על אופנועים וחסכים
האם זו טענה נכונה? אני בטוח שיש מקרים שכן, אבל מכאן לחשוב שכל רוכב אופנוע מפצה על חסך כלשהו זו קפיצה גדולה. לכל אחד יש את הסיבות שגרמו לו לרכב. לגבי וולנטינו, איכשהו לא נראה לי שהבנאדם סובל מחסכים גדולים במיוחד בתחום הבייבז, בהייותו אליל ספורט מליאן בעל תדמית שתקסים למספיק בחורות... למרות שיש חסכים אחרים חוץ מזה. בתכלס אפשר להגיד על כל מי שרוכב, שאם החיים שלו היו יותר מלאים בתחום אחר, אולי הוא לא היה בוחר בתחביב הזה, שאומנם כיף, אבל יש בו סיכון לא מבוטל. לא חסרים אנשים פה שלא מתביישים להודות שאחרי יום עבודה הם רק מחכים לנסיעה בסוף היום. אפשר להגיד שגם זה חסך, שאולי נחמד להם בעבודה, אבל זה לא כמו לרכב על אופנוע, ובעצם הם צריכים עבודה יותר מרגשת (נהג שודים?) אני מוכן להודות שאני אחד מהאנשים האלו (לפחות אחרי יום מיבש במיוחד) אבל בשורה התחתונה, אז מה? שלא תבינו אותי לא נכון. אם למישהו יש חסך רציני בחיים, והוא מחפה על זה בעזרת הפאן מהאופנוע, זה חבל. אם הוא היה מסדר את הבעיה המקורית, היו לו חיים מלאים יותר, וגם בנוסף על זה הוא היה נהנה מהרכיבה. אז האופנוע יהיה תוספת, ולא פיצוי. זה גם מומלץ, כי אם מישהו עולה על אופנוע עם עצבים לשחרר, הוא למעשה יהיה חייב לדחוף את עצמו לגבולות בשביל להנות מהריגוש, והגבולות האלו תמיד יהיו באזור המסוכן. אבל אם זה נשאר ברמה סבירה, זה נראה לי סבבה. כולם בני אדם, ולכולם יש הרגשת חוסר פה ושם במידה זו או אחרת, ולכל אחד יש את הדברים שעושים לו טוב שמאזנים את התמונה הכללית. מה לעשות, לא כולם באמת באמת חיים בנירוונה אינסופית. או אם לענות לתהייה המקורית, זה בסדר אם אתה מפצה על זה שיש לך
קטן עם אופנוע ענק, כל עוד ה
שלך לא כזה קטן, And you still get some, atleast once in a while פיס