שטר חוב

[Supertwisters]

שטר חוב

שלום,
במסגרת חיפושי אחר דירה להשכרה יחד עם חבר, הגענו לדירה נחמדה בת"א בה דרש בעל הדירה שטר חוב בסך 50,000 ש"ח, כאשר שכר הדירה עומד על כ-6,000 ש"ח בחודש.

אני לגמרי חדש בתחום ועדיין לא מתמצא בכל הפרטים.
מה הסכום המקובל לשטר חוב? האם הסכום אותו דרש בעל הדירה לשטר החוב הינו מוגזם? (האינטואיציה שלי אומרת שכן, אבל אני לא באמת מבין).

כמו כן, במסגרת הצעת החוק החדשה, נקבע ש"החוק מגביל את גובה הערבות שבעל דירה יוכל לבקש משוכריו לעד פי 3 מדמי השכירות החודשיים או עד לשליש מגובה השכירות השנתית. הנמוך מביניהם" (ראו כאן). אני מתנצל אם השאלה מעט דבילית, אך כאמור אני חדש בתחום ועדיין לא מתמצא. האם במקרה הזה שטר החוב הוא למעשה הערבות המדוברת? אם כן, זה לא חשוד שבעל הדירה דורש שטר חוב בסכום מופרז ביחס להצעת החוק שעדיתה להתקבל בקרוב?

ברור לי שיעבור עוד לא מעט זמן עד שההצעה תיכנס לתוקף, אבל אני רוצה לקבל מושג כללי האם החוזה נחשב להוגן.

אשמח לייעוץ

 

[קלייטון.ש]

שטר החוב שהוא דורש אכן גבוה ביחס לחוק שכירות הוגנת העתידי

אכן לפי החוק שעומד לאישור הכנסת הערובות שהמשכיר יכול לדרוש לא יעלו על 3 חודשי שכירות. כלומר 18000 במקרה של שכ"ד 6000 בחודש.

 

[עניי עירך קודמים]

תראה למשכיר את התקנות החדשות לחוק השכירות והשאילתא

מצ"ב הקישור
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p222k1_001.htm
להלן הסעיף הרלוונטי
ערובה (תיקון מס' 1) תשע"ז-2017
25י. (א) בסעיף זה, "ערובה" – ערובה לשם הבטחת חיובי השוכר הנובעים מחזוה השכירות למגורים.
(ב) ביקש המשכיר מהשוכר ערובה, אחת או יותר, הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית או מזומן, לא יעלה גובהן המצטבר של הערובות על הנמוך מבין סכומים אלה:
(1) סכום דמי השכירות שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים, בעד שליש מתקופת השכירות;
(2) סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות לחודש שהשוכר התחייב לשלם לפי חוזה השכירות למגורים.
(ג) המשכיר רשאי לממש ערוכה שנתן לו השוכר רק במקרים המפורטים להלן ובסכומים כמפורט לצדם:
(1) השוכר לא שילם את דמי השכירות במועד הקבוע בחוזה השכירות – עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה;
(2) השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם לפי סעיף 25ח(א) – עד גובה עלות התיקון;
(3) השוכר לא שילם את התשלומים השוטפים שהוא חב בהם לפי סעיף 25ט(א)(2) עד (5) – עד גובה התשלומים שלא שולמו;
(4) השוכר לא פינה את הדירה המושכרת בתום תקופת השכירות – בסכום בהתאם לתנאי החוזה.
(ד) המשכיר יודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש את הערובה ויאפשר לו לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר.
(ה) הסתיימה תקופת השכירות, ישיב המשכיר לשוכר את הערובה או את יתרתה לאחר המימוש לפי סעיף קטן (ג), לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו חובות השוכר כאמור בסעיף קטן (ג), לפי המאוחר.
שים לב בין אם הערובה שאתה נותן למשכיר היא בצורת מזומן ,המחאה בנקאית,שטר חוב שיק ביטחון .סך הערובה במצטבר !!!! לא תעלה על הנמוך מבין הסכומים המצויינים בסעיף זה.
&nbsp

 

[אשה מרציפן]

הוגן זה עניין יחסי

ובכללי, היות שהחוק המדובר הוא דבר טרי שעדיין עמום, סביר להניח שייקח זמן עד שהוא יתפוס, יש מצב שאנשים או שלא מודעים אליו או שמעדיפים להעמיד פנים שלא מודעים אליו.

לגבי גובה הערבויות - בין אם מדובר בשטר חוב ובין אם מדובר בערבויות אחרות, זה דבר משתנה ולא תמיד שכ"ד זה מה שקובע את גובה הערבויות. הסכום שציינת הוא אכן גבוה יחסית, גם בהתחשב בכך שאני מניחה שהוא מתחלק בין שניכם, אבל בתל אביב הביקוש גבוה כידוע, וכנ"ל ערך הדירה - נאמר רק שההפסד שייגרם לבעל הדירה במידה וייגרמו נזקים לדירה שלא יאפשרו לו להשכיר אותה במשך תקופה, או במידה ושכ"ד לא ישולם לו, יהיה גדול משמעותית מאשר בעיר אחרת.

עם ובלי קשר אני אומרת - אם הסכום גדול עליכם ולא מתאים לכם, זכותכם המלאה להמשיך הלאה. מהצד השני, למיטב ידיעתי לא מעט שוכרים חותמים על שטר חוב שבמידת הצורך לא יהיה לו כיסוי, והם מתייחסים לזה כעניין פורמלי בלבד, למרות שזו לא בהכרח גישה חכמה, אבל בתכלס, המקרים בהם בעלי דירות ממוצעים שמשכירים לשוכרים ממוצעים נאלצו לממש את שטר החוב הם יחסית נדירים.