לזכרו של נתנאל.

  • פותח הנושא M a x
  • פורסם בתאריך
נתנאל כפי שנתפס בעדשת מצלמתי

התמונה מ25.10.01 במפגש ביום חמישי מול מקס פלייס. נתנאל חייכן כמו תמיד .. עברתי על תמונות במחשב ובכל התמונות נתנאל מחייך צוחק .. עצוב כל כך .. אנא ריכבו בזהירות .. והלוואי שנתנאל יהיה האחרון. בילבי
 

wuka

New member
תמונה מאותה תקופה ../images/Emo16.gif

נתנאל משמאל וה-ER5 שלו מאחד הטיולים. נזכור אותך תמיד wuka family
 

Ninja

New member
../images/Emo10.gifלא זכרתי מיהו natala עד שראיתי את התמונה

הכרנו בזמן מפגשים אפילו לא הכרנו בצורת שמות פרטים אל רק דרך הניקים בפורום התמונה שלו הזכירה לי... אני זוכר אותו כאדם מאושר, אדם שגם שהקרין אושר לסובבים אותו
יהי זכרו ברוך
 
../images/Emo7.gif אני לא מאמין - ממש עצוב

לא יוצא לי כבר כמעט לכתוב בפורום, אבל הבוקר ששמעתי ברדיו את ההודעה קפצתי לבקר ולקרוא... ולקוות שזה לא מישהו שאני מכיר. אני פשוט המום ועצוב, כל כך קשה לשמוע. בחור כל כך נחמד, שהכרתי בתקופה בו היה לו ER, והפגישות בימי חמישי ב MAX PLACE... עצוב מאוד מאוד מאוד. משתתף בצער המשפחה (שתי המשפחות...) נגמרו המילים,
מיץ פטל
 

bondi78

New member
../images/Emo16.gif נתנאל אותך נזכור תמיד...

אני כבר כמה שעות חושב עליו, והמחשבות לא עוזבות אותי ולא נראה לי שאני אצליח לישון הלילה. אני מכיר את נתנאל כבר כמה שנים- מאז שתכננו בקפידה (אפילו קנינו מפות) את "ה"-טיול שלנו ברחבי אירופה, למרות שהטיול לא יצא לפועל- הכרתי חבר חדש. נתנאל היה בחור עם חיוך תמידי, תשוקה לחיים ולאופנועים. לא משנה אם היינו עמוק בתוך הלימודים או דברים אחרים שמעסיקים את חיינו- תמיד היה זמן לשיחות טלפון ארוכות. כל כך קשה לי לעכל שהוא לא איתנו. תמשיך לפרוח איכן שלא תהיה, להתראות חבר... חברך- אורי.
 
וואו, זה כל כך עצוב, ממש לא משתחרר

בחור כל כך נחמד לראות את התמונה הזו ואחר כך להציץ בכתבה שפורסמה בהארץ, עם תמונה שמראה את אותו האופנוע בפוזה קצת פחות מחמיאה. לחשוב על נתנאל... ממש קשה מ.פ
 

bendoe

New member
אני לא מאמין שזה קרה../images/Emo70.gif../images/Emo16.gif../images/Emo7.gif

אתם לא מבינים ולא תבינו למה... רק מי שקרוב באמת יבין...
שמע ישראל...אני לא ישן הלילה....
 
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

בשנה האחרונה לא ביקרתי פה כמעט, השתדלתי להתנתק. למרות שאני כבר לא פעילה בפורום, נשארתי בקשר עם חלק. כל ידיעה על תאונת אופנוע מקפיצה כל פעם מחדש, וכל פעם מתפללים שזה לא אחד מהחברים. קשה להתמודד עם הידיעה שזה מישהו קרוב. זה קשה יותר כשמכירים. אני לא יכולה להסביר למה, אבל אנחנו תמיד נושמים לרווחה שזה לא אחד שהכרנו. הרי הוא מת, הוא גם משלנו.
כל הבוקר הייתי בקשר רציף עם חברה שהיתה בלחץ נוראי כי חשבה שזה האקס שלה. התחושה היתה קשה והמתח נוראי. אי אפשר לתאר מה עובר בראש ברגעים כאלה. במשך השנים שרכבתי, איבדתי לא קצת חברים ומכרים, כל פעם מחדש קשה להתמודד עם זה. היום זאת הפעם הראשונה אחרי כמה שנים של גלישה בפורום הזה, שהוא מאבד חבר קרוב ופעיל. כל כך רוצה לקוות שגם האחרונה, אבל אני יודעת שלא..
הדמעות יורדות.
 
למעלה