ושני הסנט שלי, מנסיון אישי...
עם נסיון רכיבה בן 29 שנים אני יכול להעיד כי לגלגל השלישי יש ערך מוסף בטיחותי די משמעותי גם לרוכבים וותיקים. אמנם לא השתתפתי במרוצי כביש דוג"ים, אבל בהחלט עברתי את כל מנעד הרכיבות האפשרי, החל מקטנועים, דרך אופנועי 2-פעימות עצבניים, רפליקות שלושת-רבעי ליטר חזקות ועד בהמות מסלול ומפלצות תיור של ליטר+. קיץ וחורף וכל מה שביניהם, כאן ובעולם.
מטעמים פרקטיים, בשנים האחרונות אני על קטנועים בגודל כזה או אחר. ממש לא מזמן עברתי לתל"ג (ימאהה טריסיטי) ואין לי כלל ספק כי רמת הבטחון האקטיבי ברכיבות עירוניות עלתה משמעותית. לא תמיד נסיון או מיומנות הם אלה שיקבעו אם הרוכב יישאר רכוב או ידגום את האספלט - במקרים כאלה בדיוק הגלגל הנוסף עשוי להוות הבדל בין לא-קרה-שום-דבר לבין חדר-המיון וצפונה. אני בהחלט יכול להעיד כי מעברי חצייה, למשל, הפסיקו להיות מאיימים עבורי, כביש רטוב בעיר נשאר רק "כביש רטוב" ולא הופך למבחן במריטת עצבים, בלימה בסיבוב + חול, כתם שמן לא חזוי לא יגרמו להזעה, ולמעשה כל פגעי האספלט הישראלי שמוציאים רוכבי דו"גים מדעתם ואת הכלים מאיזונם, הפכו להיות פחות או יותר שקופים עבורי.
אני לא רוצה לומר כי תל"ג חסר סיכון לחלוטין מבחינת יציבות (קרי השארות במצב מאונך) וברור לי כי גם איתו ניתן להחליק (והעדות לכך כבר ניתנה באשכול הזה...) אבל למרות שהפיזיקה הבסיסית ממשיכה להתקיים, המרחק למגבלות האחיזה גדול כעת משמעותית.