עדשה חדשה לניקון.
- פותח הנושא Bגוד1
- פורסם בתאריך
אכן, בעיקר לארכיטקטורה
כשמכוונים את המצלמה קצת כלפי מעלה או מטה, נוצר עיוות פרספקטיבי וקווים שאמורים להיות מקבילים (כמו שני הצדדים של דלת כניסה לבית למשל) למעשה נראים כאילו הם יפגשו אם נמשיך אותם.
נכון שאפשר פשוט לכוון את המצלמה כך שהיא ישרה. אבל אז לא תמיד אפשר להכניס לפריים את כל מה שאנחנו צריכים.
 
הבעיה הזאת נכונה לכל סוג צילום. אבל בצילום ארכיטקטורה יש משמעות מיוחדת לשמירה על קוים ישרים. שום ארכיטקט לא ישלם על צילום שמציג עבודה שלו בצורה ״עקומה״
 
את הבעיה הזאת אפשר לפתור די בקלות בעיבוד אחרי הצילום.
לייט-רום עושה עבודה ממש טובה בטיפול בנושא הזה וכנ״ל פוטושופ.
העניין הוא שכלי העיבוד מוגבלים מעט כי חלק מהמידע פשוט לא יהיה קיים (כלומר, אחרי היישור נצטרך או לבצע קרופ משמעותי או שנצטרך להשתמש במילוי מסוג ״מודע לתוכן״ בפוטושופ)
 
שימוש בעדשה ייעודית מאפשר חיסכון מסויים בזמן עיבוד והכנסת יותר פרטים לתמונה מאשר שימוש בכלי עיבוד בלבד.
 
--
עדיין, לרוב השימושים הארכיטקטונים יספיקו כלי תוכנה.
ואם יש בעיה של שטח חסר - אפשר לנסות להבין את זה עוד כשנמצאים באתר ופשוט לצלם פנורמה
כשמכוונים את המצלמה קצת כלפי מעלה או מטה, נוצר עיוות פרספקטיבי וקווים שאמורים להיות מקבילים (כמו שני הצדדים של דלת כניסה לבית למשל) למעשה נראים כאילו הם יפגשו אם נמשיך אותם.
נכון שאפשר פשוט לכוון את המצלמה כך שהיא ישרה. אבל אז לא תמיד אפשר להכניס לפריים את כל מה שאנחנו צריכים.
 
הבעיה הזאת נכונה לכל סוג צילום. אבל בצילום ארכיטקטורה יש משמעות מיוחדת לשמירה על קוים ישרים. שום ארכיטקט לא ישלם על צילום שמציג עבודה שלו בצורה ״עקומה״
 
את הבעיה הזאת אפשר לפתור די בקלות בעיבוד אחרי הצילום.
לייט-רום עושה עבודה ממש טובה בטיפול בנושא הזה וכנ״ל פוטושופ.
העניין הוא שכלי העיבוד מוגבלים מעט כי חלק מהמידע פשוט לא יהיה קיים (כלומר, אחרי היישור נצטרך או לבצע קרופ משמעותי או שנצטרך להשתמש במילוי מסוג ״מודע לתוכן״ בפוטושופ)
 
שימוש בעדשה ייעודית מאפשר חיסכון מסויים בזמן עיבוד והכנסת יותר פרטים לתמונה מאשר שימוש בכלי עיבוד בלבד.
 
--
עדיין, לרוב השימושים הארכיטקטונים יספיקו כלי תוכנה.
ואם יש בעיה של שטח חסר - אפשר לנסות להבין את זה עוד כשנמצאים באתר ופשוט לצלם פנורמה
עדשות TS
נועדו לחקות (במגבלות מסוימות) את המצלמות הטכניות (מצלמות פורמט גדול שמתחברות לעדשה דרך "אקורדיון" גמיש). לתחושתי אבד הכלח על הדברים האלה. אפשר להגיע לתוצאות דומות מאד באמצעות תיקון הפרספקטיבה בכלי תוכנה (יש אפילו מצלמות מסוימות שתומכות בזה). אפקט הטילט - שליטה על עומק השדה באמצעות הטיית העדשה - ניתן לחיקוי באמצעות focus stacking או לחילופין באמצעות פילטר גאוסיאני סלקטיבי בזמן העיבוד. אפשרות אחרת (מירורלס בלבד) היא שימוש במתאמי tilt זולים.
נועדו לחקות (במגבלות מסוימות) את המצלמות הטכניות (מצלמות פורמט גדול שמתחברות לעדשה דרך "אקורדיון" גמיש). לתחושתי אבד הכלח על הדברים האלה. אפשר להגיע לתוצאות דומות מאד באמצעות תיקון הפרספקטיבה בכלי תוכנה (יש אפילו מצלמות מסוימות שתומכות בזה). אפקט הטילט - שליטה על עומק השדה באמצעות הטיית העדשה - ניתן לחיקוי באמצעות focus stacking או לחילופין באמצעות פילטר גאוסיאני סלקטיבי בזמן העיבוד. אפשרות אחרת (מירורלס בלבד) היא שימוש במתאמי tilt זולים.
לא בטוח כמה קונים. וזה כנראה לא קשור לחסכון בזמן.
כשתמונות שצילמתי עבור מעצבת פנים וארכיטקט פורסמו במגזין בניין ודיור על כמה דפים שלמים, יצא לי לדבר עם עוד כמה חברה שמצלמים ארכיטקטורה הרבה יותר ממני.
רובם לא עובד עם טילטשיפט בכלל.
 
