אני חולק על שלושת הסיבות שלך
- העובדה שהסמארטפון רמס את המצלמה הקומפקטית לא משנה שום דבר לגבי שוק המצלמות עם העדשות המתחלפות. אנשים עושים את האבחנה הזו.
למעשה לאנשים רבים חסרים שני דברים בולטים בסמארטפון: איכות תמונה וזום.
לכן למצלמות עם חיישן גדול יותר יש עתיד. הן רק צריכות להיות קטנות (=מירורלס), ובמחיר הוגן (=DSLR). כששני הפרמטרים האלה ייפגשו באותה מצלמה היקף המכירות יגדל שוב.
היום ה- DSLR נתפסת כמסורבלת מדי, והמירורלס כיקרה מדי, ובצדק. - החדשנות בתחום הצילום קיימת ועוד איך. המצלמות נעשות קטנות יותר, אפילו מצלמות FF. תראה את ה- A99II החדשה, וכמובן כל עולם המירורלס. אבל מעבר לכך יש מהפיכה ענקית בתחום הוידיאו שלדעתי אנחנו עוד רחוקים מהפוטנציאל האמיתי שלה.
ככל שרוחב הפס יגדל כך יעבירו יותר סרטונים ברשת ממה שקורה היום. פורמטים יעילים של וידיאו שניתן בקלות להעלות לרשת הם העתיד ל- 3-5 שנים הקרובות בשוק של הצרכנים המתחילים / חובבים. סטילס ימשיך כמובן להיות, אבל הנתח של הוידיאו יגדל. - הנאמנות למותגים הולכת ונחלשת. ממש לא מתחזקת. זה נכון בהמון דברים, לא רק בצילום. מה גם שהיום יותר קל ליצור מותג חדש. תראה את קרוליין-למקה (משקפי שמש). תוך כמה חודשים כולם יודעים להגיד את השם הזה. בתנאי שיש להם טלביזיה בבית כמובן.
הצעירים לא מתעניינים בהסטוריה מימי הפילם. זה נראה להם כמו פרה-הסטוריה. עבורם ניקון וקנון אלה שמות מוכרים כנראה ממה ששמעו בבית אבא, אבל ההצלחות שלהם משנות ה- 70-90' לא רלבנטיות להיום.
עכשיו רוצים פיצ'רים. רוצים אינסטנט. רוצים משהו קטן ואיכותי. משהו מעוצב וסקסי.
את כל זה לא מקבלים בקנון וניקון. כן מקבלים בפוג'י למשל.