בואו נפסיק את הרכיבה ה"ספורטיבית" בכביש הצבו

[yarivos]

אל תתבלבל, אין שום קשר להערכה כן או לא

יש לי הערכה מלאה לפועלו, עם זאת קריאה להפסקת הרכיבה הספורטיבית על הכביש הציבורי נידונה לכישלון ידוע מראש, נוסיף על כך את התזמון החוזר והרי שקיבלנו פרובוקציה מיותרת. באופן עקרוני אני משתדל שלא למתוח ביקורת על אלו שעושים מלאכת קודש במיוחד כאשר זאת הינה ללא תמורה, עדיין חוסר הידע המוחלט שזהר מפגין בכל הקשור לרכיבה ספורטיבית מעלה לא מעט נקודות בעייתיות בנושא זה. אני כן רואה התרסה בדבריו ואת התוצאות אתה יכול לראות כבר בשרשור הזה, כאשר רוכבים שאינם ספורטיביים כבר הפנימו שאנחנו אויבי הציבור, מתאבדים וכו', שוב - מתוך "דף המסרים" נטול הידע של זהר. האם זה הגיוני שבפורום אופנועים רוכבים מסוג כזה או אחר יאלצו להגן על עצמם ועל עיסוקם, בעיני לא, במיוחד כאשר מוטח הביקורת מגיח מהאפלה פעם בחודש-חודשיים לצורך פרובוקציה בלבד. אופנועי ספורט אולי מתרסקים יותר, האם זה אומר שגבר בן 60 נטול תאונות בעברו צריך לשלם ביטוח יקר יותר מחייל משוחרר שרוכב על דו"ש גדל מימדים. אבל זה כבר לשרשור'פלצת השני, לא ? חג שמח.

 

[דורון טלמור]

אני מכיר את זהר אישית שנים רבות

ואני ממש לא מסכים איתך בענין התיזמון,התזמון הוא כזה בגלל שכרגע,לאחר מוות נוראי כזה הוא מקבל את תשומת הלב המירבית מה שלא היה קורה אם היה פותח שרשור כזה ביום רגיל,ואם ע"י כך הוא הצליח להגיע אפילו לרוכב אחד ולשנות לו משהו בדרך המחשבה(או חלילה להעביר מישהו לדו"ש) אז כבר זה היה שווה לדעתי,אני ממש לא חושב שהוא פרובוקטור! לגבי הפסקה האחרונה בהודעתך הרי שאנו מסכימים(וכתבתי כך גם בהודעה הקודמת שיש להתחשב גם ברוכב ובהסטוריה שלו ולא רק בסוג האופנוע) חג שמח גם לך.

 

[דוקטור קטנציק]

"מקבל את תשומת הלב המירבית"

הולך מעולה עם "פרובוקטור" מסתדר לי בול.

 

[רועי המתרסק הסדרתי]

רכיבה ספורטיבית בכביש הציבורי

אם נצא מתוך נקודת הנחה שלרוכבים הספורטיביים מותר "להתאבד", עדיין קשה לקבל את העובדה שמשתמשים תמימים בדרך עלולים להפגע. מדוע שלא להעביר את רכיבת הכביש הספורטיבית לכבישים בטוחים יותר מבחינת שאר משתמשי הדרך (ואולי גם בטוחים יותר לרוכבים הספורטיביים)? אם רכיבה ספורטיבית בכבישים בעלי נתיב אחד לכל כיוון ובלי גדר הפרדה בין המסלולים מסכנת את המשתמשים האחרים בדרך, האין ניתן לרכב רכיבה ספורטיבית בכבישים בהם הנסיעה היא בשני נתיבים לפחות לכל כיוון ובעלי גדרות הפרדה בין המסלולים ואולי אף הפרדה רב מפלסית. האם רכיבה ספוריבית באופן זה היתה מפיסה את דעתם של לפחות חלק מהמקטרגים?

 

[TShavit]

אתה מכיר כבישים כאלו?