יש כל מני סוגי ״צילום ארכיטקטורה״
כשאתה מצלם עבור ארכיטקט, כל תמונה היא בימוי שלם.
כל ציפוי כרית צריך להיות מוחלק ומדויק וכל זוית צילום צריכה להיות אופטימלית.
על התאורה אפשר לכתוב ספרים שלמים.
בתמונות כאלה יש עיבוד מאסיבי כמעט על כל תמונה. ומאסיבי יכול להיות גם קצת יותר משעה נטו של עבודה על תמונה סופית אחת.
בדרך כלל זה כולל שילוב של כמה חשיפות שונות כדי שאפשר יהיה לראות את החצר המדהימה דרך החלון של החדר בלי לפספס את המרקם המיוחד של כיסוי המיטה.
וכולל העלמת נקודות חשמל שמפריעות ושאר שטויות.
 
היות ויישור של הפרספקטיבה לוקח פחות מ 10 שניות, עדשת טילט שיפט לא באמת תחסוך כאן עבודה. זה בטל בשישים.
אם אתה מצלם עבור סוכן נדלן, אתה לא מעבד שום תמונה (כמעט) מעבר לעיבוד הבסיסי שאמור לקחת פחות מדקה לתמונה וגם אז אין בעיה לבזבז 5 שניות על יישור פרספקטיבה. אבל שם בדרך כלל אין בעיה אם כן יהיה עיוות, או אם לא יראו ברור מהחלון החוצה.
המטרה שלך פשוט לצלם תמונות שמראות את האופי של הנכס ולהשקיע בזה מינימום זמן (אלא אם מדובר בנכס יוקרה ואז זה מקביל לעבודה עם ארכיטקט ולפעמים אפילו תהיה באתר מעצבת פנים שתעזור בצילומים)
אגב, לדעתי רוב סוכני הנדלן בכלל מצלמים לבד מהטלפון שלהם ולא יטרחו להביא צלם מקצועי בתשלום.
 
--
אני מניח שהביקוש לעדשות האלה לא גדול במיוחד. בטח לא אצל צלמי ארכיטקטורה חדשים.
והמבחר הדי מצומצם שלהם מראה שאין ביקוש ענק. (אחרת אני מניח שהיינו רואים יותר אורכי מוקד, יותר עדשות חדשות מדי כמה שנים ויותר חברות)
אבל כן, גם אני, בהנתן תקציב משחקים לא מוגבל, הייתי שמח לשחק קצת עם אחת כזאת.
כשתמונות שצילמתי עבור מעצבת פנים וארכיטקט פורסמו במגזין בניין ודיור על כמה דפים שלמים, יצא לי לדבר עם עוד כמה חברה שמצלמים ארכיטקטורה הרבה יותר ממני.
רובם לא עובד עם טילטשיפט בכלל.
 
יש כל מני סוגי ״צילום ארכיטקטורה״
כשאתה מצלם עבור ארכיטקט, כל תמונה היא בימוי שלם.
כל ציפוי כרית צריך להיות מוחלק ומדויק וכל זוית צילום צריכה להיות אופטימלית.
על התאורה אפשר לכתוב ספרים שלמים.
בתמונות כאלה יש עיבוד מאסיבי כמעט על כל תמונה. ומאסיבי יכול להיות גם קצת יותר משעה נטו של עבודה על תמונה סופית אחת.
בדרך כלל זה כולל שילוב של כמה חשיפות שונות כדי שאפשר יהיה לראות את החצר המדהימה דרך החלון של החדר בלי לפספס את המרקם המיוחד של כיסוי המיטה.
וכולל העלמת נקודות חשמל שמפריעות ושאר שטויות.
 
