חוויותי כמקבלת שירות

a wild rose

New member
חוויותי כמקבלת שירות

אני לא יודעת אם יש פה מישהו, אבל הגיע הזמן שהפורום יתעורר


אתם מכירים את נותני השירות ה"מצחיקים", שמצחיקים בעיקר את עצמם? לפעמים זה מרגיש כאילו זה נובע משעמום שלהם, ויש פעמים שאני תוהה אם הם באמת מנסים להצחיק או שמנסים לעצבן. מקרה שקרה לי לא מזמן: קניתי פלאפל וביקשתי לארוז. המוכר (שהתגלה כבעל המקום) הושיט לי את המנה ואמר "יותר טעים לאכול פה" (קורע מצחוק, נכון?) אמרתי שוב שאני מבקשת לארוז ושאני ממהרת, והוא המשיך לעמוד עם המנה מושטת והמשיך "להצחיק" - אמר "נו, כולה כמה דקות לאכול". התמזל מזלו והוא תפס אותי ביום ממש הפוך (מה שמסביר איך הגעתי למצב של לאכול פלאפל) אז שעשיתי היה להודיע שאני מוותרת על המנה ופניתי ללכת, ואז הוא התעשת ו"התנצל", ואמר שזה היה בצחוק
מזלו שבאמת מיהרתי, אחרת הייתי מבהירה לו בצורה ברורה מה אני חושבת על הצחוק המטופש שלו, ועל אנשים כמוהו ש"חשוב להם" להבהיר שהם צחקו למקרה שלקחו אותם ברצינות.

עוד קטע: יש את נותני השירות שחשוב להם להסביר שוב ושוב, ולפעמים נשמעים כאילו הם מסנגרים על מקום העבודה שלהם (או על עצמם), בצורה שנשמעת על גבול הזלזול באינטיליגנציה. אני בכללי טיפוס לא כל כך סבלני, אין לי סבלנות לחפירות ולבזבוזי זמן, בגלל זה אני גם לא אוהבת להתקשר למוקדים ולמקומות שונים אלא מעדיפה לשלוח מיילים, לפנות בצ'אט או שירות בסמס (אחלה דבר), כי שם אם הנציג מתחיל לחפור פשוט מתעלמים.

מה שקרה הפעם זה שנסעתי במונית שהזמנתי מגטקסי, ובגלל שהמון זמן לא נסעתי במוניות ואני לא מעודכנת, שאלתי מישהי שאני מכירה שעבדה שם פעם על ההתנהלות, ושיתפתי אותה שגבו ממני עמלת שיחת טלפון - שזה משהו שחשבתי שלא קיים במקרים כאלו. היא אמרה שזה באמת לא קיים ואמרה שחייבים להתלונן על הנהג, והתקשרה למישהו שהיא מכירה משם. אותו בחור, איש שירות טיפוסי (ככל הנראה אחמ"ש או משהו בסגנון) לא הסתפק בלהסביר בצורה תמציתית, אלא אחרי שהסביר לה התעקש שהיא תשים אותו על רמקול כדי להסביר לי שמדובר בהנחיה של משרד התחבורה והם חייבים לעשות את זה. אמרתי לו תודה רבה וחשבתי שפה זה נגמר, אבל לא - הוא המשיך וחזר על כך שזאת הנחיה של משרד התחבורה והנהג היה בסדר גמור ושזאת לא החלטה שלהם. אחרי הפעם הרביעית שהוא אמר את זה אמרתי לו שאני לא כזאת טיפשה שצריך להגיד לה את זה 4 פעמים, שהבנתי את זה בפעם הראשונה ושלהזכירו - אני בכלל לא התלוננתי על כלום אלא זאת החברה שלו שהתקשרה אליו, אז החפירה הזאת מיותרת. ההמשך היה חפירה של התנצלות והסבר למה הוא חפר ושזה לא בגלל שהוא חושב שאני טיפשה
 

