MotoGP: והשילדה חייבת להיות גמישה!

MotoGP: והשילדה חייבת להיות גמישה!

לפני כמה ימים עלתה הכתבה הזו בדו"גיגים ובה כמה דברים שלא ברורים/מסתדרים לי. פרשנות מישהו?

***

" על שלדת האופנוע, בניגוד לשלדת רכב, פועלים מלבד הכוחות הגרביטציוניים – הפועלים מלמעלה למטה ובעצם שומרים את כולנו על הקרקע – גם כוחות פיתול (כפיפה). בעת פניה, כל האופנוע כולל הרוכב משתתף בהטיה בשעה שברכב רק הגלגלים משתתפים בסיבוב בעוד השלדה נשארת ניצבת לקרקע. אי לכך ובהתאם לזאת השלדה באופנוע חייבת להיות בו בעת קשיחה מספיק על מנת לעמוד בעומסים המופעלים עליה אבל גם להיות גמישה מספיק כדי להמשיך ולשמר את אחיזת הצמיג באספלט בשעה שהבולמים נכנעים גם הם לכוחות הכפיפה עקב זויות ההטיה הקיצוניות אליהן מגיע האופנוע כיום."
בהתייחס לשלדה, מה ההבדל המהותי בין פנייה באופנוע לפנייה ברכב? מה הקשר בין גמישות השלדה לאחיזה?

***

" הסגנון השני הוא של בלימה מאוחרת וחזקה ככל האפשר, פניה מהירה והדוקה ומיד האצה חזקה החוצה מה שנקרא 'פוינט אנד שוט' או כפי שקאל קראטשלאו קורא לו 'קווי הפניה בצורת V של הונדה'. בסגנון זה הדומה לדירט-טראק, ושהגיע למוטו ג'יפי על ידי קני רוברטס האב, הרוכב מבלה כמה שפחות על הצד ובעצם מנצל את התכונה החזקה ביותר של האופנוע והיא האצה מהמקום. אם בעבר סגנון זה התאפיין על ידי בלימה מאוחרת והחלקה של האחורי ליישור הפניה על ידי שליטה במצערת, כפי שהפליא לעשות קייסי סטונר, הרי שכיום בזכות התיבה הרציפה אנו רואים כיצד מארק מארקז וגם פדרוסה בולמים מאוחר מאוד וחזק מאוד, עד כדי הרמת הגלגל האחורי, שוברים אל תוך הפניה ומאיצים החוצה ממנה כמה שיותר מהר."
מה בדיוק ההבדל בין שני הסגנונות? איך מחליקים אחורי ע"י שליטה במצערת?

***

"...ימאהה נאלצה להעביר משקל אחורה ולהגביה את מרכז המסה באופנוע על מנת לקבל יותר משקל על הקדמי בעת בלימה."
לא ניתן לקבל יותר משקל על הקדמי בעת בלימה מבלי להגדיל את המסה (ולא רק להזיז אותה), הלא כן? אם כך למה בכל זאת יתרום שינוי שכזה (הזזה של מרכז המסה אחורה ולמעלה)?
 

noy fb 22

New member
אתה תקבל בטח עוד תובנות, גם מאחרים, בהצלחה במעשה הניפוי.