באופן טבעי, הכבישים מהסוג שאתה מתאר הם אלו המהירים ומרובי-התנועה, שם הוחלט להשקיע ולסלול כביש רב-נתיבי. לא זה המקום למצוא כביש מפותל ומאתגר. כזה נמצא בהרים (בדרך כלל), שם הכבישים - מה לעשות - הרבה פחות ידידותיים למשתמש שרוצה לחזור הביתה בשלום. כשכבר יש כביש פתוח, עם שדה ראיה סביר, הסיכויים הם שהמהירויות שהוא מאפשר (ומחייב) כדי לרכב באופן 'ספורטיבי' יהיו קיצוניות - ראה למשל מכתש רמון ודרומה. טל

 

[רועי המתרסק הסדרתי]

הצעות לכבישים

כביש מס' 1 משער הגיא לירושלים - סיבוב מוצא נראה לי מספיק חד אתה לא חושב? כביש מס' 1 מירושלים לים המלח. עיקול וולפסון באיילון צפון/דרום. עליות וירידות ממחלפים - בר אילן, מורשה, גנות, רעננה. זה מה שמצאתי תוך 2 דקות. אם מחפשים, מוצאים. תמיד אפשר לרכב ב- 5:30 בבוקר שבת כאשר התנועה דלילה.

 

[TShavit]

בוא ואחדש לך כמה דברים:

1. רכיבה ספורטיבית זה לא פניה אחת. 2. כביש מס' 1 לירושלים? זו ההצעה שלך לרכיבה ספורטיבית? אתה שומע מה שאתה כותב? למה לא תלך וישר תפקיד את הרשיון שלך בתחנת המשטרה הקרובה? 3. כביש מס' 1 מירושלים לים המלח: זו אחת הדוגמאות לכביש שמחייב ברובו מהירויות גבוהות ביותר כדי לדגדג את זויות ההשכבה. לא הגיוני ולא סביר בכביש ציבורי (ואם אתה עף שם, הסיכויים שזה יסתיים במוות גבוהים מאד: גדרות-המגן בצידי הכביש ממתינות בסבלנות), שלא לדבר על כך שגם כיום יש שם מכמונות דרך קבע. 4. עיקול וולפסון? לרכיבה ספורטיבית? מה הקשר? זה עיקול שאולי מאפשר למדוד את גודל הביצים/קוטן השכל, לא יותר. 5. מחלפים... נו באמת. הגיע הזמן שתגדל. טל

 

[רועי המתרסק הסדרתי]

הכוונה שלי

כוונתי היתה למצוא מקומות בהם תוכל להתאבד כרצונך בלי לקחת איתך את המשתמשים האחרים בדרך. הבנו כבר שהרוכבים הספורטיביים בזים לחוקי התנועה, אז מה זה כבר 250 קמ"ש בכביש מס' 1. רכיבה ספורטיבית זו לא פניה אחת? הרכיבה הספורטיבית בשירשור זה הינה רכיבת פניה אחת מובהקת - המקום בו נמצאים החבר'ה + המצלמה. האין הסיכוי למוות הוא מה שמניע את הרוכב הספורטיבי לרכב כך הכביש הציבורי? אם לא, עשה זאת במסלול. לא הבנתי מה הבעיה במחלפים. אתה יכול למצוא שם את כל סוגי הפניות: 90 מעלות, 270 מעלות, אייפקס אחד, שניים, פניה מתהדקת, פניה נפתחת, שיקיין. בדרך כלל אפילו האספלט סביר.

 

[yarivos]

בכמה תאונות אופנוע שמעת על פצועים צד ג'../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

 

[רועי המתרסק הסדרתי]

בזו ביום שבת בעין השופט

 

[Super Max]

מילה אחת

שהיא בעצם ארבע: נתב"ג תודות למשיח שאוטוטו בא, ונציגיו עלי אדמות, תושבי כפר חב"ד, נאלצו להרחיק מאד את הכניסה לטרמינל. התוצאה - סויפרים מטורפים אה-לה דייטונה, כביש חד כיווני עם שלושה נתיבים לכל כיוון, ולקראת הטרמינל - כמה פניות טכניות ארוכות ארוכות. הדובדבנים: 1) זה מסלול מעגלי! 2) אפילו יש פיטס - אפשר לעצור להתרעננות בטרמינל. 3) פאקינג 10 דקות רכיבה מת"א 4) סלילה איכותית (אם כי לאחרונה מורגש הבלאי, בכל זאת - בנייה ישראלית) המינוסים: 1) יש שם תנועה 24 שעות ביממה 2) זה עדיין כביש ציבורי (אם כי יתכן שפחות מסוכן מהכבישים הטכניים בירושלים/בצפון, בשל רוחבו והעובדה שהוא חד כיווני) 3) בסויפרים, צריך להגיע למהירויות גבוהות במיוחד כדי לקבל את ה- rush. 4) אחרי 2 הקפות יהיה לך עסק עם הבטחון של הנמל, שהם קצת פחות נחמדים ופוליטיקלי קורקט ממתנ"א. יובהר, הח"מ מתנגד לרכיבה ספורטיבית על כבישים ציבוריים. אבל אם כבר - נתב"ג. SM

 

[34TK]

מקסי ,שכחת את נהגי המוניות?

