני  יודעת להבדיל בין צפון לדרום ולהגדיר את תוואי הדרך – מאיין באנו ולאן אנו הולכות.
 אני יודעת מה זה בקקס, דרשייפט, הילוך כוח, מה זה LOW  מה זה HI, יודעת להחליף גלגל ולהניע עם כבלים.
 אני יודעת להעריך עבירות מאתגרת ומה עושים בשלב זה – כמה ולמה...
 אני יודעת מה זה בולבוס, מכתש, חמדות, נחל. נפעמת מהטבע ומהבריאה כל פעם מחדש, מתלהבת כאילו זו הייתה הפעם הראשונה
 אני מכירה את הדינאמיקה המיוחדת שנוצרת בין נשים בטיולים מסוג זה. מומחית בלזהות ולגשת עם השאלות הנכונות.
 אני לא מוותרת על אתגרים, אף לא אקסטרים.
 אני יודעת להעריך את המחוות הקטנות שנולדות בטיול.
 אני יודעת ליהנות מכל טיול וטיול. מטיבה לתאר ולספר ולהדביק את הסובבים ברצון לחוות בעצמם.
 אני מטיבה להתבטא בכתב בהתלהבות, הומור וקריצה.


שנפגש במסע ?
אתי וייס
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כתבת שטח - זו אני '
כתבת שטח - זו אני
25/06/2014 | 13:06
67
אז הנה – 7 סיבות למה דווקא אני (7 אני מספר מזל, לא?)

כי אני צלמת וכתבת במגפון – עיתון ישראלי עצמאי – שמרוב שהוא עצמאי וחסר טייקונים הוא גם חסר תקציב, כך שהעבודה בהתנדבות. כתבה/בלוג שאעשה יקבלו חשיפה גם שם. והצילומים יהיו מהממים, מובטח. הנה כתבת השטח האחרונה שלי: http://megafon-news.co.il/asys/archives/219485

כי הטיול המשפחתי במרוקו הניב חוויות שהצטברו לכתבה מרגשת שאפשר לקרוא כאן: http://megafon-news.co.il/asys/archives/191449

כי את הבלוג העצמי שלי אני כותבת למחברת כל יום, ויודעת לשים לב גם לאירועים וגם לרגשות וגם לאנשים.

כי אני גרושה ומסע נשים זה בדיוק מה שמתאים לי כרגע, במיוחד כשסוף סוף אפשר לקחת קצת חופש מהילדים שגדלו, במיוחד שנכנסתי לשנת ה-50 שלי (איזה פחד!)

כי מאז שהתגרשתי והג'יפ נשאר אצל האקס, לא זכיתי לנסוע בשטח, ואני מתגעגעת.

כי אני עוסקת באימון אישי ועבודה עם אנשים זה הצד החזק שלי, ואני בטוחה שאוכל לתרום גם אנושית למסע.

וגם כי אני ממש ממש רוצה...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני הכי לא מתאימה ובכל זאת'
אני הכי לא מתאימה ובכל זאת
25/06/2014 | 12:43
63
אז ככה, יש לי שתי ילדות ממש קטנות בבית, אני בכלל לא חובבת ספורט ובטח שלא ספורט אקסטרים, טיול קלאסי של אחרי הצבא לא עשיתי, לישון בלי מזרון אני לא מסמפטת ובעצם, השגרה שלי מורכבת מעבודה, שעתיים של ארוחת ערב ואמבטיות ואז קריסה ובהיה מול הטלוויזיה.
ואז מתחיל לו יום חדש....
אי לכך ובהתאם לזאת, אין לי ספק כי אני היא זו שצריכה לנסוע למסע המופלא לארמניה, הלוא אני חצי ארמנית! (לא באמת)
נראה לי שרוב הנשים יזדהו איתי וירצו להשתתף במסע הזה להבא, כי באמת, אם אני עשיתי את זה, כל אחת יכולה.  
חוץ מזה, שלקרוא חוויות של סופר וומן שאוכלת אתגרים לארוחת בוקר, זה בכלל לא כיף. תחשבו עלי כעל עוד אחת מהדוגמיות של דאב (לא השמנה, ולא הג'ינג'ית עם הנמשים) שמפרסמות את המציאות כמו שהיא.
אני לא מפונקת ולכן אני בטוחה שאני אהנה מהתנאים כמו שהם ובכלל, לנסוע לשבוע ולהשאיר לבעלי את הילדות נראה לי ווין ווין גם לי, גם לו וגם לכם!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני, אני, אני רוצה '
אני, אני, אני רוצה
25/06/2014 | 09:41
1
83
אני אשמח למסע נשים.
למסע נשים יש עוצמה שאין בטיולים אחרים וזאת מניסיון קטן קטנטן אך גדול, ענק!
זוהי חוויה מרתקת, מצחיקה, מעצימה, מלמדת, מרגשת ומתוקה.
אם נוסיף למסע נשים גם אתגר – הנני כאן מוכנה ומזומנה.
פליז קול מי אנד איי וויל קאם!

ארמניה! נשמע מצוין.
לטייל זה הבילוי הכי נהדר שקיים וארמניה נשמעת כמו יעד מושלם. עבורי כתיבה היא תחביב מהנה ויצירתי, בתוספת - צילום, חוויות שטח בחברה נשית, מסע, נהיגה...זה מסתמן נפלא!

אין לי סיפור חיים קשה (ועל כך תודה) וגם לא משוגע...בת 45, ילדים ומשפחה, אישה "רגילה" במובן הטוב של המילה, נעימה, אוהבת חברה, אתגר וחוויה, יצירתית, חיובית, ושמחה לתרום בחברה.

הקיץ עומד להיות חם ומשעמם ואני רוצה קיץ חם ומרתק.
המסע בא בזמן ובשעה הנכונה עבורי. אנא בחרו בי


שיחת נשים >>
לצפיה ב-'לא צריך סיבה רק להגיד אני רוצה '
לא צריך סיבה רק להגיד אני רוצה
29/06/2014 | 09:34
29
לפעמים הפשטות היא הכי אותנטית שייש.את לא רגילה אין אישה שהיא רגילה כולנו מיוחדות
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'נו, זה ברור... '
נו, זה ברור...
25/06/2014 | 13:42
47
מעולם לא נהגתי בג'יפ ולא ישנתי באוהל כבר יותר מעשרים שנה. להתקלח פעם ביומיים? ממש לא אני.
ודווקא בגלל זה ובזכות המוטיבציה, האווירה הטובה שאני משרה, יכולות הכתיבה שלי והרצון לנסות משהו שאין סיכוי שאגרום לעצמי, לצאת קצת מאזור הנוחות ולנסות משהו שכל מי שמכיר אותי לא היה מדמיין אפילו שאנסה תוך תרומה לקבוצה ולקהילה - בזכות כל אלה אני בטוחה שהבחירה בי היא הבחירה הנכונה!
אסנת
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כתיבה וטיולים זה שמי האמצעי '
כתיבה וטיולים זה שמי האמצעי
25/06/2014 | 15:16
52
כשאני מטיילת אני תמיד כותבת.
בת 31 מהרצליה, טיולים אחרוני היו לסרי לנקה והודו.
אשמח לקחת חלק במסע לארמניה ולחוות את כל החוויות הללו עם נשים ובטוחה שמנקודת מבטי בשיתוף עם אותם נשים שאטייל איתן אספר את הסיפור לארמניה בדרך הכי טובה ואותנטית שאפשר.

דוגמא ליומן מסע קצר לסרי לנקה:
הכל קרה לפני חצי שנה, כשהחלטתי לנסוע לטיול של שלושה שבועות.
המסע לסרי לנקה מתחיל דווקא בנגומבו, המקום בו נוחתים, אמרו לנו שאין מה לעשות בקולומבו הבירה אז נשארנו בנגומבו ללילה. המקום מקסים והים סוער. כולם קוראים לסרי לנקה ״הודו בוטיק״, כי היא מאוד מזכירה את הודו, האנשים, הטוקטוקים, הקארי, הג׳ונגלים שבדרך.
אומרים שסרי לנקה היא הדמעה שהודו הזילה (יש למפה צורה של דמעה)
אחרי שעברנו כמה מקומות לחפש להתאכסן (אגב, סרי לנקה לא כזה מקום זול לישון בו) מצאנו את הגסט האוס ״הפיל הכחול״, קיבל את פנינו בחור עם ציפורנים ארוכות, כששאלתי אותו למה הן כ״כ ארוכות הוא ענה לי שזה מה שהחברה שלו אוהבת (טוב..).
המקומות לינה מאוד נקיים. כך מצאנו את עצמנו ביום מנוחה בנגומבו, נסענו לסיבוב בקולומבו עיר הבירה, שעה נסיעה, עיר ציורית עם המון מקדשים ואתרים היסטוריים, טיול בית ספר שכזה, ראינו שם שקיעה, אפילו חתונה.
אצל הסרי לנקים חתונה נמשכת יומיים, יום חתונה, שהכלה לובשת בו לבן, יום אחריו היא לובשת אדום, יום צילומים וחגיגה. קנינו פירות וחזרנו לנגומבו.
ביום השני הצפנו לדאמבולה, ארבע שעות מנגומבו, היה כיף להתרחק מהעיר כי לא לשמה התכנסנו, שם עלינו למקדש ( 500 מדרגות)  ראינו מלא בודהה וירדנו, החוויה הייתה בעיקר בעלייה ובירידה, המוני קופים, קנינו מנגו בדרך אבל מהר מאוד זה הגיע לידיים של הקוף. יש להם גם זיתים מוזרים, מתובלים בצ׳ילי וסוכר, לי אישית זה היה מגעיל.
לאחר מכן הגענו לסיגירייה, כפר עוצר נשימה, באמצע הג׳ונגל, היה כיף לישון שם בלילה ולחוות רעשים של חיות ומים קרים במקלחת.
ביום השלישי, קמנו בשבע בבוקר כדי לעלות על סלע הסיגריה, 1200 מדרגות ונוף עוצר נשימה, לפני אלפיים שנה היו שם מלך ועבדים שלחמו בטרוריסטים ובנו אגמים עם תנינים כדי שהאויבים לא יוכלו להיכנס, בדרך יש כוורות של דבורים וצריך להיות בשקט כדי שלא יתעצבנו..
יום רביעי- פינאוולה. בית יתומים לפילים, מקסים (חוץ מהקטע שהם קשורים), האכלנו אותם בפירות והיה מרגש לגעת בלשון של פיל, בשעה תשע יש האכלת חלב, תשע וחצי פירות ועשר מקלחת בנהר (הם מתים על זה)
לאחר מכן נסענו לקנדי, עיר שוקקת נהרות ומקדשים, מדהימה ביופייה, שם ביקרנו במקדש השן, שם שוכנת השן של בודהה וצריך אישור מהבריטים כדי לראות אותה כי בזמנו הבריטים שלטו.
יום חמישי - the end of the world מסלול מדהים שאסור לפספס, עשרה ק״מ של מפלים וג׳ונגל פראי, לא קשה בכלל ( חוץ מכאבי השרירים שהגיעו אח״כ)
כדי להגיע למקום הזה צריך לישון בנאורה אליה, 2000 מטר מעל הים, קר, אין מה לעשות שם אבל הנוף מדהים.
אחרי הצהריים הגענו לעיירה bandarawela, הבית של הנהג שלנו אמילה נמצא שם, זה היה הביקור הכי סוחף ומרגש שיכולנו לבקש. הגענו, עשינו סיבוב בטוקטוק, טיילנו בכפר שליד, חזרנו ובישלנו אורז עם קארי.
האירוח של משפחת מאנוז׳ היה מדהים.
הם לא ינוחו ולא יירגעו עד שלא תאכלי, תשתי ותשבעי. בלילה ישבנו סביב השולחן, צחקנו ושרנו שירים עד מאוחר.
בבוקר אכלנו ארוחת בוקר ונפרדנו מהם לשלום, היה מרגש מאוד ואמילה ליטף לאמו את כפות הרגליים ונישק אותן לשלום, התרגשתי מאוד.
הבית שלו מדהים וחמים, מתקלחים עם מים קרים ומכבסים בידיים, אבל הבית בכל זאת נראה מודרני מאוד, בודהה כמובן מככב שם, בודהה היה אדם שאף אחד לא ראה מעולם ולאט לאט עם השנים הבודהיסטים ציירו קווים לדמותו.
היה לו משפט אחד בלבד שבו הם דבקים ״מה שתעשה, הכל חוזר אליך חזרה. תעשה טוב יהיה לך טוב ולהיפך״.
היום השישי- aragum bay- ארוגם ביי הוא מקום שבו הכל קורה, הדייגים יוצאים לדוג כל בוקר וערב, הם לא יושבים עם חכה כמו שאנחנו מכירים אלא נתלים על מוט ארוך במים, מקבעים אותו ומחכים לדג שמן, החופים פה פראיים, פעם החוף פתוח, פעם בסופו של ג׳ונגל, ב pinuts farm אפילו אפשר לראות ספארי בדרך, קופים, פילים, באפלו, טווסים, נשרים ועוד כל מיני חיות מקומיות. האוכל פה מערבי אבל גם מקומי, יש רוטי והארפרס, סוגי בצק עם מילויים שונים, טעים אש.
המקומיים קצת מציקים אבל מסתדרים עם זה, יש פה גם את נציגנו היקרים ב״חומוס גסט האוס״, קבלת שבת עם קידוש וחלות טריות, כל הישראלים בארוגם ביי יודעים שבשישי בערב כולם סביב השולחן.
המקום הזה ממכר, תכננו להיות שם יומיים ונשארנו עשרה.
הלו״ז היומי: קמים, ארוחת בוקר, ים, ארוחת צהריים, מנוחה, ים,שקיעה, לפעמים מסיבה בערב ולפעמים סתם יושבים בגסט האוס עד השעות הקטנות..
המסע הזה גרם לי להבין שאפשר לעצור הכל ולנסוע, רק אם באמת רוצים. ואז הכל מגיע, נפתח, נושם, מרגישים, חווים, מריחים משהו אחר, טועמים טעם אחר, מתרגלים לשפה, לויזואליות, לאנשים, להרגלים, ההרגלים שברחתי מהם מארץ אחת והלכתי להכיר חדשים בארץ אחרת.
עשור חדש, חלומות חדשים, איחולים לעצמי ולאנשים שאני באמת אוהבת שבלעדיהם אני דיי.. כלום.
סרי לנקה בהחלט מקום מכשף, ממסטל, מטריף ולא אשכח אותה בחיים.
וכן, ברור שאחזור.
Never think next time, enjoy this time.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מסע נשי בשטח'
מסע נשי בשטח
25/06/2014 | 15:23
39
אני ליטל, בת 33, גרושה פלוס ילדה שממלאת לי את הלב ורק המחשבה שלא אראה אותה 8 ימים הופכת לי את הבטן.
אני...סופר וומן, עצמאית, שכירה, סטודנטית ואמא במשרה מלאה. אני כותבת, רוקדת, יוצרת ומנסה לאכול את כל העולם בבת אחת
ואז...הבטן שלי מלאה ואין לי עוד מקום בפנים.

