חוויותיה של מחפשת עבודה

a wild rose

New member
חוויותיה של מחפשת עבודה

אז למי שנמצא כאן אני אספר שהצטרפתי לפני מספר חודשים למעגל האבטלה, היו קיצוצים במקום העבודה שלי ומצאתי את עצמי בין המפוטרים. זו סיטואציה לא נעימה, אבל השתדלתי להתייחס לזה בחיוב כמה שאפשר, ניצלתי את החופש שנפל עלי באמצע החיים בשביל לטוס לחופשה לא קצרה בחו"ל ואחרי שחזרתי התחלתי לחפש עבודה במקביל לחתימה בלשכה.

זה לא כיף להיות מובטלת, ואחד מהדברים היותר מעיקים במצב הזה זו עבודת ההסברה שאני מוצאת את עצמי נאלצת לעשות מול הסביבה - אני באמת לא מבינה למה כל אדם שני מסביבי מרגיש את הצורך להתערב לי בחיים ולתת לי שפע של עצות מיותרות שבדרך כלל גם לא רלוונטיות, ולעשות לי כל מיני ניתוחים מטופשים. אני אשתף בכמה דברים שעברתי כדי שזה יהיה יותר ברור, אני שמחה שיש לי איפה לשפוך, אמנם לא מדובר בשירות לקוחות - את הכיוון הזה עזבתי ממזמן, אבל בכל זאת:

יש את האנשים שחושבים שאני לא יודעת איך לחפש עבודה, אז מספרים לי על אתרי דרושים ספציפיים ועל חברות השמה, אין לי מושג למה הם חושבים שאני לא מכירה אותם ושאני לא יודעת איך מחפשים עבודה, אני בת 30+ עם מעל לעשור בשוק העבודה, אני מבינה שהכוונות טובות, אבל זה נשמע ממש מטופש שממליצים לי להיכנס לג'ובמאסטר כי מפרסמים שם הרבה משרות. גם חברות השמה אני מכירה, ועד עכשיו חלקן דיי אכזבו אותי (אני ארחיב על זה בהמשך), אבל יש אנשים שהתעקשו שאם אני רק אפנה לחברת השמה זו או אחרת ימצאו לי עבודה מייד, הייתי מישהי שחפרה לי והתעקשה והביאה לי את המספר של רכזת ההשמה שעזרה לה למצוא עבודה - זאת מישהי שעובדת כפקידת קבלה, וכשהסברתי לה שאני מחפשת עבודה בתחום אחר לגמרי זה לא עזר לי, היא התעקשה שלאותה רכזת בטח יהיו הרבה דברים להציע לי, וכשאמרתי לה שלמישהי עם תואר שני ויותר מעשר שנות ניסיון במקצוע ספציפי לא יציעו עבודה כפקידת קבלה מטעמי כישורי יתר, היא טענה שאין דבר כזה כישורי יתר, ושגם מישהי עם תואר שני יכולה לענות לטלפונים ולהכין קפה... על אפשרות שאני לא רוצה לעשות את זה היא לא חשבה.

באופן כללי אנשים מאוד רוצים לעזור, הכוונות מאוד טובות, אבל כשהן מגיעות מאנשים שלא באמת מכירים אותי, או שבכלל לא מכירים אותי (כמו חברות של חברות), וישר מציעים לי עבודות מזכירות, כאילו כל אשה היא מועמדת למשרת מזכירה, או משרות התחלתיות או חלקיות, ומנסים לשכנע אותי שזו משרה ממש טובה בשכר גבוה (שכר גבוה זה יחסי מסתבר), ולא מבינים למה אני לא קופצת על זה ומעקמים את האף כשאני מסבירה שיש לי השכלה וניסיון ושדמי האבטלה שאני מקבלת יותר גבוהים מהשכר באותן עבודות לא מקצועיות שאתם מציעים לי, אז למה לי ללכת על זה?

ויש את האנשים שמתחילים עם התיאוריות, להם ברור איך זה שלא מצאתי עבודה כל התקופה הזאת (שהיא לא מאוד ארוכה, במיוחד לא במונחים של חיפוש עבודה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את התקופה שהייתי בחו"ל), תיאוריות בסגנון "לא מצאת עבודה כי"... אולי לא מצאתי כי עוד לא התחלתי לחפש? אולי כי פסלתי בעצמי משרות שלא התאימו לי? ואולי בגלל שבמשרות מהסוג שאני מחפשת הקבלה היא לא מהיום למחר ובדרך כלל הליך הקבלה כולל מספר ראיונות ועוד מבדקים בנוסף, מה שאומר שהליך קבלה ממוצע יכול לקחת גם יותר מחודש? ואם במקרה כזה לא עברתי את השלב האחרון זה לא אומר שפסלו אותי בגלל שעשיתי רושם גרוע, אלא כי היו צריכים לבחור מישהו מהמועמדים הסופיים ולמרבה הבעסה בחרו במישהו אחר, אם עברתי את שלושת השלבים הראשונים, כנראה שכן עשיתי משהו נכון, וזה בטח לא אומר שבטח יש בעיה עם הקו"ח שלי או שאני מכוונת למקום הלא נכון.

