עידן ה-DSLR עומד להגמר

[חובב1]

איזה "דבר מיוחד" אתה מייחס ל-FF?

ה-FF היה סטנדרט בתקופת הפילם בעולם ה-SLR ולכן המשיכו להתייחס אליו ככזה. ובדיגיטל הוא לא "במקרה" דומה לגודל פילם 35 מ"מ אלא ממשיך את אותו סטנדרט ולכן משמש ככקנה מידה לגדלי חיישן אחרים בשוק הצרכני פרטי / מקצועי. פורמט בינוני שייך לנישה אחרת לגמרי.

 

[sagiKor]

להזכיר לך ש....

שעברו כמה שנים של מצלמות DSLR עם חיישני קרופ שונים עד שהגיעו לפול פריים.
יצרניות יצאו עם עדשות מתאימות.
הדרישה לפול פריים הגיעה מהמשתמשים.
רק בשנים האחרונות היצרניות דוחפות לפול פריים, אבל אם מצלמת קרופ עולה 2000 דולר ומצלמת פול פריים עולה 2000 דולר אז מה ההגיון להשקיע בקרופ?
עדשות טובות קונים פעם אחת וזהו, ככה שמחיר העדשות זה לא סיבה.
גודל העדשות אולי רק שבתחום ה dslr כל העדשות שבאמת משמעותיות מבחינת הגודל הן בעצם עדשות של פול פריים ככה שגם אם קונים קרופ אז מקבלים את אותן עדשות.

 

[steiff]

לא ברור מי בא קודם, הביצה או התרנגולת

האופטיקה של היצרנים הוותיקים היתה מבוססת על FF מעידן הפילם. מכאן שפיתוח חיישן גדול שינצל את האופטיקה הקיימת בשוק - שרת את ציבור הלקוחות הקיימים ושרת את יצר ההישרדות של היצרנים בעלי נתח השוק הגדול - בכך ששימר את יתרון הגודל שלהם.
מכאן שהבחירה בגודל החיישן לא בהכרח היתה בגלל יתרון טכנולוגי אלא אולי בעיקר בשל יתרון שיווקי-עיסקי של מענה לבסיס המשתמשים הקיים?

אפשר להתווכח על היתרונות והחסרונות של גדלי חיישן שונים. בשורה התחתונה למי שמחפש אורכי מוקד גדולים ומצלם בתנאי תאורה טובים - חיישן קטן הוא דווקא יתרון. לשימושים אחרים יש יתרונות טכניים לחיישן גדול.

המערכות הדיגיטליות עברו אכן מספר מחזורי פיתוח עם גדלי חיישן שונים. יתכן שהיעד השיווקי של חלק מהיצרנים מלכתחילה היה אכן להגיע ל-FF ויתכן שהסיבה לבחירה בגודל חיישן קטן בראשית נבעה ממגבלות טכנולוגיות שמנעו יצור המוני במחיר סביר של חיישנים גדולים יותר?

יום אחד כאשר מנהלי הפיתוח של היצרנים השונים יצאו לגימלאות ויתראיינו לעיתונות אולי נוכל ללמוד קצת על מערכות השיקולים שניהלו את הפיתוח.
העובדה היא שישנם יצרנים, בעיקר אלה בעלי בסיס משתמשים גדול, שמפתחים מערכות מבוססות FF בעת ששאר היצרנים מפתחים מערכות מבוססות חיישנים קטנים יותר. סוני היא יוצאת הדופן בסיפור, אבל אולי היא בגדר היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל?

 

[slarti]

אם הם יבחרו בחיישן מ43 אז מ43 ינצחק

פשוט כי ההמון קונה קנון בלי לתת דעתו על איכות התמונה
&nbsp

 

[sagiKor]

עובדה שהמירורלס של קנון לא מתרומם

ככה שזה שכתוב על זה קנון כנראה לא מספיק אפילו שהחיישן גדול מ m43

 

[שאול נשיץ]

מי אמר לך את זה?

דומני שביפן קנון מוכרת מירורלס יותר מכולם למעט אולימפוס וסוני. תאר לך מה היה קורה אם היו במערכת שלה עוד כמה עדשות.