אני ילדה ואמא, שחקנית ובחורה ביישנית, פריק קונטרול, לעיתים חרדתית, מכורה למקלחות, שותה קפה בלי סוכר ובלי חלב,
פוחדת מחיבוקים אבל צמאה להם כמו מים, אשת העולם הגדול, אשת הקונכייה הקטנה, קצת גבר, המון אישה ובעיקר אדם טוב.

הסיפור שלי התחיל לפני ארבע וחצי שנים, הניחו את ילדתי עליי, הבטתי בבן זוגי (לשעבר) וידעתי שזה נגמר, לא היה לזה שם, או מילה, תיאור,
רק תחושה, האדמה קרסה תחתיי, שמתי יסודות חדשים, הנחתי כריות בצדדים, למדתי לעמוד שוב לבד ולנשום.
זוגיות, נישואין, גירושין, ילדים, משפחה, עבודה, לימודים, חיים, שמחה וכאב, פחד ואומץ, התרגשות ואפטיות, אני...הכל...אני שלמה ועגולה ומוכנה,
מוכנה ובשלה לצאת למסע.

אני בעיקר...אחרת.

מאחלת קבלת החלטה נכונה, מדויקת וקלה,

ליטל
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'ברור שאמא שלי!!!!!!!!'
ברור שאמא שלי!!!!!!!!
25/06/2014 | 15:36
2
94
שמי חן ויש לי מישהי נהדרת לצרף למסע המרתק.
למרות שמאוד הייתי רוצה לקחת את חלון ההזדמנויות הזה ולהמליץ על עצמי , יש מישהי שהיא יותר ראויה ממני......אמא שלי!
אז ככה, היא בת 50+, אמא ל 8 ילדים וסבתא לחמישה נכדים ומפעילה משפחתון ,ג'אדאית כבר אמרתי?! (הסוללות לא נגמרות שם)
האמא היחידה שהעדיפה GMC  כאופציה לאיסוף שלנו מהבית ספר, ובכתה חודשים כשגנבו לה אותו...
היא מבשלת מעולה גם בתנאי שטח , במיוחד בקומזיצים שאליהם אנחנו יוצאים מדי שבוע..
היא רשומה לאתרי פורומים שונים , קבוצות בפייסבוק וכדומה רק בשביל שיהיה לה תירוץ לכתוב ולכתוב ולכתוב, אין מה להגיד על העברית והידע והבקיאות כי מגיל קטן היא קראה אנציקלופדיות ולא ספרים, מיותר לציין את הברכות המרגשות בימי ההולדת שלנו(:
אם תשפטו לפי הדרכון שלה בטח תחשבו שיש לה עסקים בטורקיה , אבל אם תנתחו לעומק תבינו  שזה רק בגלל אבא שלי והחשיבה מרובעת שלו..
בקיצור היא בהחלט מישהי שתוכל לתרום, להעניק, לתת גם מהניסיון שלה מהחוכמת חיים שלה ומהידע שלה.היא חמה, אדיבה, מגניבה, ובעיקר מגיעה לה קצת חופש מאיתנו!!!!




שיחת נשים >>
לצפיה ב-''
26/06/2014 | 21:01
9
לצפיה ב-'איזו מתוקה יפה על הפרגון לאמא מרגש.'
איזו מתוקה יפה על הפרגון לאמא מרגש.
29/06/2014 | 09:35
17
לצפיה ב-'אז ככה'
אז ככה
25/06/2014 | 16:10
38
צעירה אני לא. גם לא מי יודע מה ספורטיבית.
מה כן? סקרנית, חברותית, מוכנה להתנסות, עו"ס מומחית בהדרכת קבוצות באמצעות כלים יצירתיים,
אוהבת הרפתקאות ולא נלחצת מבעיות.
וחוץ מזה אני חושבת שכיף איתי ונחמד .
ולגבי הכתיבה? אני אוהבת לכתוב ויודעת לכתוב וזאת ניתן לראות בבלוג שלי.
מתאימה? בטח מתאימה :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הגשמת חלום!!'
הגשמת חלום!!
25/06/2014 | 17:04
37
מאז הטיול הגדול של אחרי הצבא (והטיול הגדול של לפני הלימודים :) הנופים עוצרי הנשימה, החברה המדהימה, המקומות, האוכל, ושמחת החיים 
אני מחכה להזדמנות הבאה שלי לצאת למסע מרתק ומאתגר. ההזדמנות הזאת כוללת את האהבה הכי גדולה שלי - המצלמה. צילום ותיעוד הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלי, 
בעבודה בשגרה ובכל מקום. (סוף סוף יהיה גם מי שיקרא את יומני המסע שלי...) 
חוויה שכולה העצמה נשית, הדרך שלי לתרום והתרומה שאקבל בחזרה, יצירת קשר, אושר אינסופי וגילוי עצמי
על מקלחת ויתרתי לא פעם ולא פעמיים בהודו, עברתי אין ספור אתגרים בדרום אמריקה, לילות של שטח בטיולים, בצבא ובמילואים -  משימה שתפורה בדיוק בשבילי ! 

שיחת נשים >>
לצפיה ב-'The final countdown'
The final countdown
25/06/2014 | 19:38
123

אז איך סופרים לאחור בארמנית?
 
5 - בצרפתית

מרץ 2014. שארל ואני. 
שארל אזנאבור, הזמר הארמני הכי צרפתי, חוגג בר מצווה לנכדו היהודי בירושלים ועל הדרך מופיע במלוא זעירותו הכריזמטית ורבת השנים בהיכל "נוקיה".
אני ביציע האוהדים  -  "שומעת" צרפתית (יותר משאני "שומעת" ארמנית, למשל...). זה לא מספיק כדי לתפוס את הפואנטה בבדיחות שמגלגלות את הקהל על הרצפה, אבל יש מסרים ש"עוברים" גם בלי להבין את השפה.

http://www.youtube.com/watch?v=kuhj32HChs4
 
4 - באנגלית

אי שם בשנות התשעים, וויליאם ואני. 
וויליאם סארויאן, הסופר הארמני הכי אמריקאי. אני הופכת בצער את הדף האחרון של "הקומדיה האנושית", שפתחה לי צוהר אל הצד האנושי של הבלתי אנושי, ונפרדת שוב מהומר ומיוליסס.
מזל שגיליתי אותו בעברית. בבית הספר קראנו אותו באנגלית, ומשהו בטעם ובריח אובד לי, כשאני קוראת בשפה זרה.  
 
3 - בטורקית

אי-אז בחטיבה, אולי תיכון - קוראת בשקיקה את "ארבעים הימים של מוסה דאג" של פרנץ ורפל, הסופר היהודי הכי ארמני.
ממתינה ליום, שבו יפסיקו הטורקים ללחוץ על העורק הראשי של הכחשת השואה הארמנית, ואז, כאשר יוסרט הספר סוף סוף - אני בשורה שמינית באמצע, כן?
עדיין ממתינה.
 
2 - בעברית

אני בת חמש או שש (או שבע). היד שלי מתוחה למעלה, אחוזה היטב בידה של אמא שלי. סמטאות ירושלמיות. אמא שלי במצוד מתמשך אחרי קרמיקה ארמנית.
"מוצא חן בעינייך?"
מאפרות וקערות וכדים, טווסים כחולי-זנב וסבך מפותל של פרחים תכולים - ירוקים - צהובים, עולם תרבותי שלם ורחוק, שנמצא ממש כאן.
 


1 - גולה וּפזורה ורב-שפתיוּת ופרעות וכמיהה לחזור 

כל כך דומה לנו, כל כך שונה מאתנו. אני גולשת לאחור, כמעט עד לארמנית-תנ"כית ולעגינתה של תיבת נוח על פסגת האררט, אבל נעצרת בחריקת בלמים, כשמשהו תופס לי (ממש חזק) את העין:

מתאים לך להתקלח פעם ביומיים?
להתקלח פעם ביומיים?
פעם ביומיים?
ביומיים?

Yes!
Oui!!
כן!!!

 
 
מצאתי את ה"אני" האמתי שלי, ה-self הלא מתקלח, שאבד לי פחות-או-יותר בתקופת ההצפות האיומות אחרי המבול של נוח.

אפשר פעם בשלושה-ארבעה ימים?
אפשר?
פליזזזזזזז.
 
חממו את המנועים.
הדקו אטבים לאף.
הכינו את הממחטות.
 
אני באה!
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אז למה אני מתאימה?'
אז למה אני מתאימה?
25/06/2014 | 20:51
34
לצפיה ב-'למה מגיע לי? למה לא בעצם...'
למה מגיע לי? למה לא בעצם...
25/06/2014 | 21:13
1
75
כי אני שונאת טיולי שטח וזאת הזדמנות נהדרת לקטר ולכתוב על זה. הזדמנות ששום פולניה (אופי לא עדה) תחמיץ!
כי שש שנים בערך לא ישנתי לילה אחד ברציפות (ככה זה שיש שתי קטנטנות, אחת עם קוצר נשימה מטורף ובעל שסובל מחרשות סלקטיבית בלילה...)
כי הוא, הבעל עם החרשות הסלקטיבית יוצא לחודש מילואים פעם בשנה (ולמרות שהוא מקטר על זה הוא ישן שם כמו שאני לא ישנה פה...)
כי כבר שש שנים לא פגשתי את עצמי כמו שצריך ואולי שאפגוש זאת תהיה תחילתה של ידידות מופלאה.
כי עשיתי שינוי גדול השנה – אחרי שנים בהייטק עשיתי הסבה להוראה ואלוהים יודע עד כמה אני זקוקה לאוורור...(ולא מורים לא עובדים קצת ונחים הרבה בדיוק להיפך!)
כי אני טובה בכתיבה וטובה בקיטורים – שילוב מנצח.
כי המון זמן לא מצאתי חברות חדשות והגיע הזמן לבלות קצת בחברת נשים (ואל תביאו לי את חדר המורים כדוגמא כי מי ביקר בו השנה? ע"ע "מורים לא נחים לעולם...:")
כי זאת הזדמנות להוכיח לחמותי שאם רוצים משהו חזק אז משיגים (ע"ע "לך קשה? לנו הייתה מכונת כביסה? מיקרוגל? בידיים כיבסנו...")
כי זאת הזדמנות נהדרת להוא מלמעלה לפגוש את הבנות שלו בלילה ולגלות שהנסיכות הופכות לדלעות בחצות וכאלה שצורחות בקולי קולות ודורשות ידיים כי בדיוק היה להן חלום רע/הן צמאות/ לקטנה ברח הפיפי מהחיתול והיא צורחת שרטוב לה...
כי וואלה אני עובדת נהדר בצוות ואני רגילה לוויתורים (ויתרתי על השלט לטלוויזיה, על המים החמים במקלחת ועל שינה כבר דיברנו  ואני מתפקדת כך שש שנים כך אז קטן עלי...)
כי אני מספרת סיפורים מדהים (מתחילה בהתחלה, הולכת לאיבוד באמצע ובסוף מוצאת את עצמי תוהה בקול מה בעצם רציתי להגיד, הבעל טוען שככה התחתנתי איתו – הוא היה מותש...)
כי מקומות רחוקים מרתקים אבל תכלס הכי מרתקים אנשים ומסע עם אנשים ובמיוחד עם נשים זה מסע של פעם בחיים אל עצמך, אל אחרים, אל העולם. תמהיל של נשים שונות ומיוחדות שבשום מקום אחר לא תהיה לי הזדמנות לפגוש.
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-''
26/06/2014 | 21:03
6
לצפיה ב-'חלום ארמני'
חלום ארמני
25/06/2014 | 21:58
60
יש לי הרבה חלומות 
הרבה שאיפות
ובעיקר רצון לחצות את הגבולות של עצמי
באמת להתחבר לעצמי 
להכיר את עצמי בלי מגבלות.
 