לפעמים אני בכלל מרגישה כאילו זה מאוד מפריע לאנשים האלו שאני מובטלת באופן אישי, ולכן הם ממש מתעקשים להסביר לי איזה טעויות אני עושה ולמה כדאי לי לפעול אחרת, ולצד הקטעים המעצבנים שסיפרתי יש את אלו שלא באמת יודעים מה זה להיות מובטל בימינו, ומביאים כל מיני טענות שטותיות על נושא דמי האבטלה - קיבלתי למשל המלצות לא לחתום מלכתחילה מגובות בטיעונים מטופשים, בין היתר טענו שגם ככה יאלצו אותי לעבוד בעבודות זוטרות שיציעו לי בלשכה ואני לא אוכל לסרב - רק שבלשכת האקדמאים דברים הולכים אחרת, במיוחד בגיל שלי, אני נמצאת במצב שיכולים להציע לי רק עבודה מתאימה, משמע מתאימה להשכלה ולניסיון הרב שלי. אחרים חושבים שהלשכה יכולה לפתור לי את כל הבעיות ולמצוא לי עבודה, אבל ללשכה בדרך כלל אין עבודות שמתאימות לאנשים מנוסים, מעסיקים שמחפשים שכמוני לא עושים את זה דרך הלשכה...

חפרתי המון, מקווה שפה לפחות לא ינסו להציע לי לעבוד בשירות לקוחות
 
יש כאלו תקופות בחיים

מצד אחד, אני שמחה שכתבת ושמחה שאת רואה בפורום מקום טוב לשפוך ולשתף, אפילו שהוא לא פעיל... מהצד השני, סיפרת דברים מתסכלים ומאוד לא משמחים.

אני מאוד מבינה אותך, אני בטוחה שמספיק קשה לך במצב הנוכחי כמובטלת בלי כל הניג'וסים והחפירות שאת מתארת, שלמען האמת לא מפתיעים אותי, זה כל כך ישראלי וקיים בכל תחום כמעט, הזכרת לי לא מעט קטעים שעברתי בחיי בנושא התעסוקתי, ולא רק בתקופות של חיפושי עבודה אלא בכלל, וגם לא רק בתחום התעסוקתי, זה קטע ישראלי כזה שאנשים רואים לנכון להתערב לאנשים בחיים גם אם בכלל לא מבקשים את עצתם.

כתבת בסיפא שאת מקווה שלא יציעו לך פה לעבוד בשירות לקוחות - בלי צחוק בכלל, מצאתי את עצמי לא אחת מנסה להסביר לאנשים למה אני כבר לא בכיוון הזה, כשבימינו יש כבר שדרוג שהזכרת אותו בעצמך - הצעות עבודה כמזכירה, כשיש לי המון כבוד למזכירות באשר הן וכל עבודה מכבדת את בעליה, אבל לא כל אשה צריכה לעבוד כמזכירה, יש דיי והותר אפשרויות בשוק העבודה, וביננו - ברוב המקרים כשמציעים לך הצעה כזאת זה נובע מסוג של זלזול או התנשאות, או יציאה מנקודת הנחה שאין לך אפשרויות טובות יותר, וזה יכול להיות גם מאוד מעליב. ואכן יש גם את הבעיה של כישורי יתר, ומי שאמרה לך שאין דבר כזה כנראה חיה בכוכב אחר, אפילו בתקופה שחיפשתי עבודות זמניות בין עבודות היו מעסיקים שלא רצו אותי בטענה של כישורי יתר, אז במקרה של עבודה קבועה ברור שהמעסיק ההגיוני לא ייקח מישהי עם תואר שני שתבצע עבודה מהסוג שמציעים לבוגרות תיכון (וגם בשכר תואם), כי ברור שברגע שהיא תמצא משהו יותר טוב היא תעזוב.

מה אני יכולה לומר לך? העצה הכי טובה שלי שיישמתי אותה בתקופות של חיפושי עבודה, היא לא לשתף אנשים עד כמה שניתן, כי גם אנשים עם כוונות טובות יכולים להיות מעיקים בצורות כאלו. יש את מי שמאמינים ב"שלח לחמך", אבל כל עוד לא מדובר באנשים שעוסקים בתחום שלך ומכירים, אין סיבה לשתף, כי אז קורים מקרים כמו שאת מתארת וגם אני עברתי אותם (ועוד רבים וטובים). בזמנו חברה לא קרובה שאלה למה אני לא מפרסמת בפייסבוק שאני מחפשת עבודה, הסברתי לה שמהניסיון שלי התוצאה היא בעיקר כל מיני הצעות מטופשות ולא רלוונטיות, אז אני מעדיפה למנוע את זה. זה לא מנע ממנה לעשות משהו דומה מייד לאחר מכן. הכוונות טובות, התוצאה נוטה להיות מעצבנת