היות ויישור של הפרספקטיבה לוקח פחות מ 10 שניות, עדשת טילט שיפט לא באמת תחסוך כאן עבודה. זה בטל בשישים.
אם אתה מצלם עבור סוכן נדלן, אתה לא מעבד שום תמונה (כמעט) מעבר לעיבוד הבסיסי שאמור לקחת פחות מדקה לתמונה וגם אז אין בעיה לבזבז 5 שניות על יישור פרספקטיבה. אבל שם בדרך כלל אין בעיה אם כן יהיה עיוות, או אם לא יראו ברור מהחלון החוצה.
המטרה שלך פשוט לצלם תמונות שמראות את האופי של הנכס ולהשקיע בזה מינימום זמן (אלא אם מדובר בנכס יוקרה ואז זה מקביל לעבודה עם ארכיטקט ולפעמים אפילו תהיה באתר מעצבת פנים שתעזור בצילומים)
אגב, לדעתי רוב סוכני הנדלן בכלל מצלמים לבד מהטלפון שלהם ולא יטרחו להביא צלם מקצועי בתשלום.
 
--
אני מניח שהביקוש לעדשות האלה לא גדול במיוחד. בטח לא אצל צלמי ארכיטקטורה חדשים.
והמבחר הדי מצומצם שלהם מראה שאין ביקוש ענק. (אחרת אני מניח שהיינו רואים יותר אורכי מוקד, יותר עדשות חדשות מדי כמה שנים ויותר חברות)
אבל כן, גם אני, בהנתן תקציב משחקים לא מוגבל, הייתי שמח לשחק קצת עם אחת כזאת.
ישור פרספקטיבה מעוות את התמונה ופוגע ברזולוציה
יצא לי לשחק עם זה כמה פעמים, ובמבט מקרוב אפשר לראות את האפקטים של ה"יישור" - וזה לפני שדיברנו על הקרופ שזה עושה לתמונה. עדשת טילט היא עדיין הדרך הטובה יותר.
צלם שאני מכיר הרבה שנים נכנס לפני שנתיים ומשהו לתחום הזה, וגילה מהר מאוד שהעדשות הללו חיוניות. אפשר להסתדר בלי - אבל זה פחות טוב ודורש יותר מאמץ. בהתחשב בפופולאריות שלו בקרב ארכיטקטים שמשלמים הרבה עבור עבודתו, אני נוטה לחשוב שהוא כנראה צדק.
יצא לי לשחק עם זה כמה פעמים, ובמבט מקרוב אפשר לראות את האפקטים של ה"יישור" - וזה לפני שדיברנו על הקרופ שזה עושה לתמונה. עדשת טילט היא עדיין הדרך הטובה יותר.
צלם שאני מכיר הרבה שנים נכנס לפני שנתיים ומשהו לתחום הזה, וגילה מהר מאוד שהעדשות הללו חיוניות. אפשר להסתדר בלי - אבל זה פחות טוב ודורש יותר מאמץ. בהתחשב בפופולאריות שלו בקרב ארכיטקטים שמשלמים הרבה עבור עבודתו, אני נוטה לחשוב שהוא כנראה צדק.
כנראה שלא.
קודם כל בוודאות אין שום דרך להבחין שהיה איזשהו יישור בתוכנה. (אלא אם צילמת ממש בזווית מוגזמת. מה שלא נחוץ כמעט אף פעם. ואם כן, יכול להיפתר בקלות בעזרת פנורמה)
אני מצלם ב D750 ומיישר (כשצריך) בלייטרום. אז יש מספיק פיקסלים.
זה הספיק להדפסות איכותיות בגודל דף שלם במגזין די יוקרתי בתחום הזה. בלי שאפשר יהיה לראות שהיה יישור.
ובטח שאין שום עיוות תמונה (אם מבינים מה עושים ועובדים במסגרת המגבלות)
גם התקורה בעיבוד כמעט לא קיימת.
 
להצדיק, אפשר כל קניה. בטוח למשל שיש צלמי ארכיטקטורה שמצדיקים קניה של עדשות עם מפתח 2.8.
יותר נוח? אולי. כל אחד מתרגש מדברים אחרים.
 
אני שמח שחבר שלך מבוקש בקרב ארכיטקטים (בלי טיפת ציניות!)
סביר להניח שזה בגלל שהוא מבין ממש טוב בתאורה ובבניית פריים איכותית ובגלל שיש לו יחסי אנוש טובים. (ואולי אפילו ראיה וכשרון של מעצב פנים)
עדשת הטילט כנראה לא מהווה כאן גורם משמעותי מדי. גם אם הוא מרגיש שהיא חיונית.
הוא כנראה היה מבוקש בדיוק באותה מידה עם היה מצלם עם שילוב של 14-24 ו 24-70 האיכותיות עד למאוד (בעולם של ניקון. פחות שולט בחלופות הקנוניות)
 
