העדשה החדשה ביום טיול

העדשה החדשה ביום טיול

שלום
בתמונה המצורפת, העדשה לא הצליחה לפקס על הצלע הר בין המושלג לתחתית.
האמת שבתמונה המצורפת בוצע עיבוד של מתיחת קונטרסט, במציאות התמונה במעין ערפל.

 
אחרון

שלום
1. הציוד כבד. מצלמה + עדשת קיט בלבד. מסלול ההליכה הרגיש בסדר, אבל ברגע שלוקחים את הציוד ליד - מרגיש כבד.
מאוד נוח לצלם ולהחזיק. והיכולות...פשוט נפלא.
משחק ב-ISO, קצת ירידה בצמצם והמהירות עולה ל-1/1000 וגם 1/4000.
2. התחום של 24mm ממש עוזר. לעומת הקודמת 17-85 בקרופ (28) ה-24 נותן הרבה.

 

faloou

New member
שים לב לקצף הבהיר בכל התמונות

הוא שרוף ונטול מרקם.
זו טעות חשיפה.
 
בבקשה


שלום
השתמשתי בתכנת רשת, וזו הניבה טבלה שהורדתי ב-3 קבצי לכידה, לפי הסדר (1-3).
אודה לך על הסבר כיצד מהתוכן של המידע המסופק, אתה יכול לנתח את הסוגיה.
תודה.
(ה-EXIF חדש לי
)





 
ETTR

זהו מקרה קלאסי. תכנית החשיפה ה"חכמה" של המצלמה (multi segment) מניחה שנושא התמונה הוא הסלעים שבצל וקובעת מהירות תריס שתיתן למשטחים האלה בהירות בינונית. כתוצאה מכך ההבהקים בורחים מעבר לתחום הטווח הדינאמי של החיישן ונשרפים.
הפתרון המקובל הוא חשיפה לפי הבהירים. מביאים את הקצה הימני של ההיסטוגרמה לערך הקרוב לקצה הבהיר של טווח החיישן (יש להשתמש בהיסטוגרמה החיה על מסך המצלמה). אחר כך אפשר לתקן את הטונים בעיבוד מול מסך המחשב.
באופן אישי הייתי מודד את האור מן ההבהקים (מדידה נקודתית) ומוסיף פיצוי חשיפה חיובי של סטופ או סטופ וחצי על מנת להימנע מהחשכה מופרזת של הצללים הכהים יותר.
&nbsp
במצלמות חדשות רבות ניתן לנקוט בגישה הפוכה: פיצוי חשיפה שלילי (ETTL) ופתיחה של הצללים בשלב העיבוד. גישה זו תדגיש את הרעש האלקטרוני המסתתר בצללים ולכן היא מתאימה רק לחיישנים נקיים במיוחד.
&nbsp
שני כללים שמומלץ (אם כי לא הכרחי) להקפיד עליהם בתנאי ניגודיות גבוהה:
1. לצלם ב-RAW (קבצים כאלה מכילים יותר מידע מקצות ההיסטוגרמה, שניתן "להציל" בשלב העיבוד).
2. לקבוע ערך ISO מינימלי (פגיעה מזערית בטווח הדינאמי)
 
המצלמה חדשה!


שלום
ההיסטגרמה מוצגת במצב LIFE VIEW. הכוונה אני מניח ל-WHITE BALANCE
(ראה תמונה מצורפת מפוטושופ).
אפרופו זה ממש מהקובץ המצולם לפני עיבוד של התמונה של הקצף (סיומת 214).
לפני שמזיזים את המשולש הקטן מתחת לגרף, לתחילת ההיסטוגרמה בלבן (מימין)
הקצף לא "שרוף" או בוהק. אבל השחור מצליל חלקים מהתמונה...
אז אולי הבעיה בעיבוד שלי ולא באופן הצילום?

 
מצורפת התמונה רק עם הקטנה וחידוד

שלום
ללא מתיחת קונטרסט.
לשיפוטך

התמונה בגודלה המקורי פשוט גדולה מ-8MB ולא תעלה לפורום.
עברתי על חלקם הגדול, חלק מגיע למעל 12MB, רק 2 פחות מ-8MB (שבע פלוס).

 
אותה תמונה בדיוק ועם טיפה תקריב צולמה גם

שלום
יש סה"כ עוד 2 תמונות, עם אותו ISO=800 אך עם יחסי מהירות ומצמם שונים.
זה שהעלתי עם מהירות 1/3200. יש גם עם 1/1000 וגם 1/800, עם יותר זום.
בכולם ההיסטוגרמה מימין לא מתחילה מ-0.
ובמצב הטבעי (לפני עיבוד) הלבן לא ברוויה.
 
