MKR שבוע שני

[מיכאל לנג]

MKR שבוע שני

אמש הגב' רותי ברודו מצאה שמלה שאינה שחורה. חבל...שהיא בכלל שופטת. בראשון היו זוג ערבי מנצרת (מיכי10, זה לא גזענות, הם באמת ערבים. יש דבר כזה! אגב, איך קוראים לדבר המכוער שיש לגמל על הגב?) אחד, עם כישרון אדיר, להפיל את האוכל לפני שהוא מוגש. זה דפק להם את השאוורמה וגם את הקינוח (המילוי של הסיגר). אם הוא מפיל הכל, מזל שהוא גבר ולא אישה! לא חבל להפיל...? אמש האחיות: עדי ומיכל (שזה גם שמות בנותי), הפגיזו בקדרות מבושלת. אז בואו נוריד רגע את הקדרות (שהביאה לי כמה רעיונות לעיצוב צלחות יחודי!) ונבדוק את האוכל. טעות אחר טעות. לא חבל? הניקוד בהתאם... מה שכן, יש שם 2 טבחים צבאיים, שלא נראים כמו העיפרון הכי חד בקלמר, או המנורה הכי בוהקת באהיל, שסיפור חייו של אחד מהם באמת מטלטל. גם הבחור עם הכיפה לא משהו. הוא בינתיים מדבר (לא לעניין) ומכין המבורגר כשר לפרנסתו. מה הביג דיל שם? אחרי שהבשר הוכשר ושמים אותו על המצלה, הוא מתאים לסוליה. אגב, אם ההמבורגר הגיע אלינו מהמבורג, מניין הגיע הצ'יזבורגר? (מהרבנות?)

 

[מיקהפ]

את המשתתפים בחרו בפינצטה.

כדי שלא יתאימו כמעט בכלום זוג למשנהו. ותוכנית ריאליטי של אוכל באמת אינה המקום למודעות עצמית, אבל גם אחרי השיפוט וההערות המשיכו לדבר על כל ה"מסביב", ואני לא טוענת שאין חשיבות לעיצוב, צבעוניות, מנורות וקישוטים על הקיר ובצלחת, אבל גבירותי ורבותי, לשם מה התכנסתם? לא מסכימה אתך בנושא הגב' ברודו, אבל זה לא לענין, מרחמת מראש על זוג הטבחים הצבאיים, נדמה לי שהם תמימים מאד, אין לי מושג מה הם אוכלים בבית או במסעדות, לאיזה ספרי/כתבות אוכל נחשפו ומה טעמו, ברור לי שיש לי דעה קדומה, (לא שאני זוכרת הרבה מהאוכל בצבא, אני בטוחה שלא הייתי נוגעת היום ב"מצופה"), אבל זו תוכנית ריאליטי, כולל כל מה שמישהו אומר שם, לא מאמינה לשום דבר, 2 בחורות מבשלות, נתח מס' 5? מי זה? מה שמו ומאיזה חלק? והשימוש בחיתול כדרך לסינון שומנים? (בטח, בדקתן קודם את גודל המוליקולות וגודל חרירי החיתול, אין ספק). תמיד תהיה לנו פריז. (או שלא).

 

[מיכאל לנג]