אגב, התחושה שלי לפי פניות שאני מקבל מדי פעם, שיש ביקוש לצלמי ארכיטקטורה טובים.
גם כשהמחירים נעים מסביב ל 2500-3000 ש״ח ליום עבודה.
והתחושה השניה היא שזה שוק שכולם מכירים בו את כולם ולכן אם מתחילים לעבוד איתך ומרוצים, יהיו לך עוד קליינטים (משלמים) בהמשך.
קודם כל בוודאות אין שום דרך להבחין שהיה איזשהו יישור בתוכנה. (אלא אם צילמת ממש בזווית מוגזמת. מה שלא נחוץ כמעט אף פעם. ואם כן, יכול להיפתר בקלות בעזרת פנורמה)
אני מצלם ב D750 ומיישר (כשצריך) בלייטרום. אז יש מספיק פיקסלים.
זה הספיק להדפסות איכותיות בגודל דף שלם במגזין די יוקרתי בתחום הזה. בלי שאפשר יהיה לראות שהיה יישור.
ובטח שאין שום עיוות תמונה (אם מבינים מה עושים ועובדים במסגרת המגבלות)
גם התקורה בעיבוד כמעט לא קיימת.
 
להצדיק, אפשר כל קניה. בטוח למשל שיש צלמי ארכיטקטורה שמצדיקים קניה של עדשות עם מפתח 2.8.
יותר נוח? אולי. כל אחד מתרגש מדברים אחרים.
 
אני שמח שחבר שלך מבוקש בקרב ארכיטקטים (בלי טיפת ציניות!)
סביר להניח שזה בגלל שהוא מבין ממש טוב בתאורה ובבניית פריים איכותית ובגלל שיש לו יחסי אנוש טובים. (ואולי אפילו ראיה וכשרון של מעצב פנים)
עדשת הטילט כנראה לא מהווה כאן גורם משמעותי מדי. גם אם הוא מרגיש שהיא חיונית.
הוא כנראה היה מבוקש בדיוק באותה מידה עם היה מצלם עם שילוב של 14-24 ו 24-70 האיכותיות עד למאוד (בעולם של ניקון. פחות שולט בחלופות הקנוניות)
 
