העברת דירה בין שוכרים

[אשה מרציפן]

העברת דירה בין שוכרים

כשעוברים דירה, בנוסף לאריזות וכל הבירוקרטיה, נדרש לטפל בנושא נוסף וזה העברת הדירה לשוכר הבא, כולל נושא העברת החשבונות וכל מה שכרוך בזה. בדרך כלל התחלופה היא דיי מקבילה - למעט מקרים בהם השוכר נכנס לדירה ריקה, מה שקורה זה שטקס קבלת המפתחות מתבצע אחרי עזיבת השוכר העוזב ופינוי כל חפציו.

לפעמים קיימות כל מיני אי נעימויות בנושא, נזכרתי לאחרונה במה שקרה כשעברתי לדירה הנוכחית - סיכמתי עם השוכרת העוזבת שניפגש והיא תביא לי את המפתחות, אבל היא דחתה את הפגישה ומתישהו זה הגיע למצב לא נעים, שאחרי שסגרתי עם הובלה לשישי בבוקר (שהיה בפועל יומיים אחרי תחילת החוזה שלי), היא עדיין המשיכה לנסות לדחות ואמרה שנוכל להיפגש ביום שישי בצהריים והיא תביא לי את המפתח. אחרי שהסברתי לה שכבר סגרתי עם ההובלה לבוקר, ואני זקוקה למפתח, היא ניסתה למצוא פתרונות יצירתיים, ובמהלך השיחה היא תהתה אם אני לא מתכוונת לנקות את הדירה לפני ההובלה - עניתי לה על זה שתכננתי לנקות את הדירה יום לפני כן, ולכן ביקשתי ממנה את המפתח במועד שביקשתי (שהיה למעשה מועד תחילת החוזה שלי - בפועל יצא שהיא "הרוויחה" כמעט יומיים על חשבוני).

בדירה קודמת הדייר העוזב לא העביר את הדברים שלו בזמן, וזה כשבעלי הדירה נתנו לי כמה ימים "אקסטרה" כדי שיוכלו לצבוע את הדירה, מה שהיה מאוד נדרש. בסוף הם צבעו לפני שהוא פינה את החפצים, מה שהוביל לתוצאה של צביעה חלקית, כשהם השאירו בדירה צבע "שתוכלי לצבוע בעצמך את מה שלא התאפשר" (אכן כך). כשעזבתי את הדירה הזאת, הדייר שהחליף אותי אמר שלא יוכל להתחיל את החוזה במועד שהייתי אמורה לעזוב. בגלל שמאוד רציתי לעזוב את הדירה הזאת הסכמתי לספוג את העשרה ימים הנוספים שהוא ביקש, אבל החוצפן הזה לא התבייש לבקש ממני שיוביל ויאחסן דברים בדירה לפני תחילת החוזה שלו, ולא הבין מה הבעיה - "אני לא מבקש לגור שם, אני רק מבקש לאחסן".

והיו עוד מקרים, ואני בטוחה שגם לכם יש מה לספר - מוזמנים לשתף.

 

[קלייטון.ש]

העברת הדירה בין השוכרים?

אני בחיים לא התעסקתי עם השוכר הקודם או הבא. רק עם בעלי הבית.
אני נכנס לדירה ביום שכתוב בחוזה. לא קרה שהיתה בעיה אבל אם יש זו הפרת חוזה מצד בעל הבית. אם הבעיה שלו עם השוכר הנמצא היא בעיה שלו. אם היה קורה לי הייתי רואה בכך הפרה יסודית ומבטל את החוזה.
אני בדירה עד יום הפינוי ובו בעל הבית או מי מטעמו צריך לקבל ממני את המפתח, רצוי מאד שיעשה סיבוב בדירה כדי ששנינו נדע שאין לו טענות, ושלום.
עם השוכר הבא גם אם ראיתי אותו אני לא מדבר.

