יונהג ב- 30 לאוקטובר שעה 02:00AM, אך בהינתן לו שעת לידה 01:30AM על ידי לקוח בן 30, המבקש יעוץ - אין לאסטרולוג דרך לדעת האם היה זה המופע הראשון של 01:30AM אותו ערב, או שמא היה זה המופע השני, ובין שני המופעים - "סבה" לה כפת השמים 15 מעלות.
הוא לא יוכל להחליט, אלא אם כן טרח מישהו מבני משפחה קרובים של הילוד לרשום האם היה זה המופע הראשון או שמא היה זה השני.
ראש השנה הוא המצאה מאוחרת יחסית.
בשום מקום במקרא לא ברור מהו הדבר המיוחד שארע בא' תשרי. ראשון החודשים במקרא היה בכלל ניסן. אלא שספר נחמיה פרק ח' פסוקים א' עד יב' רומזים לנו מהו החג.
החג היה הקראה פומבית של התורה, בצרוף הסברים.
בזמנים ההם לא היו מכונות דפוס, לא היה "סטימצקי", ולא היה "עם עובד", או "ספריה לעם".
לאיש הפשוט לא היה עותק של התורה, ולא ידע מה כתוב בה.
רק הכהן החזיק בתורה, וסיפר לכל מה כתוב בה, ואוי לאיש שלא האמין למה שסיפר הכהן.
הנה הפסוקים: "(א) וייאספו כל-העם, כאיש אחד, אל-הרחוב, אשר לפני שער-המים; ויאמרו, לעזרא הסופר--להביא את-ספר תורת משה, אשר-ציווה יהוה את-ישראל. (ב) ויביא עזרא הכוהן את-התורה לפני הקהל, מאיש ועד-אישה, וכול, מבין לשמוע--ביום אחד, לחודש השביעי. (ג) ויקרא-בו לפני הרחוב אשר לפני שער-המים, מן-האור עד-מחצית היום--נגד האנשים והנשים, והמבינים; ואוזני כל-העם, אל-ספר התורה. (ד) ויעמוד עזרא הסופר, על-מגדל-עץ אשר עשו לדבר, ויעמוד אצלו מתיתיה ושמע ועניה ואורייה וחלקייה ומעשיה, על-ימינו; ומשמאלו, פדיה ומישאל ומלכייה וחשום וחשבדנה--זכריה משולם. (ה) ויפתח עזרא הספר לעיני כל-העם, כי-מעל כל-העם היה; וכפתחו, עמדו כל-העם. (ו) ויברך עזרא, את-יהוה האלוהים הגדול; ויענו כל-העם אמן אמן, במועל ידיהם, וייקדו וישתחוו ליהוה, אפיים ארצה. (ז) וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתיי הודייה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה, והלויים--מבינים את-העם, לתורה; והעם, על-עומדם. (ח) ויקראו בספר בתורת האלוהים, מפורש; ושום שכל, ויבינו במקרא. (ט) ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכוהן הסופר והלויים המבינים את-העם לכל-העם, היום קדוש-הוא ליהוה אלוהיכם--אל-תתאבלו, ואל-תבכו: כי בוכים כל-העם, כשומעם את-דברי התורה. (י) ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לו--כי-קדוש היום, לאדונינו; ואל-תיעצבו, כי-חדוות יהוה היא מעוזכם. (יא) והלויים מחשים לכל-העם, לאמור הסו--כי היום, קדוש; ואל-תיעצבו. (יב) וילכו כל-העם לאכול ולשתות, ולשלח מנות, ולעשות, שמחה גדולה: כי הבינו בדברים, אשר הודיעו להם".
זהו.
"ביום אחד, לחודש השביעי" זהו א' תשרי.
החג הוא חשיפת הכתוב בתורה, פומבית וביאור הכתוב בה. כעת כולם יודעים מה כתוב שם, והכהן לא יכול עוד להמציא סיפורים...