a wild rose
New member
על נפלאות התביעה
בא לי לשתף אתכם בתופעה מעצבנת שיצא לי להיתקל בה: בתקופה האחרונה יצא לי להיות בחברתם של משפטנים, מסתבר שהם הולכים ומתרבים ולא רק שהם הולכים ומתרבים, חלק מהם מאוד מתלהבים מהמקצוע שלהם וגם בזמן שהם נמצאים במסגרת חברתית הם מחפשים להפגין את הידע שלהם ולנסות לשכנע את כל מי שסביבם לתבוע את מי שהם רק יכולים. לפעמים זה ממש מעצבן, במיוחד כשזה מגיע לוויכוחים מטופשים ולהתעקשויות. לפעמים הם לא מסתפקים בלהמליץ לתבוע אלא שולפים כל מיני טיעונים על "זכויות לפי החוק" שאולי נכונות לפי החוק היבש, אבל נשמעות יותר כמו התקטננות והתעקשות מיותרת.
אני אתן את הדוגמה הכי הזויה: זוג חברים שלי נאלצים לחפש דירה חדשה כי הבניין שהם גרים בו הולך לעבור פינוי בינוי בקרוב. המשפטן הקרוב (שעשה הסבה והוא בעצם רק בשלב ההתמחות) טען שהם לא צריכים לעזוב, לדבריו מבחינת החוק אסור לעשות פינוי בינוי בלי שהם (שגרים בדירה בשכירות) יאשרו, לדבריו בגלל שהם גרו כמה שנים בדירה הם דיירים מוגנים (הם גרו בדירה פחות מ-3 שנים וחוק הגנת הדייר לא תופס למיטב ידיעתי ברוב המוחלט של החוזים בימינו), והוא המשיך להתעקש על זה גם אחרי שהם הסבירו לו שמתי שהם שכרו את הדירה בעל הדירה יידע אותם שהבניין מיועד לפינוי בינוי ונכון לאותה תקופה לא ידעו מתי זה יקרה, ולכן המחיר היה נמוך יחסית לתמורה והיה להם סעיף בחוזה שבעל הדירה מתחייב לתת להם התראה הוגנת לפינוי הדירה לפני הפינוי בינוי - אבל אותו משפטן מומחה טוען שיש להם זכויות ושאסור להרוס את הבניין אם הם לא מסכימים... וגם אחרי שהם הסבירו לו שגם אם הם יסרבו להתפנות, בעל הדירה יכול פשוט לא לחדש איתם את החוזה ובכל מקרה הם יצטרכו לעזוב, הוא המשיך להתעקש ולדבר על "הזכויות" ו"החוק"... כשגם אם נצא מנקודת הנחה שהוא צודק - למה לאנשים ללכת ככה עם הראש בקיר?
היו עוד אנשים ששמעו כל מיני שטויות כאלו, אני סיפרתי לאחת החברות על משהו שקרה בעבודה שלי ומהר מאוד התחרטתי על זה כשהתברר שהוא שמע והתחיל לשאול שאלות והבהיר לי מה החוק "אומר" ולמה כדאי לי לתבוע. אבל זה היה כלום לעומת משפטן מבריק אחר שהתארח אצלי בבית, וכמה דקות אחרי שנכנס כבר פצח בהרצאה מה אני צריכה לדרוש מבעלי הדירה (כל מיני דברים בלי שום בסיס) ולמה הם חייבים להוריד לי את שכ"ד - כל מיני סיבות מטופשות כמו שהבנייה במגרש הסמוך הולכת להסתיר לי את הנוף, כשאפשר לחשוב איזה נוף בדיוק יש במרכז העיר?! גם לפני זה היה נוף של בניינים, ובכלל שכרתי את הדירה הזאת מלכתחילה במחיר זול מהרגיל בגלל שיש עבודות בנייה ליד, אז אין לי שום סיבה לדרוש שיורידו לי מהשכ"ד בגלל "שאין נוף", בטח שלא באמצע החוזה (הייתי מצפה ממשפטן שיהיה מודע למשמעות ולתוקף של חוזה).
לפני כמה חודשים היו לי בעיות תשתית בדירה שדרשו טיפול מקיף, בעלי הדירה שלי טיפלו בהכל וביקשו רק שאעזוב את הדירה לכמה ימים כדי שאנשי המקצוע יוכלו לטפל בכל מה שצריך בצורה יסודית. קיבלתי את זה בהבנה והתארחתי שני לילות אצל חברה - וגם על זה שמעתי משני משפטנים שונים שאני צריכה לתבוע ולדרוש מבעלי הדירה שיפצו אותי/שהם היו צריכים לממן לי שהות במלון וכל מיני שטויות. למה אני אומרת שזה שטויות? כי גם אם מבחינת החוק יש סעיף הגיוני וסביר שאם אי אפשר לישון בדירה שאני משלמת עליה שכירות בעל הדירה אמור לפצות אותי על זה, אם הייתי דורשת את זה בעלי הדירה היו יכולים למרוח את הטיפול בתקלות על פני כמה ימים באופן שהייתי יכולה לישון בדירה, וגם אני וגם הם העדפנו לגמור עם הכל במכה, אז למה לי להיות קשה איתם בזמן שהם פועלים לטובתי? למה אנשים לפעמים מתעקשים להיות צודקים ולא להיות חכמים? ולא סתם צודקים - צודקים מעצבנים? או סתם מעצבנים ואפילו לא צודקים.
