פיספסת בכמה שנים טובות את הפואנטה
פה זה לא מדינת חוק, מזמן לא!!! פה כל דאלים גבר, והדרך היחידה לנהוג עם סוג כזה של אנשים היא באלימות קשה יותר. כשהייתי צעיר יותר, חמום מוח יותר (וואללה פעם הייתי יותר עצבן תאר לך) העזתי לכנות מישהוא בצומת מול הבימה מניאק. יצא לי מטנדר של שיפוצניק ביריון לא קטן, ולפני שאמרתי ג'ק הייתי על הרצפה מפגז לפנים. עכשיו מה תעשה? הרי אם תלך למשטרה ותתלונן, במקרה הטוב הוא יקבל רישום פלילי, ובפחות טוב הוא יכחיש ולך תוכיח וכל זה, אבל בינתיים אתה תרגיש מה זה לא נעים עם עצמך...ואני, חייב לחיות עם עצמי בשלום יחסי. אז כמה רגעים אחרי זה הקיפו אותי חבורה של נהגים שצעקו לי "עזוב אותו משוגע, הוא מת, עזוב אותו יא ערבי מה זה? אינתיפדה?" הבנאדם נשאר על הרצפה עם שיניים קידמיות שבורות, אף מעוך ואני בטוח שכמה צלעות מאד כאבו לו כמה ימים אחרי. (וראה זה פלא, הוא לא התלונן עלי-מזלי?)רוצה לומר: על אלימות ענה באלימות קשה יותר כי כאן אין צדק אין חוק אין דין ואין דיין. מצחיקים אותי (יותר נכון מעציבים) כל אילו שמביעים אמון במערכת המשפטית. חבורת הלא יוצלחים שיושבת שם מהווה חרפה לנו ומראה מדויקת לתהליך ההתפוררות שאנחנו שרויים בו. כששופטת בעליון מנשקת אדם שתלוי נגדו תיק על הריגה, כששופט מאשים ילדה נאנסת כי היא נהנתה,כשלעיון עומדת להתמנות נשיאה שבעלה נגוע עד צווארו בפלילים ואף אחד לא מוכן לעסוק בתפ"א הלוהט הזה, ועל כל זה מנצח מגלומן שכותב לחברו בחו"ל שהוא יבטל בהבל פיו את חקיקת הכנסת, ולא יסבול מצב שבג"ץ יתיישר לפי הקו שלו, לא כדאי לך לסמוך עליהם בכל הקשור לחוק וצדק. כשקמתי מהרצפה ידעתי מה ואיך אני אעשה לבחור ההוא, באותה תקופה התאמנתי באיגרוף תאילנדי שלוש פעמים בשבוע כשאימון אחד זה קרבות בלי מיגון ובלי כלום, בשיא הכוח בלי חוכמות והייתי ממש בשיא. כשקמתי גם ידעתי שכיוצא יחידה מובחרת (עלק) ומילואימניק ביחידה עוד יותר מובחרת (עוד יותר עלק) אין מצב שאגמור בכלא. וכך היה. אין לדעתי מצב שתכבד שוטר ותיתקל בתגובה אלימה. בכל זאת אולי השוטרים (מה אולי?) לא דוגמא לאינטלגנציה, אבל חולי נפש הם לא. אז גם כאופנוען, אם הגישה היא מכובדת, היחס יהיה מכובד. מי שרוכב איתי מכיר את הסצינה בבית ג'ברין בשבתות בבוק. מגיעים שוטרים ומתקבלים ע"י חברי ואני בתוכם בסבר פנים יפות. עונים להם על השאלות בלי להתלקק ומבלי לבזות. ולא פעם מגיע האידיוט התורן שרוצה להראות שהוא גבר ומתחיל לצעוק על החירויות שלו. לא פעם אנחנו משתיקים אותו בחריפות,ופעם אפילו גירשנו בכוח ברבר כזה.ולומר תאמת? אנחנו מקבלים מהם יחס ממש מכובד. הם מכירים אותנו ואנחנו אותם, והם יודעים מי אנחנו ועם מי ההרוג האחרון ישב. אבל סבר פנים מפרק מתיחויות. ככה זה. חרא כמו זה שחטף מהמגבני"ק לא צריך להסתובב בלי רצועה לדעתי. והמגבני"ק עשה היטב את עבודתו שהיא לא רק להיות דוגמן אלא גם להשליט סדר, ולחנך את אילו שלא קיבלו חינוך בבית כי בגיל 12 הם הביאו כפה לאמא שלהם. יש גם את עיניין החינוך בבתי הספר. בזמני, היה מותר למורה להוריד כף לתלמיד. לא פצצה ללסת, אלא צ'פחה, או מכת סרגל על היד או משיכה באוזן. עיניין די שנוי במחלוקת. כהורה, אני לא יכול מישהוא עושה את זה לבתי. אבל- ואבל גדול, במקום האפל שבו גדלתי, עם כל העבריינים המפורסמים והלא, אף אחד לא עשה מה שכמעט כל תלמיד צםונבון עושה היום. מקלל תמורה באמצע השיעור, מזלזל במורה ומפריע לכולם, זורק על מורה כיסא,תוקף מורים. כי למה מה יעשו לו? החארות הקטנים האילו יודעים היטב שאסור להעיף אותם מבית הספר (אצלנו היה איום חריף: תמשיך ככה ואתה עובר לבי"ס אחווה) אסור לתת להם לטיפה מרגיעה אסור להעמיד אותם בפינה (עונש משפיל) ואסור בכלל לעשות להם כלום. משם זה מתחיל ואח"כ נמשך כל החיים. למה מה יעשו לי? ואזרח נורמלי שומר חוק רואה כיצד נפרץ ביתו והמשטרה לא טורחת להגיע כי הנגע כ"כ נפוץ, רכבו נגנב ואין תגובה כי "יש יותר מדי" ואין מספיק שוטרים. השכנה אוכלת מכות רצח והבעל למחרת בבית, ערסים חותכים ברמזורים אדומים, ורק להסתכל עליהם זה הזמנה לקרב. (אני מתעליהם, והם לפעמים ממש מתעלפים עלי.) והנה שוטר שעושה עבודת משטרה אמיתית, לא פשע מאורגן ולא מאפיה רוסית ולא פשע כלכלי, אלא ביעור הערסים במחוזותיהם. כל הכבוד לו. ישנתי הלילה ארבע שעות, לכן המלל בלי עריכה ובלי פילטר..