a wild rose

New member
וקצת על מתן שירות

אני לא נותנת שירות קלאסית, אבל במסגרת העבודה שלי יוצא שכחלק מדרישות התפקיד אני אמורה לתת מענה לעובדים שונים ברחבי הארגון על נושאים מאוד ספציפיים, אני מניחה שבכל מקום עבודה יש את הקטע הזה, אצלי קצת יותר. זה חלק מדרישות התפקיד ואין לי תלונות, עד שזה מגיע לקטעים בעייתיים:
&nbsp
עובדים שפונים אלי לגבי נושאים שלא קשורים אלי ומתעקשים שאני צריכה לעזור להם, גם כשאני מסבירה להם שאני ממש לא קשורה לזה ומוסרת להם את השם של מי שהם צריכים לדבר איתו. ההתעקשויות מגיעות לפעמים לקטעים הזויים כמו טענות שאמרו להם לדבר איתי - כאילו זה יגרום לי להבנה שטעיתי ובעצם אני כן מטפלת בזה, או הסבר שזה דחוף.
&nbsp
משהו אחר שקורה הרבה זה עובדים שמתעקשים להגיע אלי פיזית למשרד לבקש דברים שדורשים פרוצודורה ומסירת פרטים מסודרת (שלרוב אין בשלוף), וגם אם אני במקרה פנויה ולא באמצע כמה דברים (מה שלא קורה הרבה) אני לא יכולה לטפל בזה במקום, ולכן אני מבקשת שיפנו בדרך המקובלת - דרך מערכת הפניות הפנימית שלנו, או בשליחת מייל, תלוי במקרה. ואז הם מתווכחים איתי ומתעקשים שהם כבר פה אז שאני אטפל. לחלקם יש בונוס וזה שהם פונים אלי ומתעקשים לדבר איתי גם אם אני באמצע שיחת טלפון או באמצע שיחה עם עובד אחד. המשודרגים פונים אלי ומבקשים שאטפל בדברים כאלו כשפוגשים אותי במקרה במסדרון, בעמדת הקפה, בשירותים...
&nbsp
מישהו יכול להסביר לי מה הקטע? אני תמיד אעדיף שליחת מייל או פנייה דרך מערכת פנימית/צור קשר, על פני להתקשר טלפונית ובטח שעל פני להגיע פיזית, וככה עוד הרבה אנשים שאני מכירה - איך זה שבמקום העבודה שלי התנקזו כמות גדולה של אנשים שמעדיפים ההפך? ועוד במצב חסר היגיון שכזה.
 
