Native Resolution of What

[מיכאל לנג]

Native Resolution of What

בתכנית של ערוץ המדע על FLIR וראיית לילה, דברו על העין האנושית, שלה 125 מליון רולטנים (רספטורים) לאור. אני מניח המקבילה לסנסור של 125MP...?
אח"כ נכנסו למבנה הסנסור, אופן יצורו, כיצד מקררים אותו בחנקן נוזלי ולמה. מרתק.
זה מעלה את השאלה האם יצירת סנסורים של 125MP הם היעד? הרי כבר יש מצלמות בטלפונים שדי קרובים לשם (מעל 100MP).
אין בעיה עם זכרון, הרי כבר יש 256 וגם 512 GB.
ברם, מי שמפגר במרוץ, הם המסכים. במקרה הטוב 8K (לא שיש כאילו בחנויות), ויש 4K בשפע.
4K - https://en.wikipedia.org/wiki/4K_resolution
זה 8,847,360 פיקסלים, או קרוב ל-9MP.
8K - https://en.wikipedia.org/wiki/8K_resolution
זה 33,177,600 או קצת מעל 33MP
עד 125MP המרחק עוד גדול. אולי לא בקדנציה שלנו...

 

[steiff]

לא כל הקולטנים זהים...

הסנסור האנושי רואה ברור מאד באמצע, ברור פחות בצדדים ובקושי בפריפריה.
מכאן שאני בספק אם יש משמעות לרזולוציית מסך של 125 מ׳פ.
אבל בקדנציה הפרטית שלי התחלתי במסכים של 600/800, עברתי ל 1024, 1920, והיום 4K וצפונה. המחירים של מסכים בפירוט גבוה יותר מטורפים (בינתיים) אבל אני מעריך שביצור ״המוני״ המחירים ירדו. אני מניח שעוד בימי חיי נראה מסכים של 125 מ׳פ.

 

[dudi4321]

צר לי לאכזב אותך

בבעלי חיים, קודם כל המוח עובד בשיטה סטטיסטית ולעולם לא מעבד את כל המידע, שיהיה מדוייק כמה שיהיה..
"ומרכז הראיה שהוא חלק קטן מכל הרטינה הוא הראיה עצמה עם קולטני צבע.
המקולה (macula) היא אזור פיגמנטי במרכז הרשתית שאחראי לראיה המרכזית (תמונות 1-2). במרכז המקולה נמצאת הפוביאה (fovea), שהיא שקע קטן במרכז המקולה, שבה נוצרת הראיה החדה המרכזית. הפוביאה נמצאת במרחק 3 מ”מ מקצה ראש עצב הראיה. הפוביאה דקה מאוד"
"מספר הקנים (הרצפטורים בהיקף) גדול בהרבה ממספר המדוכים (הרצפטורים במקולה). מספר המדוכים ברשתית האדם נאמד בכ-4-5 מיליון, בעוד שמספר הקנים נאמד בין 80 מיליון ל- 110 מיליון."
מצוטט מ:
http://www.carnit.co.il/מבנה-העין/הרשתית/
כך שאפילו אחרי קרע ברישתית באיזור של הקולטנים הרגישים לשחור לבן שסף הרגישות שלהם טוב לראיה בחושך, רואים 6/6 כי רק במקולה המידע עובר דרך עצבים למוח. במוח המידע "עובר" מכל עיין דרך נוירונים מצד L לצד R וההיפך, ובסוף הופך למידע קוגניטיבי של "הבנה" מה רואים. זה תהליך שנלמד.
ממש לא חיישן אופטי=> שיפט רגיסטר => דוגם מקבילי/טורי => זיכרון ומומר בעזרת המחשב שבמצלמה לקובץ שהוגדר במבנה כמו JPG או TIFF חחח

 

[steiff]

אכן אכזבה מרה, אבל אני אתגבר...

ובעצם מסך 5K זה בערך קצה הרזולוציה האנושית? וחיישן 24 מ׳פ?
Phew...
אני ״מסודר״. המסך והמצלמה שלי כבר שם. עוד סיבה לא לשדרג ל-26 מ׳פ של XT-3...
ועוד לא דיברנו על איכות האופטיקה הפרטית שהושתלה בעין שלי אחרי ניתוחי הקטראקט, ומשקפי הקריאה שמורכבים מול העדשות בעיניים. התחושה שלי היא שממילא אני לא באמת רואה באופן חד כל מה שמופיע על 27 האינטשים של מסך ה-5K שלי.