סלמי סלמי

https://www.gazz.co.il/למה-אצלנו/אז-מה-אוכלים/ 5. צלי / צלי כתף – מומלץ בבישול או בקדירה. השימוש בחיתול (בד רשת) נפוץ גם בתחומים אחרים במטבח, כמו בגבנות, בקשירת עשבי תיבול (בוקה גארני) ועוד. הם לא המציאו כלום. אז לא הבנתי על מה המהומה? זה לא סינון תעשייתי שמרווחי הסינון נמדדים בקפדנות, כמו במסנני פחם, מסנני אוויר וכו'. לא הגענו עדין לחדר נקי של תעשיית הרכיבים האלק'. אוכל צבאי כמי שלא משרת מזה תקופה במילואים (1994), אני יכול להגיד שהאוכל שאכלתי בח"א לא היה עובר ל-MKR או מאסטר שף. אפילו לא בחדר אוכל קצינים (טייסים). הדבר הכי טוב שאכלתי שם היה שניצל עוף. בעיקרון, בבסיסי ח"א (כגון כנפות ובחו"ת, שהם גדולים למדי), אין לטבחים זמן להתעסק יותר מדי עם גסטרונומיה מולקולארית או אפילו טיגון ביצים בבוקר כגון חביתה, מקושקשת או עין. בוקר וערב, סיר ענק מתמלא בביצים ומים, שמים על האש ומורידים אחרי שרתח כחצי שעה. אז אכלתי 4 שנים (כן, גם בקבע) ביצה קשה לארוחת בוקר וביצה קשה לארוחת ערב. אחרי השחרור לא יכלתי לגעת בביצה קשה שנים! לא שהייתה בחירה: היה ירק (אחד) כמו עגבניה, פלפל ומלפפון) והייתה גבינה: לבנה 9% (גבס) או קוטג' (גבס עם חצץ) אני לא אוכל מוצרי חלב לבנים. פעם בשכחתי הגישו גב"צ. לצהריים, היה יום בלי בשר, יום דג (שזה יומיים בלי אוכל), וכו'. עוף בתנור היה נחמד. במיוחד שחיממו שוב לארוחת לילה ושרפו אותם קצת... מה מזכיר לי האוכל הצבאי? את הריח מהפח זבל שמאחורי המטבח, כשהינו באים בחמש למשוך אוכל לללילה. אם זה הריח שיוגש לשולחן בערב שלהם, נראה לי שיהיה שמח! גם בתכניות שהיו, בד"כ אילו שהגיעו מהמטבח הצבאי ושל הקיבוץ, לא הגיעו רחוק. ב-2013 עבדתי שנה במפעל קיבוצי (בית אלפא) ואכלנו צהריים בחדר האוכל. האוכל הגיע מקיבוץ אחר בקיטרינג. מעבר לעובדה שהיה "רע" ממש, הוא גם היה יקר! בקיבוץ לא התבישו לחייב עליו ביוקר. לימים, יצא לי לסעוד במסעדת דג דגן של הקיבוץ השכן. וגם שם (מחירי ת"א) האוכל היה רע! לחומוס שמו סוכר. הבשר היה יבש ולא לעיס וכו'. רק היין שלהם (צרפתי) היה טוב. אז מציע שלא נבנה צפיות, וכל התפעה מבחינתי תהיה נעימה. הם אנשים טובים ולבי אתם. כן, הם זקוקים להרבה מזה (כי שכל אין להם!).

 

[מיקהפ]

בערך הכל הוצא מהקשרו.

הגברת שם אמרה שהיא מסננת את השומן מהרוטב, אפשר בקרור, לא ע"י חיתול, לכן כתבתי: "והשימוש בחיתול כדרך לסינון שומנים? (בטח, בדקתן קודם את גודל המוליקולות וגודל חרירי החיתול, אין ספק)." הלכת למחוזות אחרים, או שלא קראת מה שכתבתי או שלא שמת לב למה שאמרה הגברת, תגובתך לא מובנת לי, עזוב.

 

[DANIAVNI]

השחקנים שם אנשים שחושבים שהם יודעים לבשל

והם לא .. פעם עמדו ליד מישהו שיודע ולמדו 2 וחצי להטוטי סכין וצילחות. כמו מטפל צרפתי של אבא שלי שלא יודע להכין חביתה ( באמת) יום אחד אומר לי שהוא יודע להכין,..... תחזיק חזק... גרטין דופינואז טארט טה טין מה הוא יודע ? להגיד את זה יפה בפרנזאווית אגב מיכאל אני רואה שאתה מפרסם די באדיקות את MKR אולי זו פרסומת סמוייה ?????

 

[מיקהפ]

בקשת יפה אומלט?

 

[מיכאל לנג]

כל מה שאני מפרסם זה פרסומת

מלבד הגזענות ומחבתות שלא נדבקות!

 

[מיקהפ]

ההפקה מחפשת בדיוק אותם.

כאלה שחושבים מצהירים ומתגאים בכישורי וכשרון הבישול שלהם. זו הכללה, חלקם יודעים, חלקם יודעים בתאוריה, ועוד אחת/אחד ראו כמה תוכניות בישול ואכלו פעם במסעדה, הכל שואו, גדול, ראיתי תוכנית בישול שהקלטתי בזמן הסגר, של הגב' אנסקי, אוי ויי.

