חלום דירה--מה דעתכם ?

Roaicc

New member
חלום דירה--מה דעתכם ?

היי חברי תפוז .
מדובר באתר נפלא והייתי רוצה להתייעץ אתכם.


אני בן 42,

אני עובד בעבודה טובה עם משכורת יפה ,
אך לצערי בשנים האחרונות הפסדתי המון המון המון כסף בעקבות החלטות גרועות שעשיתי בעסקים (באיזור ה 600,000 שקלים)
כך שלא נשארו לי בכלל כספים שאני יכול להתפאר בהם .


אני גר בדירות שכורות כבר המון שנים, והחלום לקנות דירה, היה קיים אילולא
הפסדתי סכום עתק שכזה.

אני כבר למעלה משנה בדיכאון ובקושי מצליח לשקם את עצמי,
אך אין לי ברירה.
פשוט קם,עובד ובזה מסתכמים חיי.


החלום לדירה ,בגילי המתקדם,היה ממש חשוב לי,אבל אין שום סיכוי בעולם
שבשנים הקרובות (לדעתי ב 5-10 שנים הקרובות ) אני אוכל להרשות לעצמי
להתחייב על דבר כזה, בטח עם המחירים של היום.


אז הגיתי במוחי רעיון ותאמרו לי מה דעתכם.

ברשותי בסהכ 300,000 שקלים.....
אני מניח שעם עוד קצת עבודה ומאמץ אני אוכל להגיע ל 400,000 שקל בלחץ.
בשנים הקרובות.

לגיל 43-44 ועוד כשאתה רווק, סכום כזה זו תעודת עניות...אבל נעזוב את זה בצד.

אגב,
אני לא מכוון לחיי משפחה,
ולצערי, אני גם לא מכוון לילדים (לא ניכנס לזה)
אבל אני חרד כל כך מהנושא הזה של המגורים בעתיד, שזה פשוט מדיר שינה מעיניי.

לא בא לי להתעורר בגיל 55 למשל, ולהבין שאני עדיין רץ כל שנה או שנתיים ,
בין דירה לדירה כמו בנאדם מסכן .
בא לי משהו משלי סופסוף...איזשהי קרקע של יציבות.

אז חשבתי בעוד שנה אפילו שנתיים נגיד, להתכוונן, לקנות דירה ,אבל דירה די יקרה
ופשוט לגור בה,אבל עם שותף או שותפה שאני אבחר.
כן כן.....מה ששמעתם.
אני אגור בדירה שלי (המיועדת להיות שלי) עם שותף או שותפה שאבחר.


ברור לי שחיילת בת 20 לא תגור עם בן 43.
אבל מישהו או מישהו בני 26-30 בכיף יגורו (מה גם שאני בנאדם ממש אבל ממש נח)

ושוב....זה לא חייב להיות כל השנים....אלא לפחות בהתחלה עד שאני ארגיש
שאני אצליח לעמוד על הרגליים לבד ולהיות קצת יותר אופטימי .

כשהייתי צעיר ,בן 22,גרתי עם שותפים ואני יודע ממש מה זה,
אין הכי פרטיות וכו וכו------אבל זה מחיר שאני מוכן לשלם.

יהיו פה כאלה שיציעו לי לרכוש דירה ממש זולה (יחסית) ולגור בה לבד....(עדיף משותף)
אך החלום שלי תמיד היה בית יפה ,מרווח ,שארגיש בו כיף.
ומה לעשות,שדירות כאלה לא מוצאים בסכומים של 800,000 שקל.


אז מה דעתכם על הסוגייה של "השותף" "שותפה"!?

הצעה מוזרה,אבל אני יודע שאם לא אחשוב בכיוון הזה ......לנצח אשאר
ללא כלום :(


והאמת, אני מסתכל על העתיד ומיואש כבר , בלי קשר לכסף הרב שמחקתי
ויכול היה לתת לי את המרחב נשימה הזה :(


דעתכם !?
 
החלומות שלך

גורמים לך סבל ואומללות בעיקר. שלא לדבר על הפסד כספי. יותר חשוב שתהיה מאושר ושיהיה לך משהו בבנק לעת זיקנה, לכן כדאי שתוותר על החלומות שלך לקנות דירה ותחליף אותם במשהו שייתן לך קצת יותר סיפוק בחיים ויהיה יותר קונסטרוקטיבי מאשר לקנות דירה.
החלומות של אדם לא חקוקים באבן וזה לא קדוש ולא חובה להגשים כל מה שאנחנו חולמים עליו. פשוט תחליף את הרצונות שלך במשהו אחר.
 