חשבתי שיהיה קל להסביר למה אני מתאימה למסע הזה
למה דווקא אתם צריכים לבחור בי
ואני מוצאת שזאת משימה קשה.
אני רגילה שאומרים לי מה לא טוב בי ופתאום אני צריכה למצוא מה כן טוב ומה כן מתאים.
אבל יש את ארמניה ברקע וארמניה זה חלום שלי, מאוהבת בתרבות בשפה במוסי'קה 
ויש אותי שתמיד בסדר עם כולם תמיד מוותרת לעצמה כדי שלאחרים יהיה טוב
לא בא לי לוותר יותר לעצמי
לא בא לי לאסור את עצמי בכבלים
בא לי לצאת למסע
בא לי ארמניה 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני?'
למה אני?
26/06/2014 | 11:53
42
שמי סתיו ובאוקטובר הקרוב אהיה בת 22.
השתחררתי מהצבא בינואר 2013 ומאז רק למדתי לפסיכומטרי ועבדתי ללא הפסקה כאשר הפיד בפייסבוק שלי מזמן התמלא בתמונות של בני גילי שמטיילים להם בדרום אמריקה, במזרח אסיה, באירופה, וכו'.
מאז השחרור לא לקחתי רגע אחד למנוחה ולעשות משהו שמאוד חשוב לי- לראות עולם.
אז לאחרונה התפטרתי מהעבודה שלא היה טוב לי בה, והחלטתי שמהיום עד כניסתי ללימודים באוניברסיטה אהיה יותר הרפתקנית. הייתי גם אמורה לטייל בארץ, אך בכל פעם משהו השתבש, וכך נותר ציוד הטיולים שלי חסר שימוש, לדאבוני.
אני יודעת על עצמי שיש לי רוח הרפתקנית, ושאני לא נותנת לדברים כמו פחד מגבהים לעכב אותי. אני יודעת שאם מישהו יזדקק לחבישה- אהיה הראשונה להגיש לו עזרה ואעשה זאת בצורה הטובה ביותר (כבר קרה במהלך טיול). אני יודעת שאני בנאדם שמסוגל להתחבר לאנשים מאוד בקלות ונוטה להיות מאוד פתוח לחוויות.
אני רוצה חוויה שתנער אותי מהמצב הרדום שבו אני נמצאת ותזרים בי אנרגיות חדשות, כך שבמידה ואתחיל ללמוד השנה, לא ארגיש שבזבזתי את זמני לשווא!
אשמח מאוד אם תבחרו בי! :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הנני :) '
הנני :)
26/06/2014 | 14:03
1
69
אתן לניסיוני לספר לכם קצת עלי...

מתוך התוכנית "יופי של יום", על סדנת מעגל צבעים אינדיאני
https://www.youtube.com/watch?v=wn3_lSshM0g#

מתוך התוכנית "יופי של יום", על סדנת צום מיצים רוחני (8 ימים)
https://www.youtube.com/watch?v=JZBeLxmlXTM#

מתוך התוכנית "יופי של יום", על כדורשת לאמהות
https://www.youtube.com/watch?v=IE9Rg8nWIh8

מתוך אתר לאישה
כתבת טקסט – עזבתי את הילדים לחופשה רומנטית
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4087417,00...

כתבת וידאו – למה נשים על אופנועים מדליקות גברים?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4069488,00...

ולקינוח, סרטון שיצרתי תוך 9 ימים, "הבייבי שלי"
https://www.youtube.com/watch?v=2u7m2JiDo2M


פרטים "יבשים":
בת 40, נשואה ואמא ל-4 בנים
כישורים ועיסוקים:  פרסומאית, עיתונאית וכתבת וידאו, מפיקה ובימאית של סרטוני וידאו לאינטרנט
חיובית ואופטימית, מושבניקית לשעבר, בחופשות בסיני לא מתקלחת 7 ימים :)

         
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אואו סאלב בפורום?'
אואו סאלב בפורום?
29/06/2014 | 09:36
15
לצפיה ב-'כתבת שטח? Here I am '
כתבת שטח? Here I am
27/06/2014 | 00:16
57
המממ... אז למה אני?1. למה לא? 2. כי את הכינוי 'כתבת שטח' אימצתי כבר בכיתה ג', כשהגעתי לכל טיול, חופשה ומסיבה חמושה ביומן זיכרונות, שאחר כך התחלף ב'ווקמן מקליט', שאחר כך התחלף במצלמת וידאו, שהפכה להיות החברה הכי טובה שלי מאז ועד היום. 3. כי אני עיתונאית בפוטנציה - ורק מחכה שמישהו יגלה אותי. 3.  כי בתור ילדה, כשהתחננתי להורים שלי בכל קיץ שאולי הפעם נטוס לחו"ל ולא לכפר נופש בגבעת אולגה, הם אמרו לי "כשתהיי גדולה תוכלי לטוס לחו"ל כמה שאת רוצה". אז עכשיו אני לא באמת טסה כמה שאני רוצה (בכל זאת, סטודנטית מרוששת), אבל בהחלט בדרך לכבוש את העולם (רק מחכה לטלפון מאראלה).4. כי יומן המסע שכתבתי בדרום אמריקה כבר הפך לבלוג שקצר לא מעט מחמאות, אז אירופה? קטן עליי. 5. כי אם בכתיבה אני אש - חכו שתראו את התמונות שאני מצלמת.6. כי תמיד מצחיק לראות דרדסית כמוני עם מוצ'ילה בגודל מקרר על הגב. 7. כי עדיין לא הייתי בארמניה - אבל כן הצבעתי להם באירוויזיון. ובתור הישראלית היחידה שמצביעה לארמניה באירוויזיון - אני בהחלט חושבת שמגיע לי על זה פיצוי.8. כי יש לי עוד כל כך הרבה סיבות טובות - אבל אני מתחשבת בזמן היקר שלכם. נסו אותי - לא תתחרטו
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני יולי. '
אני יולי.
27/06/2014 | 12:57
36
או שרה. או יולי שרה. לא משנה. אני בת 24 ואני בלונדינית. כאילו לא אמיתית אבל בלונדינית. ממש לפני רגע סיימתי תואר בתקשורת. כמו שכולנו יודעים לצערי, הרבה, אין מה לעשות איתו.
יש הרבה דברים שאני לא יודעת ולא טובה בהם אבל אומרים שלכתוב אני יודעת. רוב הכתיבה שלי מתבצעת בפייסבוק, כולם מוזמנים להציץ yuli sarah lishchack. בעיקר תכנים הומוריסטיים על הדברים הקטנים והמטופשים שקורים לכולנו בחיים אבל אנחנו לא שמים לב אליהם עד מישהו מעלה את זה על הכתב.
אז מי שרואה אותי בדרך כלל חושב שאני ילדה קטנה יפה ובלונדינית, אבל אין להם מושג שמסתתרת מתחת לכל זה בחורה צינית, מצחיקה וחדה שיודעת דבר או שניים.
אז אולי לא קורצתי מחומר של טראקים רגליים כי רק "מחר אני חייבת להתחיל לרוץ, זהו", אבל זו נשמעת חוויה חד פעמית.
וגם אין לי מה לעשות כרגע. יחי ההשכלה האקדמית במדינת ישראל!
אז מעבר לבלונד בארמניה, מבטיחה להוסיף איזה ערך לחוויה הזו ובעיקר צחוקים. יאללה יהיה מגניב, מה יכול להיות?
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'תפור עליי!'
תפור עליי!
27/06/2014 | 15:19
38
קודם כל אני עונה על כל הקריטריונים:
  • קטן עליי להתקלח פעם ביומיים :)
  • אני "נהגת שודים" מהירה ומנוסה,  ועם זאת, אין ברזומה שלי אף תאונה!
  • אמא שלי הפולנייה תמיד נתנה לי מחמאה: "יש לך חוש טכני". ותמיד נתנה לי כל מטלה שהיתה נראית לה "גברית" וקשה.
  • אני מסתדרת בקלות בכל חברה וסביבה
  • אני כותבת רהוטה, עברית היא שפת האם שלי
    ואהיה מצחיקה ובלי אף שגיאה!
  • שגיאה תהייה לא לקבל אותי :)
  • בהצלחה :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני'
אני
27/06/2014 | 19:30
24
לצפיה ב-'למה מגיע לי?'
למה מגיע לי?
27/06/2014 | 20:11
32
"אינספור שבילים ויציאה, רושמת בתוך יומן מסע...".
כבר כשנחשפתי להודעה המבשרת על התחרות הרגשתי שזה בא משמיים. אני נמצאת היום בתקופה עמוסה, מלאת תפניות ולמרות גילי הצעיר (26) הספקתי לעבור הרבה אתגרים שחשלו אותי ובנו את מי שאני. המסע הזה הוא עבורי אחד מאותם אתגרים שאני משוכנעת כי אעמוד בו בהצלחה ואחוש סיפוק רב כשאגיע לקו הסיום. 
מעבר לכך שאני בחורה כייפית, עם אנרגיות טובות שמצליחה להסתדר עם כולם (והכי חשוב- עם כולן), כתיבה היא מקור הפרנסה שלי כבר מגיל 13.
אני מאמינה באמונה שלמה שאהיה הבחורה המתאימה ביותר לצאת למסע הזה ויודעת כי גולשי תפוז יהנו לקרוא את החוויות שאעבור במסע. 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מסע'
מסע
27/06/2014 | 23:28
2
67
יום שישי בערב. אני עולה על האופנוע שלי, ויוצאת לטיול לילה קצר.
אני מרוכזת כולי ברכיבה, מנסה לצפות כל סכנה. האוויר הלילי מרענן, קריר מעט אחרי חום היום הגדול, והכבישים מתפתלים תחת הגלגלים,  גורמים לי לחייך בתוך הקסדה מכל פיתול, כל הטייה של האופנוע. ריחות של פריחת קיץ מתערבבים בריחות הלולים מאחד המושבים בסביבה. הכבישים ריקים, ואני מרגישה איך בתוך הריכוז, המחשבה שלי נודדת לעבר מודעה שראיתי לפני יומיים ב"תפוז", הפורטל שבו אני מבלה כבר שנים רבות, אפילו ניהלתי פורום במשך כמה שנים. במודעה מציעים מסע אתגרי, נשי, לארמניה.
הדמיון שלי מתגרה מהמחשבה, על שילוב תחומי עניין שלי: ארמניה היפה, הפראית, הזדמנות לחוש שוב את הטבע מקרוב, כמו שאני אוהבת, כמו שהיומיום מונע ממני לעשות כבר זמן רב.  להתמודד עם פחדים, עם קשיים. ולעשות את זה בסביבה תומכת, נשית.
אני, שהייתי קצת "טום בוי" בילדותי, בשנים האחרונות, גיליתי, כמה סביבה נשית נעימה לי, נותנת מקום לפרגון, וכמה חוכמה למדתי מנשים אחרות, ואם יורשה לי - גם כמה תרמתי (ואיזה כיף זה לשמוע ממישהי ששיניתי את חייה, שעזרתי לה).
אני נזכרת בטיולי התנועה מנעורי: הכיף הגדול של עבודה בשיתוף פעולה, להכין ארוחת ערב בתנאי שדה, או להתמודד עם אתגרים שונים ומשונים. תחושת ההתעלות המתלווה להגעה לפסגה, אחרי טיפוס מפרך, כשכל הנוף נפרש לפנייך באחת. את השיחות הארוכות אל תוך הלילה, ליד המדורה.
גם התזמון מצוין: הילדים כבר לא קטנים, הם יסתדרו בקלות כמה ימים בלי אמא (בטח כשהם עם אבא), אני בת 40, כבר לא ילדה, אבל עדיין צעירה - בגוף ובנפש. אחרי תקופה עמוסה רגשית ופיזית של טיפול באמא ועוד אתגרים, אני ממש זקוקה לחופש - אבל לא ממש יכולה להרשות לעצמי את ההוצאה הכספית.
רק מכשול אחד בדרך: בשביל לזכות, אני צריכה לפאר את עצמי. להשוויץ בתכונותי המופלאות, שבזכותן יבחרו בי, ורק בי, לצאת למסע הזה. לא אוהבת את המקום הזה. אני אדם שקט, ומעדיפה שמעלותי יתגלו במעשים, לא ביחצ"נות עצמית.
לרגע אני חושבת לוותר. ואז עולה בי קול שמזכיר לי שזו המהות של אתגר: להיות במקום שקשה לי, ולא לברוח, אלא להתמודד.
אני מחליטה לנסות. האופנוע נוסע הביתה כמעט מאליו, כמו מבין, שהתרומה שלו לשקט שלי הסתיימה, עכשיו צריך למהר אל המחשב, אל האתגר הבא.
 