 

[Super Max]

אחלה קונוסים! ../images/Emo8.gif

 

[מישmish]

סתם לידע כללי

האחריות על כל השטח של נתב"ג היא של השב"כ - כך שאם מישהו יתעצבן שם עליך, אתה תהיה בחרא די עמוק. עדיף לקחת צ'אנס לעשות סשן אימונים של ווילי וסטופי מול תחנת משטרה מאשר להתגרזן בנתב"ג

 

[Spondylus]

../images/Emo72.gif

כיף לקרוא אותך פה.

 

[אליקו אלגם]

דברים שכתבתי

ביום חמישי האחרון ישבתי במפגש הקבוע שלנו .לידי ישבו יניב גייטס ורעייתו.את יניב הכרתי בטיולי השבילים כשרכב על האפריקה טווין שלו.לאחר מכן עבר יניב לאופנוע ספורטיבי ומטבע הדברים השיחה נסבה על הרכיבה הספורטיבית וההשלכות שלה. גם הוא הסביר לי על הריגושים וההנאה.מה יכולתי לומר לו? עשה טובה, אל תרכב על הקצה .יניב הנהן ,אשתו ניסתה באלגנטיות לשכנע אותו לחזור לדו"ש ,בטענה של חוסר נוחות משווע למורכבת.תמכתי בה,נזכרתי בפרצוף החמוץ של מירי אשתי ,כש"אילצתי" אותה לרכב עימי על ה cbr 1100 xx.תמכתי בה כי הבנתי שלתמיכה הזאת היא הייתה זקוקה. חבל שאנו נדרשים לדון בדיון כל כך טעון ,כל כך כואב .מיד לאחר תאונה אופנוע קטלנית ומצד שני ,נדון בדיון מהסוג הזה , מן הסתם רק לאחר תאונה בה איבד את חייו רוכב אופנוע. הכביש הציבורי אינו מסלול מרוצים. הוא ,הכביש ,אינו סלחן.גם מעקות הבטיחות אינן כאלה ובטח גם לא המכוניות שמגיחות מאחורי כל סיבוב נסתר .גם הן אינן כאלה. הפיכתו של הכביש הציבורי למסלול ,גובה מחיר יקר ,יקר מאד.הפיכתו של הכביש הציבורי למסלול מרוצים במודע או שלא במודע , גובה חיי אדם.ככה בלי חשבון ובלי דיון. אני מצטער ,אבל אין לי פתרון אינסטנט וניסיון שלי בעבר (הלא רחוק) ,להבין מה עובר בראשו של רוכב כזה עלו בתוהו.גם לא לאחר מותו של צפריר ברנד ז"ל(צר לי שאני עושה שימוש חוזר ונשנה באירוע).גם אותו לא היה ניתן להאשים בתכנון מוקדם של זלזול בחייו ,או במשפחה שהשאיר אחריו.הוא היה בטוח שלו זה לא יקרה .אבל זה קרה.אולי נגרר ואולי לא.אולי תקלה טכנית ואולי לא.אולי טעות אנוש ואולי לא.דבר אחד בטוח ,הוא איננו.הוא נהרג בתאונת דרכים מיותרת. הדעות יישארו חלוקות גם בעתיד.יהיו כאלה שימשיכו לטעון, שהעדרו של מסלול מרוצים הוא הסיבה לכל התאונות ואני טוען שמסלול כזה לא יפתור את הבעיה .התופעה לא תעלם ואת הסימוכין לכך ניתן למצוא בעצם העובדה, שגם במדינות "מפותחות" בהן קיים מסלול (לעיתים יותר מאחד),עדיין נהרגים רוכבים בכביש הציבורי בזמן רכיבה ספורטיבית.יהיו כאלה שיטענו שלא ניתן לרכב במהירות של 120 קמ"ש ,כי זה לא מרגש ויהיו אלה שיטענו שללא הריגוש אין טעם לרכב.אני טוען שאם המחיר הוא למות ,אז עדיף אולי כלל לא לרכב. מי יכול למשוואה הנוראה? ניתן אולי לצמצם אותה ורצוי בלי לעורר אנטגוניזם מיותר .אולי בעזרת הסברה,בוודאות לא באמצעות הפחדה,היא לא מועילה. את יפתח פרקר לא הכרתי אישית.ראיתי אותו בחלק מטיולי המועדון,בתחילה ברגועים ולאחר מכן בטיולי הכביש ואז במין ריטואל שחוזר על עצמו,הוא עזב ועבר לרכב עם קבוצת רוכבים מצומצמת.אתמול הוא נהרג. יהי זכרו ברוך.

