ניחום אבלים

mayakol

New member
ניחום אבלים

ראיתי ש"אין יאוש" כתבה משהו שנוגע להתאבדויות, ואני רוצה לשאול על פן אחר של המוות: אני שואלת בעיקר את החילונים שביניינו- איך מנחמים אדם אבל שהוא חילוני? הסיבה לשאלתי היא שלדעתי יותר פשוט לנחם אדם ירא שמיים, דתי, ויש הרבה יותר מה לומר לו... הרי הוא מאמין שהמוות הוא אינו הסוף, שהוא רק פרוזדור אל עולם האמת. שיש גמול על מעשים טובים, ושהקב"ה הוא דיין אמת... אז מה אומרים לאדם חילוני? ואני מבקשת בכל לשון של בקשה שהשירשור הזה לא יוביל לויכוח על יש או אין חיים לאחר המוות ושאר ויכוחי אמונה... המטרה שלי היא באמת לבקש יעוץ, ואני צריכה תשובות מהירות, כי אני עוד שעתיים יוצאת להלוייה ומיד לאחריה לניחום אבלים. תודה.
 

mayakol

New member
לא חושבת שחילונים מאמינים בעולם הבא

כי אם כן, הם היו מקיימים מצוות... כאשר אתה פורק עול ולא מקיים מצוות זה כי אתה חושב שאין דין ואין דיין בעולם, וש"צריך להפיק את המיטב מהחיים (במובן של הנאה ולא של מצוות) כי בסוף גם ככה מתים"... אז מה אומרים?
 

mayakol

New member
כן... אבא של חברה טובה...

ועכשיו נוצרה בעיה חדשה- אמא שלה ביקשה ממני ממש שאהיה שם בשבילה, שלא אעזוב אותה... והרי אסור לנחם אבלים ביום של ההלוייה... מה אני אמורה לעשות???
 

שיריה

New member
...

שאלת רב לגבי הניחום היום. לגבי שאר-הימים לדעתי צריך מאוד להיזהר, דווקא בשעה כזאת יכולות לעלות לה המון שאלות קשות כלפי השמיים, וצריך מאוד לשקול מילים, אל תתחילי את את זה את, תסבירי לה רק אם היא תשאל. עצם זה שאת איתה מחבקת ומקשיבה, מסיחה את הדעת מלחשוב על הטרגדיה, רק עצם זה, זה המון. ישר כוח לך, שמן השמיים תנוחם.
 

mayakol

New member
תודה רבה לך...

הועלת לי מאוד.
 
ראי יקירתי...

מומלץ בהלכה לא לבקר אבלים בשלושת הימים הראשונים כיוון שאז נתון המתאבל בסערת רגשות ו"באבל מפוזר", כלומר, כאב שאין בו שליטה. לכן רצוי שלא להיות בימים אלה עם המתאבל כדי לא להביכו, ולתת לו לבוא לידי פורקן באופן חופשי. אולם אין שום איסור הלכתי, ואני חוזרת שוב, אין איסור הלכתי על כך, רק המלצה. אם החברה שלך רוצה שתהיי איתה, ומבקשת ממך להיות איתה, ואת רוצה להיות איתה, אין מניעה.
 

My SnowWite

New member
הרשה לי לא להסכים.

בתור אחת שעדיין באבל, (מאז הפיגוע במוריה, בחיפה), היה לי מאוד חשוב שיהיו איתי ועם משפחתי גם (ואולי במיוחד) ב-3 ימים ראשונים. ולא, לא תמיד האדם שקרה לו אסון נמצא בסערת רגשות בשלושה ימים ראשונים. האבל אישי אצל כל אחד, כל אחד יוצא מההלם ואל תוך הכאב בקצב שלו. ולגבי השאלה של mayakol פשוט תהיי שם. תהיי קשובה, תדברי רק על מה שהאמא שלה רוצה לדבר. אולי תגידי כמה אדם נהדר היה המנוח. סתם להיות שם ולתת לה הרגשה שהיא לא לבד זה המון. באמת. ונחמה אמיתי רק הזמן יכול לתת (אם בכלל). זה תלוי כמובן, מה מידת החילוניות שלה, אבל הרבה חילוניים מתנחמים בעובדה שהטובים ביותר נלקחים מאיתנו ראשונים.
 
אני מרשה לך לא להסכים...../images/Emo13.gif

ואני אישה. וכן, את צודקת, זה מאוד אינדבידואלי, ואני התייחסתי לפן ההלכתי שהעלתה mayakol ... ההלכה ממליצה על כך, אולם לא אוסרת, וזאת מהסיבות שאת העלית, זה מאוד אינדבידואלי. לכן אם יש רצון מצד המתאבל לתמיכה בימים הראשונים של האבל, אין מניעה להיות איתו. משתתפת בצערך יקירה. כל טוב!
 
אני מאמינה שכאב הוא כאב...

גם אצל חילוניים וגם אצל דתיים. אין הבדל בעוצמת הכאב. יש הבדל בצורת ההתמודדות, אבל כשהדמעות יורדות, הן יורדות באותו הכאב. לכן כשאת הולכת לנחם אבלים חילוניים, היי את! אמרי את מה שאת רגילה לומר תמיד, ופשוט היי שם כדי להזדהות. לא קל לנחם אבלים, מאוד לא קל, אבל זו מצוה גדולה, וזה חשוב מאוד. חשוב עבור האבלים כדי לחלק את הכאב שלהם עם אחרים. לצערי הייתי בניחום אבלים ובלוויות של חילוניים ודתיים רבים. אין הבדל, האבל הוא אותו אבל. פשוט היי שם והשם יאיר את עינייך. כל טוב!
 

yoyo10

New member
פשוט להיות שם בשביל האדם

אתה יכול להגיד משפטים כגון:שלא תדעו יותר צער. שאני מגיע לנחום אבלים בדרך כלל לא יוצאות לי מילים זה מעמד מאוד קשה
 

yoyo10

New member
עוד דבר חשוב

לא להעביר ביקורת על מנהגי האבלות חילונים רבים לא יושבים על הריצפה ומשרתים את המנחמים לא כולם מתפללים וחלקם אף מליפים את החולצה הקרועה. אבל זה דבר מאוד פרטי ואישי ואם החברה שלך בקשה שתיהיה שם למענה אולי זה מה שהיא צריכה כרגע
 
למעלה