קצב רכיבה האהוב על חלק מחברי הפורום. לא ברור בכמה יחידות מרחק לשעה מדובר, אבל אין ספק שהרבה ברחשים (ע"ע) קיפדו חייהם על מסכותיהם הקדמיות של אותם רוכבים.
שם כולל למגוון אופנועים בנפח 500 סמ"ק שהיו נפוצים במהלך שנות ה 90 וה 2000 המוקדמות. אופנועים אלו שימשו כאופנועי כניסה, או אופנועים ראשונים עבור רוכבים שזה עתה הוציאו רישיון עד 500 סמ"ק. שהפסקת היבוא באמצע שנות ה 2000 צמצמה את הקטגוריה ושינוי שיטת הרישוי ב 2007 הרגה אותה לגמרי. כיום אופנועים אלו משמשים כאופנועי תקציב שנמכרים בגרושים ואת רובם ניתן להגדיר כנבלות (ע"ע) עקב "תחזוקה חסכונית" של מרבית בעליהם הקודמים.
שרשור שמתחיל בשאלה תמימה בנושא אופנועני מובהק, עובר דרך פוליטיקה, מימון מפלגות, משטרע, השמצות, הכפשות ומאות תגובות שבינן לבין אופנועים - מהומה ומסתיים חמישה ימים אחר כך כשהשרשור בדף 4 ומפסיק לקפוץ
לחילופין - שרשורפלצת הוא שרשור שמתחיל בשאלה "כמה עולה להחזיק אופנוע" ובסופו - לאחר אין ספור תחשיבים, ויכוחים, גרפים וטבלאות יוצאת המסקנה שהעלות החודשית להחזקת אופנוע הינה בין 100 ל- 6000 שקלים בחודש
הכוונה בעיקר לשלושת היבואנים הגדולים של הדו"גים בארץ,
מטרו, אבניר ומאיר.
את היבואנים מניע כסף וכסף בלבד והם לא יבחלו בשום דבר בכדי להשיג אותו:
מכירת אופנועים במחירים הכי גבוהים בעולם,
מחירון טיפולים לעשירים בלבד,
חלקי חילוף במחירים דמיוניים,
זמינות חלקי חילוף של חודש וחצי חודשיים,
שינוי מרווח טיפולים מהמומלץ ע"י היצרן.
כל מי שקונה אופנוע חדש אצל היבואן ישר מתוייג כ"פראייר" או "עשיר" או "גרוש" או "במשבר גיל ה40\50\60" ומייד מאבד כ40% מערך הכלי.
למעשה מחירי האופנועים בארץ כ"כ מנופחים שניתן לייבא אופנועים לארץ בייבוא אישי דרך כחמישה מתווכים ועדיין לחסוך כ10%-20% ממחיר הכלי.
כמובן שהיבואנים דאגו שכדי לייבא אישית משהו ממרכולתם נצטרך לעבור שבעת מדורי גיהנום.
את רוב כספם עושים היבואנים מקטנועים מפוקפקים וממכירת חלקי חילוף.