כתבים למיניהם, בד"כ מצויים בחומר כמו...כתבים. זה נכון בהמון תחומים בימינו וכמו שאמר טל"ש ז"ל, "בעידן האינטרנט אין צורך בידע ע"מ להביע דעה..." .
לשאלתך הראשונה:
אין שום כוחות פיתול על השילדה, גם כאשר הרוכב מגרד את האספלט עם אוזניו. דמיין אופנוע ניצב אנכי על לוח אספלט משופע עמוקות בשיפוע צד. זו סימולציה מאד קרובה למצב של השכבה עמוקה. זה נכון שטלאי המגע בכביש אינו באמצע הצמיג...אז מה? זה עדיין לא מפתל כלום.
כוחות פיתול נוצרים אך ורק בשלב הירידה להשכבה וההתרוממות חזרה. הם נובעים מכך שהגלגל הקדמי מאלץ את השלדה להכנס להטייה, בתגובה להיגוי ההפוך שמפעיל הרוכב, כתוצאה מהכוח הצנטריפטלי שמופעל על האופנוע.
זה הכול. השאר זה רכילות של כתבים.
אין שום קשר בין ה"פיסיקה" של רכב לזו של אופנוע בפניה. שני דברים זרים זה לזה. אם כבר מחפשים דמיון, אז אופנוע בפנייה מצוי במתאר כוחות זהה לאלו המייצגים מטוס המצוי בפניה אופקית. זהו.
למה שלדה גמישה לפיתול אינה טובה להשכבות? משום שהיא מכניסה תנודות והפרעות כשהיא מועמסת וזה רע ליציבות.
אשר לשאלתך השניה:
כיוון שאינני רוכב מוטו GP וכיוון שמדובר בעינינים סופר סופר מקצועיים שנוגעים לנו הרוכבים (גם למשפשפי הברכיים ובעלי הקאמלבק, הפוזה והאחרים) בערך כמו שלג דאשתקד, מוצע לך לנסות ולהתכתב על כך עם הרוכבים עצמם או עם מקורבים לטריוויה של רכילות המסלול. נסה למשל את תמי גורלי. היא תוכל אולי לצטט את מה שנאמר בפיטס, מיד שנייה אמנם אך זה הכי קרוב שאפשר כנראה להגיע.
פעם שאלתי בעצמי (בתערוכה) שני אלופי מוטו GP שאלה זהה. קבלתי תשובות שונות לחלוטין והרבה תנועות ידיים "של טייסים".
סיכום, לא יודע ולא ממש מסקרן אותי לדעת...
לשאלתך השלישית:
הגבהת מרכז הכובד, מקלה על הרוכב להגיע לסף סטופי. במצב כזה, של סף סטופי, כול משקל האופנוע ננעץ בקרקע דרך הצמיג הקדמי, מה שמאפשר מקסימום חיכוך ולכן מתאפשרת בלימה חזקה טרם תחילת ההחלקה.
העברת מ"כ (המסה) לאחור היא כמעט חסרת השפעה במהלך הבלימה. רק הגובה קובע. זו אגב אחת הסיבות לכך שהרוכבים במירוצים (וגם אנחנו ) מזדקפים בעת הבלימה, ע"מ להרים את מרכז הכובד.
לא שזה רלוונטי "לנו", אבל מרכז כובד נמוך מדי (הארלי סטייל וכאלה...) יכול להביא לכך שהרוכב לא יוכל להגיע בכלל לסף סטופי, לפני שמתפתחת החלקה בקדמי, מה שמאד פוגם ביכולת הבלימה המירבית. במקביל, מ"כ גבוה מדי, מביא את הסטופי בקלות מדי, לפני שבכלל המשקל הגיע לקדמי, במלואו.
תכנון אופטימאלי מביא את סף הסטופי לקדמי, ממש קרוב להחלקה של הצמיג. זה מאפשר מקסימום בלימה.
 
"שום כוחות פיתול על השילדה, גם כאשר הרוכב מגרד את האספלט" ?

אבל בכדי לשמור על גירוד האספלט, עליו להמשיך ולהפעיל כח על הכידון בכיוון ההפוך(היגוי הפוך).
 

מיצו

New member
לא ממש.

מרגע שהאופנוע הוכנס לקו הפניה ונמצא באינרציה הנכונה (לא בלימה, לא האצה), הוא כבר שם גם אם אתה לא תיגע בכידון.
 
תשמע, זה אמיתי מה שאני הולך לספר לך...

הטיול הראשון שלי על הנינג'ה היה לצפת דרך ראש-פינה, בעיקולי הכביש העולה מראש פינה הרגשתי מאוד בטוח בעצמי וללא ידע כלל ולו הבסיסי ביותר, שלחתי את הכידון בכח כלפי מטה, עם העיקול ובכל עיקול, את הגוף השארתי מעלה עם הטייה לצידו החיצוני של העיקול, כשכל העת אני דוחף את הכידון בחוזקה כלפי מטה,ז"א, אני שומר על איזון, כך חשבתי, לא היה לי מושג אבל נהניתי בטירוף, הרכיבה היתה מהירה יותר מהיום, כשאני יורד עם גוף האופנוע ומביט על האספלט מקרוב.
ודמיין בנפשך שקבוצת אופנוענים היתה מביטה בי......בטיול הראשון.
היו-טיוב העמיד אותי במקומי והסבריו של ניב בקורס הראשון הבהירו לי שאופנוע זה סיפור שאינו נגמר...
 
