על גיל, מגורים בשכירות וזוגיות

על גיל, מגורים בשכירות וזוגיות

בפורום שכן פורסמה הודעה שקודמה, על בחור שדיווח שבחורה שיצא איתה ניתקה את הקשר איתו אחרי שגילתה שהוא גר עם ההורים ושאין לו רכב.

זכורים לי לא מעט דיונים בנושא שהתקיימו בפורומים שונים, לא רק בכאלו שעוסקים בנושא זוגיות. זכורים לי גם דיונים "בעל פה" שהתקיימו בגילאים צעירים, כשלאנשים מסוימים הייתה תמונה בראש שבגיל מסוים אדם אמור להיות במקום "עצמאי" לחלוטין כולל דירה (רצוי שלך, אבל אם כבר שכורה אז שתהיה לבד ולא עם שותפים), עם רכב משלך ועוד ועוד, כשלרוב זה הגיע מצד אנשים שלא היה להם מושג מה העלויות הכרוכות בכך, ושאנשים בדרך כלל לא משתחררים מהצבא/מסיימים תואר וישר מוצאים עבודה בשכר גבוה שמאפשר גם לגור בשכירות, גם להחזיק רכב וגם לחיות כמו שצריך (ועל חיסכון לא התחלנו לדבר עדיין). מנגד, קרה לא אחת שאנשים התייעצו פה בפורום וכשהמליצו להם לאור מצבם הכלכלי לא למהר לצאת מהבית התגובה הייתה "אבל אני כבר בן/בת X".

מה אתם חושבים על המקרה של הבחור הזה? האם הבחורה פעלה נכון לדעתכם? מה אתם חושבים בכללי על אנשים שלא ממהרים לעזוב את בית ההורים גם לקראת גיל 30? האם זה מעורר אצלכם תהיות כלשהן לגבי אותו אדם?
 
נושא מעניין

גם בגילי המופלג והמקשיש, יש לא מעט אנשים שלא מחזיקים רכב, ממניעים כלכליים ואפילו נתקלתי במקרה או שניים של אנשים שגרים עם שותפים או לא עזבו את בית הוריהם.
הגישה שלי תמיד אמרה שכל עוד אדם מראה שהוא בדרך ללעשות עם עצמו משהו, והוא באמת בונה את עצמו ולא סתם מתנחגל, זה לחלוטין לגיטימי שאין כסף. יש אנשים רבים בסביבתי שהם בסוף שנות השלושים שלהם או תחילת שנות הארבעים, והם כרגע נאלצים לעבוד בעבודת דחק ולהרוויח פרוטות, פשוט כי הם באמצע קורסים ולימודים- וזה לגמרי סבבה בעיני. בנאדם בונה את עצמו, זה בסדר גמור. כנ"ל לגילאים צעירים יותר, הרבה אנשים נמצאים בתהליך של בנייה עצמית וזה הגיוני שאין להם כסף, וכל עוד זה המצב, זה לגמרי סבבה, כי יש אופק כלשהו, לאו דווקא כלכלי.

העניין של לגור עם ההורים הוא אף פעם לא רק כלכלי. באיזשהו שלב חייבת להתבצע היפרדות, פיזית, בין ההורה לבין הילד (שהוא כבר לא ילד) שלו. עכשיו אפשר להגיד מזה זאת אומרת חייבת?! מי אמר שחייבים?! הרי אין חוק כזה. ברור שאין חוק כזה, וברור שאף אחד לא יחייב מישהו לצאת מהבית, אבל היכולת להתנהל עצמאית ובנפרד מההורים וללא תלות ישירה בהם, זה משהו שהוא הכרחי פסיכולוגית לאדם בריא.
 


במקרה שהבחור העלה לא מדובר במצב שאין לו כסף אלא ההפך - הוא בחר להישאר אצל ההורים ולא להחזיק רכב, על מנת לתעל את הכסף למקומות אחרים, ולפחות במקרה הספציפי שלו נראה שהוא לא כל כך סובל מזה. אני יכולה להעיד שגם לי אין רכב, וגם במקרה שלי זה לגמרי מבחירה ואני לא רואה שום סיבה להחזיק רכב - למרות שאני יכולה להרשות לעצמי, אבל אני מעדיפה לתעל את הכסף שהיה עולה לי רכב למקומות אחרים, כי אני לא רוצה צורך בכך כאמור.
&nbsp
התחברתי למה שכתבת על אנשים שבונים את עצמם - למרות שגם כאן יהיו מי שיגידו שבגיל מסוים הבנאדם אמור להיות כבר "בנוי", ועל זה אני תמיד אומרת שכדאי לשים פס על מה שאומרים מסביב, כי אנחנו חיים בשביל עצמנו ולא בשביל לרצות את הסביבה, ולצערי נתקלתי ביותר מדי אנשים שחושבים על "מה יגידו" וכדומה, ובסוף הם אלו שמוצאים את עצמם עם המינוס בסוף החודש.
&nbsp
&nbsp
 
בדיוק לפני כמה ימים

מישהי בכתה לי שהיא כבר בת 38 והיא לא נמצאת איפה שהיא חשבה שהיא תהיה בשלב הזה בחיים. אבל בעיני היא ממש ממש בסדר, היא מתקדמת בחיים. יש מלא אנשים, במיוחד באזור ת"א, שאין להם רכב, ותכל'ס? אני לא מבינה מי מחזיק רכב בעיר הזאת, זה נורא קשה. גם אם יש אפשרות כלכלית, זו נראית לי טירדה לא נורמלית. אני אישית מעדיפה לגווע ברעב ולא להיות בלי רכב, אבל אני לא גרה בתל אביב, ואני גם ככה קמה בחמש וחצי בבוקר כל יום כמעט, ובאוטובוסים זה היה לוקח לי שעתיים.
 