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'והנה אני'
והנה אני
28/06/2014 | 12:06
1
82
חנונית על אופנוע - מצד אחד "ילדה טובה" -  לא שותה, לא מעשנת, מכשפת מחשבים - ומצד שני, יודעת לבחור את הנתיב שלי, גם אם הוא לא שגרתי, מוכנה להתנסות ובורחת לחיות את חיי, לא מתוך ה-worst case scenario.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'*בוחרת (לא בורחת מאף אחד...)'
*בוחרת (לא בורחת מאף אחד...)
28/06/2014 | 12:08
14
לצפיה ב-'יש טובות ממני אך אין מתאימה כמוני!'
יש טובות ממני אך אין מתאימה כמוני!
28/06/2014 | 08:46
1
53
שלום לכן!!
היום אני מבינה שכל עשור גורר עימו משבר או לפחות משברון...
עם הגיעי לעשור השלישי לחיי אחרי שנים של עבודה בתחומים שונים, הבנתי שעכשיו הזמן לעסוק במה שאני אוהבת באמת >> כתיבה וטיולים! וכך זכיתי לעבוד מספר שנים בפורטל טיולים ובאתר תוכן מוביל ששלח אותי לחרוש את הארץ המדהימה שלנו כדי לגלות , להכיר, ולכתוב על מקומות ששווה לבקר בהם.
עם הגיעי לעשור הרביעי עברתי התפכחות נוספת - איך זלגתי מהעבודה המדהימה הזו חזרה למשרה של שעות תחת פלורוסנטים ומול המחשב??
אז עכשיו לקחתי פסק זמן. התפטרתי ושמתי מאחורי פרק נוסף, ולוקחת נשימה עמוקה לנסות ולהמשיך את התשוקה שלי.
כתיבה - צ'ק
ניסיון בטיולים - צ'ק
ג'יפ - צ'ק
אהבה אמיתית לטבע ולשטח - צ'ק צ'ק צ'ק!
מתרגשת בכלל מהמחשבה על המסע הזה....
 
פשמין.
 
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'לגמריי זה הזמן'
לגמריי זה הזמן
29/06/2014 | 09:40
13
לצפיה ב-'כתבת שטח לארמניה'
כתבת שטח לארמניה
28/06/2014 | 20:49
55
אשמח להיות כתבת שטח והאמת זו תהייה הפעם הראשונה שלי בחול מעולם לא הייתי אז זו תהייה החוויה העולמית שלי אשמח להשתתף  0537171783 בעלי לא רוצה לנסוע לחול  אז אולי זו תהיה סיבה אמיתית לעזוב הכל ולנסוע ועוד עם כמה נשים זה יהיה פשוט מטורף אני בת 48 לקראת 50 זה יהיה טיול ל50 שנה אחלה יום הולדת
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כתבת שטח'
כתבת שטח
28/06/2014 | 21:05
27
אני בלוגרית לייף סטייל ולהיות כתבת שטח זה ממש לייף סטייל וטיול מסע עם רק נשים זו חוייה מאתגרת ורק שתדעו אני קרובה לגיל 50 ואף פעם לא הייתי בחו"ל אז לא היגיע הזמן שאראה  עולם לפני שאני מזדקנת כי יש לי בעל שלא רוצה לבוא לחו"ל כל הזמן אומר לי לנסוע עם חברות אז אישור לנסיעה ממנו כבר יש לכם עכשיו אני צריכה אשור מכם שזכיתי לנסוע יחד איתכם ולהנות ממסע פרטי שישאר בזכרוני להמון שנים .
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה אני?'
למה אני?
28/06/2014 | 22:30
28

Magma Challenge    - למה אני????
 
כמתנת יום הולדת החלטתי לעבוד קשה על מנת שתמצאו אותי מתאימה להשתתף באתגר חדש, שונה מהאתגרים אותם זימנו לי החיים עצמם.
 
את המסע אני בוחרת לרצות, אני בוחרת להתמודד עם אתגרים.
 
שמי הילה, אוטוטו בת 40, מאותגרת פיזית ונפשית כבר יותר מעשרים שנה......
 
ניצחתי פעמיים את הסרטן (כולל תרומת מח עצם כשהסרטן הופיע בפעם השנייה).
ניצחתי כשיצאתי ממערכת נישואין בה חוויתי התעללות רגשית.
כנגד כל הסיכויים – ילדתי תאומים.
נמצאת במעקב קבוע בתל השומר במחלקת לב בשל "אי ספיקת לב" – ועדיין מלאה חיות ושימחה.
ניצחתי עשר שנים כמחנכת כיתה – ועדיין קמה כל בוקר ומאמינה בערך הנתינה לתת לכל ילד את היכולת להתפתח ולגדול בקצב שלו ולהעשיר את עולמו וסביבתו.
10 שנים לא הייתי בחו"ל...
 
 
ועדיין אחרי כל מה שעברתי עדיין מאמינה שכל יום הוא התחלה חדשה והאופטימיות חזקה ממני.
עדיין מאמינה שכל יום הוא התחלה של מחזור חיים קטן משל עצמו, עדיין משתדלת להתעורר עם חיוך ולסיים את היום עם חיוך ועדיין מאמינה שכל יום הוא הזדמנות לגדול, סיכוי ללמוד משהו חדש ושיש דברים בחיים המזדמנים רק פעם אחת, והבחירה בידנו אם לאחוז בהם או לא.
 
אז החלטתי להיאחז במסע...
 
לנהוג בג'יפ, לישון באוהל, להתקלח פעם ביומיים ואפילו פעם בשבוע...ולכתוב ולשתף בכייף גדול על זה ועל עוד המון חוויות אותן אספוג במהלך המסע – את זה אני רוצה.
 
זו תהיה מתנת יום הולדת 40 שלי מעצמי (ומהבוחרים/ות) בי כמובן...
 
 
ועם כל זה אני באה ומוכנה לתרום להצלחה של המסע. אני רוצה להיות חלק מקבוצה שעוברת יחד מסע מופלא.
 
מאוד מקווה ששכנעתי,
 
בברכה, הילה
 
 
 
 
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'נתחיל בהזדהות שלנו עם שואת הארמנים'
נתחיל בהזדהות שלנו עם שואת הארמנים
29/06/2014 | 00:47
38
דווקא מול הטורקים.הארמנים כמונו חוו חוויות מזוויעות ומזעזעות לא פחות מיהודי אירופה והעולם לא ממש יודע ולא ממש מדבר על זה, והטורקים שמחים להחריש ולהכחיש.הארמנים בירושלים הם קהילה מקסימה ומדהימה עם הרבה מסורת והרבה גאווה.ארמניה היא אחד המקומות היותר יפים שיש לבקר בהם ואנשים לא ממש מעיזים לנסוע לשם וחבל.וחוץ מזה, אני לא יודעת למה מגיע לי יותר מלאחרות פה, אבל אשמח להיות בין הנוסעות.אני מאמינה שלכל אחת שכותבת פה יש סיבה טובה שבגללה היא חושבת שהכי מגיע לה, ומי יתן ובאמת יבחרו נשים ראויות ומוצלחות למשימה.אני מאמינה שמי שכתוב בגורלה לנסוע תיסע- ואולי כתוב לי?
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'טיול לארמניה'
טיול לארמניה
29/06/2014 | 07:20
26
אני חושבת שאני מתאימה לטיול הזה מפני שאני מאוד אוהבת נופים וטבע,ולפני כמה שנים הייתי בטיול ג'יפים בבולגריה והיה מאוד כיף.חוץ מזה אני מאוד אוהבת לצלם נופים וגם לכתוב על זה,אני גם מאמנת נשים להעצמה וחזון,אני אשמח אם תבחרו בי.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'טיול לארמניה'
טיול לארמניה
29/06/2014 | 07:25
24
אני חושבת שאני מתאימה לטיול מפני שאני מאוד אוהבת לטייל בעולם,ולפני כמה שנים הייתי בטיול ג'יפים בבולגריה והיה מאוד כיף,חוץ מזה אני מאוד אוהבת לצלם נופים וטבע אשמח אם תבחרו בי.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כי מילים, טיולים ונשים - זאת אני!'
כי מילים, טיולים ונשים - זאת אני!
29/06/2014 | 11:01
31
שלושה דברים שאני אוהבת, יודעת ועושה, מטיילת ונפגשת, קוראת המון וכותבת גם, הכל בהמון כיף והנאה, כי מה עוד יש לנו בחיים האלה? בת חמישים השנה ומרגישה כמו יין טוב - עם עפיצות נפלאה, קצת מבעבעת וקצת שקטה, רגועה ומנוסה מחד, ולא מפחדת משינויים, חידושים ואתגרים מאידך.החלום המקורי היה לקחת את כל הגברים שלי (בן זוגי אהוב ליבי ושלושת הבנים שהם כבר גברברים) לטרק בנפאל, אבל אז התברר שאין שום דרך בעולם שנוכל לממן את זה :(אז ירדתי מהעץ והתחלתי לרקום חלום חדש - טיול נשים בסגנון המדובר - ופתאום בני הגדול - סטודנט לכלכלה ותקשורת - שולח לי קישור למודעה - כתבת שטח לארמניה !בקיצור - תפור עלי! אוהבת את השטחים הפתוחים, את המהמורות שבדרך, אויר הרים ודרכים נסתרות, מרחבים ונקיקים, אנשים חדשים, רוח טובה והרבה אהבה!רוצה, רוצה, רוצה!

שיחת נשים >>
לצפיה ב-'"והאישה הזו היא אני"'
"והאישה הזו היא אני"
29/06/2014 | 12:44
26
את כותרת הנושא להודעה רשמתי בהשראת "והילד הזה הוא אני" ולמה?
 
משום שכאשר קמתי היום בבוקר, וראיתי את המייל שלכם עם הפרסומת למסע לארמניה אמרתי לעצמי באותה שניה בלב: "וואו, זה אני!". זה בול הדברים שאני טובה בהם: 
כתיבה- כתבתי עוד לפני 5 שנים(בגיל 18 בלבד) מספר כתבות לעיתון "ישראל היום" שהיה אז רק בחיתוליו...
ספונטניות- לקרוא מודעה במייל ולהחליט שאני הולכת על זה בין רגע!
כוח נשי- אמנם אני רק בת 23 אבל לא פעם בחיי הקצרים כבר הספקתי להוכיח לעצמי ולסובבים אותי שיש לי כח נשי! אם זה במסגרת הצבא שהייתי בקרבי ותמיד הייתי צריכה להוכיח את עצמי כפליים מכל שאר החברה, אם זה בלנהל צוות עובדים בחברה גדולה באוסטרליה(גרתי שם כמה חודשים) וכו' וכו'.
 
בכל מקרה, לא אאריך במילים, לא כרגע לפחות... אתם כבר תחליטו את ההחלטות שלכם והלוואי ששמי- דיקלה אמסלם- יהיה כלול בתוכן!
 
שיהיה לכם שבוע נפלא, מלא באנרגיות חיוביות!!!
שלכם, הבלוגרית לעתיד מארמניה.LOL
 
נ.ב: 
הנייד שלי למקרה הצורך הוא: 050-4766046
דיקלה.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'עיתונאית, בלוגרית וטיילת מדופלמת'
עיתונאית, בלוגרית וטיילת מדופלמת
29/06/2014 | 13:36
44
שמי אפרת ואני עיתונאית בעיתונות הכתובה ובאינטרנט במגוון נושאים ובעלת בלוג/ אתר הורות - אמאל'ה 3 מעל 4 שנים. במסגרת האתר אני מסקרת בין השאר גם אטרקציות וטיולי משפחות ונושאים הקשורים להורות ולוורק-לייף באלנס בכלל, כך שקהל קוראים נאמן כבר יש . מעבר לכישורי הכתיבה אני גם ספורטאית (רצה למרחקים ארוכים, רוקדת זומבה ומשחקת סנוקר ), צלמת חובבת ושמה לב לפרטים הקטנים. בטוחה שאתרום ואתרם במקביל הן מבחינה תוכנית ורעיונית והן מבחינה מורלית.
 
בהצלחה לכולן!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הכי מתאימה ;ׂ)'
הכי מתאימה ;ׂ)
29/06/2014 | 15:45
28
היי לכן!!

