בצער רב וביגון אנו מודיעים על פטירתו של טל"ש

omkgu

New member
לזכרו. לי אין מילים טובות יותר

O CAPTAIN! my Captain! our fearful trip is done; The ship has weather’d every rack, the prize we sought is won; The port is near, the bells I hear, the people all exulting, While follow eyes the steady keel, the vessel grim and daring: But O heart! heart! heart! 5 O the bleeding drops of red, Where on the deck my Captain lies, Fallen cold and dead. 2 O Captain! my Captain! rise up and hear the bells; Rise up—for you the flag is flung—for you the bugle trills; 10 For you bouquets and ribbon’d wreaths—for you the shores a-crowding; For you they call, the swaying mass, their eager faces turning; Here Captain! dear father! This arm beneath your head; It is some dream that on the deck, 15 You’ve fallen cold and dead. 3 My Captain does not answer, his lips are pale and still; My father does not feel my arm, he has no pulse nor will; The ship is anchor’d safe and sound, its voyage closed and done; From fearful trip, the victor ship, comes in with object won; 20 Exult, O shores, and ring, O bells! But I, with mournful tread, Walk the deck my Captain lies, Fallen cold and dead.
 
כמה יפה בחרת

לפעמים יש למשוררים מילים שהיינו רוצים לכתוב אנחנו עצמנו. מילותיו של Walt Whitman שגם ממרחק של 120 שנה מביעות במלואו את כל עצמת הצער והתדהמה על כי כשהנה הנה, לאחר תלאות רבות, ובפתח נמל מבטחים, אללי, מעברו השני של הסיפון, Walk the deck, נפל שדוד הקפטיין שלנו: my Captain lies Fallen cold and dead (Walt Whitman) *עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל על הסיפון עליו נפל אבי, רב החובל. אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת באשר רב החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת. *תרגמה: נעמי שמר. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל טל יקירי, נוח בשלום על משכבך.
 

erezPT

New member
אני חושב שליאונרד כהן שר את זה

נחפש בהמשך. אבדה קשה, אבל וכאב כבד מאוד נפל עלי, פעם שנייה בחודש
 

RaananC

New member
קשה, קשה

יושב כאן בעבודה מעבר לים, עכשיו אמצע היום ופשוט בוהה במסך לא מצליח להתרכז ולעבוד, מזפזפ בין אתרי החדשות השונים וקורא את הכתבות על התאונה וגם את הטוקבקים. מזל, שכאן אתה יכול לסגור את הדלת של המשרד ואף אחד לא יציק לך אלא אם זה משהו מאוד דחוף. כמו את רובכם גם אותי סחף טל"ש לעולם האופנועים עוד כאשר כתב בטורבו בתחילת שנות ה-80 כאשר עזב את טורבו ועבר למגזין אוטו עברתי יחד איתו ועשיתי מנוי לאוטו וזאת רק כדי לקרוא כל חודש את ארבעת העמודים שהוקצו לו שם למבחן אופנועים. כשעזב את אוטו והקים את מוטו עזבתי איתו ועברתי למוטו, איזה אושר היה בעיניים כאשר יצא הגיליון הראשון נשארתי נאמן עד אשר עזב את מוטו יחד איתו עזבתי גם אני. עד היום שמורים אצלי כל הגיליונות של המגזינים בהם כתב, טורבו, אוטו ומוטו. בביקור האחרון בארץ שאלה אימי מדוע איני זורק את זה, עניתי לה שדברים כאלה לא זורקים, זו היסטוריה ומורשת שני דברים שלא משליכים אף פעם. מעטים האנשים שמצליחים לגעת ברבים כל-כך, שנופלת בחיקם ההזדמנות להשפיע על דור שלם וקהילה שלמה. טל היה אחד מאלה והוא עשה זאת הכי טוב שאפשר, אפשר לומר שבזכותו קהילת האופנועים ועיתונות האופנועים הן מה שהן היום. יהי זכרך ברוך, לפחות השארת לנו עשרות ואולי מאות כתבות שבהן בשבילי לפחות אתה עדיין חי.
 

Rtitan

New member
../images/Emo45.gif לגמרי...

סוף סוף משהו חיובי ברישמיות והאדישות של האמריקאים... אף אחד לא בודק למה הישראלי שלהם יושב ומרפרף בתמונות של איש מזוקן עם משקפיים שכמעט בכל תמונה יש אופנוע אחר... ולמה במקום לנתח ספקטרום של ניסוי - הוא קורא כתבות בעברית, ושם נרות, ולא מוצא את עצמו. לך ספר להם... גם אם תספר הם לא יבינו.
 

Rtitan

New member
ובעברית... השיר בוצע בנסיבות טרגיות אחרות...

