אני לא בטוח בכלל שטעית בניחוש.
בישראל יש כיום כ 9 מליון תושבים ובתאילנד בערך 70 מליון. סביר שנולדו עוד כמה בזמן שאני מקליד.
כמות הקטנועים גבוהה גם בגלל נוחות השימוש בדו"ג. יש בזה גם אלמנט רגולטורי אבל שונה ממה שהתייחסת אליו.
בתאילנד ולא רק בה השימוש בקטנוע כמונית נפוץ, בישראל אין מושג של קטנוע-מונית.
הרגולוציה לא מאפשרת את זה.
ניקח מקרה פשוט. תחנות הרכבת העילית והתחתית נמצאות רק במרחק של 1.5ק"מ בערך מדירתי.
זה זמן הליכה של רבע שעה בערך.
אבל קורה שקבעתי שם פגישה ואין לי את הרבע שעה הזו להליכה שאני מעדיף למען האמת.
בישראל צריך להזמין לשם כך מונית. המשמעות היא להתקשר לתחנת מוניות, לחכות שיענו,
לחכות למונית שתגיע, לעמוד בפקק, והגענו לאותה רבע שעה אם לא יותר.
אני יכול גם להשתמש במכונית כמובן אבל אז אצטרך לחפש חניה לנצח.
ומנגד, בכל רגע יהיה סמוך אלי רוכב קטנוע-מונית שתוך 5 דקות בערך יביא אותי למקום.
כמובן שהשימוש בלשון זכר היא מטעמי נוחות בלבד, זו יכולה להיות נהגת ואני מרגיש בטוח יותר עם נהגות.
אבל הקביעה לגבי ABS ויורו 4 קצת נחפזת. אני לא יודע לכמה מהקטנועים בישראל או בתאילנד יש ABS
אבל יודע שההשפעה שלהם על האקלים זניחה כך שתקן יורו 4 לא באמת קריטי.
זו דוגמה לעודף רגולציה. לא דבר שיש מה להתגאות בו.
בל נשכח שלא מייצרים קטנועים במיוחד לתאילנד. ישראל היא המדינה עם הדרישות המוזרות.
ובדקתי, המחיר בישראל הוא פי 3 מאשר בתאילנד, לא פי 2. איך תסביר את זה עכשיו,
כי לישראל מובילים את הקטנועים בנושאות מטוסים ולא בספינות תובלה רגילות?
התשובה טיפה שונה. כשצרכן מוכן לשלם 18-20,000 ש"ח לקטנוע אין סיבה שהיבואן
לא יגבה את המחיר הזה.
בתאילנד לא מוכנים לשלם מעל 5-6000 ש"ח ולכן זה המחיר.