 

[אשה מרציפן]

מבחינת הנתונים היבשים אתה צודק

אבל לא תמיד דברים עובדים בצורה היבשה, ועדיין נדרש תיאום מסוים בין השוכרים העוזבים לנכנסים - העברת המפתחות למשל, זה נראה בעיני חסר טעם להתעקש שבעל הדירה יבצע את ההעברה. יש גם שוכרים שמעדיפים לבצע את קריאת המונים וסגירת החשבונות ביחד, כי לא תמיד אפשר לסמוך לגמרי על אדם זר שיבצע את זה בצורה מסודרת. עוד עניין שעלה פה לא אחת זה מצב בו נדרשת גמישות מצד אחד הצדדים וזה תלוי ברצון הטוב של הצד השני, ולפעמים זה כן עובד.

בנוסף בדברים כאלו אני מאמינה יותר בלצאת חכם והוגן מאשר צודק, וללכת ראש בראש זה דבר שפשוט לא מתאים לדעתי בסיטואציות כאלו. גם להתייחס לבעל הדירה כמו אל גננת או שוטר בסיטואציות כאלו מרגיש לי מיותר.

 

[קלייטון.ש]

אני מבין שאת מתארת מציאות שקיימת בפועל

ועם מציאות שאנשים עומדים מולה אני לא מתווכח.
אבל אחזור ואומר שבעיני מוזר ואפילו לא בריא שבעל הבית לא משתתף בהעברת הדירה.
לפני שעברתי צפונה גרתי שנתיים ברעננה. בדירה לא היה מקרר אז הכנסתי משהו ממש ישן וזול, ברמה שההובלה עלתה יותר מהמכשיר עצמו.
בסיום החוזה חשבתי מה לעשות איתו ושאלתי את בעל הבית אם הוא רוצה שאשאיר אותו בדירה. אמרתי לו בפירוש שהמקרר ישן וצריך טיפול. אמר לי "תשאיר, תשאיר".
ביום היציאה הוא הגיע לדירה, עשה סיבוב, בדק את המזגן. אמרתי לו "אני משאיר לך את המקרר", הסתכל, חייך ואמר יופי.
נסעתי לדירה החדשה הרחק בצפון. אחרי יומיים הוא מתקשר - "המקרר שהשארת לא תקין ואני לא רוצה אותו, תסלק אותו מהדירה".
מה היה קורה אילו העברתי את הדירה ישר לשוכר אחר בלי שבעל הבית עבר בדירה? הרי ככה יכולתי לומר לו בפירוש "אדוני אתה עשית סיבוב, אישרת את המקרר, לקחת ממני את המפתחות, אני כבר לא בדירה ולא צריך לעשות שום דבר".
לא יכולתי לומר זאת אילו מאשר הדירה היה שוכר אחר כי לשוכר אחר אין סמכות לקבוע שאני גמרתי את ההתחייבויות שלי לגבי מצב הדירה ביציאה.

 

[im mitzi]

בדירה האחרונה שעזבנו

יצאנו בסיום החוזה שלנו, דאגנו להעביר את כל החשבונות על שם הדיירים הנכנסים.
הבעיה היתה שבמי רמת גן החליטו שהם רוצים צילום חוזה שכירות ולא מספיק להם צילום ת.ז. ומסמך עם חתימות של הדיירים שמעבירים על שמם את החוזה מים.
&nbsp
אז היה מקרה אחד שקיבלנו מכתב מחברת המים שמודיעה שהם צריכים את החוזה שלהם והמכתב היה משום מה ממוען על שם בעלי, במקום על שם הדיירים החדשים או בעלי הדירה, אז הדיירים אמרו לנו שיש לנו דואר ושנבוא לקחת, במזל זה לא היה הדואר היחיד כי זה היה יכול ממש לעצבן
&nbsp
העניין שהם לא שלחו את החוזה שלהם אז שוב קיבלנו מכתב על שם בעלי והם שוב הזמינו אותו לקחת דואר, רק שהפעם זה היה חשבון המים שלהם וזה כבר ממש עיצבן אותי אז אני דאגתי לקבל את החוזה שלהם מבעל הדירה ושלחתי בעצמי אותו לחברת המים
&nbsp
מעבר לזה, יצא שלשלושת הדירות האחרונות שלי נכנסתי כשהן היו ריקות אז לא היו ממש עניינים ואת הראשונה עזבנו גם ללא דיירים שנכנסו במקומנו אז לא היו ממש סיפורים