 

[babakama]

ונתנה תוקף

וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום כִּי הוּא נורָא וְאָיום וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה. וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות, וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו. וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע. וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע. וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין. וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון. כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו. מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו. כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ. וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם: בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעס וְנוחַ לִרְצות כִּי לא תַחְפּץ בְּמות הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּו וְחָיָה וְעַד יום מותו תְּחַכֶּה לּו אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלו. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם. אָדָם יְסודו מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָר בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵל כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ וְכַחֲלום יָעוּף. וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם אֵין קִצְבָה לִשְׁנותֶיךָ. וְאֵין קֵץ לְארֶךְ יָמֶיךָ וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבות כְּבודֶךָ. וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵלוּם שְׁמֶך שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ. וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ כְּסוד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקּדֶשׁ דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קורְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקּדֶשׁ.

 

[ב ו Z י]

../images/Emo109.gif

 

[yarivos]

אליקו. אני רק שאלה.

האם השרשור הנ"ל הוא רמז לבאות מצד צוות הרשויות, קרי תמיכה בדיפרנציאציה בביטוח החובה לאופנועים, בניגוד לעמדה שהצגתם עד כה. חג שמח ידידי.

 

[בימר]

אענה לך - לא !

לא - בגלל שהשרשור הוא יוזמתו האישית של זהר. לא - בגלל שנכון לכרגע - אין שינוי עמדה. יש מחשבות אישיות. אוסיף גם שאני, בתור חלק מהצוות, בתור אדם פרטי, אדם פעיל, אדם שאבדן חיים מיותר בתאונת דרכים כואב לו ו"מפעיל" אותו – אני אובד עצות. השאלה האם להתערב ולמה, ולמי בכלל יש זכות להתערב היא שאלה פילוסופית (לא פחות ולא יותר) ויש לה פנים לכאן ולכאן:

תפיסתנו היא של מדינה חופשית - מדינה המכבדת את זכותו של אדם להסתכן ולמות - תוך מימוש אהבתו.

מול זה קיימות חובות של אדם לסביבתו הקרובה, משפחתו, חבריו, התחייבויותיו - האם ניתן להקל ראש באלה?

האם אני, כרוכב שמסתכן יותר מנהג מכונית, רשאי לצאת כנגד חברי ה"ספורטאי" שמסתכן הרבה יותר ממני?

האם העובדה שזה נעשה בכביש הציבורי - ולבטח מסכן / מפחיד / פוגע באחרים מקנה זכות / חובה לפעול?

בנוסף, ברור שכל מוות/תאונה של רוכב פוגע ברוכבים אחרים - בלחץ אישי, בלחץ חברתי, בדימוי, בכיס ועוד. האם זה מקנה זכות לפעול? האם זה מחייב לפעול?

עוד ברור שהסברה (חברים - זה מסוכן, רוכבים נהרגו ממש פה, מחכים לכם בבית...) יכולה לעזור, אולם רק באופן חלקי (וניסיתי... רק לא מזמן).

אז מה עושים? שנעשה את זה עוד יותר יקר? שנאפשר את זה רק בגיל יותר מבוגר? מה אלה יעזרו?

ואולי בכלל לא צריך לעשות כלום? להותיר הכל בידי הגורל ודארווין. אחת השאלות שעולות וקשורות היא האם הרוכב אכן רוצה במותו או שהוא מאמין שלו – זה לא יקרה? הכאב של האבדן המיותר והכאב של הנשארים מאחור – מכניסים אותי לדילמה. נכון לעכשיו - אני בהתלבטות פנימית. ומה דעתך? לעזוב?