Pחד לרכב

בודדה1984

New member
Pחד לרכב

שלום לכולם, הוצאתי רשיון על 125 סמק בסוף יולי וקניתי קטנוע. נוסעת עליו כבר חודש וחצי וכל פעם מתה מפחד . הפחידו אותי וגם מקרים שהתחמקתי מתאונה גורמים לי לפחד כל פעם שאני עולה עליו . קשה לי להירדם בלילות והדופק מואץ כשאני יודעת שאני צריכה לנסוע עליו בנתיבי איילון למשל (לעבודה וחזרה) .... איך זה אצלכם? אני שוקלת למכור ולחזור לאוטובוסים ... לפחות שם היה רוגע נפשי למרות זמני הגעה ופקקים .....
 

אם פי 3

New member
שתי אפשרויות

אפשרות אחת היא שזה לא בשבילך. לא לכל אחד או אחת זה מתאים.
אפשרות שניה היא שאת צריכה עוד קצת מיומנות ונסיון ואיתם יבוא הבטחון.
נסי לתרגל במגרשי חניה ריקים, בימי שישי עם ראסטי (שימי לב לפרסומים פה בפורום), לכי לקורס רכיבה מתקדמת ב"פרו ריידינג" או ב"אופנוען מאומן" (או אחר, אם יש).
קצת פחד שומר עלינו משאננות יתר והוא בריא וטוב. הרבה פחד, גורם לנו לרכוב לחוץ, לעשות הרבה טעויות ובגדול לרכוב פחות טוב ויותר מסוכן - מעבר להשפעה הכללית על החיים (לא נראה לי כיף לפחד כל פעם שיוצאים מהבית).
&nbsp
 

בודדה1984

New member
תודה רבה

אני בהחלט אבדוק את האפשרות
מקווה שאני לא האופציה הראשונה. ברכב אין לי בעיה כזו . נוסעת בכיף וברגוע ויש לי רשיון מאוד מזמן ומעולם לא היתה שום תאונה ולא כמעט תאונה ושום מצב מלחיץ!
אם הקטנוע כולה חודש וחצי וכבר מסרתי ד"ש לאלוהים
 

nemmy

New member
ביטחון ברכיבה

דבר ראשון, את יכולה לקחת קורס רכיבה מתקדמת- אולי אם תשלטי טוב יותר בקטנוע תרגישי יותר בטוחה?
אולי אם תלבשי מעיל רכיבה וכפפות תרגישי יותר בטוחה?
וכמובן שצריך לנסוע בזהירות ולא לקחת צ'אנסים מיותרים... זה ברור


ודבר שני, את חייבת לנסוע על איילון? אין דרכים חלופיות?
גם אני נוסעת עם קטנוע 125 ואני מעדיפה לעשות סיבובים ולעמוד ברמזורים מאשר לעלות לאיילון. זה לא כלי שנועד לנסיעה בכביש מהיר והתחושה של חוסר ביטחון איתו בכביש כזה היא לגמרי מוצדקת.

ודבר שלישי, אם את פוחדת, אז רק מהפחד את יכולה להיות לא מרוכזת ולא להגיב כמו שצריך על הכביש, וזה כבר מסוכן כשלעצמו. אין שום סיבה שתסבלי, לא מהרכיבה כל יום ולא מהחרדות שמלוות את זה. אז אם את לא מרגישה בטוחה ואת לא מצליחה למצוא לזה פיתרון, עדיף שלא תרכבי.
 

בודדה1984

New member
תודה על התגובה

אני נוסעת עם מעיל כפפות מיגון ברכיים וכמובן קסדה. הדרכים החילופיות האחרות זה דרך זבוטינסקי וכאלה (גרה בחולון ועובדת בבני ברק) או דרך כביש 4 . כל האופציות סוערות במיוחד עכשיו בניית רכבת קלה לא יודעת אפילו איפה אפשר לנסוע חילופי וכן אני גם כבר מרגישה שעדיף פקק ורמזורים מאשר איילון . בבוקר לא מפחיד לנסוע עליו כשהוא חצי ריק אבל אחהצ זה סרט אחר... וכן אני רוצה ללכת ליומסלול של ישראל בייקרס שיהיה הקרוב.
 