 

[קלייטון.ש]

כל הענין עם העברת שם על חשבונות מים וחשמל כבר לא נראה לי טוב

נראה לי שעדיף לכולם שישארו על שם בעל הבית.
חשבונות מים ראינו את המקרים שיש כל מיני פיצוצים ובעיות אחרות ואז מבחינת העיריה הדייר צריך לשלם. ומדובר בסכומים הרבה מעבר לצריכה שלו.
מבחינת הדייר שמעביר על שמו את חשבון המים יש סיכון להסתבך בבעיות שלא צריכות להיות שלו מעצם העובדה שחשבון מים לא תלוי רק בו.
חשבונות חשמל ראינו מקרה שדייר יצא והשאיר חוב וחברת החשמל לא מוכנה להעביר את החשבון לשם אחר. לכן מבחינת בעל הבית עדיף לשמור את השליטה אצלו.

 

[im mitzi]

בכל מקרה אם הדייר משאיר חובות בעל הדירה יכול להשתמש בבטחונות

דייר לא אמור להשאיר חובות אחריו ובשביל זה בעל דירה חכם אמור לקחת ערבויות מתאימות
&nbsp
בנוגע לחשבונות, אני ממש לא מסכימה שהם צריכים להשאר על בעל הדירה, להיפך, במקרה של חובות מים (נעזוב רגע את החשמל) בעל הדירה לא אמור לשלם אותם, העיריה אמורה לתבוע את בעל החשבון (הדייר), ההורים שלי בדיוק ניהלו משהו כזה מול העיריה וניצחו
&nbsp
לגבי חשמל זה כבר סיפור אחר, כי חברת חשמל עושה מה שהם רוצים, תודה לאל עוד לא נתקלתי בזה ואני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום.
&nbsp
הרעיון שחשבונות יהיו על הדיירים זה כדי למנוע דרישות מהרשויות כלפי בעלי הדירות, ועם כל הכאב ראש בעניין אני די מסכימה עם זה

 

[קלייטון.ש]

יש בטחונות אז למה צריך להעביר את השם בחשבון?

בעל הבית אחראי מול חברת חשמל ועדיף לו כי ככה החשמל לדירה שלו בשליטתו.
אם נוצר חוב ע"י הדייר יש בטחונות ובעל הבית ישלם את החוב מהבטחונות.
עם המים יש הבעיה של הפיצוצים, כמו שראינו כמה מקרים פה בפורום. הדייר מעביר את החשבון על שמו ואז מבחינת העיריה הוא אחראי גם לתקלות נזילות פיצוצים וכל דבר. ראינו שבעלי בית חושבים שהדבר לא באחריותם והתוצאה היא שהדייר, שלו אין שום בטחונות כנגד חוב של בעל הבית שמוסב על שמו, נאלץ לסמוך על בתי משפט שיחלצו אותו מהבעיה.

 

[im mitzi]

כבר עניתי על זה

אני לא מתכוונת לחזור על עצמי
בכל מקרה לרוב זה מופיע בחוזים ואז הדייר מתחייב על כך.

