בעלי רוצה להתגרש

Mrs Dolores

New member
בעלי רוצה להתגרש

שלום לכל המייעצים והצייעצות,

לא חשבתי שיגיע היום הזה אבל הוא הגיע. וזה הסיפור שלנו. התחתנו לפני כמעט 20 שנה, אחרי מספר שנים שהיינו חברים. כשהכרתי אותו הוא היה חתיך, כריזמטי, שנון, מבריק, מצליח בכל מה שהוא עושה. היה בו גם צד אפל, נוטה לדכאונות, חשבתי שזה בגלל שגדל במשפחה מאד נוקשה וביקורתית שתמיד נתנו לו תחושה שהוא לא מספיק טוב. עוד לפני שהתחתנו היו לנו כמה פרידות אבל תמיד חזרנו כי הוא היה באמת מיוחד. אחרי כארבע שנים ביחד התחתנו. אחרי שהתחתנו, לא הבאנו ילדים באופן מיידי כי היינו עסוקים בקריירה, הוא בהיי טק ואני בתקשורת. כשכבר החלטנו להביא ילדים, התברר שיש בעייה רפואית והילדים נולדו לאחר טיפולי פוריות. עם הזמן הכוכב שלו בעבודה התחיל לדעוך, והאפיזודות של דכאון אצלו הפכו יותר ויותר דומיננטיות. האיש החריף והמצחיק שהכרתי הפך עם השנים לגבר מדוכא, חסר יוזמה. גם עם הילדים לא היה הורה למופת, הכין סנדוויצ'ים, לקח אותם לבי"ס אבל לא היה אבא מעורב ומפעיל. התחננתי אליו שיילך לפסיכולוג, אבל אמר תמיד שהוא לא מאמין בפסיכולוגים וחבל על הכסף. כשהוא התחיל לדעוך בעבודה, דווקא העסקים שלי התחילו לפרוח. בהתחלה הוא התנגד שנשקיע כסף אבל עם הזמן הסכים ואף עזר בדברים שבהם הוא טוב. מפה לשם ו- fast forward של כמה שנים קדימה, לי יש עסק משגשג ובניתי הון יפה בעוד הוא עובר בין עבודות, שנה עובד, שנה בבית, וככה זה נמשך כבר הרבה זמן. כשהוא בבית אני נותנת לו לעזור לי בעסקים וגם אז הוא בעיקר מותח ביקורת, את עושה את זה לא נכון וההוא לא נכון, בקיצור יודע רק איפה אני טועה, אבל המצב העגום שלו זה פעולה של כוח עליון, הוא מבחינתו בסדר. בשנים האחרונות יש לו יותר ויותר תלונות עלי, שלא שוכבים מספיק, שאני מרוחקת, שאני מתייחסת אלי בחוסר כבוד, שאני מבזבזת כסף, שאני לא תומכת, ועוד. בזמן האחרון התחיל לזרוק לאוויר את המילה גירושין. ואני יודעת שהוא לא סתם אומר בלי שמתכוון. הלכתי לעורכת דין מצויינת והיא אמרה לי שאין ברירה ואם ניפרד אצטרך להתחלק איתו בחצי מכל הכסף שעשיתי. בגלל הגיל של הילדים, כנראה שגם מזונות לא אקבל אולי, וגם זה בספק, רק סכום מינימלי לכמה שנים. אולי את הכתובה אבל לא בטוח והיא ממילא על סכום נמוך. היא אומרת שלפי דעתה ועל סמך ניסיונה, עדיין אפשר להציל נישואין כמו שלנו. כמו מכונה שיצאה מאיזון ואפשר עדיין לתקן ולכוון אותה. אני פחות אופטימית ממנה. אני מוכנה ללכת איתו לטיפול אבל קשה לי לראות את מר "אני יודע הכל" עובד על הבעיות שלו, יותר קל לי לדמיין אותו מתנצח עם המטפלת וגם מקטר לי בבית שהיא לא מבינה כלום ומי בכלל הסמיך אותה להיות מטפלת. אז אני כרגע כלואה בין כמה אפשרויות גרועות. להתגרש ולהפסיד חצי ממה שבניתי, להמשיך ככה עם טיפול או בלי טיפול ולחכות כל יום שהוא יטיל את הפצצה? לא יודעת. אני עדיין נראית טוב, גברים כל הזמן מתחילים איתי. לא פוחדת להישאר לבד או משהו.
 