אגב, התחושה שלי לפי פניות שאני מקבל מדי פעם, שיש ביקוש לצלמי ארכיטקטורה טובים.
גם כשהמחירים נעים מסביב ל 2500-3000 ש״ח ליום עבודה.
והתחושה השניה היא שזה שוק שכולם מכירים בו את כולם ולכן אם מתחילים לעבוד איתך ומרוצים, יהיו לך עוד קליינטים (משלמים) בהמשך.
הסיבה שהעדשה משמשת לצילומי ארכיטקטורה
ישנן שתי סיבות.
האחת - מניעת התופעה של התכנסות קווים מקבילים שמופיעה כאשר הצילום מבוצע בזווית ביחס למישור עליו נמצאים הקווים. למשל - בעת צילום של מבנה גבוה. כאשר נמצאים קרוב למבנה יש צורך להטות את המצלמה כלפי מעלה על מנת לתפוש את כל המבנה בעדשה, אבל התוצאה היא שהמבנה נראה כמו פירמידה. הקווים המקבילים של צדדיו מתכנסים כלפי מעלה. עדשה כזו מאפשרת להסיט את מרכז העדשה ממרכז החיישן וכך הקווים נשארים מקבילים.
את האפקט הזה קל יחסית לקבל גם באמצעות תכנה. ישנם מודולים של DxO וגם אחרים שמאפשרים לתקן עיוותים כאלה ולקבל קווים מקבילים.
השניה - שינוי מישור הפוקוס כך שיהיה שונה (בזווית) יחסית למישור העדשה. השימוש הזה נועד למשל לאפשר צילום של מבנה בזווית יחסית לחזית שלו (למשל בשל אילוצים בשטח שאינם מאפשרים מיקום של המצלמה ישירות מול המבנה באופן שיאפשר לכידת תמונה מלאה). במצב רגיל התופעה שנקבל תהיה לא רק התכנסות של קווים מקבילים (שנדונה בפסקה הקודמת) אלא גם מצב בו רק חלק מחזית המבנה יהיה בפוקוס והשאר יהיה מחוץ לו, בשל המרחק השונה בין המצלמה לחלקי המבנה. שימוש בעדשת טילט-שיפט שכזו מאפשר שינוי מישור הפוקוס כך שיהיה מקביל לקיר המבנה במקום שיהיה מקביל למישור בו נמצא החיישן. כך נקבל את כל הקיר בפוקוס, למרות שחלקים שונים שלו נמצאים במרחק שונה מהמצלמה.
את האפקט הזה כבר לא ניתן לקבל באמצעות תכנה. לפחות לא באופן טריביאלי. מה שניתן לעשות זה לצלם כמה תמונות בעומק שדה גבוה יחסית, במישורי פוקוס שונים, ולגזור ולחבר ביניהן על המחשב.
השילוב בין שתי היכולות הללו הוא שהופך את העדשות האלה פופולריות אצל צלמי ארכיטקטורה. עם זאת, מאחר ולפחות את חלק מהאפקטים הללו ניתן להשיג היום בתכנה - השימוש בהן הולך ופוחת. נוסיף לכך את המחיר הגבוה, היעדר פוקוס אוטומטי ומימדים לא נוחים - ונבין מדוע העדשה הזו די נדירה. במיוחד אצל חובבים כמונו.
כדאי לקחת בחשבון שמלבד ארכיטקטורה ישנם עוד שימושים ליכולות שציינתי. אפשר להשתמש בהם לצילומי טבע מסויימים, נוף וכדומה.
ישנן שתי סיבות.
האחת - מניעת התופעה של התכנסות קווים מקבילים שמופיעה כאשר הצילום מבוצע בזווית ביחס למישור עליו נמצאים הקווים. למשל - בעת צילום של מבנה גבוה. כאשר נמצאים קרוב למבנה יש צורך להטות את המצלמה כלפי מעלה על מנת לתפוש את כל המבנה בעדשה, אבל התוצאה היא שהמבנה נראה כמו פירמידה. הקווים המקבילים של צדדיו מתכנסים כלפי מעלה. עדשה כזו מאפשרת להסיט את מרכז העדשה ממרכז החיישן וכך הקווים נשארים מקבילים.
את האפקט הזה קל יחסית לקבל גם באמצעות תכנה. ישנם מודולים של DxO וגם אחרים שמאפשרים לתקן עיוותים כאלה ולקבל קווים מקבילים.
השניה - שינוי מישור הפוקוס כך שיהיה שונה (בזווית) יחסית למישור העדשה. השימוש הזה נועד למשל לאפשר צילום של מבנה בזווית יחסית לחזית שלו (למשל בשל אילוצים בשטח שאינם מאפשרים מיקום של המצלמה ישירות מול המבנה באופן שיאפשר לכידת תמונה מלאה). במצב רגיל התופעה שנקבל תהיה לא רק התכנסות של קווים מקבילים (שנדונה בפסקה הקודמת) אלא גם מצב בו רק חלק מחזית המבנה יהיה בפוקוס והשאר יהיה מחוץ לו, בשל המרחק השונה בין המצלמה לחלקי המבנה. שימוש בעדשת טילט-שיפט שכזו מאפשר שינוי מישור הפוקוס כך שיהיה מקביל לקיר המבנה במקום שיהיה מקביל למישור בו נמצא החיישן. כך נקבל את כל הקיר בפוקוס, למרות שחלקים שונים שלו נמצאים במרחק שונה מהמצלמה.
את האפקט הזה כבר לא ניתן לקבל באמצעות תכנה. לפחות לא באופן טריביאלי. מה שניתן לעשות זה לצלם כמה תמונות בעומק שדה גבוה יחסית, במישורי פוקוס שונים, ולגזור ולחבר ביניהן על המחשב.
השילוב בין שתי היכולות הללו הוא שהופך את העדשות האלה פופולריות אצל צלמי ארכיטקטורה. עם זאת, מאחר ולפחות את חלק מהאפקטים הללו ניתן להשיג היום בתכנה - השימוש בהן הולך ופוחת. נוסיף לכך את המחיר הגבוה, היעדר פוקוס אוטומטי ומימדים לא נוחים - ונבין מדוע העדשה הזו די נדירה. במיוחד אצל חובבים כמונו.
כדאי לקחת בחשבון שמלבד ארכיטקטורה ישנם עוד שימושים ליכולות שציינתי. אפשר להשתמש בהם לצילומי טבע מסויימים, נוף וכדומה.
לגבי שינוי מישור הפוקוס
צלמי ארכיטקטורה משתמשים כמעט תמיד בחצובה.
בדרך כלל אוביקט הצילום שלהם יציב מאוד ולא נמצא בתנועה.
בנוסף, בדרך כלל הדרישה היא שכל התמונה תהיה בפוקוס (בדרך כלל הארכיטקט או המעצב ירצו להציג את כלל העבודה שלהם בצורה מושלמת ובפוקוס מלא. יש משמעות למרקם של הבדים, לאיכות הגימור של השיש והקירות וכדומה)
 
המשמעות של זה היא שצלם ארכיטקטורה בדרך כלל יבחר את מפתח הצמצם שהכי מחמיא לעדשה שאיתה הוא עובד (בדרך כלל בסביבות F8) וישתדל שכל מרחב התמונה יהיה בפוקוס.
 
הוצאה של דברים מפוקוס (כלומר יצירת "פוקוס סלקטיבי", במידה ונדרש כזה) תבוצע בדיוק באותו שלב שמוחקים מהתמונה כבלי חשמל מיותרים ושאר ירקות.
 