אכן אין פה יותר מדי אנשים


אם יש עוד מי שקורא פה - יהיה נחמד אם תגיבו, תשתפו במשהו או רק תפגינו נוכחות.
&nbsp
היה נחמד לקרוא, אכן נשמע כמו קטעים מעצבנים שלצערי מוכרים. אני באופן כללי לא חובבת הומור מטופש, ועל אחת כמה וכמה כשזה מגיע בסיטואציות כאלו מצד אדם שלא מכיר אותך, אני גם חושבת שלפעמים זה באמת נובע משעמום של בנאדם שמנסה לבדר את עצמו במסגרת העבודה שלו, אבל יש בידור ויש בידור, ומה שאת מתארת זה באמת יותר מעצבן מאשר מצחיק.
&nbsp
לגבי אלו שחוזרים על כל דבר ו"מדגישים" - זה נובע מבסיס של גישת שירות שאני אישית מאוד לא מאמינה בה וחושבת שהיא מאוד לא עניינית, וכשאני מוצאת את עצמי במקום שדוגל בה, אני ממהרת לשמור מרחק: לפי הגישה הזאת מנחים את נציגי השירות לצאת מנקודת הנחה שהלקוח... איך נגיד את זה בצורה יפה? אי אפשר - שהלקוח אידיוט, ועל כן צריך להסביר באופן שמוגדר "כמו למפגרים", וזה נעשה באופן קבוע, לכאורה כדי שהלקוח לא יבוא בטענות לאחר מכן שלא אמרו ולא הסבירו, מה שמתאים יותר במכירות ופחות בשירות, במיוחד במקרי שירות כמו שתיארת.
&nbsp
מה שכתבת לגבי העבודה שלך... הזדהיתי
פחות או יותר בכל מקום שעבדתי בו מצאתי את עצמי מול הטיפוסים האלו שפונים לאדם הלא נכון ומתעקשים שהוא צריך לעזור להם עם נימוקים כמו "אבל אמרו לי" "אבל זה דחוף" "אבל את לא יכולה להשאיר אותי בלי מענה". אנשים שתופסים אותך במסדרון זה גם דבר מעצבן, אני גם מכירה את זה מהקולגות שלי, לפעמים זה מזכיר את הלקוחות במקומות שירות פרונטלי, כמו אלו שקוראים למלצרית בזמן שהיא לוקחת הזמנה משולחן אחר.
עוד דבר שהזדהיתי איתו - גם אני תמיד מעדיפה לשלוח מיילים או הודעות, ובזמנו עבדתי במקום בו רוב התקשורת בוצעה בהודעות, גם בגלל שזאת הייתה חצי משרה במקביל לעבודה נוספת ולא הייתי זמינה תמיד לשוחח, ותמיד היו את אלו שהתעקשו להתקשר, כולל אחרי ששלחתי להם הודעות שמבהירות שאני לא יכולה לדבר, כשהיו את החוכמולוגים שפירשו את שליחת ההודעה כהבהרה שאני זמינה (אישית אני רואה בזה בדיוק את ההפך). מה שהיה הזוי במיוחד במשרה הזאת היה שהיה לי טלפון נייד נוסף שהיה מיועד ספציפית לאותו מקום, אבל היו אנשים שהיה להם גם את המספר הפרטי שלי, אז אם לא הייתי עונה במספר הזה היו מתקשרים למספר הפרטי, בלי לחשוב על זה שאם אני לא זמינה כנראה שאני לא זמינה
ואת השיא שברה מישהי שמתי שהייתי בממתינה במספר של העבודה, היא התקשרה לפרטי...
&nbsp
&nbsp
 

nofi1456

New member
משהו בדחיית הסיפוקים שלנו נדפק

מאמינה שאם היו מוסיפים למייל של העבודה "נראה לאחרונה" או 2 וי כחולים אז הדברים היו נראים אחרת לגמרי :)
וחוץ מזה, כן, אנשים חוצפנים. תמיד כולם חושבים ששלהם הכי דחוף וקריטי.

יש אצלנו מישהו שתמיד פונה לכולם בהמון בקשות שונות ומשונות, ללא הפסקה. כל יום הוא מחפש מי יכול לעזור לו באלף ואחד דברים. ראשי המחלקה הסבירו לו ולכולנו שלא מבקשים בצורה כזו ושכל בקשה לעבודה כלשהי צריכה לעבור אישור ותיעדוף, אפילו הובהר לנו שאנחנו צריכים לסרב לו. והוא - ממשיך בשלו. כל יום סדרת טלפונים עד שמישהו טורח לענות לו.

לקולגה שלי קרה פעם משהו הזוי - מישהו ממחלקה אחרת רצה שהיא תעזור לו במשהו (למרות שלא היה אמור לבקש בצורה ישירה אלה הממונים שלו היו צריכים לפנות לממונים עליה) ופחד שהיא תתעלם מהמייל שלו אז הוא בא למשרד שלה, ראה שהיא לא שם, והשאיר לה פתק על השולחן עם הסבר ובקשה לטפל בזה.
היא התקשרה אליו יום למחרת והסבירה לו לשלוח מייל בצורה מסודרת והיא תבדוק את זה כשתתפנה. הזוי.
 
למעלה