אשה מרציפן
New member
השכנים ואנחנו - מנקודת מבט אינטימית
בשער תפוז מקודמת הודעה מפורום שכן על זוג צעיר שיוצאים עירומים למרפסת, מה שמפריע באופן טבעי לשכנים שלהם, בדגש על אלו שיש להם ילדים קטנים אבל לא רק. אחד המגיבים טען שזו בעיה שקיימת בהרבה מקומות בגלל שיטת הבנייה, כבר אין פרטיות בהרבה דירות וזה תקף לדבריו לא רק במרפסת אלא גם במצב "רגיל" בו לא סוגרים את התריסים.
אני נוטה להסכים איתו בהיבט מסוים, במשך מספר שנים גרתי בדירת קרקע שאחת מהן השקיפה ישירות לרחוב, אמנם רחוב פנימי אבל שהות עם חלונות פתוחים בחדר השינה לא הייתה אפשרית כי היא גרמה לי לחוסר נוחות (גם במצב בו הייתי לבושה - זה לא נעים שכל מי שעובר ברחוב יכול להציץ ולראות איזה ספר אני קוראת עכשיו ושלא הספקתי למיין את הכביסה שלי).
גם בימינו כשאני גרה בקומה גבוהה, אני עדיין מרגישה חשש לפרטיות מהבניינים השכנים, מה שרק וילונות אטומים יכולים לפתור (כשהתוצאה של דבר כזה זו אפלה בדירה). אני מודה שזה קצת מטריד שאני לא יכולה להרגיש חופשי לגמרי בבית שלי, זה הוביל אפילו למצב בו הפסקתי לעשות תרגילי יוגה בסלון כי הרגשתי לא בנוח מהאפשרות שמישהו מהשכנים משקיף עלי.
למי שחושב שאני פרנואידית, אני יכולה לספר שאני רואה בקביעות שכנים בבניין השכן במצב בו הם לא מגיפים את התריסים, אמנם חדרי השינה שלהם כנראה עורפיים יותר, אבל גם לראות אותם בסלון ומסתובבים בבית זה לא נעים, ויש בבניין הסמוך קומת קרקע עם חצר שלשמחתי לא מתרחש בה יותר מדי, אבל בקלות זה היה יכול להיות אחרת.
איך זה הולך אצלכם? מה מצב "נקודות התצפית" בדירה שלכם ומה בדירות השכנים? מה אתם ממליצים לעשות במצבים כאלו?
בשער תפוז מקודמת הודעה מפורום שכן על זוג צעיר שיוצאים עירומים למרפסת, מה שמפריע באופן טבעי לשכנים שלהם, בדגש על אלו שיש להם ילדים קטנים אבל לא רק. אחד המגיבים טען שזו בעיה שקיימת בהרבה מקומות בגלל שיטת הבנייה, כבר אין פרטיות בהרבה דירות וזה תקף לדבריו לא רק במרפסת אלא גם במצב "רגיל" בו לא סוגרים את התריסים.
אני נוטה להסכים איתו בהיבט מסוים, במשך מספר שנים גרתי בדירת קרקע שאחת מהן השקיפה ישירות לרחוב, אמנם רחוב פנימי אבל שהות עם חלונות פתוחים בחדר השינה לא הייתה אפשרית כי היא גרמה לי לחוסר נוחות (גם במצב בו הייתי לבושה - זה לא נעים שכל מי שעובר ברחוב יכול להציץ ולראות איזה ספר אני קוראת עכשיו ושלא הספקתי למיין את הכביסה שלי).
גם בימינו כשאני גרה בקומה גבוהה, אני עדיין מרגישה חשש לפרטיות מהבניינים השכנים, מה שרק וילונות אטומים יכולים לפתור (כשהתוצאה של דבר כזה זו אפלה בדירה). אני מודה שזה קצת מטריד שאני לא יכולה להרגיש חופשי לגמרי בבית שלי, זה הוביל אפילו למצב בו הפסקתי לעשות תרגילי יוגה בסלון כי הרגשתי לא בנוח מהאפשרות שמישהו מהשכנים משקיף עלי.
למי שחושב שאני פרנואידית, אני יכולה לספר שאני רואה בקביעות שכנים בבניין השכן במצב בו הם לא מגיפים את התריסים, אמנם חדרי השינה שלהם כנראה עורפיים יותר, אבל גם לראות אותם בסלון ומסתובבים בבית זה לא נעים, ויש בבניין הסמוך קומת קרקע עם חצר שלשמחתי לא מתרחש בה יותר מדי, אבל בקלות זה היה יכול להיות אחרת.
איך זה הולך אצלכם? מה מצב "נקודות התצפית" בדירה שלכם ומה בדירות השכנים? מה אתם ממליצים לעשות במצבים כאלו?