אני רק רוצה להבין משהו

אם הוא יגיד שהוא מוותר על החצי שלו בנכסים המשותפים, אז את כן תרצי להתגרש?
 
אם ככה אז התשובה פשוטה

ההחלטה שלך היא לא בעד או נגד גירושין אלא אם החופש שלך שווה לך X שקלים.

אתם במצב קצת שונה מזוגות אחרים על סף גירושין מכיוון שברוב המקרים הגבר הוא זה שמרגיש שגוזלים ממנו בגירושין חצי מהמפעל חיים. ואז מזכירים לו את כל העבודה שהאשה עשתה בבית כדי לאפשר לו לעשות את מה שהוא עשה בחוץ. אצלכם זה הפוך, אבל לא לגמרי.

בכל מקרה, אין לי מספיק מידע לגבש עמדה נחרצת, אבל לדעתי יהיה לך יותר טוב כגרושה למרות המחיר שאת צריכה לשלם עכשיו. זאת, גם בגלל המצב בינכם וגם בגלל הכישורים שלך.

דבר אחרון, ציינת שהוא עובד בהיי טק ואני מניח שאתם באיזור גיל 50. קחי בחשבון שמעל גיל 45 מאד, מאד, מאד קשה למצוא עבודה בהיי טק, בוודאי לאדם כמוהו עם היסטוריית תעסוקה בעייתית. כך שהמצב שלו מבחינת תעסוקה קשה ולא ישתפר. אלא אם יקרה נס, המצב שלו רק יילך ויתדרדר. ואני כותב את זה לא כניחוש אלא צידיעה עמוקה איך התעשייה הזאת מתנהלת אחרי קריירה ארוכה בהיי טק, כולל בדרגת מנכ"ל.
 

נוסעת27

New member
יש כאן משהו מעניין שכדאי לשים לב אליו

במהלך כל המלל שאת כותבת, את מתארת בעצם איך מאדם שהיה מוצלח בדרך זו וזו, הוא הידרדר עם השנים. מאז הוא רק דכאוני ולא מצליח חזרה להתרומם, יש לך הרבה טענות כלפיו על איזה אבא הוא בדיוק, איזה מפרנס הוא בדיוק, איך הוא השתנה עם הזמן לרעה.
בנוסף, כשהוא כבר בבית "נותנת לו לעזור עם העסק" כבר נשמע מעט מתנשא, כמו ילד משועמם שאימא נותנת לו תעסוקה כדי שישתוק קצת. אני לא יכולה לתאר איך זה מרגיש לגבר שפעם היה כוכב קריירה ונקלע לחוסר יציבות תעסוקתית. גם ככה האגו כואב והכאוס הרגשי שזה מעורר הם קשים מנשוא, יחד עם זה בת זוג שרק באה בטענות ומתנשאת מעליו. את מקנחת בלספר שיש לו כל מני טענות כלפייך (מופרכות, כמובן) ומה יהיה עם הכסף שלך אם תיפרדו.
&nbsp
אז עכשיו אני שואלת אותך- ואיפה החלק שלך בכל זה? את האישה המפרגנת, המושלמת, התומכת שמרבה להסתכל על עצמה ולבקר את צעדיה? איכשהו מהטקסט שכתבת ממש לא נראה לי. לא נראה לי שבעלך הגיע למקום שהוא רוצה גירושים כי זה המצב.
&nbsp
תיכף מריוס יגיע ויספר על מאבקי הכוח הזוגיים, וכיצד כל צד משוכנע בצדקתו ולא רואה מה הוא מביא לתסבוכת. רק השני אשם. חוסר לקיחת האחריות העצמית והטענות כלפי האחר הוא תכונה משותפת בין שניכם ובאופן מובהק. עלה רגע בדעתך לחשוב שאולי גם לטענות שלו יש תוקף? שגם לו חסרים דברים/השתנו דברים אצלך שמפריעים לו? ונשמע שכל פעם שהוא מעלה טענה את לא ממש מקשיבה, כי מבחינתך את המפרנסת העיקרית עכשיו והוא צריך לנשק לך את הרגליים וממש לא מעניין אותך מה מפריע לו.
&nbsp
אז מה הייתי עושה אם הייתי את? קודם כל מתחילה להתעורר על החיים שלי. מתחילה להסתכל על עצמי, לנסות להבין מה אני תורמת למצב, ואיך אולי כן אפשר לשנות. הייתי מנסה לשכנע אותו ללכת לטיפול זוגי יחד, ואם הוא מתעקש בסירובו, הולכת לבד. לפעמים פשוט צריך ללכת כדי לקבל עוד פרספקטיבה, ובזה טיפול יכול להיות כלי מצויין. יש מצב שתופתעי לגלות כמה דברים את יכולה לשנות כדי שהמצב בניכם ישתפר משמעותית. איך את יכולה להקשיב לו יותר, לפרגן לו יותר, לתמוך. וכשהשינויים יגיעו ממך- זה בהחלט יכול להתחיל תגובת שרשרת שגם הוא ישתפר ביחסו אלייך.
&nbsp
פשוט לדעתי זה הזמן לרדת מהעץ. זה שאת מפרנסת עיקרית זה נהדר ושאפו עלייך, אבל זה לא אומר שאת טובה ממנו.
 

