מגורים בדירות שותפים

[a wild rose]

מגורים בדירות שותפים

יש לי שאלה שהיא קצת מורכבת וכוללת בדרך כלל טענות לפה ולשם, ובעקבות ויכוח שהיה לנו בקבוצה אחרת, נהייתי סקרנית יותר למה אנשים חושבים על הנושא:

באיזה גיל יראה בעיניכם כבר פחות לגיטימי שאדם יגור עם שותפים? האם תצאו מנקודת הנחה שאדם גר בדירת שותפים רק בגלל שהוא בסטטוס מסוים, בדגש על סינגל? גם אם הוא כבר לא סטודנט ו/או מעל גיל 30?

אם מדובר במישהו שגר בעיר פריפריאלית יותר, זה ישנה את ההנחה שלכם/הציפייה שאותו אדם יגור עם שותפים או לבד?

באופן כללי - רק אני שמתי לב שתופעת פיצול הדירות במרכז הארץ שכבר הגיעה לערים שלא גובלות עם תל אביב, הפחיתה את כמות האנשים שגרים עם שותפים? או שאולי זה נדמה לי.

 

[אשה מרציפן]

מנסה לענות

אני בדרך כלל במיעוט בדיונים כאלו, כי אני לא באמת חושבת שיש דבר כזה גיל לשותפים, ואם כבר זה יותר עניין של מקום בחיים מאשר גיל - יש אנשים שמתחילים ללמוד לתואר מוקדם ומסתדרים כלכלית מוקדם יותר מאחרים, אז יכול להיות לך מצב של מישהו בן 25 שיכול להרשות לעצמו לגור לבד, מול מישהו שבגיל 28 עדיין לומד במשרה מלאה ולא יכול להרשות לעצמו. כן הייתי מצפה מרוב האנשים שעברו את ה-30 ואין להם נסיבות חיים מקלות (למשל - סטודנט לתואר שני במשרה מלאה, חובות גדולים וכדומה), שיגורו עם שותפים, גם אם הם סינגלים. בין היתר, מה שעומד מאחורי המחאות הרבות בנושא הדיור, זו העובדה שזה הזוי שאנשים שעובדים ומשתכרים שכר חציוני ומעלה, מתקשים לעמוד בהוצאות של מחיה בסיסית.
&nbsp
אם הזכרת את נושא הפריפריה מול גוש דן בדגש על תל אביב - זה אכן עושה את ההבדל לדעתי, וכאן נכנסת בחירה של אנשים: מי שממש חשוב לו לגור במרכז ת"א, הגיוני שלא תהיה לו ברירה אלא לגור עם שותפים, בזמן שבמחירים של חדר בדירת שותפים בת"א אפשר לשכור דירה לבד בערים אחרות. אם הזכרת את תופעת הדירות המחולקות, גם אני חושבת שזה הפחית את כמות האנשים שגרים עם שותפים, כי כך סיפקו אפשרות לאנשים לגור בדירות קטנות במחירים שיכולים לעמוד בהם, ומנגד - הדירות שפוצלו הובילו לירידה בהיצע של דירות השותפים מהצד השני, אם לפני הפיצול הדירה הושכרה ל-3 שותפים, אחרי הפיצול מושכרות 3 דירות ל-3 יחידים, או לשילוב של זוגות ויחידים.
&nbsp
והשורה התחתונה - הגישה שלי בעניין שאין פה קטע של לגיטימי או לא לגיטימי, זה תלוי באדם עצמו, וכאמור יותר במצב האישי שלו מאשר בגיל שלו. בימינו יש גם את אלו שנשארים לגור אצל ההורים פרק זמן ארוך משהיה מקובל בעבר, או את אלו שחוזרים לגור אצל ההורים במטרה לחסוך, כל אחד והסיפור שלו.

