כתבתי כבר, לא רוכב בכביש צפוף, כן חוזר הביתה
כמו שאני יוצא לעשות סקי בשבתות. מבטיחים ים חלק וכשאתה מגיע למרינה יש גלים. אז מה? נילחם בזה? לא. נשתה תבירה במרינה, ונחזור הביתה שום דבר לא מבטיח לך כלום. אם היו כאילו הבטחות, כולם היו רוכבים רכיבה ספורטיבית על הקצה, כל הזמן. הרי רוב רובם של הרוכבים שלא רוכבים על הסליידר ב 228 לא עושים זאת מהפחד. כן, הפחד שמשאיר אותם שלמים חיים ובריאים, ובמקרה של השבילאי מפורום פולגז, כנראה משאיר אותם גם פחדנים וירוקים מקינאה... אין הבטחה לחזור הביתה ברכיבה על קטנוע לסניף טיב טעם הקרוב. אין הבטחה לחזור הביתה בשלום מהמילואים, או מביקור משפחתי בסופשבוע עם המכונית המשוריינת (במקרה שלי פורד מונדיאו) אין הבטחה לחזור מהים בשלום, אין הבטחה לחזור בשלום מעוד אימון איגרוף תאילנדי, או מעבודה עם משקולות בחדר כושר..אתה בהחלט יכול להוריד לעצמך משקולת ברזל של 22 קילו על הראש כשאתה דוחק באימון כתפיים (ועוד עם כתפיים שבורות ופורקות...) אני יוצא לרוץ מדי ערב 5 ק"מ, תה יודע כמה בני 40+ חטפו תוך כדי התקף לב? אין הבטחה לחזור חי מעכו ואין הבטחה לחזור בריא מדוכן השווארמה באיזור התחנה המרכזית. אגב, תה יודע כמה מתים בשנה בזמן זיון? אמנם מאז אליהו בן אלישר שגרירנו בפאריז, לא שמעת על מוות תוך כדי, אבל זה קורה, ויותר מתאונות אופנע. אז מה? להמשיך או שכבר הבנת את הרעיון?