 

[dudi4321]

זה מה שרואים?

המוח מפענח את הנתונים, זה ממש לא דיגיטלי,
&nbsp

יצא לי להיות נוכח בהרצאת דוקטורט על פיענוח שמיעה סטראופונית. מסתבר שיש מרכז עצבי במוח הקדום, שיוצר פירצי פולסים שהם אקויולנטים למה ששומעים, סדרת הפולסים מיוצרת! (ולא אוסף גלי הסינוס כמו שרואים בסקופ) אלא פולסים של 1 ואפס. מועברים דרך "שערים לוגיים".

 

[steiff]

השאלה היא אם המוח מפענח באופן דיגיטלי גם את התמונה

דהיינו פולסים של 1 ו-0.

 

[מיכאל לנג]

לא תאמין

ב-2010 עברתי היפרדות רשתית בעין שמאל. התהליך ריפוי היה כרוך ב-4 ניתוחים:
1. בהרדמה כללית, החזירו את הרשתית למקומה (שכמובן גם נקרעה...) והכניסו לעין ג'ל ללחוץ אותה כנגד גב העין.
2. אחרי כשנה, הוציאו את הג'ל. גם לבקשתי בהרדמה מלאה. הבעיה שכל ההליך גרם לעכירות בעדשה (קאטרקט) שאותו היה צריך לנתח גם...
3. אחרי כשנה בוצע הניתוח. גם בהרדמה מלאה, וביעבד, טוב שכך. אני זוכר שלפני הניתוח, הרופאה שאלה מה אני רועה בעין, ואמרתי לה שכל שאני יכול להגיד לה, זה אם יש אור בחדר או לא.
הניתוח הסתבך, כאשר הסתבר שהעדשה התפרקה והניתוח ערך שעה במקום 10 דקות.
4. לאחר החלמה מהניתוח קאטרקט, עדין לא ראיתי טוב, מפני שהממברנה בין העין לעדשה התעכרה מהעדשה והיה צריך להסיר אותה. זה נעשה בליזר, בהרדמה מקומית במה שנקרא אנקפסולציה. בקיצור עשו חור בקידוח סביב וזה הסתדר.
אז עם עין אחת ראיתי כל הזמן. בעין שמאל לא ראיתי רוב הזמן דבר. כך שבראיה חד עינית אין תפיסת מרחק. אתה יכול להושיט יד לקחת כוס תה מהשולחן ולא לתפוס את הידית או את הכוס בכלל. יש בעיה במקום חשוך לרדת מדרגות. והרשימה ארוכה...שכח מחווית 3D בסרט.
בבדיקת ראיה לרישיון נהיגה, הבוחן היה בשוק. הוא אמר לי שאין לי כלל ראיה בעין שמאל. לא חידש לי הרבה. המכונה השתגעה קצת בבדיקה. לא התפלאתי.
אחרי שהראיה חזרה בעין שמאל, עדין היו בעיות. הרי הרשתית לא חזרה להיות "כמו חדש". התפיסה בראיה של דף משובץ, שחלק מהמשבצות מעוותות בגודל ובצורה כמו חבית. זו שלידה בדיוק הפוך. יש איזורים שרואים טוב ואחרים שלא כ"כ טוב. זה התברר במבחן ראיה אצל אופטומטריסט לבחירת משקפיים. אז מסתבר שעם קצת אימון (של המוח) זה מטפס ל-5.5/6 ויותר.
המוח, בהתחשב ביכולת לראות תמונה מ-2 מקורות (עיניים) מבצע עבודה של עיבוד מאסיבי ומתקן את מה שעין אחת מחסירה. היא גם מטפלת באי תקינות חלקית באותה עין, כאשר העין הטובה מכוסה (בדיקה). פלאי הטבע בהתגלמותם. אדם בריא לעולם לא ידע...והגוף בעצם עושה פלאות. לא נראה לי שמצלמות יגיעו לשם אי פעם. ללא קשר לרזולוציה.
מתוך הבנה וקריאה בנושא, זה היה די מרתק ללמוד על התהליכים בגוף ראשון.

 

[dudi4321]

לא תאמין II

עברתי קופת חולים עקב שהרופאה שניתחה אותי לא המשיכה עם אותה קופת חולים.
אצלי זה היה רק תיחום קרע שנעשה בהכרה מלאה

בלייזר ירוק.
ולפני שבוע אני כמובן מזויין בכלי המצלמה, מוכן לקרב, והיא הגיעה וחייכה לפני הקליקים.