אכן, נראה שהבעיה בעיבוד

ההיסטוגרמה נראית טוב. אפשר היה אפילו לתת פיצוי חשיפה חיובי קל כדי להבהיר את הצללים ועדיין לשמור על ההבהקים בתחומי הטווח הדינאמי.
בעניין העיבוד, מידת המתיחה של ההיסטוגרמה תלויה בהעדפה אסתטית אין כאן כללים נוקשים.
 

faloou

New member
ה-ISO גבוה ללא צורך

אתה יכול להוריד ISO ומהירות תריס, ולקבל טווח דינמי עדיף.
אם זה יספיק... לא יודע, אבל ככלל אצבע, זו עבודה נכונה יותר.\
&nbsp
השאר, מה שנשיץ כתב...
 
תודה על שפתחת בדיון

שלום
נושא ה-ISO נעשה במכוון. אני בד"כ עובד עם 400.
ה-800 עזר לקבל זמני חשיפה קצרים (1/3,200) לאפקט ההקפאה, או לצמצם סגור (גדול) לעומק שדה. אני בשלב הבחינה והלמידה של הציוד החדש.
מאחר והסף רעש במצלמה החדשה נמוך מאוד גם ב-ISO גבוהה, בעוד הצמצם הכי פתוח בעדשות L הוא F/4, אני מעדיף לא לעבוד על הגבול ב-F/4.
לגבי העיבוד:
דווקא מצאתי במתיחת הקונטרסט (הסטורגמה של הלבן) שיפור. הרוויה פחות הפריעה לי מהעדר פרטים בקטעי הקצץ והנתז במים.
היה חשוב לי לדעת שה-SET UP במצלמה בסדר וכי הציוד לא מכניס את הבעיה.
 

faloou

New member
בשביל זה יש פורום...

אתה יכול להשיג הקפאה גם בהרבה פחות מ-3200. תנסה.

עקרונית, צריך לשאוף ל-ISO כמה שיותר נמוך. כמה זה משנה, כל אחד וסגנון הצילום שלו, התמונה שהוא רוצה לתפוס/ליצור וכו', אבל ברמה העקרונית, אין ל-ISO נמוך חסרונות, לכן להעלאת ISO צריך להתייחס כאילוץ, מבחינת חשיפה (בניגוד לתריס, שמשנה את היכולת להקפיא/למרוח וצמצם, שמשפיע על עומק שדה, ושם הבחירה היא בין אפשרויות אסתטיות שונות).

לכן, כדי לעבוד נכון ולסגל הרגלים נכונים, גם אם המצלמה באותה סיטואציה נותנת לך תוצאה מספקת ב-ISO 400... תשאף ל-ISO נמוך.

לגבי צמצם, מעבר לשיקול החדות, יש את שיקול עומק השדה (בעיני קודם כל שיקול עומק השדה). כאן דווקא לא הייתי חושש מצמצם מאוד פתוח, מבחינת חדות, אם העדשה טובה בצמצם פתוח (והיא צריכה להיות).

לגבי מתיחת הניגודיות, לצילומים מסוג זה לקבל איזור שלם שהוא נטול פרטים (פשוט כתם לבן) זה לא אסתטי. כמו שנשיץ כתב, עם עיבוד נכון (רצוי על RAW, שהוא לגמר פורמט רצוי לצילומי טבע) אתה יכול לקבל גם וגם. גם פרטים באיזורים הכהים וגם קצף בהיר.
בדיוק בשביל זה משקיעים בציוד יקר וכבד, בשביל לא לעשות פשרות.
 
אפרופו ציוד יקר וכבד

https://www.youtube.com/watch?v=kre7Y90Rilk

קישור לכתבה בצינור על סלינג 250 של LowePro. הכלל שהמבקר מציב:
1 גלון
או 3.78 ק"ג.
הגיע הזמן לשקול דברים לפני שיוצאים לדרך...
במקרה שלי, התיק עם המצלמה, עדשת הקיט (24-105) ועוד ה-16-35, כולל הספר, כלי ניקוי, זיכרון וכו', מגיע ל-3.79 ק"ג.
עם העדשה של 70-300 זה מגיע ל-4.49 ק"ג. כל זה בתיק צילום שיש לי.
עם 250 של LowePro (או דומה) וטאבלט, מדובר ב-4.25 ק"ג!
אם נוסיף בקבוק (500ml) ומחברת וזה ב-5 ק"ג!
 

faloou

New member
אתה לא צריך לשכנע אותי

אני אפילו לא מוכן להחזיק את הדברים האלו ביד.
בימים שצלמתי עם DSLR, היתה לי גם קומפקטית, וצלמתי איתה הרבה.
היום, אין סיכוי שאני חוזר למשקולות הללו...
 
לא ממש

שלום
התחום במצלמה מגיע עד 1/8000.
אבל כל מצלמה שמצלמת עם מבזק עושה צילום Strob במהירות גבוהה אף יותר.
תלוי במבזק...
התוצאות מדהימות.
 
למעלה