Chasing Tornados
New member
איך ממשיכים מכאן?
שלום לכם, אני נמצא בזוגיות 9 שנים. בן זוגי הוא איש טוב ואהוב, אבל כבר שנים שהוא סובל מהפרעות חרדה, דבר אשר משפיע גם על היציבות שלו ביום יום בעבודה, וגם כמובן, על הזוגיות שלנו. מאדם שמח וחברותי הוא הפך לטיפוס מדוכא וסגור - מגיע כל יום מהעבודה, שוכב על הספה ובוכה עד שהוא נרדם. התרחקנו ממעגל החברים שלנו ואני מרגיש די מסוגר ומבודד בתוך מערכת יחסים בה אני לא מקבל את מה שאני צריך (לא משנה העובדה שלא תמיד אנחנו לגמרי יודעים מה אנחנו צריכים).
מבחינת מערכת היחסים שלנו, אנחנו לגמרי "חברים הכי טובים", אין כמעט ריבים ויש הרבה תמיכה והדדיות. העניין הוא שמבחינתי אני מרגיש שאיבדתי אותו במהלך הדרך והמשיכה המינית נעלמה ככל שהחרדות שלו התגברו.
זה אומר שאין אינטימיות וסקס, דבר שחסר בברור גם לו וגם לי. אני לא רוצה להתחיל לחפש מחוץ למערכת היחסים, אבל אני כן חושב יותר ויותר לכיוון הפרידה. דבר שאין לי מושג אפילו איך להתחיל לבחון, כי 9 שנים בזוגיות די גורמות לכך שאתה לא זוכר איך להיות לבד וחלק לא קטן מהפחד הוא בכלל - איך מתחילים מהתחלה? מה הצעדים שאני צריך לעשות בכיוון?
אף פעם לא גרתי לבד. תמיד גרתי עם משפחה ובפעם הראשונה שיצאתי מהבית, עברנו לגור ביחד.
לאחרונה הוא התחיל ללכת לטיפול פסיכולוגי, אחרי שנים של סירוב עיקש. אבל נראה שהוא די מתפקס על בעיות החרדה שלו בעבודה ומתעלם מהעובדה שגם בחיים האישיים שלו, שמעבר לשעות במשרד, לא הכל דבש וקיימות בעיות. אני מאוד הייתי רוצה לעזור לו, לתמוך בו, אבל אני כבר נמצא במקום שאני חושב שיכול להיות שהדבר שיעשה לו הכי טוב בסופו של דבר הוא להיפרד.
חשבתי על ללכת לטיפול זוגי, אבל אני לא חושב שאפשר לייצר יש מאין משיכה מינית. עברנו כל כך הרבה ביחד, יש לי המון אהבה כלפיו, אבל אני מרגיש שאנחנו נמצאים בתוך מעגל אכזרי של התמודדות עם החרדות שלו שלא מאפשר הרבה מקום לדברים אחרים בתוך הזוגיות.
אני קצת בבלבלות (שמים לב?
), אבל אשמח לעיצה טובה או לשמוע את דעתכם.
שלום לכם, אני נמצא בזוגיות 9 שנים. בן זוגי הוא איש טוב ואהוב, אבל כבר שנים שהוא סובל מהפרעות חרדה, דבר אשר משפיע גם על היציבות שלו ביום יום בעבודה, וגם כמובן, על הזוגיות שלנו. מאדם שמח וחברותי הוא הפך לטיפוס מדוכא וסגור - מגיע כל יום מהעבודה, שוכב על הספה ובוכה עד שהוא נרדם. התרחקנו ממעגל החברים שלנו ואני מרגיש די מסוגר ומבודד בתוך מערכת יחסים בה אני לא מקבל את מה שאני צריך (לא משנה העובדה שלא תמיד אנחנו לגמרי יודעים מה אנחנו צריכים).
מבחינת מערכת היחסים שלנו, אנחנו לגמרי "חברים הכי טובים", אין כמעט ריבים ויש הרבה תמיכה והדדיות. העניין הוא שמבחינתי אני מרגיש שאיבדתי אותו במהלך הדרך והמשיכה המינית נעלמה ככל שהחרדות שלו התגברו.
זה אומר שאין אינטימיות וסקס, דבר שחסר בברור גם לו וגם לי. אני לא רוצה להתחיל לחפש מחוץ למערכת היחסים, אבל אני כן חושב יותר ויותר לכיוון הפרידה. דבר שאין לי מושג אפילו איך להתחיל לבחון, כי 9 שנים בזוגיות די גורמות לכך שאתה לא זוכר איך להיות לבד וחלק לא קטן מהפחד הוא בכלל - איך מתחילים מהתחלה? מה הצעדים שאני צריך לעשות בכיוון?
אף פעם לא גרתי לבד. תמיד גרתי עם משפחה ובפעם הראשונה שיצאתי מהבית, עברנו לגור ביחד.
לאחרונה הוא התחיל ללכת לטיפול פסיכולוגי, אחרי שנים של סירוב עיקש. אבל נראה שהוא די מתפקס על בעיות החרדה שלו בעבודה ומתעלם מהעובדה שגם בחיים האישיים שלו, שמעבר לשעות במשרד, לא הכל דבש וקיימות בעיות. אני מאוד הייתי רוצה לעזור לו, לתמוך בו, אבל אני כבר נמצא במקום שאני חושב שיכול להיות שהדבר שיעשה לו הכי טוב בסופו של דבר הוא להיפרד.
חשבתי על ללכת לטיפול זוגי, אבל אני לא חושב שאפשר לייצר יש מאין משיכה מינית. עברנו כל כך הרבה ביחד, יש לי המון אהבה כלפיו, אבל אני מרגיש שאנחנו נמצאים בתוך מעגל אכזרי של התמודדות עם החרדות שלו שלא מאפשר הרבה מקום לדברים אחרים בתוך הזוגיות.
אני קצת בבלבלות (שמים לב?
