היכרות אישית!
שלום לכולם, זו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום הזה, אילולא התאונה המחרידה הזו שהיתה בשבת לא הייתי מודעת לפורום שכזה, אני תמיד לא סבלתי אופנועים, ואפילו די פחדתי מהכלי הגדול והעצום שיכול להרוג אנשים בכזו קלות, נכון שגם מכוניות הן כלי מסוכן והורג אבל האופנוע מבחינתי היה הרבה יותר לא בטוח ומסוכן. אבל לצערי הרב ביותר ביום שבת נהרגה לי חברה! שקד ואני היינו חברות במשך כל תקופת התיכון, אפשר לומר חברות טובות, אחרי שהתגייסנו כל אחת פרשה לדרכה וקצת התרחקנו אבל שמרנו פה ושם על קשר. הפעם האחרונה שראיתי אותה היתה לפני 3 שנים אבל בעקבות חברים משותפים תמיד ידעתי מה קורה איתה ומה היא עושה, את כל הקטע של האופנועים בכלל לא הכרתי. בתקופה ההיא היא ממש לא העלתה את הנושא הזה, כנראה בעקבות שינוים שקרו במהלך השנים היא אימצה לה תחביב חדש ומסוכן. חברה שלי התקשרה אליי ביום שבת בצהרים והודיעה לי, אני בהתחלה הייתי בהלם, בקושי בכיתי, אפילו לאמא שלי לא סיפרתי מרוב הלם, רק בערב שכבר לא יכולתי לשאת לבד את הכאב סיפרתי להוריי שגם הם הכירו את שקד הנפלאה והתפרצתי כולי. מיום שבת אני מסתובבת כמו איזה זומבי, אני מתנהגת כרגיל אבל הלב שלי נקרע לגמרי, אני כל כך מצטערת שלא יצא לי להיות איתה בקשר בשנים האחרונות, בשבעה פתאום גיליתי דברים שבכלל לא ידעתי עליה וזה היה כל כך עצוב וחבל... זהו למעשה, עצוב לי שככה חיים של בן אדם נגמרים להם, אחותה של שקד שהיא גם כן אדם מקסים מאד סיפרה שזו היתה תקופה מאד מאושרת בחיים שלה, אז אמנם לא הכרתי את נתנאל אבל לפי מה שהספקתי לקרוא כאן הוא נראה לי בן אדם מאד חיובי, מלא שמחת חיים, ואני שמחה בשביל שקד שמצאה מישהו כזה להיות איתו, רק חבל שבמקום ללוות אותה לחתונה נאלצתי ללוות אותה לבית הקברות (ועוד בפעם הראשונה בחיי) אני מקווה שאני אחזיק מעמד ולא אשבר למרות שיהיה לי מאד קשה במיוחד אחרי כל התמונות והזכרונות שיש לי ממנה.. אני אוהבת אותך שקד, תחסרי לי מאד...