תיקון אחד קטן (בינתיים) שלא יכול להיות עליו ויכוח*

לגבי השאלה השלישית:
לא רק הגובה קובע. להזזת מה"כ (מרכז הכובד) קדימה או אחורה יש אותה השפעה בקירוב. הזזת מה"כ אחורה משפיעה איכותית כמו הנמכתו, ולהיפך.
המצב האופטימלי שאתה מתכוון אליו, מתרחש אם הזווית (ביחס לאנך לקרקע, במבט על האופנוע מהצד) של הקו הישר המחבר בין מרכז הכובד (של האופנוע + רוכב) ונקודת המגע של הצמיג הקדמי עם הכביש היא כזו שהטנגנס שלה שווה למקדם החיכוך שבין הצמיג הקדמי לכביש בעת הבלימה.
אם הזווית הזו קטנה יותר - האופנוע יתהפך קדימה לפני שיתפתח מלוא כח הבלימה האפשרי בין הצמיג הקדמי ובין לכביש.
אם הזווית הזו גדולה יותר (המצב שכינית אותו הארלי סטייל וכאלה...) - הגלגל הקדמי יחליק לפני שיתפתח מלוא כח הבלימה האפשרי בינו ובין לכביש.
משמבינים את זה, ברור שעל הזווית של הקו הזה משפיע המיקום האופקי של מה"כ (לאורך האופנוע) כמו המיקום האנכי (הגובה) שלו. מי משפיע יותר או פחות זה תלוי בזווית של הקו הזה.
המקרה האחרון (הארלי סטייל), אינו בהכרח לא אופטימלי, אבל הוא מחייב בלימה בשני הגלגלים כדי להיות אופטימלי, ולכן מחייב מיומנות גבוהה יותר (או מערכת אוטומטית לחלוקת כח הבלימה או מניעת נעילת גלגלים).
&nbsp
נראה בהמשך אם יהיה לי זמן/כח/מוטיבציה להצביע על תיקונים נדרשים נוספים ...
&nbsp
&nbsp
* אלא אם כן זה איתך
 

noy fb 22

New member
נחמד שאתה לומד את משנתי. כמומחה בחיפושים כאן, אתה תמצא בקלי

קלות את ההסבר שלי המאזכר את טנגנס הזווית שהזכרת.
הבא אותו לכאן ותראה שההסבר שלך מתלכד אתו.
 

noy fb 22

New member
ואם כבר מדייקים, אז אתה די "מורח" את הקוראים באמצעות המלה

"איכותית", בשורה הראשונה של דבריך וכול זאת ע"מ להצדיק "תיקון" (אעלק...) שאתה מכניס לדברי.
כול עוד עסקינן בצמיגי מירוץ לוהטים ובאספלט מסלולים משובח, תאוצת בלימה חזקה כמו במרוצים, עולה לאין ערוך על תאוצת הכובד.
זה אומר בבהירות, שהזזה אופקית של מרכז הכובד, משפיעה פחות מאשר הגבהתו או הנמכתו.
 
לאין ערוך? הגדר "לאין ערוך".

תאוטת הבלימה במירוצי אופנועים הכי קיצוניים אינה עולה על 1.7G, כלומר פחות מפעמיים תאוצת הכובד, כאשר חלק מהתאוטה הזו נתרם בכלל ע"י התנגדות האוויר, שבמהירויות של מירוצים איננה זניחה.
פקטור של כ-1.5 נקרא אצלך "לאין ערוך"? אולי כדאי שתבדוק במילון מה המשמעות של "לאין ערוך".
במצב זה הזזה אופקית אמנם משפיעה פחות, אבל לא הרבה פחות, ובטח שהיא לא "כמעט חסרת השפעה" (שזה מה שכתבת).
&nbsp
למרות מומחיותי בחיפושים, לא הצלחתי למצוא את ההסבר שלך הנ"ל, ואני גם לא זוכרת שהיה הסבר כזה. חבל שלא הבאת אותו בעצמך.
&nbsp
 
למעשה, השפעת הזזה אופקית אפילו יותר גדולה, שווה בערך לאנכית.