Roaicc

New member
לא הבנתי כלום

זה לא מה ששאלתי.

בגיל 42 , 8 שנים מ 50......זה לא הזמן לחלום.

היו לי חלומות מגיל 15 עד 39 והייתי קרוב להגשים אותם.

אין ספק שהעסק וההפסד הגדול קטע הכל וריסק אותי.

בגילי הנוכחי, ללא משפחה,זוגיות או ילדים... אין לי כבר חלומות.


ברור שאני מכיר גם בני 50 שקרסו כלכלית ואולי יצאו מזה (ברוך השם אני בלי חובות ),
אבל להם לפחות הייתה ברקע תמיכה של בת זוג,ילדים וכו.

מצבי שונה בתכלית

אבל גם לא השבת לסוגייה שהעלתי
 
שמה?

אתה הולך להוציא את כל הכסף שאין לך על דירה. (ההוצאות לא נגמרות בקניית דירה. יש גם הוצאות כדי לתחזק דירה בבעלותך)
יש לך עוד 25 שנים בשוק העבודה. כלומר אם הכל ילך בסדר, ותהיה בריא ותוכל לעבוד ב- 25 שנה האלה. מאיפה תזרים כסף לחסכון לפנסיה?
. ההוצאות אחרי גיל פרישה עולות בהדרגה ובצורה דרסטית. הגיל הממוצע שגברים חיים בישראל הוא 80. מגיל 67 עד 80 תצטרך חסכונות. אם לא יהיו לך חסכונות אתה תהיה מסכן. הדירה לא תעזור לך, גם אם תסיים לשלם עליה.

.
 
דווקא הדירה כן תעזור לו במצב כזה

דירה מהווה בסיס כלכלי יציב, אם מצבו יהיה כל כך קשה הוא יוכל להשכיר אותה ולעבור לגור בדירה זולה בפריפריה ולחיות מההפרש (שסביר להניח שגם עוד 25 שנים יהיה משמעותי), ובמקרה הכי גרוע הוא יוכל או למכור אותה או לקחת משכנתא הפוכה. כשיש לך דירה משלך אתה הרבה יותר יציב אחרי גיל פרישה, לעומת מי שאין לו דירה ונאלץ לשלם שכ"ד מתוך ההכנסה שלא תמיד מספיקה (למרות שהוא מספר שיש לו משכורת יפה ככה ש... אבל זה לא האישו פה).
 
פריפריה זו אופציה

אם מצבך קשה. פריפריה זו בעיה מבחינת תחבורה, מבחינת עבודה, מבחינת חיי חברה, מבחינת שירותי בריאות, ולעיתים גם מבחינה סוציודמוגרפית. תלוי איפה בוחרים לשבת.
זו הסיבה שעיקר האוכלוסיה מתרכזת בין חדרה לגדרה ולא מעבר.
את יציבה כלכלית עם דירה, אם יש לך חסכונות ואם הוא יסיים לשלם על הדירה שלו לפני הפנסיה, הרבה לפני. הבחור פה רוצה לשפוך גם את הכסף שאין לו על דירה. במקום על שכר דירה הוא ישלם על משכנתא, מינוס חצי מיליון שקל בבנק. מה הוא עשה בזה אין לי מושג.
 
פריפריה במדינה שלנו זה לא רק קרית שמונה או ירוחם

גם חדרה נחשבת לעיר פריפריאלית והמחירים שם בכל מקרה הם מחירי פריפריה, גם יותר "פנימה" מחדרה זה המצב - גם בנתניה למשל מחירי הדירות נמוכים משמעותית מאשר בגוש דן, גם ברחובות ובאשדוד תשלמי מחירים נמוכים משמעותית מאשר בגוש דן ובערים האלו כמו ברבות נוספות שירותי הבריאות לא שונים מאשר במרכז המדינה ואין איתם שום בעיה שלא קיימת בשום מקום אחר, כנ"ל מבחינת תחבורה, עבודה זה לא רלוונטי עבור מי שפרש לפנסיה, חיי חברה זה עניין אישי ואני מניחה שפנסיונרים ימצאו איך להסתדר עם זה במקרה הכי גרוע.

