ה- A6300 אצלי כבר כמה שבועות ולאחרונה לקחתי אותה לסיבוב עם המשפחה באילת.
מדובר במצלמה עם הרבה יכולות ואיכות תמונה מצויינת.
היא מגיבה מהר, מפקסת מהר, העינית מצויינת, ובאופן כללי הכל זורם.
הארגונומיה רחוקה מלהיות מושלמת מבחינת שימוש בגלגלות וגם פקדים אחרים.
ל- A7II יש יתרון מובהק בהיבט הזה.
אבל אני רגיל לעולם של סוני, וגם קבעתי לי Pre-Sets שחוסכים לי את הצורך בשינויים, אז אין הרבה במה לגעת.
לתפריטים אני לא נכנס בכלל מכיוון שיש לי מספיק פונקציות בתפריט המהיר (כפתור Fn) שאני יכול להגדיר לעצמי, וגם כפתורי קאסטום אחרים.
ברוך שפטרנו מהתפריטים.
בתור מי שמשתמש במצלמת FF כבר קרוב ל- 3 שנים ציפיתי ליכולות ISO קצת פחות טובות במצלמת APS-C.
בפועל מדובר בחיישנים מדור שונה, וזה מורגש.
ה- A6300 קרובה לביצועי ה- A7II מבחינת ISO גבוה.
היא אולי חצי סטופ מתחתיה, אם כי לא עשיתי השוואה ראש בראש. בעיני זה גם לא ממש חשוב.
מה שכן חשוב זה שביצועי ה- ISO של ה- A6300 אמורים להספיק כמעט לכל חובב צילום.
אני מצרף שתי דוגמאות שצולמו ב- RAW ועברו המרה ל- JPEG עם Capture1.
לא נגעתי בסליידר של ניקוי רעש, אז מה שאתם רואים יצא כך מהתוכנה.
מין הסתם אפשר לשפר.
מה שאני רואה בקרופ זה גירעון אופייני ל- ISO גבוה, אבל אני לא רואה ארטיפקטים צבעוניים.
אני רואה פירוט מצויין יחסית ל- ISO כזה.
במיוחד בתמונה בגודל מלא התמונה נראית נקיה ושמישה לחלוטין.
אז למי שתהה אם אפשר להסתדר בלי מצלמת FF גם בתנאים די קשים, התשובה לטעמי חיובית עבור הרוב המכריע של המשתמשים.
סוגיית ה- ISO הגיעה לאיכויות כאלה שבאמת שלא חייבים FF כמו פעם.
נותרה סוגיית עומק השדה שמספקת לוק מסוים, ובזה קשה להתחרות.
גם מבחינת פירוט יש יתרון ל- FF.
אבל לדברים האלה יש מחיר כספי כבד, וגם משקל כמובן.
בשורה התחתונה:
אני מסתובב כרגע עם ה- A6300 הקלילה והזריזה, וה- A7II נותרת בבית.
הסיבה העיקרית מבחינתי להסחב עם ה- A7II כרגע היא ה- 16-35 המופלאה שאין לה מענה בקרופ. עם השאר אני מסתדר ללא קושי ומבסוט מאוד מהתוצאות.