 

[קלייטון.ש]

אנשים הולכים לשתף דירה עם זרים משיקולים כספיים

כי יותר זול ככה. השאלה אם לגיטימי שאדם יחפש דיור זול היא השאלה אם לגיטימי שלאדם לא יהיה מספיק כסף לשכור דירה לבד. אנשים בעלי אמצעים מוגבלים יש בכל הגילאים ובכל המצבים האישיים. את אותה שאלה אפשר לשאול על סוג הרכב שיש לו, אם בכלל, סוג החופשות שהוא לוקח וסוג הבילויים שאליהם יוצא, אם בכלל, על רמת הבגדים שהוא לובש (בתקווה שלובש בכלל) וכן הלאה.

 

[אשה מרציפן]

אני דווקא לא מסכימה לגבי הסיפא שלך

שכ"ד עדיין נחשב לנתח הכי גדול בהוצאה החודשית, וזה נחשב לסעיף שמעיד יותר מהכל, לדעתי לפחות, על היכולות הכלכליות של אדם מסוים, ו/או על אופן ההתנהלות שלו.
כשמדובר בסטודנט למשל, זה דיי מובן ואפילו צפוי שאם ישכור דירה, זו תהיה דירת שותפים, כי סטודנטים בדרך כלל הם בעלי הכנסה נמוכה. מי שאינו סטודנט ועובד מספר שנים בעבודה מסודרת, ההנחה היא שהוא משתכר שכר גבוה יותר. חופשה בחו"ל לרוב מבוססת על חסכונות ולא על הכנסה שוטפת, ובגדים ובילויים זה בכלל סעיף קטן יחסית בהוצאות.
&nbsp
אני לא בטוחה אם לזה wild rose התכוונה, אבל יש אנשים שרואים במגורים עם שותפים אחרי גיל מסוים סוג של כישלון, לא בהכרח מוצדק. יש ציפייה שבגיל מסוים אנשים יהיו מבוססים מספיק מבחינת הכנסה חודשית באופן שיאפשר להם לגור לבד, מה שבמציאות הכלכלית של ימינו לא בהכרח מובן מאליו, במיוחד בתל אביב ובעוד ערים בגוש דן.
&nbsp
&nbsp

 

[קלייטון.ש]

בדיוק על הציפייה הזו אני מדבר

שאנשים אמורים "להתקדם" עם הגיל מבחינת רמת הכנסה והאפשרויות שלהם להוציא כספים.
כמו שבחורה אחת שהכרתי אמרה לי "מי שאחרי גיל 30 עוד מרוויח לא יותר מ-8000 לחודש הוא נחשב לכישלון"
זו ציפייה שבעיני לא רק לא מציאותית, אלא גם פסולה מהבחינה העקרונית. מעבר לכך שאנשים מפנימים את התפיסה שהם צריכים להתקדם ונכנסים להוצאות - כמו הוצאות על דיור משופר - שמתאימות לתפיסה אבל לא לכושר ההשתכרות שלהם.
מלבד זאת באמת במצב כיום שעלויות הדיור - בין בשכירות ובין בקנייה - עלו מאד יחסית להכנסה, אין להתפלא שפחות אנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא כספים על דיור יקר.

 

[La Milagrosa]

מה אכפת לך מה אנשים חושבים שלגיטימי?

את תעשי מה שטוב בשבילך.
אישית, אני גם בגיל 25 לא יכולתי לסבול את הרעיון ששותפים יסתובבו לי בדירה.
נו, ואיך זה משפיע עלייך ועל הבחירות שלך שאחת, לה מילגרוסה, חושבת שלגור עם שותפים זה זוועת עולם בכל גיל?

