אני רוצה להציע משהו - חפירה ארוכה!
אני רוצה להציע משהו הפוך מהפרדיגמות "נאיים עליהם" ו"הפגנות וחסימת כבישים" מהסיבות ש: אין לנו איך לאיים עליהם, הם לא מפחדים מאיתנו, לא מעניין אותם, זה לא משרת את האינטרסים שלנו וכנראה שדווקא כן את שלהם. מבוא: אף אחד מאיתנו הוא לא תשובה, עופר או אריסון. כולנו קורבנות של אותה השיטה. המדינה מחייבת את רוב אזרחיה ברכישת מוצר מסוים או שיש צורך במוצר מסוים והמדינה נותנת לבעלי הון ספציפיים לגבות את הכסף עבור מצרך שאנחנו "צריכים". המדינה לא מרוויחה מזה ואת זה כולנו יודעים. כספים אדירים שיכלו להיות מושקעים בכל מה שאתם חולמים עליו הולכים לכיסים של בעלי ההון. ביטוח החובה זאת לא הפעם הראשונה שהמדינה עשתה את זה. היא עשתה את זה עם רשות הנמלים כשהפריטה את הנמלים שהיו רווחיים לחלוטין ומכרה אותם במחיר רבע מהרווח השנתי שלהם. היא עשתה את זה עם נתיבי האגרה. היא עשתה את זה עם שוק המים. היא מנסה לעשות את זה כבר הרבה זמן עם החשמל. היא עושה את זה עם הגז. והיא עשתה את זה בשוק ביטוח החובה. ואני רוצה לקחת את זה בחזרה. כולנו יודעים שיש טייקונים, אלה לא מליונרים קטנים אלא מעמד של בעלי הון מורמים מעם שמנצלים את האנשים העובדים, פעם זה היה מוסד המלוכה ובעת הנוכחית זהו מעמד בעלי ההון. למעמד העובדים באשר הוא יש כוח אחד ויחיד וזה שבלעדיו שום דבר לא עובד. אין מי שיעבוד ואין מי שימכור ולכן גם אין איש מסואב שיספור את הכסף. הפתרון פשוט באופן יחסי אבל מורכב בפרטי היישום והוא נקרא סולידריות. סולידריות בין עובדים וסולידריות בין מאבקים. העוול שלנו זהה לעוולם של אותם אלה שמוחים על הקוטג', הדלק, הדיור, המחיה, מערכת החינוך מגן עד אוניברסיטה ועוד. כולנו צריכים דלק, כולנו צריכים חשמל, קורת גג, ללמוד משהו בשלב זה או אחר בחיים וכולנו צריכים ביטוח חובה - אנחנו בסה"כ עוד מקרה של שיטה פגומה מהיסוד. הטריק שעובד כבר כמאה שנה נקרא סולידריות - איחוד של מאבקי מעמד העובדים. בשלב ראשון אנחנו נחבור באופן שיטתי למאבקי מעמד העובדים שקשורים אלינו באופן ישיר ונחתור להשגת פתרון משותף לשני (או יותר) המאבקים. נבחר מאבקים נגד רכישת מוצר מתאגיד בשוק ללא תחרות, מאבקים נגד תעריפים ממשלתיים גבוהים ומאבקים נגד מקרים בהם ניתנו לטייקונים מכונת להדפסת כסף. נצטרף גם למאבקי עובדים שמכוונים ישירות לבעלי חברות ביטוח, למשל: שלמה אליהו, הבעלים של אליהו שמחזיק בגרעין השליטה בבנק אגוד - נצטרף למאבק עובדים בבנק אגוד אם יהיה (ויהיה). כלל ביטוח בבעלות EDB שגרעין השליטה שלה נמצא בבעלות נוחי דנקנר - נצטרף למחאות ומאבקי עובדים בשופרסל, סלקום, כלל ביטוח ובכל אחזקה אחרת שבבעלות EDB. גם בנק הפועלים מחזיק במניות כלל ככה שכל מחאה כלפי עסק בבעלותה של שרי אריסון ייזכה לתמיכה מאצלנו. מה זה ייתן לנו? יצירת מאבק משותף ורחב יותר ולכן גם בעל כוח גדול יותר. מתוך מאבק חזק יותר נוכל להשיג יותר. בצורה הזו אנחנו משנים את השיטה לנצח. הייתרונות - עבודה בעצימויות גבוהות לאורך תקופות קצרות יחסית (יחסתי לשנתיים). שינוי מהותי של תדמית האופנוענים בציבור כאלה שנאבקים למען האנשים העובדים. פוטנציאל הצלחה גבוהה יותר. החסרונות - לא עובדים יותר בווקום אלא לוקחים חלק בדברים גדולים יותר מאיתנו. ברמה הטכנית, מה זה דורש שמאיתנו: להגיע להפגנות. להשתתף במשמרות מחאה (עשינו את זה אחת לשבוע שבועיים). לתרום כסף לקופות שביתה (פחות מהעלות של חברות שנתית בליכוד). איש או אנשים מטעמנו ששומרים על האינטרסים שלנו - זה בדיוק אותו דבר. אשמח לתגובה וסליחה על החפירה