 

[מיכאל לנג]

כאלה שחושבים מצהירים ומתגאים בכישורי וכשרון הבישול שלהם

זקן בגיל מבוגר הלך לרופא להתלונן שהחברים ב-"פרלמנט" מקיימים את מצוות פרו אורוו 3 פעמים ביום, והוא גם רוצה. ענה לו הרופא, מה הבעיה, תספר גם

אם את מתיחסת לתכנית של מיכל, שהיא דופקת את הראש בקולט אדים, אז אני מבין למה ה-"אוי ויי". הבעיה שלי עכשיו עם חיים כהן, שראיתי איך הוא מבשל (בדיוק מהסדרה של אנסקי, אהרוני ושני) וירד לי ממנו. הוא די בינוני ע"פ התכנית אם אפשר להעמידו במקום. יש לו גם יש כישורי קילוף לתפ"א וגם ערבוב מים וטחינה. הדברים היותר רציניים לא תמיד מצליח לו. בעיקר נשאר חי ונשפך על השולחן.

 

[מיקהפ]

מיכל, ברור.

כל התוכניות האחרות או חלקן עדיין מחכות. לא ברור לי איך ואם היא נכנסת למטבח.

 

[מיכאל לנג]

אמש: הטבחים הצבאיים

מאחר ויש שם זוג שחקנים, הגברת עשתה חיקויים של מיכל אנסקי ואייל שני. היה מצחיק מאוד. אח"כ גם חיים כהן עשה חיקוי לאייל...גם מצחיק. אולי בחר במקצוע הלא נכון

יצא, שהייתה אוירה טובה והחברה הרשו לעצמם להפתח בחיקויים. לטעמי זה היה במקום, מפתיע, ובעיקר מאוד מצחיק. משהו שלא ראיתי אף פעם ב-MKR המקורי (אוסטרליה). אז הישראלים עשו זאת! גם האוירה פה יותר נעימה. אין מריבות ואין דברי בלע. באוסטרלי יש. אז שוב אומר גאווה ישראלית של MKR. היה קטע שאחד המתחרים התלהב מהעיצוב בכניסה ואמר שיש פה ריח שח בסיס צבאי. ואני חשבתי על ריח פח הזבל שמאחורי המטבח בתל נוף, בתקופת שרותי שם... אז מה היה לנו עבור 70 נקודות (שנתנו בנדיבות: בסיס של אוכל מרוקאי, בלי הרבה מחשבה, מלא כשלים, והגשה של אוכל צבאי+. לא התרשמתי. אם נוריד את הסיפור האישי של ה-2, זה היה נשאר ב-65 או פחות! זוג השחקנים הציע שהחברה דומים ל-פומבה וטימון ממלך אריות. ואכן יש דמיון, כולל בניהול של טימון והנחמדות של פומבה.

 

[DANIAVNI]

החיקויים של חיים היו מעולים

 

[מיכאל לנג]

דינרס אמריקאי כשר עם סו וויד (צרפתי?)