 

[a wild rose]

זה לא קטע של "אכפת לי"

כמו שכתבתי המניע היה סקרנות מה אנשים חושבים על הנושא בעקבות ויכוח שהיה עם כמה אנשים. המטרה מן הסתם היא לא להגיע להחלטה אם לגור עם שותפים או לא, את תקופת השותפות שלי סיימתי לפני 10 שנים ואין לי שום כוונה לחזור אליה.
&nbsp
התשובות שלכם דיי חיזקו את מה שטענתי בעצמי בוויכוח: זה התחיל מהנחה של מישהי לגבי מישהי אחרת, שהיא גרה עם שותפים, ואותה מישהי הרגישה שזה מגיע מהתנשאות: שתיהן בנות אותו גיל (שנות ה-30 הלא מוקדמות), הבחורה הראשונה נשואה+, והשנייה רווקה. הטענה של הבחורה הנשואה היא שנקודת המוצא שאם מישהו רווק, הוא יגור עם שותפים, גם בגיל פחות צעיר, כי "זה יקר לגור לבד" (לא מדובר במגורים בתל אביב למי שתוהה).
&nbsp
הבחורה הרווקה, שגרה לבד כבר לא מעט שנים, הרגישה כאמור שזה נובע מהתנשאות - ובתור מי שנמצאת במצב דומה לשלה אני נוטה לחשוב כמוה, ומתחברת לדברים שמרצי וקלייטון כתבו - מגורים עם שותפים מול מגורים לבד בדרך כלל מעידים על המצב הכלכלי של אותו אדם, וזה פחות נפוץ והרבה פחות מקובל שאנשים גרים עם שותפים בשלב שכבר לא סטודנטים וכבר צברו ותק בעבודה במשרה מלאה, וכשמישהו יוצא מנקודת הנחה שאדם מסוים נמצא במצב כלכלי שמאלץ אותו לגור עם שותפים גם בגיל לא צעיר וכשהוא עובד במשרה מלאה, וכשלא מדובר במגורים בת"א, זה נשמע מעט מתנשא.
&nbsp
לא הייתי אומרת שמי שבן 31 וצפונה ולא מרוויח 8,000 נחשב לכישלון, אבל כן נראה לי שהמצב הנפוץ הוא שבגיל 35+- כבר אמורים להיות עם הכנסה שוטפת שמאפשרת מגורים לבד, לא בדירת פאר במרכז ת"א, אבל כן בדירה צנועה באחת מערי השינה. ממה שאני מכירה, ההפרשים בדרך כלל בין חדר בדירת שותפים לדירה קטנה לבד לרוב לא עולים על 1,000 ש"ח במקרים קיצוניים, ומי שעובד במשרה מלאה, הגיוני יותר שיעדיף לשלם את הסכום הזה (ובדרך כלל זה פחות) ולגור לבד, ולא לגור עם שותפים.

 

[אשה מרציפן]

זה מעניין מה שכתבת

אני לא יודעת אם הייתי מגדירה סיטואציה כזאת כהתנשאות, אבל זה מעורר מחשבות.
&nbsp
אם היית שואלת אותי, לא הייתי מניחה הנחה כזאת במקרה שהבאת, זה באמת לא נשמע כמו התרחיש הסביר, אבל לפעמים אנשים נוטים להניח הנחות בהתאם למקרים ספציפיים שהם מכירים, או בהתאם לאורח המחייה שלהם - זה לא רלוונטי במקרה שתיארת, אבל קרה שנשאלתי ע"י אנשים שגרים עם שותפים בעצמם אם אני גרה עם שותפה, או שהניחו שאני גרה בדירה מחולקת, כי זה מה שמכירים. לפעמים אנשים גם שוכחים בן כמה אדם מסוים או שפשוט לא יודעים, אבל באופן כללי אני מבינה את התחושה, ואני גם מכירה את המקרים האלו שלפעמים זה מגיע מתוך קטלוג מסוים של אותו אדם, שלפעמים נתפס כזלזול, אבל לא תמיד זאת הכוונה.
&nbsp
אני לפעמים משתעשעת מהנחות כאלו, זה גם יכול להיות משעשע לענות למי שמעלה את ההשערות האלו בתגובה שמפילה אותו.