Mrs Dolores

New member
לפרגן לו על מה?

כל הטענות שלי ענייניות ועובדתיות. אני נותנת לו לעזור בעסק גם כדי שתהיה לו תעסוקה, גם שירגיש מעורב, וגם כי יש דברים שהוא ממש טוב בהם. אבל לא הייתה לי בעייה לנהל את העסק בלעדיו. אז כן, במידה מסויימת, אם את מעמידה ככה את הדברים, הוא צריך להגיד תודה שאני נותנת לו להיות מעורב.
 

נוסעת27

New member
תנסי לקרוא את עצמך רגע

את נשמעת מאוד מתנשאת. ואני בטוחה שהוא מרגיש ככה ממך גם ביום יום.
היי טק זה תחום מאוד קשה להשתלב בו ככל שמתבגרים. אני לא בטוחה ש"הכוכב שלו דעך" רק באשמתו. זה תחום שכל הזמן גדל, מתפתח, משתנה ודינמי והצעירים דוחקים את המבוגרים החוצה. אני לא בטוחה אם הוא כזה לוזר ועצלן כמו שאת חושבת, או שהנסיבות גם השפיעו. לא קל להיות במצב כזה ובטח לא מול אישה צקצקנית שמתנשאת מעליו ולא תומכת בו בשום צורה (ועוד "עושה לו טובה" שנותנת לו לעזור לה קצת בעסק, לפחות ככה היא חושבת).
&nbsp
על מה יש לפרגן? לא יודעת נשמע שהוא היה פרטנר נפלא ומדהים עד כה, ובשנים האחרונות היה יותר קשה. נשמע שאת מאוד ביקורתית כלפיו ולא היה לו רגע נחת בחיים האלה, ברגע שהדברים הלכו לכיוון פחות מוצלח מייד תייגת אותו כלוזר שאף טענה שלו לא רלוונטית יותר כי עכשיו ידך על העליונה, הרי את המפרנסת העיקרית.
&nbsp
אמרת שהוא לא אבא פעיל. בעיני אבא שמכין סנדוויצ'ים לילדים שלו ומסיע אותם לבית הספר הוא בהחלט אבא פעיל. אולי ציפית שכל יום ייזום אטרקציה חדשה עם הילדים או ילווה כל טיול שנתי או אנא ערף מה. אבל לא, את רואה רק את השלילי- מבחינתך הוא "רק" עושה ככה וככה, למרות שזה לא מעט ודיי אקטיבי בחיי היום יום שלהם. ואיכשהו יש לי הרגשה שזה לא נגמר בזה ומשם הוא מתעלם מהם. הוא כנראה פשוט לא עושה בדיוק מה שציפית שיעשה. וכמובן יש רק דרך אחת- הדרך שלך.
&nbsp
בגדול, הסיפור הזה ומהמעט שאני יודעת נשמע פשוט כמו מקרה קלאסי של משבר שיצא משליטה. כל עוד הוא היה גבר מפרנס מוצלח הכל היה בסדר מבחינתך, מהרגע שירדה קרנו ואת התעלית מעליו, הרשית לעצמך להוריד אותו נמוך נמוך והפכת אותו ללוזר לא יוצלח שכל דבר שהוא עושה לא בסדר. וכמובן שעכשיו כשהמשבר ממש עמוק כבר דיי קשה לחזור אחורה אבל איכשהו נראה לי שהיחס המנמיך שלך תרם לא מעט למצב שבו אתם נמצאים.
&nbsp
ולדעתי את לא צריכה להתגרש. כי אני חושבת שבעיית אי המרוצות שלך תחזור על עצמה בקשר הבא. תמיד תמצאי סיבה לצדקנות העצמית, לטענות ולמירמור נגד הפרטנר (אבל איתך הכל בסדר, כמובן.)
 

