נעלם הניצוץ בזוגיות

נסיכה4321

New member
נעלם הניצוץ בזוגיות

שלום אנחנו עוד מעט יוצאים שנתיים.
גרים יחד שנה.
ואני מאוד אוהבת להתרגש מהגבר שלי .
ואני מרגישה שנעלם בנינו הניצוץ וזה מאוד עצוב לי .
להכניס אותו לטיפול יחד זה לא יצליח.
אני עושה את העצות שהמטפל נתן לי בדרכים שלא יפגעו בבנזוג שלי.
כמו למשל מידי פעם אשאל אותו מה הוא היה רוצה לעשות . ואעשה ואגיד לו מה שאני רוצה ובתקווה שהוא ישתף פעולה. בין אם זה סתם לשכב יחד במיטה בשבת מול הטלבזיה. או שאכין לו משהו טעים. או שנלך למסעדה כלשהי. או לטייל בפארק בשכונה. או לראות סרט. להחזיר את השמחות הקטנות בנינו.
זה השלב הראשון שצרך לעשות.
אני רוצה לקדם את הזוגיות הזאת עם כל הקושי שבדבר . ובשביל זה צריך לעבוד בדרך הקשה. כי אני לא מוותרת כלכך מהר על מי שאני אוהבת. ואנחנו תכף כבר גרים שנה . ועשיתי את הצעד הזה למענו . למען אהבה שלי ושלו. אני מרגישה עצב עמוק שהניצוץ נעלם.
ואני עוצרת את עצמי בלחפש את זה בחוץ . כי זה לא האופי שלי וזה לא מסורי. למרות שבחוץ יש אפשוריות.אבל אני שומרת על הכבוד שלי ועל זה שהוא סומך עליי כמו שאני סומכת עליו.
אני מקווה שזה הסתפר בנינו. זה יושב לי עמוק בתוך הלב .
תודה שהקשבתם .
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
משהו פה לא נראה לי

אני לא אכנס לעניין הניצוץ כי זה רעיון מופשט וזה יכול להיות קשור להרבה דברים, ולנבוע מהרבה סיבות, ואין טעם לשחק בניחושים.

מה שמפריע לי פה זה בתקשורת ביניכם. את באכזבה, אני לא יודע אם הוא יודע מזה או לא. את אומרת שהוא לא יבוא איתך לטיפול (ואני לא טוען שטיפול הוא בהכרח הפתרון) אבל זה נשמע שאתם לא מתקשרים בנושא הזה.

במלים אחרות, נשמע לי שזה פרוייקט שלך "לקדם את הזוגיות" אבל קצת נשמע שאת לבד שם, לא במובן שהוא לא נמצא פיזית או לא חם אליך, אלא במובן שאת לא יכולה לתקשר את הדברים היותר עמוקים שלך איתו - וזה מאוד חבל, וזה סימן שאלה גדול לגבי היות הקשר הזה "ראוי לקידום".
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
את לא אמורה "להקריב" את עצמך על מזבח הזוגיות

צאי מהסרט הזה.

את אמורה למצוא הדדיות , אמון ויכולת משותפת לטוות מטרה ועתיד יחד. זו זוגיות- לא סרט הוליוודי. את חיה קודם כל בשביל עצמך ולמען שתוכלי לחיות עם אחר.

שנית איזה מין מטפל מייעץ לך לא לשתף אחר בקשיים?

ושלישית - תהי כנה עם עצמך, חסר לך ריגוש - את שנתיים בקשר, להפך לפני הכל אם את משתפת את הגבר שלך יש סיכוי שתוכלו להעמיק בזה ביחד ולגלות ריגוש מחדש. רצוי גם שתהי ספציפית ממה המחסור בריגוש נובע, ממה אבד הניצוץ -

אתם לא יוצאים יחד מספיק? את חולמת על גברים אחרים? חיי המין משעממים? השגרה לקחה את המסתורין?

כשמגדירים טוב בעיה ובעיקר את השורש שלה אפשר לפתור.
בעיקר שחררי את הסרט על ההקרבה הנעלה -
ואל תפגעי ממה שכתבתי - מקווה שמועיל לך במשהו לחלוק פה את מחשבותיך.

ד"א - קראתי את התגובה של מריוס וזה נשמע שאת במצוקה לא קלה בכלל , אם עקרונותיך המוסריים מחייבים שבגידה למשל היא אקט לא מוסרי (אני איתך שם- ויש לי סיבות לוגיות וסדורות לזה) - וזה חולף בראשך ואת חשה במאבק שאת מתארת ואין עם מי לחלוק זה נשמע קשה ולא פשוט ובמקום הכי פשוט הזה- מאחלת לך שתמצאי כוח בעצמך לשחרר את מה שמכביד ולנהוג אחרת ובכנות
ולא לוותר לעצמך או לאחר.

אגב, הוא ילד גדול- אם הוא באמת ראוי לאהבה שלך אז את צריכה להאמין שהוא בנוי לכנות ולניסיון לשמר ולחדש את המערכת הזוגית שלכם - את בחרת לאהוב גבר ולא ילד קטן שלא יכול לראות . את ראויה לזה והוא ראוי לאמונך בו.

בהצלחה
 
מה זה הניצוץ הזה שאת מדברת עליו?

ומה הוא חושב על כל העניין? האם גם הוא מרגיש שיש בעיה?
אולי הבעיה היא בכלל הציפיות שיש לך מזוגיות ומבן זוג?
 

גארוטה

New member
אם את מתכוונת

לפרפרים אז מן הסתם הם מתעופפים להם אחרי פרק זמן מסויים ומה שנשאר זו אהבה וחברות.
כשאת כותבת "אני עוצרת את עצמי מלחפש את זה בחוץ" מבחינתי זה אומר שאת כנראה לא ממש אוהבת אותו , שלא ממש כיף לך איתו או שפשוט יש לך צורך תמידי בריגוש ופרפרים בבטן, אחרת למה בכלל לחשוב על אחרים ועל העובדה שיש לך אפשרויות ואת עוצרת את עצמך??
אז למרות שנה של מגורים משותפים כדאי שתבדקי עם עצמך אם זה באמת הוא האחד שאת רוצה
 
למעלה