זה הלוח לבדיקת איכות הראיה אם הרשתית תקינה.
&nbsp

 

[dudi4321]

אופס. תפוז חסמו את התמונה.

 

[dudi4321]

יש באינטרנט גם Amsler Grid

https://www.atousante.com/aptitude-...-pathologie/dmla-test-avec-grille-amsler/amp/
ובעין "הפגועה" הקוים מעט מעוותים. מי שמרכיב משקפים יש לבדוק עם משקפים.

 

[ק ו ג נ י ט ו]

לא יאמן…

יש לי חבר שאיבד עין בלבנון, הוא נוהג היום.

 

[מיכאל לנג]

אין מגבלת ראיה ב-2 עיניים

לפי החוק ומשרד הרישוי, אחת מספיקה!

 

[ק ו ג נ י ט ו]

מפתיע

אין תפיסת עומק, רק זיכרון ויזואלי.

 

[steiff]

תאמין לי שאני מאמין...

וכל מי שלומד מחדש להבחין בין טרפז למלבן בשימוש במשקפי מולטי-פוקל מאמין גם הוא. אולי מבלי לעבור את ה״סרט״ שעברת (יש לך את מלוא הסימפתיה ממני).
השאלה ששאלתי מתייחסת לאופן בו המוח מעבד חוזי. אם העברת שמע, כפי שנטען כאן, מבוצעת באמצעות רצף של ״1״״ ו-״0״, האם כך גם בהעברת חוזי?
איני שואל זאת כדי להתפלמס או להתווכח אלא באמת מסקרנות.

 

[Jack D Ripper]

באופן כללי

התקשורת בין הנוירונים במוח היא 0 או 1.
באופן יותר ספציפי, המוח עובד על ידי יצירת תחזית ומשוב על שוני מהתחזית. גם מערכת הראייה מבוססת על התאמת מה שרואים לדפוסים שהמוח מכיר.

הרצאה נחמדה בTED על איך המוח משווה את החושים למה שהוא מכיר
[URL]https://www.ted.com/talks/anil_seth_your_brain_hallucinates_your_conscious_reality?utm_campaign=tedspread&utm_medium=referral&utm_source=tedcomshare[/URL]

 

[ק ו ג נ י ט ו]

XT-3 זה כ״כ 2019…

 

[ק ו ג נ י ט ו]

XT-4 יצאה, מיוצבת חיישן.

 

[מיכאל לנג]

הסתיגויות

אתה צעיר ממני רק ב-5 שנים...או שאתה אופטימי, או שנתבדה שנינו...בכל מקרה, מדובר במסכים של 16K או 32K!
נכון שהסנסורים רגישים באותה מידה במרכז ובקצוות, אבל העדשות לא!
בהתיחסנו לעין זה כמו הסנסור, המצלמה והעדשה ביחד (כולל מעבד חכם מאוד).
אם נביט בהסטורי, הרי הנה לך דיסק אופטי (CD, CD-R) שהקדים את ה-HD (המכני) בשנים. בעוד ה-HD היו בני 40MB, הדיסק היה עם 650HD. אפילו דיק UHD של 4K הוא רק:
Capacity 50 GB (dual-layer,[1] 82 Mb/s)
66 GB (dual-layer,[1] 108 Mb/s)
100 GB (triple-layer,[1] 128 Mb/s)
בעוד ה-HD ה-SS וגם המכני עברו מזמן את ה-TB...אפילו SD מגיע ל-512GB).

 

[dudi4321]

דיסק אופטי, התכוונת לליזר דיסק משנות ה80?

כי הCD לא הקדימם את הHD.
התעסקתי עם HD של תחנות עבודה בני של 40 מגה וגם 80 מגה בייט עוד לפני הIDE.
רק להסבת העין, הפלופי של XT היו 360K
אז עדיין לא היו כונני CD דיגיטליים ולא מדיה כזו, זה התחיל עם כונני מוסיקה.
אאלט

 

[enigo]

באיזה גודל מסך ומאיזה מרחק אתה רואה הבדל בין FHD ל-4K?

ואם ראית תוכנית בערוץ המדע על FLIR שעדיין מקורר בחנקן נוזלי, כנראה שראית תוכנית ממש ישנה (או על חיישנים למטרות מאוד ספציפיות).
ואגב, ב-FIR לעולם לא תקבל רזולוציה ממש גבוהה - הסבירו בתוכנית למה?