לפי מה שכתבת, לדעתך עדיף לבנאדם שישבו לו 400,000 בעו"ש ושימשיך לגור בשכירות כי לדעתך הפנסיה שלו לא תספיק לו וכדאי שיהיו לו חסכונות (וזה בלי לדעת מה צפויה להיות הפנסיה שלו), אני סוברת שדירה שתאפשר לו מגורים ללא תשלום שכ"ד (כשעד שהוא יפרוש לפנסיה הוא בוודאי יסיים לשלם את המשכנתא - אם זה לא מתאפשר לא יאשרו לו משכנתא מלכתחילה), ובמקרה הכי גרוע שהוא ימצא את עצמו עם פנסיה מינימלית שלא תספיק למחיה, הוא יוכל להשכיר אותה ולעבור לגור בעיר אחרת בשכ"ד נמוך משמעותית ולחיות מההפרש, או מאפילו ר"ל למכור אותה או לקחת משכנתא הפוכה - אם הוא מאלו שמעדיפים לראות את הכסף בחשבון הבנק ולהיות עם אפשרות להשתמש בו בכל עת (שזה דבר מאוד לא נבון מבחינת התנהלות כלכלית).

אני מכירה כמה וכמה אנשים שעשו את זה בצורה אחרת - הייתה להם דירה גדולה שגידלו בה ילדים, וקצת אחרי גיל הפנסיה הבינו שאין להם צורך בדירת 5 חדרים לזוג שגג נשאר בדירה ילד אחד וברוב המקרים גם זה לא, השכירו את הדירה ושכרו דירת 3 חדרים זולה יותר - בחלק מהמקרים באותה עיר עצמה.

מה שכן, לא הייתי ממליצה לבחור לשלם את כל מה שיש לו כהון עצמי, שיבדוק אופציה להשאיר לו בחשבון כמה עשרות אלפים אחרי קניית הדירה. למרות שאם כל מה שהוא מתאר זה נכון - והוא גם משתכר מעל לממוצע וגם מתכוון לקחת שותף, המשמעות במצב של רכישת דירה עבורו זה שההוצאות החודשיות שלו יהיו נמוכות משמעותית מאלו של חלקנו הנכבד (כי השותף יתחלק איתו גם בהוצאות הדירה האחרות).
 
קצת סדר

חדרה עד גדרה נחשבים מרכז. כולל. לא אני הגדרתי את זה. ההגדרה היא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהתבסס על מפקד האוכלוסין ב- 2008 וב- 2012. מפקד האוכלוסין בודק נתונים סוציודמוגרפיים, שכוללים הרבה ממה שהזכרתי קודם.
אין שוני מהותי במחירי הדיור ובמחירי המחיה בין החלקים השונים של מרכז הארץ. כלומר בין רחובות או נתניה, למשל. כל שלקנות דירה ברחובות או בנתניה ולשכור דירה אחרת ברחובות או נתניה, לא ממש משנה את רמת החיים. אם יוצאים מהמרכז (חדרה עד גדרה כאמור), מחירי הדיור אכן משתנים, אבל יש גם שינוי סוציודמוגרפי, כי הנתונים שמגדירים את הטווחים של מרכז ופריפריה הם סוציודמוגרפיים.
כך שנתניה וחדרה ורחובות הן לא פריפריה.
בנוסף לזה החיים כזוג שונים מאשר החיים כאדם בודד מבחינה כלכלית. גך שאני לא מתפלאה שזוגות אכן עוברים בין דירות בקלות רבה יחסית. השוני בין זוג לבודד, הוא לא רק ברמות ההכנסה, אלא גם בתכנון לטווח הארוך, כלומר לפנסיה ולסוף החיים. לזוגות יש רשת תמיכה משפחתית וכלכלית שאין לאנשים בודדים.
והתכנון של רווק ללא ילדים לעתיד הכלכלי שלו, צריך להיות שונה מזה של זוג עם ילדים.
 
לא רק שלא עשית שום סדר

אני לא מוצאת יותר מדי קשר בין הדברים שכתבת לתגובה שלי.

ההגדרה של הלמ"ס לא רלוונטית כאן - זו עובדה קיימת שבחדרה וגם קצת דרומה ממנה, ובגדרה וגם קצת צפונה ממנה, מחירי הדירות נמוכים משמעותית מאשר בגוש דן, אני בטוחה שאני לא מחדשת לאף אחד את המידע הזה, המחירים הכי יקרים הם בתל אביב ובערים הסמוכות וככל שגולשים דרומה וצפונה המחירים יורדים (אבל לא מזרחה, ירושלים גם היא יקרה מאוד). המשמעות היא שאדם בפנסיה, שלא חשוב לו להיות קרוב למקום העבודה שלו, יכול בכיף לעבור מדירתו שבגוש המרכזי ולשכור דירה במחיר זול משמעותית בעיר שממוקמת צפונית או דרומית לגוש המרכזי, גם אם לפי הלמ"ס אותה עיר נחשבת למרכז הארץ. אם את ממש מתעקשת, חיפה למשל היא מחוץ לגבול ונחשבת פריפריה באופן רשמי, המחירים שם עדיין חצי ממה שמשלמים במרכז ופחות מזה, ושירותי הבריאות והתחבורה שם סבבה לגמרי - ולמי שמתעקש יש שם גם אפשרויות תעסוקה, לא שזה רלוונטי כאמור במקרה של פנסיונר שאת בעצמך העלית.