Mrs Dolores

New member
אני אומרת את הדברים כפי שאני רואה אותם

מתנשאת זאת כבר פרשנות שלך.

לא הולך לו בהיי טק, קדימה, שיחליף למשהו שכן הולך. אני לגמרי מאחוריו. אבל שלא ישב לי בבית כמו לימון ויחכה ש..... אני לא יודעת מה.

כרגע הוא זה שמדבר על גירושין, לא אני. מה המניעים שלו קשה לי לדעת בוודאות. אני מצידי ערוכה לכל תרחיש.
 

נוסעת27

New member
זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד לך

או יותר נכון להאיר את עינייך.
נתתי לך כאן נקודת מבט שיכולה בהחלט לרמז מדוע הוא רוצה להתגרש.
זוגיות לא בנויה רק ממצב טכני (הוא מובטל. אני לא.) יש עוד המון מעבר לכך, היחסים בניכם, המאבקים, היחס שלך, היחס שלו. אני לא מכירה אותך באופן אישי, אבל מהמעט שכתבת עליו כבר נפרשה תמונה מאוד ברורה על היחס שלך כלפיו. אני בהחלט קוראת התנשאות, ולא צריך להיות גאון ביחסי אנוש כדי לקלוט את זה מהמלל שלך.
&nbsp
אני לא אמרתי לך את כל הדברים שאמרתי כי אני רוצה להעליב אותך או לעצבן אותך. אני רוצה פשוט להראות לך איך הדברים יכולים להיראות מהצד השני, ולהזכיר לך שיש אחריות משותפת בקשר להידרדרות שלו, בלי קשר למי עובד ומי לא.
&nbsp
אני גם קצת משערת שאת עושה לו בדיוק את מה שאת עושה כאן. הוא מדבר על דברים שנראים לא בסדר מהצד שלו, את לא מקשיבה או מבטלת את דבריו "שזו פרשנות" וממשיכה בגישה שהוא לוזר ואת בכלל עושה לו טובה.
&nbsp
אם עוד יש בך איזשהו רצון לתקן את צריכה לרדת מהעץ. שניה לעצור את הטענות הבלתי פוסקות שלך ולנסות להסתכל על התמונה הגדולה. ברגע שתהיה כאן לקיחת אחריות הדדית ולא רק האשמות הדדיות, אז יהיה כאן על מה לדבר.
 
מהדברים האלה שכתבת הרושם הוא שפשוט לא אכפת לך ממנו.