פרארי1

New member
עזבי את התגובות של טוקבקיסטים

בשביל חלק לא מבוטל מהציבור, אנחנו חוליגנים שצריך להוריד מהכביש, זה שהנהגים עצמם אשמים בחלק ניכר מהפגיעות ברוכבים, זה לא באמת מעניין אותם.
אגב, זה שהם אשמים, לא מעניין גם אותנו, כי אנחנו הצד החלש והנפגע ולכן צריכים לשאוף כל הזמן לשפר את מיומנות הרכיבה, להיות כל הזמן מודעים לכל מה שקורה על הכביש סביבנו ולעשות את המקסימום כדי להקטין את סכנת הפגיעה.
&nbsp
אמרו לך לפני דברים טובים וחשובים, אני לגמרי מסכים איתם.
את מדברת על יום מסלול של ישראל בייקרס, אני לא בטוח שזה הדבר הכי מומלץ כרגע.
מגיעים לשם רוכבים מיומנים שעושים סוג של מירוץ מאולתר, זה לא בדיוק המקום ללמוד בו.
אני לרגע לא שולל את פעילותם, להפך, היא מבורכת, פשוט לא חושב שזה מה שאת צריכה כרגע.
עדיף בהרבה ללכת לקורס, כמו שהמליצה אם פי 3, שני בתי הספר שהוזכרו - מעולים.
אימוני המגרש שהוזכרו גם הם, מאורגנים על ידי חבר הפורום RUSTI JAMES ובהם תוכלי להכיר חברים מהפורום ולקבל טיפים חשובים ברכיבה, כשכל זה מתרחש במגרש ריק, ללא סכנה של מכוניות מסביב.
&nbsp
ברוכה הבאה לפורום

נשמח לענות כמיטב יכולתנו על כל שאלה שתהיה לך.
 

בודדה1984

New member
אני רוצה ללכת

אבל נראה לי אני צריכה קצת להירגע . לקחת זמן הפסקה מנסיעה. או להפחית אותה כרגע . רק כשאין ברירה. למשל מחר יש גשם ראשון ואני ממש מרגישה רגועה שלא עולה על אופנוע, אפילו זוג של שימחה ..... !! ואז כיפור .. שוב לא עולה ... עוד שימחה .... נניח יכולה לוותר על לנסוע לעבודה (איילון וזה) ולהשאיר את הקטנוע לנסיעות קצרות יותר ופחות מפחידות ... ?
 

פרארי1

New member
תעשי מה שמרגיש לך נכון

להיות על הכביש בפחד תמידי, זה מתכון רע מאד, שעלול להביא לתוצאות לא נעימות.
אני משער שיש דברים בסיסיים שאת עושה לא נכון (רכיבה הרבה פחות אינטואיטיבית מנהיגה) ולכן תחושת הבטחון שלך נמוכה.
בהחלט יכול להיות שעדיף כרגע לצמצם את כמות הרכיבות (לא לרכוב בגשם ראשון זו החלטה נכונה לגמרי), אולי לרכוב רק בשעות פחות עמוסות, בדרכים פחות מלחיצות מאיילון וככה לצבור נסיון ובטחון.
אני חוזר על ההמלצה להגיע ביום ששי לאימון המגרש שמתארגן בפורום, זה יכול להיות צעד ראשון משמעותי להבנת הבעיות ונסיון להתגבר עליהן.
&nbsp
מעבר לכל זה, שוב כמו שאמרה אם פי 3, ייתכן שבסוף תחליטי שזה לא בשבילך, את לא נהנית וזה רק מלחיץ אותך.
אין בזה שום אסון
 

בודדה1984

New member
נכון הרי זה לא חייב

להיות או שחור או לבן .... או לנסוע על האופנוע תמיד או בכלל לא .. יש גם שטחים אפורים .. כשאין את כל העומסיי תנועה וכבישים לא מלחיצים אני נהנית מנסיעה ומרגישה ביטחון (הגיוני חח) אבל מעבר לזה , כשאני בעבודה ואני יודעת שעוד כמה שעות אני יוצאת הביתה (איילון פקוק, כל דרך חילופית גם פקוקה בשעות ה אלה) , החרדה משתלטת, אני לא יכולה להתרכז בעבודה, דופק מהיר....
בשורה התחתונה במקום לשפר איכות חיים , הרסתי אותה .
 