אם טנגנס הזווית הוא 1.7, זה אומר שאם גובה מה"כ הוא בערך 70 ס"מ, המיקום האופקי של מה"כ צריך להיות בערך 1.20 מטר מאחורי נקודת המגע של הגלגל הקדמי עם הקרקע. אם הטנגנס הוא 1.5, מה"כ נמצא כ-1 מטר מאחורי נק' המגע.
בהתחשב בכך שבסיס הגלגלים של אופנועים כאלה הוא כ-1.50 מטר, זה לא מתאים; זה די כמו מה שקראת "הארלי סטייל וכאלה".
אנחנו יודעים שמה"כ נמצא בערך באמצע בסיס הגלגלים, שזה אומר שטנגנס הזווית הזו הרבה יותר קרוב ל-1 מאשר ל-1.5, ואם הוא 1 אז השפעת הזזה אופקית שווה לזו של הזזה אנכית.
&nbsp
זה גם אומר שהגבהת מרכז הכובד במצב זה אינה כדי להתקרב למצב האופטימלי שתיארנו, משום שהאופנוע כבר מועד לסטופי, וההגבהה של מה"כ מקרבת אותו עוד יותר לסטופי (כלומר מרחיקה אותו מהמצב האופטימלי). ולכן הגבהת מה"כ באופנועים כאלה לא יכולה לשפר את יכולת הבלימה כמו שכתבת. במצב זה, דווקא הזזת מה"כ אחורה תרחיק את סף הסטופי, והיא אולי נועדה לפצות על הצורך/אילוץ להגביה את מה"כ מסיבה אחרת (כלומר נועדה להחזיר או לקרב בחזרה את מה"כ לקו הקודם).
&nbsp
 

noy fb 22

New member
הגבהת מ"כ אינה יכולה לשפר את עצמת הבלימה. אי אפשר לשפר אותה

באופנוע נתון מעבר למה שמתקבל בגיאומטרית הטנגנס האופטימלית. כשתחזור לרכב תבין ש"העליה לגובה" (הגברת המועדות לסטופי כפי שכינית זאת), אכן מקלה על הגעה לסף סטופי, מבלי להסתכן בנעילת גלגל קדמי ובעקבותיה איבוד אחיזה.
אני מנחש שגם רוכבי GP מעדיפים שיהיה להם מרווח ביטחון, ע"ח מרחק מסויים מן האופטימום של גיאומטריית הטנגנס, למרות השליטה הווירטואוזית שלהם בהחלקה בשני קצוות האופנוע. אני משער שהם יודעים בדיוק כמה מותר להם ללחוץ עוד, כשהאחורי מנתק מגע.
כשתרכב, תתחיל כנראה להקדיש תשומת לב נוספת לדינאמיקה. החיים אינם רק סטאטיקה.
וגם, כיוון שאתה אוהב להתעסק בחישובי טריוויה, שעורי בית: הערך את מקדם הגרר ואת שטח הפנים של האופנוע עם רוכב זקוף, חשב את הכוח האקוולנטי (לא הממוצע הלינארי!) הפועל עליו במהלך הבלימה (לא דווקא כזו שמתחילה בקצה ישורת של 2 קילומטרים...), הכפל במרחק הבלימה והפחת מן האנרגיה הקינטית שלו בתחילת הבלימה. המיקום שלו במסלול שהוא בעל ערך כמו ערך האנרגיה שיתקבל לך, יתן לך סדר גודל של צמצום מרחק הבלימה, בזכות הגרר.
זה יסיח את דעתך מעיסוק בהשתלחות לשמה ואולי הפורום ירוויח משהו לידע הכללי...
 
