רוב הפוסטים מדברים על הצד של הבן/בת שגרים אצל ההורים, והסיבות לכך. אף אחד כאן לא מביא את הצד של ההורים, (או שכן, ואני פספסתי). מה ההורים מרגישים כשהמגודל עדיין רובץ אצלם בבית? האם בכלל יש עוד ילדים בבית? נאמר אחים אחיות שחיים בבית? ואיך מתחלקים החדרים בין הילדים?
הורים כמובן שמחים שהילד יוצא לדרכו העצמאית. אבל אם הילד לא כל כך מצליח
בחוץ, אף הורה לא יגרש את הבן או הבת. הם יקלטו אותו בשמחה או בשתיקה, ישרתו אותו ויתנו לו הרגשה טובה. לכן יש כל כך הרבה שמעדיפים להיות עם ההורים (הייתה תכנית כזו בטלוויזיה, של ילדים שמנצלים הורים וגרים איתם).
לכן אני אומרת, שאם להורים יש אפשרות לתת לילד חדר משל עצמו, ושיביא גם חברה, מה טוב. אבל אם זה על חשבון הנוחות או האי נוחות של ההורים, כגון שאין להם פרטיות, הילד צריך לצאת מהבית, אולי קצת גם בעזרתם של ההורים כלכלית.