אני יותר חושבת על אנשים אחרים

אני לא יודעת למה אותה בחורה שהזכרת התכוונה, אבל אם מתכוונים מבחינת מגורים ומצב כלכלי, זה תרחיש מאוד נפוץ שאנשים מצאו את עצמם במצב שונה ממה שחשבו לאור העליה החדה מאוד ביוקר המחייה. אם לפני עשור הייתי עם אותה הכנסה שיש לי עכשיו, עם שכ"ד שהיה לפני 10 שנים הייתי יכולה לחסוך הרבה יותר, אבל לפני עשור הייתי סטודנטית, ומי שסטודנט עכשיו משלם על חדר בדירת שותפים סכום דומה לזה ששילמנו בזמנו 3 שותפות על כל הדירה.
&nbsp
אני בחרתי לגור באזור מרכזי ולא להחזיק רכב, כשגרתי בפריפריה היה לי רכב, גרתי במקום שאם אין לך רכב אין לך אפשרות לא לעבוד ולא לעשות שום דבר אחר. יש אזורים שנמצאים בעיר מגוריי שאני יודעת שיהיה לי יותר זול לשכור בהם, אבל זה ידרוש ממני להחזיק רכב ואני מעדיפה לוותר. מה שכתבת הזכיר לי דברים שנכתבו בפורום בעבר לגבי החזקת רכב בתל אביב והסביבה, שחיזקו אצלי את הרושם שלא חסרים אנשים שמחזיקים רכב מהסיבות הלא נכונות. אישית יש לי חברים שעובדים בעבודות מצוינות בשכר גבוה שבחרו גם הם לא להחזיק רכב ולהתנייד בתחבורה ציבורית - היות שהם עובדים באזורים נגישים וקרובים לרכבת.
 

avvv

New member
באמת מעניין, אבל יש לי עוד שאלה שקשורה לזה

אני חושב שנשפכו הרבה מלים על אנשים מגורים בבית ההורים לקראת גיל 30. חלק גדול מהן, ללא קשר לעמדה, הגיוניות.
האם יש לזה המשך?
למשל, האם בגיל מסוים (לקראת 30-35), אז פתאום לא מספיק שלא תגור אצל ההורים, אלא גם לגור אם שותפים נחשב לגורם שמקשה על מציאת זוגיות?
מה לגבי רכב? מבחינה רציונלית, למי שיכול להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית/רגל/אופניים אין סיבה להחזיק רכב. מצד שני, אולי בגיל מסוים זה כבר לא לעניין להגיע לדייט באוטובוס? כמובן שכשלשני בני הזוג אין רכב, אז זה גם מאד מגביל את אפשרויות הבילוי או המפגשים בסופ"ש.
 
זו הסוגיה המורחבת

וזה מאוד תלוי מקרה ומשתנה גם מבחינת מי הם האנשים המעורבים ועד כמה יש פער ביניהם גם בתחום הזה.
&nbsp
בתכלס, בתחום המגורים "מחוץ לבית ההורים" חלו המון שינויים בעשור האחרון. כשהפורום הזה רק קם, רוב החברים בו היו צעירים משמעותית וגרו בדירות שותפים. בימינו אנשים יוצאים מהבית יותר מאוחר, כך שעוברים לגור ישר לבד או עם בן/בת זוג, כשהתרחבות תופעת הדירות המחולקות מאפשרת גם למי שגר בערי שינה בטבעות הרחוקות מת"א לגור לבד. מנגד, שומעים על לא מעט זוגות שחוזרים לגור אצל ההורים ועל אנשים צעירים פחות שנשארים במרכז וגרים עם שותפים, כשלרוב האחרונים הם דווקא אלו בעלי החשיבה הכלכלית הנבונה יותר, אבל כאמור זה תלוי מקרה.
&nbsp
לגבי הדיון על דייטים ובעלות על רכב, החזרת אותי כמה שנים אחורה לתקופה בה ניהלתי את פורום בליינד דייט, כשהנושא הזה עלה לא אחת לצד השאלה החוזרת - האם עבור הצד הנשי עדיף להגיע לבד לדייט או שהבחור אמור להציע לאסוף? כשהגישה כאן לא הייתה האם זה קריטי שלבחור יש אוטו או לא, אלא מבחינת האם זו הגזמה לצפות שהדייט יאסוף אותך (לשלם עלייך הוא "חייב", לאסוף זה כבר משהו אחר). אם מדובר בשני תל אביבים למשל, אין שום סיבה להשתנע באוטו לדייט (כשאחת הבעיות היא גם החנייה - בזמנו בחור תל אביבי ביטל את הדייט כשגילה שאני רמת גנית - הוא לא היה מוכן לחפש חנייה פעמיים באותו ערב. אמיתי).
 

gal-or

New member
באיזשהו שלב, כל אחד חייב לעזוב את הבית!

ההורים שלי נפטרו בגיל צעיר (אבא היה בן 55, אני הייתי בת 24. אימא נפטרה 3 שנים אחריו בגיל 50). עד איזה שלב הבן אדם יישאר עם ההורים שלו? אבל אני מכירה אנשים בגיל 50 שהם חיים על חשבון ההורים. לא למדו, עבדו, או התקדמו לאיזשהו אופק. אני מכירה חבר'ה באיזור גיל 30 שמתלבטים לגבי התהליך של עזיבת הבית. אני לא יכולה להבין אותם לגמרי כי המציאות נכפתה עלי.
 
למעלה