כאשר יש לך מקדם חיכוך של 1.5-1.7, וטנגנס זווית של בערך 1,

אין אפשרות לנעול גלגל לפני עליה לסטופי, וזה נכון באותה מידה בין אם אני אחזור לרכוב או לא (אם כי אין לי מאיפה לחזור כי לא הפסקתי). במצב הזה יש לרוכבי ה-GP מרווח בטחון גדול גם בלי להזדקף.
אתה היית זה שכתב שהגבהת מרכז הכובד מטרתה לשפר את יכולת הבלימה ע"י התקרבות למצב האופטימלי, ואף הוספת שזו אחת הסיבות שהרוכבים מזדקפים בעת בלימה. אבל בפועל (בגלל שהגיאומטריה מראש נוטה לכיוון הסטופי) זה הפוך!
&nbsp
אכן אי אפשר לשפר מעבר למצב הגיאומטריה האופטימלית, אבל אני דיברתי בפוסט האחרון על שיפור לא ביחס למקרה האופטימלי, אלא ביחס למצב המעשי, שבו טנגנס הזווית הא בסביבות 1, ולא 1.7 או 1.5.
אם טנגנס הזווית הוא 1, הרי שהגדלתו (ע"י הנמכת מה"כ או הזזתו לאחור) תשפר את כח הבלימה המירבי שאפשר להפעיל (שמוגבל במצב זה ע"י עליה לסטופי). אבל הגבהת מה"כ תקטין את טנגנס הזווית, ולכן תקטין את כח הבלימה המירבי שאפשר להפעיל מבלי להתהפך.
&nbsp
החישוב שהזמנת הוא לא כל כך טריוויאלי. רק לפרט את ההנחות הנדרשות יקח לי יותר מדי זמן לכתוב, שלא לדבר על האינטגרלים הנדרשים. אולי אני אנסה מתישהו לחשב.
אבל בינתיים אפשר להתרשם מגודל הכוחות.
מקדם גרר של אופנוע כזה, עם רוכב זקוף, הוא כ-0.6, ושטח הפנים הוא כ-0.5 מטר רבוע. אפשר להניח בקירוב די טוב ערך של 0.3 מטר רבוע עבור המכפלה CdA.
צפיפות האוויר היא כ-1.2 ק"ג למטר מעוקב, ולכן ב-300 קמ"ש, למשל, כח הגרר הפועל על האופנוע הוא כ-130 ק"ג *. אם נניח שמסת האופנוע+רוכב היא 200 ק"ג, הרי שזה תורם 0.65G לתאוטה. באותו אופן ב-200 קמ"ש נקבל תרומה של כ-0.3G, וב-120 קמ"ש - כ-0.1G. זאת אומרת שאופנוע כזה שמאט מ-300 קמ"ש או יותר ל-100 קמ"ש או פחות, ומפעיל לשם כך תאוטה של כ-1-1.2G באמצעות הבלם (כי עם יותר מזה הוא יעלה לסטופי), בכל הדרך "למטה" לפחות עד 150 קמ"ש, לכח הגרר יש תרומה לא מבוטלת.
&nbsp
* דרך נוספת להערכת כח הגרר: אנחנו יודעים שאופנועי GP מגיעים למהירויות שיא של כ-350 קמ"ש, ושמנועיהם מפיקים מעל 250 כ"ס בשיא.
אם נניח 270 כ"ס במנוע ב-350 קמ"ש, ונניח נצילות מכנית של 90%, נקבל שבמהירות זו כ-240 כ"ס מושקעים נטו בהתגברות על כח הגרר. אז כח הגרר שווה להספק הזה חלקי המהירות, וזה נותן כ-180 ק"ג ב-350 קמ"ש. מכיוון שכח הגרר במהירויות כאלה תלוי בריבוע המהירות, הרי שב-300 קמ"ש זה יתן גם כ-130 ק"ג. אז ההנחות עקביות, ואנחנו "בסביבה".
&nbsp
 

noy fb 22

New member
כמה השגות:

1. אני לא בטוח שהטנגנס ב GP הוא באמת בסביבות 1 כשם שגם איני יודע אם חלוקת המשקל היא חצי חצי ׁ(מ"כ באמצׂע) כפי שהנחת. אני אפילו לא יודע עד כמה 70 ס"מ הוא ערך ריאלי. מ"כ נמוך אינו מסייע למי שצריך ל"הפליק" כל הזמן ימינה ושמאלה באמצעות הגוי הפוך.
2. עובדה היא ש"הם" מתרוממים בבלימה. אפילו "אנחנו" מרגישים שליטה טובה יותר על תקיעת הקדמי באספאלט, כשאנו מתרוממים. במכוון הצעתי לך לא להתייחס למהירויות של סוף ישורת (300 קמ"ש) משום שערכי ה G שמקורו בגרר, המתקבלים כשבולמים מ...120 ל...40 בעיקולי המסלול, די רחוקים מהערכים שציינת וכך גם תרומתם המצטברת להקטנת מרחק הבלימה. פי 10 בערך, פחות מהערכים שהעלית. במהירויות שציינת, הגרר הפועל במרכז הלחץ (הגבוה יחסית) תורם דווקא לריסון הנטייה לסטופי אבל, זה אינו קשור כאמור למהירויות נמוכות.
3. אפרופו מצטברת, לא היית זקוק לשום אינטגרלים. זו הסיבה שאיזכרתי לך את המושג אקויוולנטי, העוקף עבורך את אי הלינאריות של תלות הגרר במהירות, שאגב יוצא קרוב יותר ל 125 ק"ג, ע"פ ההנחות שלך עצמך.
4. במוטו GP אגב, מקדם הגרר קרוב יותר ל 0.5 או אף פחות מכך, מה שעוד מקטין את ערכי קיצור מרחק הבלימה בעטיו של הגרר.
 
1. גם אני לא, אבל בטוח שהוא הרבה יותר קרוב ל-1 מאשר ל-1.5

בכמה הוא כבר יכול להיות יותר גבוה? אבל בכל מקרה, אם מה"כ יותר גבוה זה רק מקטין את הטנגנס עוד יותר, ומרכז הכובד לא יכול להיות הרבה יותר אחורה מאשר מרכז בסיס הגלגלים. בטח לא ב-3/4 מהמרחק בין הגלגלים.
&nbsp
2. אם מדובר על מהירויות של מתחת ל-120 אז הגרר אכן לא משמעותי. אבל אני חשבתי שמדברים על MOTOGP. אני לא מכירה שם כאלה מהירויות, ואם יש - אלה המקרים יוצאי הדופן. לרוב הפניות מגיעים מעל 150-200.
&nbsp
3. ואיך אתה מחשב כח אקוויולטי, שהוא לא ממוצע לינארי, בלי אינטגרלים? המשמעות של כח אקויוולנטי (כפי שאני מבינה אותה) היא כח קבוע שאם נפעיל אותו משך כל הבלימה נקבל בסוף את אותה תוצאה. איך אתה יכול לחשב את זה בלי להביא בחשבון את התלות הלא-לינארית במהירות הרגעית?
&nbsp
לא הבנתי - מה יוצא קרוב יותר ל-125 ק"ג? הכח האקוויוולנטי? אז אני כנראה באמת לא מבינה למה אתה קורא כח אקוויוולנטי.
&nbsp
4. א) דיברת בפירוש על מקדם גרר עם רוכב זקוף, כך ש-0.6 זה בהחלט סביר.
ב) בכל מקרה, לכן התייחסתי ל-CdA, כי גם בשטח יש אי-וודאות, ומה שחשוב בסופו של דבר זה המכפלה שלהם.
ג) חישבתי את הכח גם משיקולי הספק ומהירות סופיים בשביל לוודא את הסבירות.
ד) נו, ואם זה 0.5, זה משנה משהו עקרוני?
&nbsp
 

noy fb 22

New member
כוח אקוויולנטי? אם תקח את הפרשי האנרגיות הקינטיות, ע"ב

ידיעת המהירויות (תחילת בלימה וסוף בלימה), ותחלק במרחק, תקבל את מה שכיניתי כוח אקוויילנטי. למה אינטגרל? כוח X דרך...
הדיון החל בחילוקי הדעות על מידת התרומה של הזזות בציר X מול הזזות בציר Z.
אין לי שורה תחתונה משום שמחד, הזזות ב X הן מראש מוגבלות (כמו שאמרת) והזזות ב Z, אותן קל יותר כנראה לממש, מכניסות אותנו לתחום שבו הרוכבים כנראה מעורבים אישית, איש איש ע"פ "טעמו" האישי.
אגב, להערכתי האישית, רוב הפניות ב GP מתבצעות סביב 100 קמ"ש ומטה בשני ההילוכים הכי נמוכים. לא מדבר על סוויפרים גדולים שהם נדירים במסלולים.
 