אני בת 28, כרגע מובטלת .... ולכן זה בדיוק הזמן לטיול כזה :) אני חולת טיולי שטח - עשיתי טרקים במרכז אמריקה ובארץ אני מאוד אוהבת טיולי קמפינג, בצבא הייתי חובשת קרבית בתותחנים - הייתי המון בשטח... וזה גם פלוס לקחת חובשת לכל מקרה שלא יהיה ;)
את האמת, יש סוד כזה קטן שלא נראה לי שאף אחד יודע עלי... אני ממש מחכה שיעברו איזה 15 שנה כדי לנסוע למלכת המדבר... זה יכול להיות "סיפתח" נהדר!
לגבי כתיבה - אני חושבת שאני מאוד מוכשרת בזה! אשמח לשתף אותכם בכתבות שכתבתי (חלקן אקדמאיות)
אהה וכמובן שיש לי רישון נהיגה :)
אני בן אדם מאוד אופטימי, שמח אוהבת לצחוק ולהנות!
אז אתן שואלות אם מתאים לי לנהוג בג'יפ, לישון באוהל, להתקלח פעם ביומיים ועוד לכתוב על זה? ב-ר-ו-ר שכן!!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מגיע לאישתי'
מגיע לאישתי
29/06/2014 | 17:04
40
אישתי היקרה פירגנה לי בטיול גיל 50 לגיאורגיה טיול רק לגברים
ועכשיו מגיע לה טיול לארמניה שהפעם אני אשא בנטל הבית ושהיא תטייל ותהנה
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'יוגה בבהאמס עם מציל ארמני מיפו?!'
יוגה בבהאמס עם מציל ארמני מיפו?!
29/06/2014 | 22:24
1
48

לא הייתי בארמניה. אבל...זמזמתי את 'זמרת בארים אדומה', שוכבת אפרקדן על הרצפה, בתחנת הרכבת בדרך למאצ'ו פיצ'ו, חרשתי את צ'ילה מצפון לדרום, ובמרינה של פוורטו ווליאמס, כמעט עליתי על יכטה לאנטרטיקה. למדתי קסטליינו בבואנוס איירס, נמלטתי מסלבדור בקרנבל, תרגלתי יוגה בסלאר. טרקתי בניו זילנד, עם חבר'ה שרק יום קודם לכן השתחררו מדובדבן. התפננתי בטן גב בבונדיי ביץ', צללתי בקו טאו. חציתי את טיבט והשתתפתי בקבורת שמים, הקפתי את הר קליש הקדוש, כתף אל כתף, עם כל הצליינים, מוצ'ילה על שכם ולשון בחוץ בגובה 5,700 מ'. נשקתי לדרך המשי מכיוון קשגר ומאורמצ'י נכנסתי לקזחסטן, טיפסתי על ההרים הסמוכים לאלמאתה והגעתי לתחנת מחקר סובייטית משנות ה- 60. עשיתי קורס מורים ליוגה בבהאמס בחברת  מציל ארמני מיפו, השטתי סירות מפרש בין איי יון וטורקיה, החלקתי במדרונות התלולים ביותר באירופה והשתלשלתי בחבל בוואדיות של ירדן. והתוכניות לעתיד? בעיצומן. 

ובשגרה, אני מטיילת בסביבה (ישראל רבתי), שוחה, מתרגלת יוגה, שרה, ולפעמים הולכת לאיבוד בריצות ניווט.

את שלל הפעילויות וההרפתקאות אני חולקת עם אביב, הכי מגניב שאני מכירה, ויחד אנו משתדלים לגדל לתפארת, למעשים טובים ויוצאי דופן את צילי וגילי שלנו. 

בשולי היום, ממש בשאריות של היממה :) אני עוסקת ביעוץ תקשורת לחברות טכנולוגיה, וקודם, כתבת  בשלל מקומות. 
הנה כאן לינק לרשימות במדור "תרמילאים ומשהו" שכתבתי ב- Ynet על הטיול הגדול, לפני למעלה מעשור.
וגם לינק לבלוג שלי בסלונה.

למה אני? כי כמעט טואין לי פחדים ואן מבצבצים, אז אני כובשת אותם, הרבה לפני שהם כובשים אותי.
אה, וגם כי יש לי יום הולדת באוגוסט. 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני מצביעה לך בגלל המציל '
אני מצביעה לך בגלל המציל
04/07/2014 | 17:11
21
לצפיה ב-'מומלץ בחום !!! הייתי במסע הזה'
מומלץ בחום !!! הייתי במסע הזה
30/06/2014 | 11:23
34
אין לי מספיק מלים לתאר את החוויה הזאת. יצאתי עם מגמה למסע הזה לפני שנה וחצי, ואני יכולה לכתוב על כך בלוגים לא בלוג אחד.
אז אם יש לכן את יכולת הכתיבה תנסו להתמודד על מקום במסע הזה, כי זו חוויה שתירשם אצלכן בזיכרון לכל החיים. 
אני עצמי עיתונאית, אבל כבר הייתי בארמניה, וכבר כתבתי על זה בY-נט, אז אני כבר לא רלבנטית.
 
שיהיה לכן בהצלחה, לכל מי שתתמודד.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'ואוו.. למה דוקא אני?'
ואוו.. למה דוקא אני?
30/06/2014 | 12:25
21
אני יודעת שהמטרה שלי פה היא לכתוב פה: "אני ואני ואני"
אבל זה כל כך לא אני..חחחחח
קראתי את כל התגובות, הרבה נשים ראויות.
בהחלט מרשים מאוד, מתחשק לי לבחור בכל אחת מהן, כל כך הרבה סיבות ראויות.
אז למה דוקא אני באמת? למה שירצו לבחור דוקא בי למרות כל הנשים המופלאות והמוצלחות?
כי בעצם גם אני ראויה!!  מגיע גם לי לנסות!  ואני כל כך רוצה בזה...  זה כל כך בוער בי..
טוב אז "על החיים ועל המוות":
מאוד אוהבת לטייל וחולת התלהבות מהטבע, במיוחד מנוף פראי ובתולי שכזה כמו ארמניה.
"ג'אדאית" (כמו שמישי כתבה על עצמה) ובכושר מספק למסע שכזה,
גם אני בורכתי בכשרון כתיבה ונהנית מאוד מכתיבה.
חולת הגה (יודעת להחליף פאנצ'רים, מבינה במנוע של רכב וכו' הבנתם את הרעיון),
חברותית, ראש פתוח, לא מאילו שעושים באלגנים.
חולמת הרבה שנים על מסע שכזה,
אולי הפעם אריאלה תתקשר..
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'I'm your woman !'
I'm your woman !
30/06/2014 | 14:29
25
למה? כי אני כל כך שונה מכולם ומיוחדת.
אני לא אוכלת מסמרים לארוחת בוקר (אפרופו כל הג'דאיות)
אני לא מחליפה גלגלים ברכב
אין לי רזומה של כתבת.
 
אז מה כל כך מיוחד בי?
למרות כל מה שנאמר אני רוצה ללכת למסע הזה. זאת תהיה הזדמנות להרגיש בפעם הראשונה בחיי את ה-GIRL POWER. לחיות עם אנשים אחרים במשך שבועיים ולהיות אני עצמי, בלי מסכות, בלי ליצנות, בלי איפור, נטו אני.
 
כי אם תשלחו אותי אז כשאכתוב על החוויה שעברתי כל אחת תזדהה איתי ותרגיש שגם היא יכולה ורוצה לצאת למסע הזה. היא לא תפחד ותאמר "אבל אני לא כזאת שאוכלת חול, אני עדינה" ותוותר על המסע הבא. הכתיבה שלי תבוא מהבטן, מהלב, מהחוויות הראשוניות שאחווה ואחלוק עם אחרים/ות.
 
ובנימה אישית, המסע הזה יכול להיות הטריגר לצאת לדרך חדשה, הן מהבחינה האישית והן מבחינה מקצועית. מסע הוא מקום ללמוד על עצמך ועל יחסיך עם אחרות ואני הייתי שמחה להיות שותפה למסע כזה עם עוד נשים. להתחבר במשך שבועיים לחויה אחרת, שונה ומרגשת מאין כמוה. ולחזור הבייתה ולספר לכל העולם ואשתו מעל כל רשת חברתית כמה נהניתי, כמה היה מדהים ושהן פשוט חייבות לצאת למסע הזה.
 
מחכה לשמוע מכם :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אז למה דווקא אני?'
אז למה דווקא אני?
30/06/2014 | 14:37
17
אהלן, את גיל 40 חגגתי בעיקר במשבר גדול ורציני. כנראה שמשהו קורה בגיל 40. אני עשיתי שינוי קיצוני, החל מהמשקל שהורדתי, ספורט שהוספתי (התמכרתי) ובעיקר למדתי לתעדף מחדש את מה שקורה בחיים...
אז למה אני? כי היום אני חושבת שאני נמצאת בנקודה בחיים שאני רוצה לראות ולהראות שאני יכולה. מילדה מפונקת שלא אוהבת שקי שינה, למדתי להעריך קושי, להתצמודד איתו ולהפוך אותו למועיל וחיובי. אני חושבת שיש בי הרבה לתת ואני אשמח מאד להיות חלק מזה...
ולגבי כישורי הכתיבה, הנה חלק קטן ממה שאני יודעת לעשות...
שבוע נפלא
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'נולדתי (לכתוב) בארמניה'
נולדתי (לכתוב) בארמניה
30/06/2014 | 18:20
32
לפני כמעט 27 שנים נולדה בארמניה ילדה ג'ינג'ית מנומשת לתפארת. בבית החולים האחיות קראו לה מישמיש – כי היא כל כך בלטה בכתום הזוהר, בין כל העורות השחומים שמסביב.
כשהיא הייתה בת שנתיים, הוריה עלו לארץ. בגיל 6, עדיין מצוידת בכינוי הקייצי ובתכונות אופי של ג'ינג'ית אמיתית, היא התחילה לכתוב, ולא מספיקה מאז.
אז אני מישמיש – או מירי, מנהלת תוכן באתר אינטרנט וכותבת למחייתי. כותבת כתבות, כותבת מאמרים, כותבת פרסומות, כותבת ברשתות החברתיות, וכותבת למגירה – פשוט כותבת. בעל תואר ראשון בתקשורת, עובדת וחייה את הרשת.
תמיד אמרתי שיש שני סוגים של אנשים – מי שמטייל כדי לקחת הפסקה מהעבודה, ומי שעובד – כדי לקחת הפסקה מהטיולים. אני שייכת לטיפוסים של חלקו השני של המשפט.
מטיילת מדופלמת – מזרח רחוק, מזרח קרוב, גיאורגיה, מערב אירופה, מזרח אירופה – איים, ימים, אגמים, הרים, יבשות ונהרות - מאמינה שעבור כל אישה- אין מקום שהוא רחוק מידי, עמוק מידי, או גבוה מידי. אתגרים מדרבנים אותי, מחשלים אותי ומוציאים את הטוב ביותר שבי.
החלום שלי הוא לחזור למולדתי, לייריבאן העיר בה נולדתי, לחוות ברגליים את ארמניה עליה שמעתי כל כך הרבה מהורי, ולכתוב עליה..
בא לכם להגשים לי חלום?
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה רק לנשים?'
למה רק לנשים?
30/06/2014 | 18:35
17
לצפיה ב-'כתבת לארמניה'
כתבת לארמניה
30/06/2014 | 23:23
26
חיית שטח אופטימית  שנושמת טבע והישרדות , ג'דעית וקולית  מרבה  לטייל בעולם, נהנית  לשתף בחוויות של מסע פנימי וחיצוני, להזריק מוטיבציה לאחרים ולחגוג את החיים, מחפשת  טיול לארמניה בו תוכל להעביר את מסריה ולהתבטא. בכל כלי אפשריי.....אני האישה שאתם מחפשים ככתבת לטיול!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הנה כתבת השטח שאתם מחפשים.. '
הנה כתבת השטח שאתם מחפשים..
01/07/2014 | 09:05
46
המביא דברים בשם אומרם... הבחירה האולטימטיבית לכתבת השטח שאתם מחפשים:-
 