אילו לי היה עסק מצליח ובעלי היה מביע נכונות ורצון לעבוד בעסק וגם הייתי רואה שהוא באמת תורם "כי יש דברים שהוא ממש טוב בהם", הייתי מאושרת. לא הייתי מתייחסת לזה בהתנשאות וכטובה שאני עושה לו כי אני יכולה להסתדר גם בלעדיו, אלא כאל שיתוף וכאל שותפות. הייתי גם שמחה אילו הייתה לי דרך, שמבחינתי היא כל כך טבעית ונגישה, לסייע לו. ככה זה כשמכבדים ואוהבים מישהו. הרי אם העסק מצליח ומרוויח היטב, זה לא עניין של פרנסה נוספת שכה חסרה, אלא של עיקרון - שהאיש באמת יעבוד ויתרום ויחזיר לעצמו את הערך העצמי האבוד, וגם את תרוויחי בחזרה שותף ובן זוג שיכול באמת לעזור לך ושתוכלי אולי לחזור ולהיות גאה בו, ולראות בו פרטנר שווה התורם את חלקו במקום לוזר.
אבל היחס שלך מזלזל, מבחינתך זה שהוא עוזר לך בעסק, ואף על פי שאת מכירה בכך שהוא עושה עבורו גם דברים טובים, זה כי את עושה לו טובה, ואת לא רואה זאת בצורה חיובית. ברור שאולי את יכולה להסתדר בלעדיו (כנראה לא רק בעסק), אבל אולי ביחד הייתם יכולים להפוך את העסק לעוד יותר יעיל ומצליח. יותר מכך, אולי אילו היה מקבל ממך יחס של פרטנר, היה מרגיש שאוהבים, רוצים ומכבדים אותו, וזה גם היה נותן לו דחיפה קדימה וגורם לשינוי גם בהרגשה, ביחס ובהתנהגות שלו. עצם העובדה שאת מתייחסת לזה כאל מטרד, כאילו הוא ילד מעצבן וקפריזי שבא איתך למשרד ואת נותנת לו לעשות איזו עבודה לא חשובה כדי שלא ישעמם לו ויניח לך בשקט, אומר המון על היחס שלך אליו. ואין ספק שהוא קולט את זה וזה משפיע עליו וגורם לו גם להסתגר בתוך הבעיות שלו.
אני לא אומרת שאת אשמה בזה ובטח לא האשמה הבלעדית. ייתכן מאוד שהוא אכן תרם ליחס הזה בהתנהגות שלו לאורך השנים (הרי לא היינו שם), וגם אם לא - אולי הוא לא הטיפוס שמתאים לך ואת פשוט לא מסוגלת להכריח את עצמך לאהוב ולכבד אותו. אבל תכלס זה לא משנה והמטרה היא לא לחפש אשמים, אלא לטעון שמהיחס השלילי שלך למעורבות שלו בעסק מוכיח לדעתי שאת לא רואה ויותר חשוב - לא רוצה לראות בו - פרטנר, לא אוהבת ולא מכבדת אותו, ולכן לא ברור מדוע את נשארת איתו. אם הוא רוצה להתגרש וגם את למעשה רוצה את אותו הדבר עצמו, שום פורום לא יכול לעזור לך, רק עורך דין לענייני גירושים.
 

kagome10

New member
אם היא לא רוצה את הזוגיות, למה שהיא תתאמץ להציל אותה?

כלומר, כל מה שאת אומרת היה יכול להיות עצה טובה עבור מישהי שרוצה להציל את הזוגיות הזו. אבל, האם היא הראתה ולו שמץ של רצון להציל אותה? אני לא ראיתי. היא לא רוצה את הזוגיות הזו. ולדעתי, הטעות המרכזית שלה היא שהיא לא הבינה את זה בזמן והתגרשה לפני כן.
&nbsp
לדעתי זו קצת תגובה אוטומטית בפורום הזה, להציע איך אפשר לשפר את הזוגיות. גם למי שלא רוצה. כמו להציע למי ששואל עצות על איך לקבל מקסימום כסף כשהוא מתפטר, איך לשפר את היחסים עם הבוס. לא רלוונטי, ולדעתי גם לא נחמד.
&nbsp
&nbsp
לדעתי, פתחת השרשור, עלייך להתגרש. היה עדיף לו היית עושה זאת בעבר, אבל כמה שתעשי את זה מהר יותר, יהיה לך טוב יותר. הרי כל מה שאת משקיעה עכשיו בעסק פוטנציאלית חצי ממנו שייך לו, וברור שבמוקדם או במאוחר תתגרשו, אז עדיף שתעשו את זה מוקדם יותר.
 

נוסעת27

New member
אז הבא נשים לב לכותרת

"בעלי רוצה להתגרש"
מניחה שאם היא הייתה רוצה להתגרש, והיא הייתה סגורה על עצמה, היא לא הייתה מעלה פוסט כזה. לא פוסט שהכותרת שלו שבעלה רוצה להתגרש (אלא שהיא רוצה להתגרש), ומלא מלל על כל השתלשלות האירועים. מישהו שרוצה לעזוב- יעזוב. אולי יילך לפורום ייעוץ משפטי כדי להרחיב את הידע על מה כדאי לעשות. מי שמתלבט וחושב על כל מני אפשרויות, יבוא לכאן ויספר את כל הסיפור. לכן ייעצתי לה כיוון של לתקן, מישהו אחר ייעץ לה להתגרש, וכן הלאה.
אני לא חושבת שהיא סגורה על מה שהיא רוצה. היא יותר מדיי בתוך הכאוס הרגשי של עצמה וגם מאוד מחופרת בעמדתה הצדקנית. אני לא מאשימה אותה. זה לא תמיד קל לצאת מזה אחרי שנים של בילד אפ של כעס וטענות ולהצליח להסתכל על התמונה הגדולה.
 