אבל זה הביצוע היחידי שמצאתי
. המוח שלי פשוט לא מצליח לתפוס את זה!
 

נרקוזה

New member
מועד הלוויה

הלוויה ביום שישי בבוקר בשעה 11:00 בקיבוץ מעברות. השבעה תהיה אצל ההורים בחופית - רח' שלדג 47. הטלפון בבית ההורים 09-8666586.
 

מפתחSoul

New member
../images/Emo14.gif../images/Emo14.gif../images/Emo16.gif

פעם ראשונה, רוכב שאתה לא מכיר. פעם שניה, רוכב שמכריך מכירים. פעם שלישית, רוכב שהכרת. ולא יהיה עוד... "דמעות של מלאכים מדוע הם בוכים המלאכים אולי בגלל שזה לא קל להיות מלאך בעולם עצוב כל כך. וגם אנחנו כאן רוצים לבכות, לבכות איתם מה לעשות רוצים לבכות אך הדמעות אינן יורדות הדמעות אינן יורדות"
 

45degrees

New member
../images/Emo16.gif בשם עמותת הסופרמוטו

בשם עמותת הסופרמוטו אני מעביר תנחומים למשפחתו של טל שביט ז"ל. טל היה האב הרוחני המקורי של תחום הסופרמוטו בארץ, והוא זה אשר הביא במו ידיו את בשורת הסופרמוטו לארץ הקודש. ההלוויה תתקים ביום שישי בשעה 1100 בקיבוץ מעברות. אנו נהיה שם לחלוק לטל שביט כבוד אחרון. יהי זכרו ברוך.
 
כואב מאוד

מלא צער. על טל הרוכב, על משפחתו ועל קהילת רוכבי האופניים שקבלה מסר נוסף כואב על תרבות הנהיגה בארצנו. אני לא רוכב על אופנוע כי אם רוכב על אופניים. לא פעם נתקל באופנוען המסתכל בבוז עלי/נו רוכבי אופני הכביש. אני בדרך כלל נהנה להביט בכלי ובדרך כלל מעביר מבט הערצה לרוכב. גורל דומה לנו למרות שלא תמיד אתם רואים זאת. כאב חד עבר בי כשקראתי את ההודעה על התאונה ועוד יותר צער לדעת את שם הנפגע והפיגורה שעמדה מאחורי השם. כואב מאוד. אולי עוד יגיע היום וגם בארצנו יתנו כבוד לרוכב דו גלגלי. מודע היטב לעובדה כי טל היה רוכב סופר זהיר ולמרות זאת, סעו בזהירות. הן כרוכבים והן כאוחזים בהגה. כמה חבל. וכואב. רוכב אופני כביש.
 

RIDE TO LIVE

New member
טל שביט 1955-2011 מורה דרך. יהי זכרו ברוך.

לחלוק כבוד אחרון. הלוויה ביום שישי בשעה 11.00 בבית העלמין של קיבוץ מעברות.
 
לא מפסיקה לחשוב עליך טל ../images/Emo7.gif

המסרים שלך בתיבה שלי נקראים שוב ושוב, ומעבירים צמרמורת בכל גופי. עצוב לי שהיינו אמורים להיפגש ביום שבת, ועכשיו זה כבר לא יקרה לעולם. אבוא להיפרד ממך ביום שישי.
 

תומRיקו

New member
לא נתפס ! לא מעקל !! ../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

רק לפני שבועיים צילמתי בסטודיו פעם ראשונה בזכותך, ועכשיו ? כשחשבתי שנמשיך לצלם יחדיו, אתה הולך ??!! אתה לא בסדר !!!!
תנוך על משכבך בשלום יקירי ,תחסר לנו! אוהב
 

vmax*

New member
מורה הנבוכים...אין מילים

מתגעגע לימים שפספסתי פיסת מידע וישר ..אתה שולח הודעה
 
פשוט לא נקלט!!!

הנה תזכורת לאחת הכתבות של טל , הכתבה על מפגש הפורום ההמוני בלטרון. קשה לראות ובכלל להבין שהאיש הזה, אפשר להגיד ה אבא של האופנוענות הישראלית במצבה היום, לא איתנו עוד
!! טל שביט תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. תודה לך.
 
חזרתי הביתה לכותרות המהדורה

ועד עכשיו אני לא תופס את זה... מה זה אומר אם טל לא הצליח מי אני ... ?
 

רן בראל

New member
לא הכרתי את טל"ש אישית, רק מהאינטרנט

והעיתונות ומרגע ששמעתי על האסון אני לא מפסיק לחשוב עליו. מרגיש כאילו איבדתי בן משפחה. לא נתפס... יהי זכרו ברוך.
 
למעלה