ולגבי חברות השמה - גיליתי שזה מאוד תלוי גם בחברה עצמה וגם ברכזת, ואצל בעלי ניסיון זה בכלל הולך אחרת, אם תרצי אשמח לתת לך המלצה בפרטי, גיליתי עד כמה ההבדלים בתחום הזה עצומים, ויש הבדל לא רק בהשמת בכירים מול השמת חסרי ניסיון/חברות השמה "מעורבות", ההבדל טמון גם בניסיון של רכזת ההשמה עצמה ובהיכרות שלה עם השוק הספציפי של תחום העיסוק שלך, יש רכזות השמה שנוטות להקל בזה ראש. כמו שכתבת, בשלב מסוים בקריירה מרבית המשרות כוללות הליך קבלה ממושך שלוקח גם זמן (אפילו יותר זמן מהליך קבלה למשרת שירות לקוחות שכוללת מרכז הערכה
), ולכן זה ידוע שתקופת חיפוש עבודה יכולה להתמשך גם מספר חודשים, כי גם אם תתקבלי למקום הראשון שהגשת אליו מועמדות, עד שתעברי את כל ההליך יעברו לפחות חודשיים אם לא יותר. בקצרה - אני כן בעד לתת צ'אנס לחברות השמה, אבל צריך לדעת איך לעשות את זה.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה ואת מוזמנת להמשיך ולשתף פה, אולי בהמשך יצוצו עוד סמויים והפורום יחזור לפעילות...
 

a wild rose

New member
צרת רבים חצי נחמה

בדיוק לדברים כאלו התכוונתי - ולא נראה לי הגיוני שרק את ואני מודעת לדברים המאוד הגיוניים האלו. לא תמיד זה מגיע מתוך זלזול או התנשאות, אחת מאלו שהתווכחו איתי ממש זו מישהי שבעצמה עובדת בתור מזכירה זוטרה והגיעה לעבודה הזאת דרך חברת השמה וניסתה לשכנע אותי שהדבר הכי טוב בשבילי זה לדבר עם מי שסידרה לה את העבודה שתמצא לי עבודה דומה. מכמה אנשים קיבלתי עצה מטופשת להתחיל לעבוד באיזו משרה התחלתית ואומרים לי שאני יכולה להתחיל מלמטה ולצבור ניסיון ולהתקדם – אבל אני כבר אחרי השלב הזה, איזו סיבה יש לי להתחיל שוב מההתחלה בגילי הלא צעיר ועוד במקומות מהסוג שמה יעזור לי להתקדם בהם? אם כבר יותר הגיוני לנסות להשתלב במשרות מטה במקומות כאלו, אבל גם זה לא תמיד מתאים.

אני לא יודעת באיזה חברות השמה היית, יצא לי להיות אצל כמה בקשר למשרות ספציפיות, וחוץ מהמשרות האלו הן לא הציעו לי כלום ורק נתנו לי את התשובה הלקונית "אם יהיה לנו משהו נתקשר אלייך", מה שלא כל כך נראה לי שיקרה. מצאתי את עצמי גם אצל מנהלת של חברת השמה קטנה שממש תסכלה אותי, הרגשתי כאילו היא מנסה להוריד לי את הביטחון ולגרום לי להרגיש קטנה, למרות שהגעתי אליה אחרי פחות מחודש של חיפושים היא הציגה את המצב כאילו ברור לה שמשהו ממש דפוק אצלי שעוד לא מצאתי עבודה קבועה, העלתה כל מיני תיאוריות למה אני לא עוברת ראיונות (עוד לפני שהגעתי לראיונות, זה היה ממש אחרי שחזרתי מחו"ל) ובסוף בכלל לא הגישה את המועמדות שלי למשרה שהציעה לי, אז שלחתי את קורות החיים שלי ישירות לחברה והם זימנו אותי לראיון, ואמרו לי שאני לא מתאימה לאותה משרה בטענה של כישורי יתר... אבל הציעו לי משרה אחרת אצלם, שגם אליה לא התקבלתי בסוף, אבל אני מניחה שאם זימנו אותי לשני ראיונות נפרדים וביקשו ממליצים, כנראה שכן עשיתי רושם טוב. אני יודעת שלא כולן ככה ויש רכזת השמה ענייניות, אבל זו התמונה שעולה לי בראש.

אני גם משתדלת לא לשתף יותר מדי אנשים, אני גם ממש לא אוהבת אנשים שמבקשים שאני אעביר להם את קורות החיים שלי, כשאף פעם לא מדובר באנשים מהתחום שלי או כאלו שיכולים באמת לעזור לי, והאנשים האלו לא מבינים למה אני לא רוצה שקורות החיים שלי יתפזרו בכל מיני מקומות לא קשורים. אבל תמיד הנושא עולה, שואלים איפה אני עובדת ומתחילים לחקור...
 
למעלה