בא לי לשתף אתכם בתופעה מעצבנת שיצא לי להיתקל בה: בתקופה האחרונה יצא לי להיות בחברתם של משפטנים, מסתבר שהם הולכים ומתרבים ולא רק שהם הולכים ומתרבים, חלק מהם מאוד מתלהבים מהמקצוע שלהם וגם בזמן שהם נמצאים במסגרת חברתית הם מחפשים להפגין את הידע שלהם ולנסות לשכנע את כל מי שסביבם לתבוע את מי שהם רק יכולים. לפעמים זה ממש מעצבן, במיוחד כשזה מגיע לוויכוחים מטופשים ולהתעקשויות. לפעמים הם לא מסתפקים בלהמליץ לתבוע אלא שולפים כל מיני טיעונים על "זכויות לפי החוק" שאולי נכונות לפי החוק היבש, אבל נשמעות יותר כמו התקטננות והתעקשות מיותרת.
אני אתן את הדוגמה הכי הזויה: זוג חברים שלי נאלצים לחפש דירה חדשה כי הבניין שהם גרים בו הולך לעבור פינוי בינוי בקרוב. המשפטן הקרוב (שעשה הסבה והוא בעצם רק בשלב ההתמחות) טען שהם לא צריכים לעזוב, לדבריו מבחינת החוק אסור לעשות פינוי בינוי בלי שהם (שגרים בדירה בשכירות) יאשרו, לדבריו בגלל שהם גרו כמה שנים בדירה הם דיירים מוגנים (הם גרו בדירה פחות מ-3 שנים וחוק הגנת הדייר לא תופס למיטב ידיעתי ברוב המוחלט של החוזים בימינו), והוא המשיך להתעקש על זה גם אחרי שהם הסבירו לו שמתי שהם שכרו את הדירה בעל הדירה יידע אותם שהבניין מיועד לפינוי בינוי ונכון לאותה תקופה לא ידעו מתי זה יקרה, ולכן המחיר היה נמוך יחסית לתמורה והיה להם סעיף בחוזה שבעל הדירה מתחייב לתת להם התראה הוגנת לפינוי הדירה לפני הפינוי בינוי - אבל אותו משפטן מומחה טוען שיש להם זכויות ושאסור להרוס את הבניין אם הם לא מסכימים... וגם אחרי שהם הסבירו לו שגם אם הם יסרבו להתפנות, בעל הדירה יכול פשוט לא לחדש איתם את החוזה ובכל מקרה הם יצטרכו לעזוב, הוא המשיך להתעקש ולדבר על "הזכויות" ו"החוק"... כשגם אם נצא מנקודת הנחה שהוא צודק - למה לאנשים ללכת ככה עם הראש בקיר?
היו עוד אנשים ששמעו כל מיני שטויות כאלו, אני סיפרתי לאחת החברות על משהו שקרה בעבודה שלי ומהר מאוד התחרטתי על זה כשהתברר שהוא שמע והתחיל לשאול שאלות והבהיר לי מה החוק "אומר" ולמה כדאי לי לתבוע. אבל זה היה כלום לעומת משפטן מבריק אחר שהתארח אצלי בבית, וכמה דקות אחרי שנכנס כבר פצח בהרצאה מה אני צריכה לדרוש מבעלי הדירה (כל מיני דברים בלי שום בסיס) ולמה הם חייבים להוריד לי את שכ"ד - כל מיני סיבות מטופשות כמו שהבנייה במגרש הסמוך הולכת להסתיר לי את הנוף, כשאפשר לחשוב איזה נוף בדיוק יש במרכז העיר?! גם לפני זה היה נוף של בניינים, ובכלל שכרתי את הדירה הזאת מלכתחילה במחיר זול מהרגיל בגלל שיש עבודות בנייה ליד, אז אין לי שום סיבה לדרוש שיורידו לי מהשכ"ד בגלל "שאין נוף", בטח שלא באמצע החוזה (הייתי מצפה ממשפטן שיהיה מודע למשמעות ולתוקף של חוזה).
לפני כמה חודשים היו לי בעיות תשתית בדירה שדרשו טיפול מקיף, בעלי הדירה שלי טיפלו בהכל וביקשו רק שאעזוב את הדירה לכמה ימים כדי שאנשי המקצוע יוכלו לטפל בכל מה שצריך בצורה יסודית. קיבלתי את זה בהבנה והתארחתי שני לילות אצל חברה - וגם על זה שמעתי משני משפטנים שונים שאני צריכה לתבוע ולדרוש מבעלי הדירה שיפצו אותי/שהם היו צריכים לממן לי שהות במלון וכל מיני שטויות. למה אני אומרת שזה שטויות? כי גם אם מבחינת החוק יש סעיף הגיוני וסביר שאם אי אפשר לישון בדירה שאני משלמת עליה שכירות בעל הדירה אמור לפצות אותי על זה, אם הייתי דורשת את זה בעלי הדירה היו יכולים למרוח את הטיפול בתקלות על פני כמה ימים באופן שהייתי יכולה לישון בדירה, וגם אני וגם הם העדפנו לגמור עם הכל במכה, אז למה לי להיות קשה איתם בזמן שהם פועלים לטובתי? למה אנשים לפעמים מתעקשים להיות צודקים ולא להיות חכמים? ולא סתם צודקים - צודקים מעצבנים? או סתם מעצבנים ואפילו לא צודקים.