 
עצמאית.פנויה כרגע. אמא לשלושה ילדים. אין דבר נכון יותר עבורי מלהעלם לשבוע בסוף אוגוסט ואם אפשר לכתוב על זה אז בכלל...
חוצמזה, בעלת עבר צבאי מרשים כפקידה פלוגתית בסיירת צנחנים (לפני יותר מרבע מאה אבל הזמן רק השביח אותי)
אוהבת עבודת צוות, טבע ואתגרים והשילוב בינהם.
אלופה במילים ומתפרנסת מהן
והאמת לא הייתי בחופש כבר יותר מחמש שנים
פשוט חייבת לעוף מכאן להתאוורר!
שרון
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'Why me???'
Why me???
01/07/2014 | 09:18
24
אני ניצן, בת 26, הרגע סיימתי תואר בעבודה (או שמא-עבדות) סוציאלית, ואני זקוקה לחופש. אוהבים אותך ניצן.
למה אני?
כי כשישבתי מול האגם באירלנד, מוקפת ערפל מיסטי וגוונים ומרקמים שונים של כחול-ירוק-טורקיז, ושרתי לבד עם הגיטרה שירי געגוע לאהוב שאעב ושירי כמיהה לאלוהים שהסתתר  בעוד שהמוני המבקרים פוסחים על פניי בפליאה, אז למדתי מה זו תקווה
כי אחרי שצלחתי 20 קילומטרים של עליה קפואה, בוצית, חשוכה ומבהילה  בטרק הראשון שלי בניו זילנד והראשון אי פעם בחיי, בעודי סוחבת על הגב 13 קילו של תכנון אריזה לקוי ומשתדלת שלא לעצור כי הגוף מתחיל לרעוד מקור והלב מתחיל לפרפר מפחד, והגעתי לבקתה הפשוטה, המגוננת ובעיקר-החמימה, למדתי כלכך הרבה על הכרת הטוב, ועל הכוחות האינסופיים באנשים
כי בלילה האחרון שלי אחרי חמישה חודשים של חיפוש עצמי באירופה, בשעה שהולנדי, בלונדיני כפי שרק הולנדים יכולים, הרכיב אותי ברחבי אמסטרדם הלילית והקפואה מתחת לאפס על כיסא עץ שהוא בנה במיוחד בקדמת האופניים, לפתע התחיל לרדת שלג. כמו מתנה שמימית שהגיעה במיוחד עבורי, ברגע האחרון האפשרי. בעודי מרחפת בין הסמטאות הצרות, אדישה מרוב אושר לרוח הקפואה, הרגשתי בפעם הראשונה בחיי איך מרגיש שלג על העור, השיער, הלשון.  הלב. שם למדתי מה זו השגחה אלוהית
כי באותו ערב סגרירי ועגום שרק אירלנד יכולה לייצר, בו ישבתי בערב הקראת שירה בפאב נידח, מוקפת בעשרה אנשים משונים שדקלמו בלהט מילים ספוגות מבטא אירי כבד ויותר מדי גינס, גיליתי לפתע שעוד שניים מהם ישראלים, כל אחד וסיפורו יוצא הדופן. שלפתי את הגיטרה ושרנו יחד את "סליחות" של יהודית רביץ , לעיניהם המשתאות ופניהם הסמוקות של ההיפים האיריים הזקנים. באותו רגע של הרמוניה בין צלילים לעיניים לנשמות, למדתי מה זו אחוות אחים
כי בשלושת הימים המופלאים שעשיתי בכפר הפיג'יאני, מתארחת אצל משפחה שמעניקה לאורחיה חדר עם מיטה מוצעת ומקושטת פרחים בעוד הם מעדיפים לישון , יחד, על מחצלת הקש, במקום בו אנשים מחייכים תמיד בתוך העוני, הלחות והחוסר למדתי מה זו שמחה פשוטה
כי בזריחה הסגולה-כתומה-ורודה שעלתה מעל לסלע האולורו הקדוש באוסטרליה, מעין פס של צבע עמוק בתוך השחר האפל כל כך, פס שהלך וזהר, ואמר מילים בשפת הבריאה שהיה לי כלכך פשוט אז לתרגם, שם הכרתי את אלוהים
ויותר מכל, כי בתוך הזעם המתוסכל שיכול לעלות רק בסין, הבדידות התהומית שיכולה לצוץ רק במונגוליה, ההתפעמות האלוהית  שיש רק בניו זילנד, החופש שעולה רק ברכיבה על סוסים בעמק גאורגי או שיט ברפסודת עץ רעועה בנהר הסיני, האושר המזוקק והפשוט שיכול להיחוות רק בפיג'י, אהבת האדם שיכולה להבליח רק בסבב קאוץ' סרפינג מחוף לחוף באירלנד והפחד המשתק שעולה רק מול עיניים בורקות וחורשות רע ב2 בלילה לבד באוטובוס שינה בדרך לגבול המונגולי, או רק שניה אחת  לפני שאת בוחרת לקפוץ מתוך מתוך מטוס ורוד, רעוע וחסר דלת, למרות שיש לך פחד גבהים, וטיסות, ומה לא בעצם....  כי רק ברגעים כאלו אתה יודע מי אתה באמת.
הטיולים לימדו אותי את רוב מה שאני יודעת על העולם, על אלוהים, על אנשים, ועל עצמי בעיקר.  ולכן הייתי מאושרת מההזדמנות לצאת לעוד מסע, עם ההזדמנות לפרוט אותו לרגשות ודקויות של שמש ורוח בדרך היחידה שאני מכירה-במילים.
(וחוץ מזה, אני יכולה להביא גיטרה ולעשות לכולם שירה בציבור כל ערב! תודו שזה מפתה...)
:)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הבלוג'יפרמניה של ג'ה: '
הבלוג'יפרמניה של ג'ה:
01/07/2014 | 10:45
22
?????? ?? ?????- היר איי קאם:
אני ילדה של אבא שלמדה ממנו לנהוג (אוף רואד) בגיל צעיר (מתגעגעת לגיר בכל נסיעה באוטומטי), ילדת שק שינה ואוהל (כולל אוהלים שנבנו בבית מסדינים ונתלו באטבי כביסה בין הארון לשידה) שאמנם נהנת מהנוחות הנדרשת בגיל 30 (לא תשמעו אותי מתלוננת על ג'קוזי ומיטה נוחה) ועדיין... יכולה לשרוד ואפילו להנות מהחיים באוהל ולא מוטרדת ממקלחת פעם ביומיים (להיפך! התלתלים לראשי מקבלים בדיוק את הנפח הנכון מהשילוב של אבק, רוח מדברית ומגע נדיר במים), בחיי הדרכתי וניהלתי מספר מסגרות חינוכיות ותמיד הייתה לי נטייה לייצר פלטפורמה תומכת ומעצימה לבנות/ נערות/ נשים סביבי. כיום, אשת תוכן ושיווק בחברת ניו-מדיה מגניבה, עורכת תוכן לחברות שונות (תיירות צליינית בישראל, מסעדות ואף תעשייה כבדה) וכבר שנים כותבת 'בשביל הכיף' בבלוגים ופורטלים של מטיילים על כל נקודה אליה הגעתי בעולם (ובעיקר על אהבתי לג'מייקה) אני צלמת (חובבנית פלוס) שנהנת מצילומים אותנטיים של א/נשים ברגעים האלו ששווה להנציח בחיים. אני אנתרופולוגית של אוכל (אין דה מייקינג) וכותבת בימים אלו את התזה שלי על האוכל המיוחד של אפרו-אמריקאים יהודים בדרום ארצות הברית (ולטובת זה חייתי במשך תקופה יפה וממושכת בארה''ב, ניהלתי יומן שדה על התצפיות שערכתי (שזה כמו בלוג של פעם... במחברת... כזה שכותבים בעט...), על השיחות שניהלתי ועל המחשבות שהציפו אותי במהלך התקופה. אני נהנת מאד מהחיבור שבין נופים ומרחבים לבין תרבות מקומית ונדהמת תמיד מתקשורת שנוצרת בין א/נשים הדוברים/ות שפות שונות זה מזו. טיילתי, חרשתי והעמקתי באירופה, ארה''ב והקריביים בטיולי תרמילאים, רוד טריפים, קאוצ' סרפינג והנה הגיע הזמן ל''התייאס''! אסיה היר איי קאם!
 
אשמח (מאד) לשמוע מכן, המשך שבוע נעים
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני כתבת השטח לתחרות!'
אני כתבת השטח לתחרות!
01/07/2014 | 12:10
23
אני הכי מתאימה לתחרות הזו, אומנם אני בלונדינית נאה עם עיניים כחולות בת 29, אבל אני חיית שטח, שטורפת כל אתגר, נלחמת בכל כוחי כדי לנצח בכל משימה אפשרית. בנוסף, אני בעלת ניסיון ככתבת שטח, עוברת מצלמה ומוכיחה בכל הווייתי מה הוא כוח נשי אמיתי, ללא גבולות ומעצורים.
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'ארמניה בכיבוש נשי'
ארמניה בכיבוש נשי
01/07/2014 | 12:40
20
הכח הנשי  הסתער בג'פים על  הרי הקווקאז המשולגים שבארמניה, נאוה הובילה את הצוות שנראה כמו מקרטע תחילה בטור, ולאט לאט התייצב, מנגד
היו העצים האדמדימים בשלכת  ממתינים  לחדש את כוחותיהם. הנהר השוצף  לא המתין לאיש,  אך היה עלינו לחלחצותו צתו בנקודת הזרימה הרדודה ביותר. וואי  איזה פחד?, איך עושים את זה ? יו, מה היה  אומר על זה בעלי...קריאות שנשמעו ברקע, ו קול טרטור המנועים התערבלו בקולות הנהר, גיפ אחד נתקע, וצריך למצוא עיצה איך לחלצו, זה הזמן לגייס תושייה...אין זמן לפחד... קדימה ! אני  פוקדת ...וכולן מתאוששות  ונרתמות לעזרה..
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'רוכבת אופנוע שטח, יש ג׳יפ, כותבת במ'
רוכבת אופנוע שטח, יש ג׳יפ, כותבת במ
01/07/2014 | 13:50
29
הי, 
אני רוכבת על אופנוע שטח ומתחרה באנדורו ובמוטוקרוס. 
יש לי ג׳יפ - פאג׳רו ישן שטייל הרבה, עבדתי גם בסדנת שיפורים 4*4 בתור מתקינה. 
כותבת במגזין פולגז ולעיתים גם במקומות אחרים. 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מה אני יכולה להוסיף..'
מה אני יכולה להוסיף..
01/07/2014 | 22:36
26
שלום, אני יעל. בת 29, מתחילה תואר שני בעבודה סוציאלית. אני אוהבת טבע ואדם, חברותית וקלילה. אוהבת לצלם ולכתוב. כיום אני מלווה קבוצה של חבר'ה בשנת שירות ועוסקת רבות בדינמיקה קבוצתית, בהתנהלות בתוכה ובעשייה חברתית. אני מכניסה עומק, רוגע ושמחה למקומות בהם אני חלק. מרגישה נינוחה בחו"ל, בשטח ועם אנשים חדשים. אשמח להוסיף את כל אלו למסע מרתק שכזה...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'Բարեւ Հայաստան - יאסו ארמניה'
Բարեւ Հայաստան - יאסו ארמניה
02/07/2014 | 12:04
2
76
הי, שמי מאיה ואני בת 31, חיה ונושמת טיולים וטבע.  גרה כבר ארבע שנים ביוון, בחצי אי קסום ומופלא ביחד עם בעלי ושתי בנותינו הקטנות. יש לנו תכניות לחזור ארצה והרפתקאה כמו זו שאתם מציעים יכולה בהחלט להוות טריגר לחוויית הסיום של ההרפתקאה היוונית שלי. בזמן שבעלי ממנכ"ל חברה מקומית, אני עוסקת בניהול ועריכת פעילות המדיה החברתית של ארגון ישראלי גדול. כשאני לא מטיילת, חוקרת או מצלמת את החופים, ההרים והטברנות הנפלאות של יוון, תמצאו אותי במדיות החברתיות.
בתחילת שהותנו ביוון (ועד שהבנות נולדו) הקמתי חברה לטיולי בוטיק ביוון עבור קבוצות קטנות  ובמסגרת כך פרסמתי מספר מאמרים מעניינים על יוון. כמו כן אני כותבת  בבלוג של ישראלים החיים בחו"ל, שם אני מתארת מנקודה מבט קצת יותר אישית את החיים בארץ האוזו והבוזוקי. בקיצור, כי בכל זאת צריך לקצר, כבר הרבה זמן לא נתקלתי בחוויה שאני כל כך רוצה להשתתף בה כמו החוויה שאתם מציעים, וזו מבחינתי הסיבה הכי גדולה ל"למה אני".
אשמח לשמוע מכם,
מאיה
בתמונה: אני והיוונייה הפרטית שלי ליד הבית
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני והיוונייה הפרטית שלי ליד הבית'
אני והיוונייה הפרטית שלי ליד הבית
02/07/2014 | 13:30
34
לצפיה ב-'ועכשיו גם התמונה :)'
ועכשיו גם התמונה :)
03/07/2014 | 16:19
25
לצפיה ב-'על תותחני ובנות אחרות '
על תותחני ובנות אחרות
02/07/2014 | 13:59
24
שמי מיכל, אבל במשך כל חיי נוהגים הסובבים אותי לקרוא לי תותחני, על פי שם משפחתי. 
המורים בתיכון, החברים והחברות בצופים, המפקדות בצבא, הפקודות בצבא, המרצה באוניברסיטה ואפילו הבוסית. 
במשך השנים תהיתי אם הסיבה נעוצה בשם המשפחה המיוחד, או שהייתה בכך רמיזה להערכה שרכשו עבורי, שהרי השם טומן בחובו תואר סופרלטיבי של תותחית מן המעלה (האמנם?). 
לאחר התחבטותיי הרבות, החלטתי שהסיבה השניה נוחה לי יותר לעיכול והחלטתי לנסות ולעמוד בציפיות שלשמן התכנסנו- להיות תותחית. מודה אני לפניכן, שאינני בטוחה אם אכן עמדתי בציפיות. 
 