 

[slarti]

הוא לא מתרומם כי הם לא דוחפים אותו

אם הדור הבא של ה-REBEL יהיה מירורלס הוא יתרומם באבו אבוה
&nbsp

 

[Papito]

הגיוני, כי

 

[steiff]

נכון ולא נכון. מה שהרג את נוקיה היתה מערכת ההפעלה

המכשירים היו טובים. מערכת ההפעלה epoch היתה טובה לשעתה אבל נטולת אפליקציות.
הבחירה במיקרוסופט היתה השגיאה הקולוסלית אבל למעשה היתה שגיאה בלתי נמנעת. Ios ואנדרואיד כבר היו תפושות. כך נוקיה נותרה שוב נטולת אפליקציות בעולם שבנוי על אפליקציות שרצות גם על אנדרואיד וגם על אפל.

בתחום הצילום זה קצת שונה. אם נניח שהאפליקציות הן העדשות - אז לקנוניקון דווקא יש יתרון אדיר ודווקא סוני, למרות המכשיר החדש, נמצאת בבעיה גדולה. אם קנוניקון יפתחו תאימות של האפליקציות (מתאמים לעדשות) לביונטים FF מירורלס (האקוויוולנטי של מערכת ההפעלה בדוגמת נוקיה) שכ׳א מהן תפתח, הן תהיינה על הסוס.

כך שבעוד אני מסכים שהעולם צועד למירורלס, לא הייתי ממהר להספיד את קנוניקון. יש להן בוננזה. בוננזה שלסוני ולקונסורציום מ43 יקח שנים להגיע אליו.

 

[שאול נשיץ]

השאלה היחידה שנשאלת...

מדוע הן לא עשו זאת קודם?
הזהירות עלתה להן במשהו כמו 15-20% מנתח השוק המשותף. בענף שנמצא בנסיגה רגרסיה כזאת עלולה לנגוס בהכנסות עד כדי סכנה קיומית (במקרה של ניקון). לא חוכמה לומר את זה בדיעבד, אבל הכתובת על הקיר כבר הרבה זמן.

 

[sagiKor]

סוחטים את הלימון עד כמה שאפשר

לדעתי הירידה ברווחיות לא נבעה בגלל תחום המירורלס כמו מות הקומפקטיות
גם היום DSLR אטרקטיבית, אם זה בגלל מחיר, אם זה מבחינת ביצועים, אם זה מבחינת התחושה של מצלמה מקצוענית.

 

[steiff]

תרבות אירגונית

קשה להזיז דברים בחברות ענק.
מנכ׳לים של חברות כאלה עסוקים בעיקר בפוליטיקה פנימית לתאם בין הדעות והרצונות של כולם. אין להם פנאי ואפשרות להניע מהלכים שמגיבים לשוק. בודדים אלה שמסוגלים לכך.
הפתרון המקובל הוא רכישה של טכנולוגיה שפותחה בחוץ. יש גם מי שמשקיע בחברות הזנק בדיוק למטרה הזו.
עכשיו יש למנכ׳ל בעיה להסיר את ההתנגדות הפנימית ל״פולש״.

יש ארגונים שכמו הדינוזאורים - קורסים ונעלמים.
יש ארגונים שמצליחים לשרוד ולבנות את עצמם מחדש.
זה תלוי במידה רבה ביכולת לשמור את קהל הלקוחות הקיים ולגייס קהל חדש.

לקנוניקון לא תהיה בעיה לשמר את הקהל ה״שבוי״ עם האופטיקה הקיימת. האתגר יהיה להביא לקוחות חדשים, ואלה, כפי שראית, לא קונים סוני או אולימפוס או פוג׳י (או קנוניקון). הם קונים אייפונים, ג’ו-פרו, ורחפנים. הם מחפשים יישומים של ״כאן ועכשיו״. מהחיישן לענן. מהקליקר-לפליקר. האיכות של המכשירים הללו מספקת אותם. יותר חשובה המיידיות מאשר הרזולוציה. את זה לא פותר המירורלס. את זה פותרת הקומפקטיות והקישוריות הסלולרית הזמינה תמיד. את האניגמה הזו בינתיים רק הטלפונים הניידים הצליחו לפתור.

מצד שני - מי שמחפש איכות למשימות ״מבצעיות״ לא בהכרח איכפת לו אם יש או אין מראה. העיקר האופטיקה, הפוקוס והתפעול.