שיר בימי קורונה
שיר בימי חולירע (א.ס. פושקין)
כאן, מבית מסוגר,
בו אני כרגע גר
רוב ברכות אשלח לכל
לחגנו הגדול.
בימי סופה וסער
טוב לזכור: יש סוף לצער,
שמש עוד תשוב לזרוח
בגנים - פרחים לפרוח.
אם מכה קשה הוכינו
לא אבדו עוד כוחותינו,
בתבונה ובשלווה
מחדש נבנה תקווה.
כן, קודרים הם השמים -
בואו נשלב ידיים,
משפחה אחת גדולה
תגרש כל אפלה.
עוד נשמח ביום חגנו,
אור יאיר את שולחננו
עת נסוב בו אח עם אח -
וכל בית יבורך.
(תרגום - מרים בוסתן ועמירה הגני)