נולדתי רביעית למשפחה של ארבע בנות. גם אמא שלי היא בת למשפחה ובה שש אחיות. סבתי מצד אבא, שעלתה מעיראק, הביאה עמה את כל עשרת ילדיה בכוחות עצמה לאחר שסבי נרצח בעיראק והייתה חלק במחתרת היהודית בעיראק. 
למעשה, נשיות וכוח נשי היא כל מה שידעתי וגדלתי עליו במשך השנים. אבא שלי מעולם לא הביע צער על כך שאין לו בנים, ותמיד ציין עד כמה בר מזל הוא. 
הפעמים היחידות לצערי, שחשתי את הבעייתיות הכרוכה בהיותי אישה הייתה דווקא בעולם החיצוני לביתי. על תקרות הזכוכית שמעתי מאחיותיי הגדולות ונשבעתי בי שאעשה כל מה שביכולתי לשבור אותן. 
 מעולם לא האמנתי שלנשים מגיע פחות, תמיד שאפתי לעשות את מה שמעניין אותי ולא את מה שהחברה הכתיבה. איפור לקים ומסעות קניות לא דיברו אלי ובעיני זהו אינו סמל לנשיות כלל. קיקבוקסינג, צניחות חופשיות, צלילות וטיולים בהרים, לעומת זאת,  מאז ומעולם סקרנו אותי. מבחינתי הנשיות שלי התבטאה דווקא באלו. כך גם בצבא הייתי קצינה בתפקיד שדה והשתדלתי להיות שוות ערך לכל הפחות לגברים שסבבו אותי וקראו לי "תותחני". גילוי נאות- חלקם אף התבלבלו לא פעם ודיברו אלי בלשון זכר. השתדלתי שלא להיעלב.
בקורס הקצינים התקשיתי במעבר מבחן הכושר. הקורס דרש שיפור של 5 נקודות מנקודת הפתיחה ועד סיום הקורס. תמיד הגעתי ל-3 נקודות שיפור או לכל היותר ל-4.  פעם אחר פעם אחר פעם יצאתי אל המסלול, רצתי, נכשלתי, הזיעה והדמעות התערבבו זו בזו עד שלבסוף, בחודשיים איחור מהמצופה, הצלחתי להגיע אל המטרה הנכספת: לסיים את הקורס ואף בהצטיינות. באותו הרגע הבנתי שאין דבר שארצה לעשות ולא אוכל, בלי קשר למגדר, ליכולות הפיזיות הבסיסיות שלי או לרקע ממנו אני באה. לא ניסיתי להידמות לגברים, אלא להיות האישה שאני בוחרת להיות, בעלת המאפיינים הנשיים הייחודיים לה, המערבבים גם את אלו הגבריים, האוהבים אדרנלין והרפתקאות. 
 
העולם ניסה להכתיב לי שכאישה עלי להתנהג בדרך מסויימת שבה נוהגות נשים להתנהג. אין שמחה ממני שבחרתי שלא ליפול למוסכמות החברתיות. מקרה אחד זכור לי במיוחד והוא במהלך הטיול שלי לדרום אמריקה. באותו הטיול האוטובוס שלנו נסע בדרך יפיהפיה אך צרה למדי שנקראית "דרך המוות". כשבצד אחד תהום ובצד השני קיר אבן טבעי, האוטובוס שלנו נתקע בדרך ונותרנו עם גלגל אחד באוויר. האוטובוס כולו הרגיש כי סופנו קרב. בחור אחד שישב לידי, לוחם לשעבר ביחידה מיוחדת בצבא, אחז את ידי בחזקה וביקש לעצמו שלא למות. החזקתי אותו חזק, הרגעתי אותו וסימנתי לו כי הכל יהיה בסדר. לאחר מספר דקות, האוטובוס הצליח לעלות חזרה אל המסלול. נדמה שהרגע הזה יישאר חרוט במוחי לעד, שבו אני, מיכל הקטנה לבית האחיות תותחני, החזיקה לוחם שעבר מלחמות קשות בידו והרגיעה אותו. 
 
מאז חזרתי לארץ. למדתי תואר במשפטים ובתקשורת וסיימתי אותו לא מזמן. לצד הלימודים השתדלתי להישאר פעילה בתחום של זכויות נשים. הייתי עוזרת הוראה לד"ר יפעת ביטון, לוחמת צדק נשי ומודל לחיקוי.  הייתי עורכת בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה וכתבתי לא פעם על יחסי נשים - גברים, יחסי נשים-נשים ויחסי נשים-עולם מהפן החברתי הדורש שינוי. השתמשתי בכישורי הכתיבה וברצון העז לעשות שינוי כדי להביא אותם אל דפי העיתון. אני מאמינה שהמשך ישיר לסיום התואר ולפעילותי במהלך השנים הוא לצאת למסע שכזה שיחתום את התקופה ואת המסע שעברתי בעצמי במהלך השנים. 
אני מאמינה שאני מסוגלת להיות מייצגת של השינוי הזה, ונראה שגם הקרובים אלי הושפעו במהלך השנים ומשהו בכל זאת חלחל:
"זהו עולם של גברים" , מסמן הרינגטון של אחד מידידי הקרובים. לאחר המתנה של חצי שניה נוספת, הזמר ג'יימס בראון מוסיף: "אבל הוא שווה כלום ללא אישה..".
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות הקיץ!'
זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות הקיץ!
03/07/2014 | 08:21
19

פעמים רבות שמעתי על המסעות של מאגמה צ'אלאנג', והיה לי ברור שהרבה יותר מטיול בנופים מטריפים, זו חוויה עוצמתית ומרגשת של "סיסטרהוד".
בשנים האחרונות אני עוברת מסע סביב הנשיות שלי, וכשראיתי את המודעה שלכם, כמו כששומעים גונג גדול, ידעתי שזה בדיוק מה שאני צריכה לעשות הקיץ!

גדלתי ברמת הגולן, מסתובבת יחפה בין השבילים ואוכלת עשב, אבל למרות שמהרבה בחינות חיים בשטח זה אני, בכל מה שנוגע לאקסטרים ונהיגת שטח אני קצת פחדנית.
בשנה האחרונה התמודדתי עם מחלת הסרטן, ובין הטיפולים והמחשבות הפכתי הרבה יותר אמיצה מקודם. טיול בשטח בלי פשרות זו ההוכחה בשבילי שיצאתי מחוזקת מהצד השני של המחלה!

אף פעם לא עסקתי בכתיבה, אבל השנה גיליתי את היכולת והצורך הזה בתוכי. זה התחיל פשוט כדרך נוחה לעדכן חברים מהמיטה בבית חולים, והמשיך לבלוג שהטעין אותי, (והלוואי שעוד כמה נשים אחרות,) בהרבה עוצמה נשית. מוזמנים להציץ...
http://ssasariorenblogssa.wordpress.com/
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מה אני יכולה להוסיף למסע'
מה אני יכולה להוסיף למסע
03/07/2014 | 18:28
20
שלום, שמי יעל. אני בת 29, תכף מתחילה תואר שני בעבודה סוציאלית. מה לי ולמסע שכזה? המון אהבה לאדם ולטבע. אמונה ברוח חיובית, בכיף, בהעמקה ובמקומות ואנשים חדשים. בתפקידי ובעברי ליוויתי קבוצות שונות. של קבוצות שמתגבשות ומייצרות יחד הווי, תמיכה וקירבה. אני חובבת צילום וכתיבה וכבר כתבתי אודות חוויות ונסיעות למסעות רחוקים. אשמח לקחת חלק, אשמח לתרום עוד למסע מרתק שכזה :)
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני רוצה לטוס לארמניה'
אני רוצה לטוס לארמניה
04/07/2014 | 08:28
24
למה?
כדי להוכיח לכולם ,ולעצמי, שאני יכולה
כדי לקבל חופש מתפקיד חיי "עקרת בית"
כדי להכיר מדינה מדהימה
אני לא הכתבת הכי טובה, אבל אני צלמת מעולה
אני אוהבת לנהוג מרחקים, אוהבת לטייל ורוצה לראות עולם. ולצערי,בעלי וילדיי יותר בקטע של חוף הים.
וכי היום אני מספרת על סין וזה יהיה נחמד לגוון
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'כל כך צריכה את זה.. הכי רוצה את זה.. ו..'
כל כך צריכה את זה.. הכי רוצה את זה.. ו..
06/07/2014 | 17:36
24
כל כך צריכה את זה... הכי רוצה את זה... ומתאימה בול  :)

למה אני הכי מתאימה לנסוע למסע...?
כי מתאים לי לנהוג בג'יפ, לישון באוהל, להתקלח פעם ביומיים ועוד לכתוב על זה...

וחוץ מזה קצת עליי:
אני משוגעת על כל ספורט שקיים (יוגה, קיקבוקס, ריצה, טיפוס ועוד),  ובמיוחד ספורט אקסטרים. כמה שיותר מפחיד ומאתגר כך אהנה יותר :)
אני Team player! - אני חברותית, אוהבת (חייבת) אנשים ואינטראקציה, בייחוד פעילויות במסגרת קבוצתית.
אני חיה, נושמת ומתפרנסת מיחסי ציבור (וגם כתיבה, עריכה, שיווק ועוד).
אני גם יזמית שתחום הפנאי
אני גם חייבת חופשה ומנוחה! דחוף... עובדת סביב השעון, ואני גם אחרי תואר שני ולכן זקוקה לחופש משוגע כמו זה...

ודבר אחרון, וכנראה הכי משכנע – בן הזוג נוסע לחופשת בנים עם החבר'ה שלו, וגם אני אשמח לחווית בנות מטורפת (כי מגיע לי... ושיקנא קצת, למה לא )
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'חיפשתם כתבת שטח? אני לשירותכם '
חיפשתם כתבת שטח? אני לשירותכם
06/07/2014 | 22:55
120
 
סיפורי מסעות להעצמת נשים גורמים לי להתרגש ולהתחבר כמגנט לאווירה, לחוויות ולאתגרים, ובכל פעם מחדש מבטיחה לעצמי להשתתף.    חשוב לי להגשים את עצמי, אך החלום  הזה נדחק הצידה, כיוון שתמיד יש אילוצים כמו גירושין והמשבר בצידם, גידול בתי, קריירה, קשיי פרנסה ותיזוזים בבתי חולים עם אבי החולה, שיחיה.
לאחרונה הבנתי כי רגע שעובר לא חוזר ומאושרת באמת מגשימה חלומות לאלתר.     לכן מיד עם הפרסום , החלטתי להצטרף, כדי לנהוג בג'יפ בדרכים ההרריות של ארמנית, יחד עם נשים מדהימות, ללמוד על התרבות המקומית ולהיות שותפה לאתגרים שהדרך מזמנת לנו וליהנות מכל רגע עד תום.    
עם הצטרפותי למסע אקח חלק פעיל בקבוצה ואתרום לה מניסיוני   בהפקות ויוזמות למען הקהילה, ארתום את כושרי הגופני, את שמחת החיים, האופטימיות והדינמיות שלי והמון תובנות ודבקות במטרה.   עם כשרון הכתיבה לסוגיה, המלווה אותי משחר ילדותי אחבר את המנון המסע שלנו- גם משוררת.  ולמי שתרצה תמונה טובה, גם לצלם יודעת.  גם לתיעוד הוידיאו  מהשטח אתרום בשמחה את קולי כשדרנית רדיו וכשחקנית.       לא מאמינים? - כל מי שמכיר אותי, יאמר לכם: "היא פשוט נולדה למסע הזה".
 