 

[אסף ג11]

תשובה של עורך דין

אני לא יודע מי זה קלייטון שמייעץ דברים. אבל הנה מה שהחוק מחייב: מחזיק דירה (בעלים או שוכר) מחוייב (על פי פקודת העיריות) לדווח לרשות המקומים על תפיסת הנכנס לצורכי ארנונה ומים. יש גם חובה לעניין חשמל בחיקוק אחר. בכל אופן. גם לול החוק. רצוי, משפטית להסדיר את רישום המשלמים באופן מסודר וזאת כדי למנוע בעיות. להלן רק דוגמא: המשכיר יכול לישון בשקט אם שוכר נרשם , כך הרשות לא תוכל לבוא כנגדו. לשוכר עדיף להירשם כמשלם בנכס כי החלופה היא שבעל הבית יביא לו חשבונות שייתכן ולא צרך ויבקש החזר. כך הדייר יכול לפקח על צריכתו

 

[אשה מרציפן]

בעל דירה חכם יתעקש על העברת חשבונות על שם הדייר, כי אחרת החובות נשארים על שמו במקרים בעייתיים, ארנונה ומים זו דוגמה טובה. במקרה שהועלה כאן לא מזמן עם חברת החשמל הסיפור אמנם נראה בעייתי, אבל בפועל - במצב בו החוב הוא של הדייר, אם הוא ישלם בצ'ק שיחזור מי שהוא בעל החוב ויידרש לפנות להוצל"פ במידת הצורך הם חברת החשמל ולא בעל הדירה, שאין שום סיבה שיתמודד עם כאב הראש הזה.

ולסיכום יש לי שתי דוגמאות בנושא:
* יש לי ידיד שאת הסטאז' שלו במשפטים עשה במשרד רלוונטי, וסיפר לי סיפורים מעניינים על מקרים כאלו של חובות ארנונה שנוצרו במקרים של תושבי חוץ ששכרו דירות בארץ, ולמעשה לא היו מודעים לנושא הארנונה (בחוזה היה כתוב שהם נדרשים לשלם מסי עיריה - הם לא תמיד הבינו מה זה אומר). התוצאה הייתה שבמקרים שהחשבון נשאר על שם בעלי הדירות הם דיי אכלו אותה, כי לא תמיד הצליחו לאתר אדם שגר בארץ לתקופה קצרה וחזר לחו"ל, כשהערבויות לא תמיד היו אפשריות לגביה. במידה והארנונה הייתה על שם השוכר במקרה כזה, העיריה הייתה שוברת את הראש - כשבמקרים כאלו לדבריו אפשר להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ

מקרה אחר מחיי הפרטיים: גרתי עם שתי שותפות בדירה שכורה, ולפני שעזבתי דיברתי עם השותפה שלי לגבי סגירת הארנונה. היא התכוונה לעזוב גם, ואמרה שאין צורך לשלם את הארנונה האחרונה - טענה שאם אנחנו עוזבות נשאיר את זה לבעל הדירה ושיאכל אותה, אחרי כל הבלאגנים שעשה לנו. מצאתי את עצמי מזכירה לה ש:
א. זה חוב שלנו ואין שום סיבה להשאיר את זה לבעל הדירה
ב. נתנו לבעל הדירה ערבויות שהוא יוכל לפדות במקרה כזה
ג. העברנו את הארנונה על שמנו ויש לעיריה את הפרטים שלנו כולל צילומי ת.ז., ככה שגם אם הייתי מוכנה לעשות מעשה מרמה שכזה, זה לא ילך.

* אותה שותפה במקרה עשתה קטע דומה בדירת שותפים קודמת, שמעתי על מהשותף הקודם שלה, היא עזבה את הדירה לפני שהגיע חשבון חשמל ובעל הדירה לא חשב עד הסוף והחזיר לה את הערבויות. היא יצאה מנקודת הנחה כנראה שבעל הדירה ישלם את החלק שלה, אבל בפועל השותפה שהחליפה אותה הייתה צעירה תמימה ושילמה את זה. לא יפה ולא לעניין באופן כללי, גם אם בעל הדירה היה משלם זה לא היה מתאים.