אם למרות הכל יש בתמונה גם אזורים בתנועה, הפתרון בדרך כלל לא יהיה לפתוח צמצם ל 2.8 אלא פשוט לצלם מספר תמונות בצמצם 8 כדי לקבל את כל הפרטים שרוצים ואז להוסיף כמה תמונות עם צמצם פתוח יותר ופוקוס באזור שרוצים ובפוסט לאחד בין התמונות.
 
ההבדל העיקרי בין צלם ארכיטקטורה מעולה לכזה שלא באמת מדהים - הוא בעיקר בניית התאורה.
וזה מתבצע בדרך כלל בדרך של מיזוג תמונות.
כלומר בכל תמונה דואגים שהפלאשים יגלו פרטים נסתרים באזורים אחרים של התמונה.
כמובן שדואגים לכיוון כללי של האור שיהיה אחיד לאורך כל התמונות ומשתמשים בעיקר באור מילוי לצורך גילוי הפרטים
(היות ועובדים עם חצובה, כל הפרמטרים והזוויות זהים וקל מאוד למזג את התמונות בשלב העיבוד)
צלמי ארכיטקטורה משתמשים כמעט תמיד בחצובה.
בדרך כלל אוביקט הצילום שלהם יציב מאוד ולא נמצא בתנועה.
בנוסף, בדרך כלל הדרישה היא שכל התמונה תהיה בפוקוס (בדרך כלל הארכיטקט או המעצב ירצו להציג את כלל העבודה שלהם בצורה מושלמת ובפוקוס מלא. יש משמעות למרקם של הבדים, לאיכות הגימור של השיש והקירות וכדומה)
 
המשמעות של זה היא שצלם ארכיטקטורה בדרך כלל יבחר את מפתח הצמצם שהכי מחמיא לעדשה שאיתה הוא עובד (בדרך כלל בסביבות F8) וישתדל שכל מרחב התמונה יהיה בפוקוס.
 
הוצאה של דברים מפוקוס (כלומר יצירת "פוקוס סלקטיבי", במידה ונדרש כזה) תבוצע בדיוק באותו שלב שמוחקים מהתמונה כבלי חשמל מיותרים ושאר ירקות.
 
אם למרות הכל יש בתמונה גם אזורים בתנועה, הפתרון בדרך כלל לא יהיה לפתוח צמצם ל 2.8 אלא פשוט לצלם מספר תמונות בצמצם 8 כדי לקבל את כל הפרטים שרוצים ואז להוסיף כמה תמונות עם צמצם פתוח יותר ופוקוס באזור שרוצים ובפוסט לאחד בין התמונות.
 
