מגייסים כוחות
1. מספרים לחברות טובות (שהן לא חברות שלו) או לאחיות או לגיסות או להורים או למי מהמשפחה שאת סומכת עליו ואת יודעת שלגמרי בצד שלך, ואת גם יודעת שהם בני-אדם ועצם התיאור הזה יקומם אותם. מערכת תמיכה היא הצעד הראשון בכל תהליך גירושין. זה מחזק מאוד, זה מביא עוד דעות ורעיונות וזה חשוב מאוד בשבילך, כדי לתת לך כוח. אין לך מה להתבייש. את לא בגדת ולא שיקרת לבעלך במשך שנים. את זקוקה לתמיכה נפשית ולאנשים מבינים סביב.
2. פונים מיד אחרי החג לאחד מארגוני הנשים. לוויצ"ו או לנעמ"ת במקום מגורייך. לשני המוסדות האלה יש ייעוץ משפטי ראשוני או במחיר סמלי או חינם. שבי שם, ספרי את הסיפור ובקשי עזרה בליווי בתהליך גירושין, ותראי מה הם יכולים לתת ולעזור.
3. אופציה נוספת: עמותת גרנית, עמותה שעוזרת לנשים בתהליכי גירושין נגד גברים שלא מעוניינים להתגרש. חפשי אותם. שימי לב: גרנית ב-ת ולא ב-ט. שני הסעיפים האחרונים ייתנו לך תמיכה משפטית להתחלה, לפחות.
4. בדקי היטב את מצבך הכלכלי: ראשית, שיהה ברור: על פי החוק את זכאית לחצי מכל נכסיכם המשותפים שנצברו תוך כדי החיים המשותפים. שנית, על פי החוק את זכאית ל"מזון ומדור" עבור כל ילד מתחת לגיל 18. שלישית, בדקי עם הגורמים הנ"ל את זכאותך ל"מזונות אישה" שיסתמכו על חייכם עד כה. יש מצבים של זכאות ויש כאלה שלא.
5. פני למחלקת הרווחה העירונית במקום מגורייך על מנת לקבל תמיכה נפשית, עידוד וחיזוק בכל התהליך. במחלקות אלה התשלום סמלי ביותר. המינוס הוא שאת צריכה לחכות חודשים בתור. קבעי תור כבר עכשיו. ייקח לך חודשים להגיע לשם, ועד אז כבר יהיה ברור לך למה את חייבת את זה. מבחינתי התשובה היא - מערכת התמיכה הסביבתית והמשפחתית חשובה מאוד כשלב א'. אבל כשלב ב' צריך מערכת מקצועית. בעיקר כשמתחילות "מכות מצריים" מהצד השני.
6. שיטה ידועה ועובדת היא כשהבעל מאיים על האישה שיעשה לה את המוות אם תרצה להתגרש. זה תמיד עובד. זה עובד אצל מי שחלש. לכן, כל העצות שלי אלייך באות ממקום שאת צריכה להתחזק. יש לך אחים שאת יכולה לספר להם? ספרי. שיהיו מאחורייך. יש לך דודים שיכולים להקשיב ושיש להם קצת מכרים וקשרים? ספרי. אולי ימצאו לך עו"ד טוב במחיר סביר. וכן הלאה. לא לחשוש, לא להתבייש!
7. חוזרת לכלכלית: את עובדת? לא? חפשי עבודה. בכל דבר, בכל נושא שאת יכולה לעשות. עבודה חלקית, עבודה מלאה. גם את עמוד השדרה הכלכלי שלך את צריכה לחזק וגם את בטחונך העצמי, ואת שני אלה תחזקי בדרך זו.
8. לא הייתי מעלה על דעתי לקחת אותך ישר לצעדים המעשיים לגירושין בצורה מהירה כזו, אלמלא היה הסיפור שלך מקומם וכואב. אין זו בגידה. זו דרך חיים. ולדעתי, את צריכה לצאת ממנה מהר ככל האפשר. האמיני לי שאפשר, האמיני לי שיש הרבה אנשים טובים באמצע הדרך שיכולים וירצו לעזור, האמיני לי שזו לא אשמתך ואל תחששי לספר, האמיני לי שמגיעים לך חיים הרבה יותר טובים מזה, בהם לא תרגישי אבודה או זנוחה או מרומה, או נסחטת באיומים או כל דבר אחר. תני לאנשים האלה יד, הם יעזרו לך לעבור מעל המשוכה. בעוד שנה או שנה וחצי את תהיי אדם הרבה יותר חזק מהיום. הבטחה. ובהצלחה.