Mrs Dolores

New member


 
זה נראה שהכותרת מטעה

או שהיא עושה כאן סוג של "השלכה".
מהתשובה שלה ל"בוס" בה היא אמרה שאם החלוקה הכספית לא הייתה שיוויונית היא הייתה רוצה להתגרש, ומהתשובה שלה לשרון מיעצת בה היא אמרה שאם הוא יזום נצא לדרך - התמונה לדעתי די ברורה.
היא דווקא מאוד מעונינת להתגרש, אך מעדיפה שהיזמה תהיה שלו (שזה יהיה מצב שנכפה עליה חיצונית) כנראה בגלל העניין הכספי. אם היא יוזמת גירושין- היא כביכול מוותרת על כסף, אם הוא עושה את זה , אז זה כוח עליון.
 

Mrs Dolores

New member
מה מטעה בכותרת?

שהוא אמר לי מספר פעמים במפורש ולאחר שיקול דעת שהוא שוקל להתגרש? איך בדיוק אדוני הפסיכולוג הדגול חושב שהכותרת שלי מטעה?
 
התגובה הייתה לנוסעת

שהתייחסה לכותרת שלך כערובה לכך שהרצון לגירושין הוא של בן זוגך ולא שלך. אין טעם לקרוא אותה מחוץ לקונטקסט המתאים.
ולא צריך להיות פסיכולוג דגול בשביל לחבר אחד ועוד אחד.
 
למה כל כך חשוב לך לא לוותר על החצי הזה?

העסק שלך משגשג, יש לך הון יפה, ואת צפויה להמשיך להרוויח - מה זה כל כך חשוב אם הוא יקבל חצי? גם החלק ברכוש שיוצא עליו עכשיו יפסיק לצאת מהחשבון, אז זה לא שאת מפסידה לגמרי חצי (אלא חצי פחות מה שלא יהיה שמוציאים עליו). ואם כשהוא נשאר בבית הפעילות שלו רק מקשה ופוגעת לך בעסק - עכשיו גם תרוויחי יותר. והרי גם עכשיו אם הוא רוצה הוא יכול להוציא כסף מהחשבון וכו' (בהנחה שיש לכם חשבון משותף. האם אני טועה?).
נשמע לי מוזר שזה הדבר היחיד שמפריע לך בגירושין - הכסף שתפסידי. זה באמת המצב? זה הדבר היחיד שמטריד אותך? אז באמת לא נשמע שיש מה להציל.
 
איזו אישה אמיצה....

אם את כזאת גיבורה ורוצה להתגרש, אז מה בדיוק את שואלת ?
הלכת לעו"ד מצויינת.... היא לא סתם אחת, אלא עו"ד מצויינת.... אולי היא אפילו עילאית או מחוננת.
בעלך לא מצוין ? כנראה שלא... כנראה שבעינייך התחתנת עם לוזר בעל "צד אפל". במקום להאשים את עצמך, משום מה את מאשימה את בעלך בבחירתך.

בעלך במצב תעסוקתי רעוע, אבל את חרדה שמא רכושכם המשותף יחולק שווה בשווה במקום חלוקה אחרת.
מרוויחה יפה ( לדברייך ) אבל עושה חשבונות מול בעלך לגבי מה את יכולה להוציא ממנו ולהכניס לכיסך. איזה אהבה... איזו אמפתיה שאת חשה כלפי בעלך... איזו הקרבה אישית, יא חביבי.... פששש

גברים מתחילים איתך כל יום, אני מציע לך שתלכי על זה. לדברייך את הרי נראית טוב , אז אני מציע לך שתעמידי את שוויך למבחן המציאות.
אני כמעט רוצה לתת לך איזה פוש קטן, איזו דחיפה קלה קדימה.
 
למעלה