וכעת רק מעצם המחשבה על המסע המדהים הזה, מתפשט על פניי חיוך רחב של הנאה ואושר ללא גבול. רוצה להיות שם ולהגשים כבר את החלום שלי.    אז מכן הסיבות בעולם, אני האופציה האולטימטיבית - כתבת השטח למסע - זו אני !
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מה אני יכולה להוסיף'
מה אני יכולה להוסיף
07/07/2014 | 00:02
19
שלום לכולם, שמי יעל. אני בת 29, כרגע גרה בירושלים ותכף מתחילה תואר שני בעבודה סוציאלית. מה לי ולמסע שכזה? אהבת אדם וטבע. אהבת טיולים ושטח, ניסיון בכך ואהבת אנשים, על השוני, העניין והמגוון שבהם. אני מלווה קבוצות בעבודתי ומהווה דמות מחזיקה ומקדמת, אך גם חברה כייפית ותומכת . יודעת להיות קשובה ונעימה, מצחיקה ומאפשרת.  ואני אוהבת לכתוב ולצלם. מאמינה באומנויות האלו ונהנית מאוד לעשות אותן. אני מרגישה בבית בטבע, וטבעית עם אנשים . אשמח להוסיף מעצמי ולקבל עוד המון המון מכולן...
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'עכשיו תורי'
עכשיו תורי
07/07/2014 | 02:28
17
אין לה עבר טראומתי, גם לא הווה אכזר, היא חיה את חיה בשקט, כמעט בהשלמה. פעם בכמה חודשים האש מתחילה לבעור בה, בעבר היתה מתמסרת לה, עושה משהו מסוכן, עוזבת הכל ונוסעת לארץ לא מוכרת משאירה אחריה אדמה חרוכה, עוברת לגור בעיר חדשה, חוזרת לטעום אהבה ישנה אבל החיים מכניעים אותה ופער הזמנים בין ההרפתקאות הולך וגדל.
לא מזמן נסגרו קצוות בחייה וגשרים שנשרפו הותירו אותה ללא יתד, לא חייבת כלום לאיש ואיש וודאי לא חייב לה ועדיין, לא הורידה ראשה והיתה הולכת על פני הארץ כאילו כל היקום כולו נוצר למענה. מילדות שנאה מחנאות, חשה עצמה כמי שחיי התענוגות מתאימים לה יותר וגם כשהחבר'ה היו מפצירים בה להצטרף לטיול הדו שנתי לכנרת היתה מגיעה ביום השני, יושבת בצל עם ספר ועוזבת אחרי הארוחה תוך פיזור תלונות לכל מי שרק היה מוכן לשמוע. גם זה השתנה, מאז שנותרה הרווקה היחידה בחבורה וכולם כבר מתכנסים תחת משפחותיהם היא הראשונה לשאול מתי הטיול הבא, הראשונה להכנס לאוטו, אפילו למדה לנפח מזרון גומי במו ידיה, בהקמת האוהל לא התמחתה, עדיין מקווה שבטיול הבא יבוא איתה האחד שיקים את ביתם ואהלם ותשמח שלא השקיעה בכך מאמץ.
היא, שבדרכה לבירה עם ידיד היתה מעיפה מבט מלא בבוז באותן חבורות נשים מצחקקות, אוחזות ידיים המדלגות לקניון למדה לאהוב ולהעריך חברות נשית, מצאה נחמה בשפה המשותפת, בהבנה, בשיחה על צבע של שמלה. נדמה לה שהתבגרה.
אין לה ממי לברוח או שיגרה המעיקה עליה, לא חוותה אבדן נורא לאחרונה תודה לאל וככל שהיא יודעת היא לא סובלת - לא עלינו מאיזו בעיה, אין לה געגועים לילדים, או תלונות על גבר שנשאר לבד ואלוהים יודע איך יסתדר עם מכונת הכביסה, אין לה משהו מיוחד להציע מלבד עפרון שפיצים, סמארטפון וקרם הגנה, אפילו לא יודעת אם חם או קר בארמניה אבל אוגוסט תמיד נשמע לה כמו משהו שצריך להתגונן בפניו.
היא רק יודעת שהרוחות שוב מנשבות והאש מתחילה לבעור בה, קול קורא בנפשה לנדוד והמודעה הזאת שהזדמנה אליה במקרה מופיעה לה בחלומות, אז היא כמו תמיד מחכה לרגע האחרון וכמעט מוותרת ואז מנסה, לוחצת על שלח ומחכה. משהו חייב לקרות.
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'למה? אני!'
למה? אני!
07/07/2014 | 11:49
14
המחשבה הראשונה היא למה מגיע לי? כנראה שלא וזה בטח לא יתקבל בהבנה לא בבית ולא בעבודה.
אבל אני ממש רוצה אז לא אכפת לי.
אני עוסקת בכתיבה כל הזמן. אבל כתיבה מאוד טכנית ולא יצירתית. אני גם מאוד אוהבת לצלם. לילדים שלי כמעט אין תמונות של אמא ומרוב הטיולים יש מעט מאוד תמונות שלי. (למרות שמאז הסמארטפון יש קצת יותר.)
אני מאוד אוהבת טיולי שטח. לישון באוהלים (ישנתי גם על שלג באלסקה). יודעת לטפס (ויש לי ציוד) ויודעת לגלוש.
אני מסתדרת עם כמעט כולם. יודעת לאלתר כאשר משהו לא מסתדר. יודעת להנות ולבלות.
מאוד רוצה ארמניה. מאוד מאוד.
אני תוספת מופלאה לטיולים. באמת.
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'אני לא טוענת שמגיע לי'
אני לא טוענת שמגיע לי
07/07/2014 | 17:22
26
וגם לא שאני חייבת להיות שם, אבל אני רוצה ומתאימה, ואשמח אם אבחר. אני אוהבת לכתוב (דוגמאות בלינק בחתימה שלי), אני אוהבת לנסוע ואוהבת אתגרים (ברקורד שלי צניחה וצלילה וסנפלינג), אני שותפה חיובית ותורמת, ולגמרי לא מפונקת. לא ביקרתי בארמניה בעבר, ולא התנסיתי במסע מסוג זה, אבל חוויות חדשות (חיוביות) תמיד חביבות עלי. 
 
תודה מראש אם אבחר, ודרך צלחה לכל מי שתסע 
 
 
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הנה דוגמא ליכולות הכתיבה שלי:'
הנה דוגמא ליכולות הכתיבה שלי:
07/07/2014 | 18:20
24
מתי מתחילים את הדיאטה של 'אחרי החגים'?
אז "אחרי החגים" הגיע ולכן החלטתי שזה בדיוק הזמן להוריד את הצמיג העודף שטיפחתי יפה יפה בחודש האחרון.
ההתחלה דווקא הייתה אופטימית. לראש השנה הגעתי חטובה ודקיקה (יחסית) אחרי הליכות בפארק, כפיפות בטן וספירת כל קלוריה סוררת שעשתה את דרכה לפה שלי, מבטיחה לעצמי שהשנה אין סיכוי שאני נוגעת בקניידעלך.
בארוחה הראשונה עוד עמדתי בפיתוי. הייתי גאה בעצמי שהנה, אני, בת לעם היהודי שעבר את פרעה, את תלאות האינקווזיציה ושרד את השואה לא המרתי את דתי והתפתיתי לתאוות העולם הזה.
אבל אז נפרץ הסכר.
החלה המתוקה קרצה לי בלי הפסקה, החצילים המטוגנים עשו פוזות שלא מביישות דוגמנים מקצועיים ואפילו הגזר שעל הגפילטע נראה פתאום מגרה. הוונט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינף?
במשך השבוע שאחרי עוד שכנעתי את עצמי שזה לא נורא, ביום כיפור בטח נוריד הכל ורק עוד חתיכת עוגת דבש קטנה לא תשנה.
אבל זה רק הלך והחמיר.
לפני הצום בלסתי בלי הכרה כי הרי מחר צמים ולאחריו הגדלתי את הכמויות. מה? הרי צמתי כל היום…
לא הספקתי להגיד "ממחר דיאטה" וכבר סוכות הגיע. את עוגת השוקולד אכלתי כי יש לי יומולדת,
ואיך אפשר לוותר על הקינוח שנשאר מאתמול? והאורז יצא כ"כ טעים, ניקח רק עוד כף אחת ודי.
כך מצאתי את עצמי מגיעה ל"אחרי החגים" עם 4(!!) ק"ג עודפים.
אז השבוע התחלתי דיאטה והפעם על באמת. אמנם ביום ראשון עוד ויתרתי לעצמי כי הרי חבל על כל השאריות שנשארו מהחג. וביום שני ממילא כבר "חטאתי" אתמול אז עוד יום אחד כבר לא ישנה כלום, יום שלישי לא בא לי טוב, קמתי עצבנית בבוקר והדבר היחיד שעודד אותי היה רוגעלה מאתמול. אבל ביום רביעי החלטתי פה אחד ש"אינף איז אינף". בצהריים כבר נשברתי.
ביום חמישי היתה לי הרגשה שהנה זה קורה אבל אז עברה בראשי המחשבה שיום חמישי זה לא כ"כ זמן טוב להתחיל בדיאטה.
אבל מחר אני בטוח מתחילה דיאטה, זהו, בלי תירוצים!
אה, רגע, מחר שבת? טוב, נו, אז ביום ראשון…
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'הנה דוגמא ליכולות הכתיבה שלי:'
הנה דוגמא ליכולות הכתיבה שלי:
07/07/2014 | 18:26
33
לצפיה ב-'ארמניה אהובתי!'
ארמניה אהובתי!
08/07/2014 | 15:04
19
למה אני? קודם כל כי זה לא באמת אני. אנחנו שתיים. צוות. שתי נשים, אימהות, שמנהלות קריירה, בעל וילדים (אל תגידו לו שאמרנו), ובין לבין מנהלות גם עסק עצמאי של שתינו. חלום שרקמנו ובארבע ידיים מימשנו. אז למה אנחנו? כי אנחנו נשים אוהבות, מאמינות בכוח הנשי ובאחווה אמיתית, אחת מאיתנו כותבת והשנייה מצלמת. שני קולות ושתי זוויות ראייה על העולם. ראשומון של שתיים - ונשמח להרחיב את המעגל לכל החבורה במסע. 
ולמה ארמניה? כי מהשלולית שלנו פה זה נשמע כמו רעיון מעניין - להתנתק, להתחבר, ולעשות צוותא של נשים. לחוות וליצור. ובעיקר להנות. ימים לא פשוטים עוברים עלינו פה - וזה מרגיש קצת לא קשור למציאות לכתוב לכם - אחרי שעה של קריאת כותרות החדשות. אבל עמוק בפנים אנחנו יודעות שמה שבאמת הזוי זה הכותרות בחדשות, ודווקא טיול לארמניה נשמע הדבר הכי שפוי שיש.
וחוץ מכל זה, אנחנו מנהלות קהילות ברשתות חברתיות. נהנות מהעשייה שלנו, מלתת במה לדברים שחשובים לנו, ותוך כדי להשחיל קצת ערבות הדדית וסיסמאות יפות - שלא שוות כלום אם לא עושים איתן משהו. אז אנחנו עושות.
והנה עשינו עוד משהו - נרשמנו. נשמח ללוות ולדברר את החוויה של המסע באמצעות הערוצים הדיגיטליים שלנו, ובשפה שלנו. בין היתר, תמצאו אותנו מאחורי הקלעים של הקהילה הישראלית באינסטגרם ig_israel@ עם 30,000 עוקבים שישמחו לצאת איתנו למסע.
מאחלות לכולנו בשורות טובות - ובשפע,
דינה ותמר
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'HERE I COME ארמניה'
HERE I COME ארמניה
08/07/2014 | 16:27
15
איך לשכנע שאני הכי מתאימה?
סילבר הכי מתאימה לתפקיד! לא בגלל הצורך בחופש..., אלא בגלל האהבה לתחום הזה של כתיבה וצילום, תיירות ומקומות מיוחדים בעולם. חיה ונושמת את הכייף שבדברים חדשים ומאתגרים, רוח חיה ומולטי טסק שבאה לא רק לעבוד - לכתוב ולצלם, אלא ליהנות!! וכן אני גם עוסקת בזה אז למה לא לקטוף שני ציפורים במכה אחת? חוויה!!!!
שיחת נשים >>
לצפיה ב-'מעומדת מושלמת לתפקיד'
מעומדת מושלמת לתפקיד
08/07/2014 | 16:33
16
שלום רב, שמי סילבר ואני בשנות השלושים לחיי, נהנית מכל רגע, עוסקת במה שאני אוהבת -כתיבה והפקה(תחומי אופנה ולייף סטייל), טרם ביקרתי בארמניה ולכ אשמח לקחת חלק בטיול שכזה. חובבת ספורט אתגרי כולל נהיגה בשטח, הכרות עם נופים חדשים ותוואי דרך לא מוכר, בתור יוצאת חיל מודיעין-גם חובבת מפות טופוגרפיות. מוכנה ומצוידת לטיול שכולו העצמה נשית(התואר האחרון שלי במגדר...) ועם הרבה מצב רוח ורצון לקחת את עצמי לעוד חוויה חדשה, מסקרנת ומאתגרת. בטוחה שאחרי הטיול הזה, תבקשו שאטרף גם לטיול הבא. שיהיה שבוע קסום לכולם. ולא לכעוס אם אני מקבלת את התפקיד. באמת מגיע לי!!
שיחת נשים >>

הודעות אחרונות

06:59 | 27.03.16 תפו ופוזה
20:51 | 25.03.16 עולם אכזר123
06:07 | 21.03.16 תפו ופוזה
15:40 | 20.03.16 קלמנטינה ננסית1
19:30 | 16.03.16 Elian Chole
10:15 | 09.03.16 אסקימו2
23:06 | 07.03.16 דאניאלי
23:39 | 06.03.16 אורחים בפורום
10:01 | 04.03.16 Shamy
14:05 | 02.03.16 פנתרית סגולה
05:16 | 29.02.16 תפו ופוזה

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