אף אחד לא דיבר על לקנות דירה ברחובות או בנתניה ולשכור דירה באותה עיר - מה שאני כתבתי זה שבתיאוריה הבחור הנחמד שלנו יכול לקנות דירה בגוש דן או בעיר מרכזית אחרת (בחולון למשל הוא יכול לקנות דירה עם ההון העצמי הזה ועם משכנתא סבירה, בהנחה שאכן משתכר מעל לממוצע), ונניח שיקרה המצב התיאורטי שהוא יגיע לגיל פרישה ויגלה שהפנסיה לא מספיקה לו, הוא יוכל להשכיר אותה ולעבור לגור בנתניה למשל, או בעיר אחרת בה יוכל לשכור דירה בחצי או אפילו מעט יותר מחצי ממה שיקבל על הדירה בחולון, מה שישאיר אותו עם הפרש כספי חיובי נאה כל חודש. אפשרות אחרת - אם הוא ממש לא ירצה למכור את הדירה, הוא יוכל לקחת עליה משכנתא הפוכה, זה משהו שלדעתי דיי אידיאלי לאנשים ללא ילדים, הרי אם אין לו למי להוריש את הדירה, הוא יכול ליהנות מהשווי שלה בחייו בזמן שהוא עדיין גר בה (כשלמעשה הוא יכול גם להשכיר אותה וגם לקחת עליה משכנתא הפוכה במקביל).

אולי דוגמה להמחשה תעזור כאן: בשווי של הדירה שלי ברמת גן, אני יכולה לשכור דירה גדולה יותר בנתניה ולהישאר עם עודף, אם הדירה תהיה בחדרה העודף יהיה גדול יותר. אני עדיין צעירה ותלויה בעבודה וגם בחיי חברה (אם כי חיי חברה שכאלו יש גם בנתניה למיטב ידיעתי), אבל קחי לדוגמה מישהי שפרשה לפנסיה (כמו הסולידית למשל), או מישהי אחרת שעובדת מהבית, זה יכול להיות פתרון לא רע.
 
בסדר, זה די ברור

אבל גוש דן הוא אנומליה. הוא אזור אחד מתוך כל הארץ. זה לא שחייבים לקנות דירה בגוש דן ותכ'לס גם אין לי מושג אם זה בכלל רלוונטי למצב פה, בשאלה הזו ספציפית או למצב בכלל של כלל האוכלוסיה בישראל. אם מחירי הדיור היו סבירים בכל אזור המרכז (חדרה עד גדרה) אז אנשים לא היו מתלוננים על מחירי הדיור. זה שדירה "יותר זולה בנתניה מאשר הגוש דן" זה עובדתית נכון, אבל זה לא עוזר למי שאין כסף לקנות דירת שני חדרים בנתניה. אז על מה כל הדיון הזה?
 
זה בדיוק העניין, שלא חייבים לקנות בגוש דן

חולון ובת ים הן גם לא גוש דן דרך אגב.

דווקא לפי מה שהוא תיאר, יש לו את האפשרות הכלכלית לקנות דירת 2 חדרים בנתניה וגם בחולון או ברחובות, וייתכן שגם בערים נוספות מרכזיות יותר - עם משכנתא כמובן, אבל זה מה שרוב האנשים עושים. כמו שכתבת, לא כולם חייבים לקנות דירה בגוש דן, ואם יש לו את האפשרות הכלכלית לקנות דירה והוא עוד מחושב ומתכוון לגור בדירה עם שותף כך שיוכל לחסוך בעלויות מחיה בזמן שהוא משלם משכנתא, מה רע בזה?
 
שזה לא עושה שום היגיון מבחינה כלכלית

מבחינה ריגשית אני מבינה שיש פה מוטיבציה. כלכלית זו התאבדות.
 
אז יש ביננו חילוקי דעות, תרחיש מאוד נפוץ בעולם


אישית לא הייתי אומרת שרכישת דירה למי שיש לו את הכסף זו התאבדות כלכלית, במיוחד אם המטרה היא מגורים ולא השקעה, אבל איש איש ודעתו. יש גם מי שסוברים שהעובדה שאני גרה ברמת גן זו התאבדות כלכלית והיה עדיף לי לגור בעיר אחרת בה יותר זול, כבר היו מי שהביעו חוסר הבנה למה אני לא גרה עם אמא (אכן, גם בגילי הלא מאוד צעיר), ולעמת זאת יש את מי שלא מבינים למה לא שילמתי יותר (והרבה יותר) בשביל לגור בתל אביב "כמו שצריך", כל אחד ומה שמתאים לו ומה שנוח לו.
 