ההבדל העיקרי בין צלם ארכיטקטורה מעולה לכזה שלא באמת מדהים - הוא בעיקר בניית התאורה.
וזה מתבצע בדרך כלל בדרך של מיזוג תמונות.
כלומר בכל תמונה דואגים שהפלאשים יגלו פרטים נסתרים באזורים אחרים של התמונה.
כמובן שדואגים לכיוון כללי של האור שיהיה אחיד לאורך כל התמונות ומשתמשים בעיקר באור מילוי לצורך גילוי הפרטים
(היות ועובדים עם חצובה, כל הפרמטרים והזוויות זהים וקל מאוד למזג את התמונות בשלב העיבוד)
שינוי מישור הפוקוס ופוקוס סטלקטיבי אינם אותו הדבר
וכך הדבר גם לגבי עדשות שמאפשרות שליטה על אופי הבוקה כמו ניקון 135DC.
כל העדשות המבוססות על צינור ישר יוצרות מישור פוקוס מקביל למישור החיישן. עומק השדה מאפשר קבלת חדות גם בנפחים שלפני ואחרי מישור הפוקוס אבל הם נמצאים עדיין במקביל למישור החיישן.
האתגר אותו אמורה עדשת TS לפתור הוא בצילום של אובייקטים כאשר מישור האובייקט (נניח החזית של המבנה) אינה נמצאת במקביל למישור החיישן. למשל כאשר אנו צריכים להפנות את העדשה כלפי מעלה כאשר אנו מצלמים מבנה גבוה מן הקרקע. למשל כאשר אנו צריכים לצלם חזית של בניין ארוך ולא ניתן למקם את המצלמה ממול חזית הבניין ויש למקם אותה בזווית יחסית אליו.
צילום בתנאים אלה יוצר שתי מגבלות:
האחת: התכנסות של קווים מקבילים שמתרחקים מהעדשה (נפתר באמצעות פעולת ההיסט shift של מרכז העדשה ממרכז החיישן).
השניה: לא כל חלקי חזית המבנה נמצאים בחלק החד של התמונה בגלל מרחקם השונה מהמצלמה (נפתר באמצעות פעולת הסיבוב tilt שמשנה את מישור הפוקוס יחסית למישור החיישן).
הצורך שעדשה זו פותרת אינו בבחירה של אזורים שיהיו מחוץ לפוקוס (פוקוס סלקטיבי) אלא להיפך: לוודא שהחלקים שאנו רוצים שיהיו בפוקוס - אכן יהיו בו. אם תהרהר בדברים תראה שהם אינם ההופכי זה של זה. על מנת לקבל פוקוס סלקטיבי אין בהכרח צורך בעדשת TS. על מנת לוודא שכל החלקים של מישור שאינו מקביל לחיישן יהיו בפוקוס יש במקרים רבים צורך בעדשת TS.
כפי שכבר נדון פה - בעידן הדיגיטלי קיימות אפשרויות לקבל את האפקטים הללו באמצעות עיבוד ממוחשב של תמונות שצולמו בעדשות רגילות.
וכך הדבר גם לגבי עדשות שמאפשרות שליטה על אופי הבוקה כמו ניקון 135DC.
כל העדשות המבוססות על צינור ישר יוצרות מישור פוקוס מקביל למישור החיישן. עומק השדה מאפשר קבלת חדות גם בנפחים שלפני ואחרי מישור הפוקוס אבל הם נמצאים עדיין במקביל למישור החיישן.
האתגר אותו אמורה עדשת TS לפתור הוא בצילום של אובייקטים כאשר מישור האובייקט (נניח החזית של המבנה) אינה נמצאת במקביל למישור החיישן. למשל כאשר אנו צריכים להפנות את העדשה כלפי מעלה כאשר אנו מצלמים מבנה גבוה מן הקרקע. למשל כאשר אנו צריכים לצלם חזית של בניין ארוך ולא ניתן למקם את המצלמה ממול חזית הבניין ויש למקם אותה בזווית יחסית אליו.
צילום בתנאים אלה יוצר שתי מגבלות:
האחת: התכנסות של קווים מקבילים שמתרחקים מהעדשה (נפתר באמצעות פעולת ההיסט shift של מרכז העדשה ממרכז החיישן).
השניה: לא כל חלקי חזית המבנה נמצאים בחלק החד של התמונה בגלל מרחקם השונה מהמצלמה (נפתר באמצעות פעולת הסיבוב tilt שמשנה את מישור הפוקוס יחסית למישור החיישן).
הצורך שעדשה זו פותרת אינו בבחירה של אזורים שיהיו מחוץ לפוקוס (פוקוס סלקטיבי) אלא להיפך: לוודא שהחלקים שאנו רוצים שיהיו בפוקוס - אכן יהיו בו. אם תהרהר בדברים תראה שהם אינם ההופכי זה של זה. על מנת לקבל פוקוס סלקטיבי אין בהכרח צורך בעדשת TS. על מנת לוודא שכל החלקים של מישור שאינו מקביל לחיישן יהיו בפוקוס יש במקרים רבים צורך בעדשת TS.
כפי שכבר נדון פה - בעידן הדיגיטלי קיימות אפשרויות לקבל את האפקטים הללו באמצעות עיבוד ממוחשב של תמונות שצולמו בעדשות רגילות.
מניח שאני מכיר טוב את המונחים.
שינוי מישור פוקוס הוא צמצום של המונח פוקוס סלקטיבי.
פוקוס סלקטיבי אומר שאתה מחליט מה יהיה בפוקוס ומה לא.
שינוי מישור פוקוס אומר שהחלטת מראש (בצורה סלקטיבית) שמה שיהיה בפוקוס יהיה מוגבל לפי מישור (מקביל או לא מקביל לחיישן) ספציפי. עדיין בחירה, אבל שמצומצת מראש על ידי מגבלת מישור.
וזה לחלוטין פוקוס סלקטיבי.
 
לפעמים יותר קשה לעשות את זה בתמונה, לפעמים יותר קל. תלוי באוביקט ובעוד כמה דברים.
 
בכל מקרה, כל מה שכתבתי באשכול הזה נובע מנסיון שלי במספר סביר של פרויקטי צילום ארכיטקטוני שביצעתי עבור מעצבים וארכיטקטים (בתשלום. ולא נמוך במיוחד)
ברור שהנסיון של אנשים אחרים עשוי להיות שונה משמעותית.
אבל כל האתגרים שאני נתקלתי בהם במגוון פרויקטים היו קשורים הרבה יותר לענייני תאורה וזוויות צילום נכונות מאשר לעניינים של טילט-שיפט. (אה, כן, וגם ליכולת תקשורת טובה עם הלקוחות
)
ועבדתי בכמה מקומות מאתגרים למדי.
שינוי מישור פוקוס הוא צמצום של המונח פוקוס סלקטיבי.
פוקוס סלקטיבי אומר שאתה מחליט מה יהיה בפוקוס ומה לא.
שינוי מישור פוקוס אומר שהחלטת מראש (בצורה סלקטיבית) שמה שיהיה בפוקוס יהיה מוגבל לפי מישור (מקביל או לא מקביל לחיישן) ספציפי. עדיין בחירה, אבל שמצומצת מראש על ידי מגבלת מישור.
וזה לחלוטין פוקוס סלקטיבי.
 