tintong

New member
קוביית שוקולד

למיטב הבנתי רוב מבני האדם מפחדים מתוך רגש
הם מרגישים פנימה את לב הפחד, אל תפחדי להרגיש את הפחד, אל תפחדי להתמודד אתו ולנצח אותו,
כאחד שעבר תאונה, אמנם כמורכב, ושכב בבית חולים כשבוע ימים, עם תפרים בסנטר ואצבע שבורה,
לא יכולתי לחשוב בכלל על סיטואציה כל שהיא שתביא אותי בזמן אחר לרצות לרכוש קטנוע ולעלות על הכביש בדו גלגלי.
ברמת השכל, זה לקחת את עצמך למקום שיאפשר לך לרכוש מיומנות, ידע, וסוג של "סימולציה" במצבים משתנים, נהיגה מתקדמת, אימונים במגרש, שיחות עם רוכבים וכל אפשרות אשר תתרום לביטחון שלך.
אגב אנחנו האנשים הלבנים, השחורים הם אלו שמחליטים על אופן קבלת הרישיון בפחות מ7 דקות, סוג של מבחן שליטה, נסיעה בעשר קמש עם עצירת חירום שדומה יותר לעצירה בחניה.
קוביית שוקלוד עוזרת למוח להיות מרוכז :)
 

yair_bar

New member
מנהל
אם זו התחושה שלך

עם כל הצער - ממליץ לחזור לתחבורה ציבורית.
&nbsp
ולא לחשוב פעמיים. הכל בסדר
 

אם פי 3

New member
שים לב, היא רוכבת כולה חודש וחצי

כשעברתי מהקטנוע לאופנוע (וכבר לא הייתי רוכבת מתחילה) הגדרתי לעתמי חצי שנה בתור תקופת נסיון. בהתחלה, לגמרי לא הבנתי למה עשיתי את זה לעצמי.
היום אני מרגישה לגמרי בבית על האופנוע שלי.
חודש וחצי זה מעט מדי זמן למסקנות מרחיקות לכת.
 

yair_bar

New member
מנהל
שמתי לב

התחושות שלה והפחד יכולים לגרום חלילה לתאונה שהתוצאות שלה לא שוות את הנסיון. פשוט מאד. הוויתור על דו"ג אינו מהותי ואינו משנה חיים.
&nbsp
תיאור המצב שהיא כתבה הכולל קושי להרדם, דופק מואץ וכו' מצביע בעיניי על קושי אמיתי.
 

Axiel

New member
קרה גם לי

במשך כמעט חודשיים פחדתי ממש מנסיעות, במיוחד בכבישים שאני לא מכיר.
מה שעזר לי זה לנסוע תקופה מסויימת בדיוק כמו רכב, להשאיר מרחק מכובד מהרכב לפני, לא לחפש את הנתיב השמאלי, לא להשתחל כשלא חייבים וכדומה.
&nbsp
הדבר השני זה כל ערב שהיה פנוי יחסית, לצאת בין 11 ל-12 בלילה לנסיעה לילית על כביש מהיר או נסיעות שאני יודע שאני צריך לעשות ביום למחרת, לחזור עליהן לילה לפני.
&nbsp
זה נכון שהייתי חוזר לקראת 1-2 אבל הייתי הרבה יותר רגוע יום למחרת והכבישים הרבה פחות מאיימים בלילה.
&nbsp
אני עד היום נוסע קצת בפחד. אני מרגיש שזה עוזר לי לא לזלזל במיגונים ולהשאר ערני.
טפו טפו טפו כבר כמעט שנתיים על הכביש ורק החלקה אחת וגם זה בזמן שעור נהיגה.
&nbsp
מה שכן, תשקלי גם את האופציה שזה אולי לא בשבילך. אולי שווה להגיע חצי שעה יותר מאוחר אבל אחרי ישיבה במזגן עם קצת מוזיקה? אין בזה שום דבר פסול.
 

Axiel

New member
כבישים מהירים במרכז הארץ מוארים ממש לא רע.

וסכנות קיימות תמיד.
 

בודדה1984

New member
חצי שעה בבוקר ושעה וחצי אחרי עבודה ואז גם מונע ממני לנסוע

להתאמן (מקום אימונים שלי מצריך נסיעה על הקטנוע או שוב לחכות מלא לאוטובוס וחזרה), כי אין משהו ליד הבית שלי שמתאים לי (אני ספורטאית) . כל מקום שאני צריכה להגיע אליו זה נסיעה - בין אם זה משפחה שלא קרובה או העבודה שבעוד חצי שנה בלי קשר תעבור ללוד (אני גרה בחולון וממש לא מתחשק לי 2 אוטובוסים ורכבת לכל כיוון-כבר בדקתי את זה) או מקום אימונים או ........
&nbsp
בגלל זה בכלל מלחתחילה הלכתי להוציא רישיון כי חצי מהזמן שלי מבוזבז על לחכות ולהיתקע בפקק .
&nbsp
ולרכב אין תקציב.
&nbsp
 
למעלה