את גרה בשכירות?

אם כן, השאלה איפה את גרה בשכירות היא לא מאד משמעותית לעתידך או למצבך הכלכלי הגלובלי. תגורי ברמת גן עילית או במודיעין תחתית בדירת שלושה חדרים, חדר וחצי או מרתף,. זה לא חשוב. הנוסחה למגורים בשכירות היא מאד פשוטה, שליש מההכנסה. זהו. לקניית דירה יש משמעויות בלתי ניתנות לביטול, בהנחה שרוצים להחזיק בדירה בצורה כלשהי ויש גם משמעויות לעתיד הכלכלי . באופן כללי אני חושבת שזה נכון להקשיב לכולם, מה לכל אחד יש לומר, ולקבל את ההחלטות לבד ומתוך שיקול דעת אישי. כך שמה שכולם אומרים או לא אומרים הוא לא באמת רלוונטי לתוצאה הסופית.
 
עלות מגורים בשכירות זו לא אקסיומה

ההמלצה הכללית היא אכן שליש מההכנסות, אבל במדינה שלנו רבים מאוד משלמים יותר משליש מההכנסות על שכירות, היות שאין ממש התאמה בין ההכנסות ליוקר המחיה, זה לא חדש. זה גם לא דבר חדש שדירה משלך זו יציבות - גם אם את לא רוצה לגור בה ומעדיפה לגור באזור אחר, כל עוד הדירה היא לא בחור מרוחק את תמיד יכולה להשכיר אותה בקלות יחסית ובמקרה הכי הכי גרוע למכור אותה או לקחת משכנתא הפוכה, וזה גם לא חדש שעם הריביות שקיימות בימינו אין כל כך אפשרויות טובות יותר להשקיע סכומי כסף גדולים (ו-400,000 ש"ח שהבחור ציין זה סכום לא סמלי).

לגבי להקשיב לכולם - להקשיב זה סבבה, אבל לכל אחד יש את הנתונים שלו והשיקולים שלו ומה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר, ומה שנחשב להתנהלות כלכלית נבונה מאוד עבור אחד, תהיה טעות איומה עבור אחר. בנוסף, מי שקונה דירה למטרת מגורים, השיקולים שלו אחרים לגמרי מאשר של מי שקונה דירה למטרת השקעה, לא משנה באיזה עיר. וכן, זה הרבה יותר כלכלי לקנות דירה להשקעה, אבל כל אחד והשיקולים שלו ויש מי שמעדיפים את היציבות.
 

BloodyRose

New member
תתחיל מהסוף - איזו משכנתא תוכל לקבל עם ההון העצמי שלך?

לרצות "דירה די יקרה" זה נחמד, השאלה העיקרית היא האם ההון העצמי שלך יספיק בשביל משכנתא לדירה כזו (גם אם בהמשך תממן את חלקה באמצעות שכירות משותפים)

תתחיל להסתכל על דירות ולברר על משכנתאות, ותחפש דירה בהתאם למשכנתא ריאלית עבורך. משם תמשיך לחשוב הלאה האם זה מתאים בשבילך או לא.
 

Roaicc

New member
אוקיי, אז לא דירה יקרה!!!

דירה פשוטה ורגילה.


מה דעתכם על "הכנסת שותף" כדי להגיע בכלל למצב שאוכל לחלום על דירה משלי .
 

avvv

New member
נשמע לי קצת מוזר

שותפים בד"כ הולכים עם דירות שכורות, וכנראה שמסיבות טובות. קניית דירה זה עסק גדול, וגם אם רשמית אפשר לקנות דירה ולרשום אותה על שם שני אנשים, אני לא בטוח לגבי ההשלכות החוקיות של זה. שותפים בדירה שכורה גם יכולים בקלות לפרק את החבילה אם בסוף לא הולך להם ביחד. מה עושים בדירה בבעלות?
&nbsp
אני חושב שיש כמה פתרונות יותר קונבנציונליים למצבך - או לשכור דירה גדולה יותר עם שותף (אפשר במקביל לקנות דירה להשקעה בהתאם לתקציב הנוכחי שלך), או לנסות למקסם את המשכנתא, לקחת משכנתא ענקית ולשלם אותה בעזרת השכירות של השותף שתכניס (יש מצב שזה מסוכן פיננסית).
 
למעלה