לפעמים יותר קשה לעשות את זה בתמונה, לפעמים יותר קל. תלוי באוביקט ובעוד כמה דברים.
 
בכל מקרה, כל מה שכתבתי באשכול הזה נובע מנסיון שלי במספר סביר של פרויקטי צילום ארכיטקטוני שביצעתי עבור מעצבים וארכיטקטים (בתשלום. ולא נמוך במיוחד)
ברור שהנסיון של אנשים אחרים עשוי להיות שונה משמעותית.
אבל כל האתגרים שאני נתקלתי בהם במגוון פרויקטים היו קשורים הרבה יותר לענייני תאורה וזוויות צילום נכונות מאשר לעניינים של טילט-שיפט. (אה, כן, וגם ליכולת תקשורת טובה עם הלקוחות
ועבדתי בכמה מקומות מאתגרים למדי.
מה שמעניין
שלמרות שיש כאלו שטוענים שאין בהן צורך, ניקון וקנון עדיין מייצרות כאלו אז מן הסתם הם עדיין נמכרות ויש להן דרישה.
אבל להבדיל מעדשות אחרות שהדרישה אליהן לא תמיד רציונלית ולא תמיד מבוססת על צרכים אמיתיים, את העדשות האלו כמעט ולא רואים בשוק היד-2, מה שאולי מוכיח שמי שקונה כזאת עדשה משתמש בה בצורה יותר תדירה ממה שחלק היו רוצים להאמין... כלומר הצורך קיים עוד איך.
צלמים חובבים שיושבים בפורום ציוד ואף צלמים מקצועיים בתחומים מסויימים לא תמיד מודעים לצרכים שצילום טכני בתחומים שונים מעלה והפתרונות הקיימים בשוק לעיתים נראים מיותרים.
שלמרות שיש כאלו שטוענים שאין בהן צורך, ניקון וקנון עדיין מייצרות כאלו אז מן הסתם הם עדיין נמכרות ויש להן דרישה.
אבל להבדיל מעדשות אחרות שהדרישה אליהן לא תמיד רציונלית ולא תמיד מבוססת על צרכים אמיתיים, את העדשות האלו כמעט ולא רואים בשוק היד-2, מה שאולי מוכיח שמי שקונה כזאת עדשה משתמש בה בצורה יותר תדירה ממה שחלק היו רוצים להאמין... כלומר הצורך קיים עוד איך.
צלמים חובבים שיושבים בפורום ציוד ואף צלמים מקצועיים בתחומים מסויימים לא תמיד מודעים לצרכים שצילום טכני בתחומים שונים מעלה והפתרונות הקיימים בשוק לעיתים נראים מיותרים.
רק מזוכיסט ירכוש עדשה כזאת למען הכיף
אלה עדשות יקרות שמחייבות שימוש בחצובה ומיקוד ידני קפדני. בנוסף לכך - וזה אולי העיקר - האפקט המתקבל בשימוש "רציונאלי" איננו ניכר לעין. אדרבא, מטרתן של העדשות האלה להפיק תצלומים "נורמליים".
בעניין הצורך, לדעתי ניתן להגיע לתוצאות דומות מאד באמצעים עקיפים. יחד עם זאת כל צלם ארכיטקטורה בעל מוניטין יחזיק בעדשת TS או שתיים (ממש כפי שכל רופא, גם אם הוא פתולוג, תולה על צווארו סתטוסקופ). זה עניין של שייכות לגילדה המקצועית.
אלה עדשות יקרות שמחייבות שימוש בחצובה ומיקוד ידני קפדני. בנוסף לכך - וזה אולי העיקר - האפקט המתקבל בשימוש "רציונאלי" איננו ניכר לעין. אדרבא, מטרתן של העדשות האלה להפיק תצלומים "נורמליים".
בעניין הצורך, לדעתי ניתן להגיע לתוצאות דומות מאד באמצעים עקיפים. יחד עם זאת כל צלם ארכיטקטורה בעל מוניטין יחזיק בעדשת TS או שתיים (ממש כפי שכל רופא, גם אם הוא פתולוג, תולה על צווארו סתטוסקופ). זה עניין של שייכות לגילדה המקצועית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.