יש רק בעיה אחת קטנטנה עם חישוב הכח האקויולנטי בדרך זו

אתה חופשי לבחור מהירות התחלתית וסופית, אבל מאיפה אתה יודע מהו המרחק שהוא עובר בין שתי מהירויות אלה (המרחק שהצעת לחלק בו את הפרש האנרגיות), אם אתה לא יודע את התאוטה או הכח המאט הרגעיים בכל רגע ורגע?
כל הבעיה היא שתרומת הגרר לתאוטה משתנה כל משך הבלימה.
יותר מזה, ההצעה המקורית שלך היתה שמתוך חישוב זה אוכל להעריך את "צמצום מרחק הבלימה, בזכות הגרר". מה שווה הערכה כזו אם מראש אני נדרשת להניח איזשהו מרחק בלימה? הרי באותה מידה אני יכולה כבר להניח ישר מהו "צמצום מרחק הבלימה, בזכות הגרר", או מהו הכח האקויולנטי.
 

noy fb 22

New member
לא בטוח שהבנתי היכן הקושי. שניים מודדים מהירויות, במסלול

נתון, במרחק ידוע בין נקודות המדידה, בתכונות ידועות של האספלט והגומי, בבלימה "מקצועית" של רוכב GP על סף סטופי...(לא עסקינן ברוכבים לא מושלמים...)
יודעים את הפרש הקינטיקה הכללית,
מחסירים ממנה את עבודת הבלם הקדמי האמורה להיות קבועה בתנאים שציינתי
ומחלקים את התוצאה במרחק...
נדמה לי שהכח האקוויולנטי שיתקבל יהיה די קרוב למציאות?
 
בא'נה אתה הזוי. שניים מודדים, רוכב GP, על מה אתה מדבר?

הצעת לי לעשות חישוב טריוויאלי, בבית, מעקרונות בסיסיים ומתוך הנחות בסיסיות של מקדם גרר ושטח פנים.
פתאום עכשיו אתה מדבר גם על ידיעת תכונות האספלט והגומי, רוכב GP שיבצע את הבלימה על סף סטופי (על מסלול שנועד לכך, אני מניח), שני מודדים עם מכשירים למדידת מהירות שיעמדו במרחק ידוע זה מזה, וכל זה בשביל לחשב איזה כח אקויולנטי מיותר?
לא, זה בהחלט יפה שאתה חושב שלארגן את כל זה זה טריויאלי בשבילי, אבל לא על זה דובר. רמזת לקיומה של דרך לחישוב השפעת הגרר של האוויר על מרחק הבלימה באמצעות חישוב של כח אקויולנטי, שעכשיו מסתבר שבשביל למצוא אותו צריך לעשות מדידות לא מעשיות ומיותרות.
אם כבר, הרבה יותר פשוט לשים אקסלרומטר על האופנוע שימדוד באופן ישיר את התאוטה כמה פעמים בשניה שאתה רוצה. הרבה יותר פשוט ולא צריך שום כח אקויולנטי.
אופס, שכחתי שזה כבר קיים על כל אופנוע GP.
אז עכשיו זה באמת טריויאלי, כל מה שאנחנו צריכים זה אופנוע GP עם רוכב GP, רצוי על מסלול GP. טריויאלי.
&nbsp
זאת ועוד, במקור כתבת "חשב את הכוח האקוולנטי ..., הכפל במרחק הבלימה והפחת מן האנרגיה הקינטית שלו בתחילת הבלימה". כלומר קודם לחשב את הכח האקויולנטי וממנו לקבל את האנרגיה, ועכשיו אתה מדבר על להתחיל מחישוב האנרגיה וממנה לחלץ את הכח האקויולנטי. אולי תחליט?
&nbsp
ובכל מקרה, כך או כך, איך מזה אפשר לדעת איזה חלק ממרחק הבלימה "לקח" הגרר?
או שאולי אתה מתכוון שנמדוד גם את זה (מה הבעיה, הכל אותו דבר רק בואקום, גם זה טריויאלי).
&nbsp
אני רואה 3 אפשרויות להסביר את מה שקרה כאן:
או שאתה מנסה לעשות ממני צחוק, או שאתה סנילי לגמרי, או שאתה סתם
.
אם באמת לא הבנת היכן הקושי, אז אני מהמרת על האפשרות השלישית.
&nbsp
 
למעלה