eternal sunshine7
New member
זוגיות במשבר מתמשך
את בעלי הכרתי בjdate בינואר 2010 בערב חורפי על הרבה כוסות ויסקי וכבר בתחילת הקשר לא היתי סגורה על הקשר הזה...היתי אז בת 28 חסרת ביטחון ומלאה בפחדים ובעיקר ממש רציתי כבר זוגיות ולצאת מהבית של ההורים.
די מהר עברנו לגור ביחד אצלו בקיבוץ ודי מהר הבנתי שזיקוקים ופרפרים בבטן לא יהיו פה אלא סוג של זוגיות נוחה ונעימה שכזאת ככל שהזמן עבר הלבטים שלי הלכו וגברו כי לאורך הדרך התגלו הרבה אי התאמות,קשיים הרבה ויכוחים ומריבות ובדיוק ששקלתי לסיים את הקשר הזה הוא הציע לי נישואין ושבוע לאחר מכן גיליתי שאני בהריון.
עוד בתקופה של לפני החתונה שקלתי לבטל את החתונה כמה פעמים אך בסוף הפחד מלגדל ילד לבד ולהיות לבד בכלליות מנעו את הצעד בקיצור התחתנו והבאנו לאחר מכן עוד ילד ומאז שנולדו 2 הבנים המתוקים שלנו הזוגיות שלנו כבר כמעט 8 שנים במצב נוראי של ויכוחים ומריבות על גבול התעללות נפשית אחד בשני - אין ביננו חום ואהבה ולא חברות גם לא מילה טובה או חלילה קירבה ועל סקס אין בכלל מה לדבר - אני אישית כיום כבר לא נמשכת אליו בראש ובראשונה לא מבחינה ריגשית ונפשית שהכי חשובה בעולם לאישה וגם לא מבכינה פיזית(מאוד שעיר ולא מטופח למרות שעל פניו הוא בעל פוטנציאל להיות חתיך אש - בלונדיני לשעבר כיום קירח,עיניים כחולות,פנים יפות ומסוקסות).
המצב הכלכלי שלנו לא מי יודע מה ותכלס זאת הסיבה העיקרית שאני עדיין לא מפרקת את החבילה הזאת - הפחד המטורף לא להסתדר מבחינה כלכלית.
אני מרגישה את עצמי שוקעת ושוקעת בתוך תחושת כישלון ועצבות גדולה חום ואהבה ומילה טובה כל כך חסרים לי
חשוב לי לציין שלמרות היחסים הלא טובים ביננו בעלי אמא מופלא ל2 הבנים שלנו והילדים פשוט מתים עליו ומכורים אליו.
לא יודעת מה לעשות אשמח לשמוע את העצות שלכם/ן
את בעלי הכרתי בjdate בינואר 2010 בערב חורפי על הרבה כוסות ויסקי וכבר בתחילת הקשר לא היתי סגורה על הקשר הזה...היתי אז בת 28 חסרת ביטחון ומלאה בפחדים ובעיקר ממש רציתי כבר זוגיות ולצאת מהבית של ההורים.
די מהר עברנו לגור ביחד אצלו בקיבוץ ודי מהר הבנתי שזיקוקים ופרפרים בבטן לא יהיו פה אלא סוג של זוגיות נוחה ונעימה שכזאת ככל שהזמן עבר הלבטים שלי הלכו וגברו כי לאורך הדרך התגלו הרבה אי התאמות,קשיים הרבה ויכוחים ומריבות ובדיוק ששקלתי לסיים את הקשר הזה הוא הציע לי נישואין ושבוע לאחר מכן גיליתי שאני בהריון.
עוד בתקופה של לפני החתונה שקלתי לבטל את החתונה כמה פעמים אך בסוף הפחד מלגדל ילד לבד ולהיות לבד בכלליות מנעו את הצעד בקיצור התחתנו והבאנו לאחר מכן עוד ילד ומאז שנולדו 2 הבנים המתוקים שלנו הזוגיות שלנו כבר כמעט 8 שנים במצב נוראי של ויכוחים ומריבות על גבול התעללות נפשית אחד בשני - אין ביננו חום ואהבה ולא חברות גם לא מילה טובה או חלילה קירבה ועל סקס אין בכלל מה לדבר - אני אישית כיום כבר לא נמשכת אליו בראש ובראשונה לא מבחינה ריגשית ונפשית שהכי חשובה בעולם לאישה וגם לא מבכינה פיזית(מאוד שעיר ולא מטופח למרות שעל פניו הוא בעל פוטנציאל להיות חתיך אש - בלונדיני לשעבר כיום קירח,עיניים כחולות,פנים יפות ומסוקסות).
המצב הכלכלי שלנו לא מי יודע מה ותכלס זאת הסיבה העיקרית שאני עדיין לא מפרקת את החבילה הזאת - הפחד המטורף לא להסתדר מבחינה כלכלית.
אני מרגישה את עצמי שוקעת ושוקעת בתוך תחושת כישלון ועצבות גדולה חום ואהבה ומילה טובה כל כך חסרים לי
חשוב לי לציין שלמרות היחסים הלא טובים ביננו בעלי אמא מופלא ל2 הבנים שלנו והילדים פשוט מתים עליו ומכורים אליו.
לא יודעת מה לעשות אשמח לשמוע את העצות שלכם/ן