בחירה מעניינת? בעוד שלכל אומה יש תרומה אחרת לגסטרונומיה העולמית, האמריקאים הביאו את הג'אנק פוד. אז כמה נקודות חשבתם לקבל על ג'אנק? החלק של הכיפה והכשרות על אוכל של דינרס הוא חלום מטופש. כל מי שצפה בתכניות האוכל השונות שמציגות דינרס בארה"ב (ויש בשפע) מבין שבשר וגבינה חוגגים ביחד. אם נסנן את זה, ואת החזיר (ביקון בעיקר) אז מה נשאר? כמובן שהדינרס עוסק בעיקר בטיגון בשמן עמוק, ולא בסו וויד. פרגית עוף בסו וויד (מנה עיקרית), זה אסון. למרות שהזריקו לעוף משרה לפני שהוכנס לשקית בוואקום, לא היה לו (ע"ם המבקרים) שום טעם. בחלקו היה לא עשוי ובחלקו יבש! המנה, עסקה בעצם בחזה אווז שעטף את הפרגית (אחרי הסו וויד) והיה בתנור. זה מגולגל (פופייט - צרפתי). החזה אווז לא נמצא במקור בדינרס. זה מגיע מהאיטלקי (פרושוטו - בשר חזיר מעושן מהירך) או ביקון (סביר יותר, מהבטן של החזיר). בכל העיקריות היה רוטב מבוסס מתוק! בראשונה זה היה מיפל (83% סוכר) ובעיקרית דבש. הדבר היחיד שאני מכיר לעוף מכובס (שלא לבתי חולים ולאנשים חולים) זה Chicken Rice במזרח הרחוק. שם מגישים עוף מכובס קר, עם אורז לבן! ורוטב. העוף מוגש קר! כדי למקסם טעמים. המאכל נחשב מעדן, לפחות בסינגפור. לישראלים (שעמם הלכתי לטעום מהפלא הגסטרונומי הזה) זה לא היה טעים בכלל. לפחות האחיות שיאני ניצלו מהדחה וחזר להן החיוך לפנים. משהו בקונספט של התכנית לא תקין. אחרי 3 ערבים, יש זוג (שמיועד להדחה) שיושב ומעביר ביקורת על הכל רק להמלט מגזר הדין. זה פשוט משבית כל שמחה. זכינו גם לקצת ראפינג במבטא ערבי (לא אהבתי), עם צרוף מילים וחרוזים בתת רמה. הערבים גם הכניסו מושג חדש לג'אנר: האם הייתי מזמין את המנה הזו שוב, אם זה היה במסעדה. אז הם תמיד לא! הרבה ביקורת שלמטבח שרובו הופל על הרצפה ולא הוגש בשל כך. מזל שהשותף (בן זוג) שלו, יוזף לא אישה. כי הוא מפיל הכל...!

לטעמי, המטבח הערבי מיצה עצמו בתכניות הבישול הישראלי. במציאות, האוכל במסעדות הערביות מאוד סטנדרטי, הקונספט הוא גנבת הדעת והכיס, והחוויה: נכנסים אחרי יום בשטח, רעבים אש, ושובעים. (כי שכחנו את הצידנית והסנדביצים על השיש בבית). מציפים אותך בסלטים (תעשייתים) ופיתות. זה שווה 40 ש"ח לסועד, וסותם אותך בזבל. הבשר (בד"כ כבב על שיפודים) מגיע בקמצנות על 2 שיפודי מתכת, עם צ'יפס משקית קפואה. על המנה הזו שהיא בשר בינוני ומועט, גובים ממך עוד 70 ש"ח. בד"כ אין במסעדות האלו אלכוהול, אז גם לא נשתה שם בירה. בטח לא מהחבית. צלעות כבש זה מבשר קפוא מופשר, עם הרבה עצם, הרבה שומן, כלום ושום בשר, והמון כסף. חברה, אחרי שאכלנו (אותה) כמה פעמים, זה לא יקרה שוב. כבר עדיף למצוא סניף מקדונלדס פתוח בשבת ולקחת ארוחת מק רויאל כפול ב-60 ש"ח. אז אל תמכרו לי אוכל של מסעדות ערביות. אני לא קונה. גם אם זה לטובת הקשר. הערבים העלו את הנושא, וזה לא נשמע טוב. גם הם, כמו הפלסטינים, מחכים שישראל תשוב להיות שלהם...בעוד חובשי הכיפה הסרוגה, חושבים שגם עו"ש תהיה שלהם. אז הדינרס האמריקאי ירד למקום האחרון ובצדק. במנה ה-1, הרוטב מיפל החריף, יצא ממש חריף (אחרי 2 פלפלים מתוך 4 שהתכונו לשים) אז שמו מעט מהרוטב! במנה העיקרית הסו וויד דפק את הכל. גם הצ'ילי קון קרנה יצא להם דליל. ובקינוח, שרפו את הבצק של הפאי. העיקר שהכל היה כשר למהדרין

 

[ornme1]

באמת לא הבנתי את הקינוח החלבי אחרי ארוחה

בשרית, ביחד עם הכיפה... החמצתי משהו?

 

[מיכי 10]

כן, החמצת משהו. וגם אני. משהו מוזר קורה בתוכנית הזאת

מבחינת הכשרות. כלומר, לא משהו אחד, אלא הרבה מַשֶׁהוּיים תמוהים... בין השאר, אוֹרי מלמד שבישל השבוע, גם מוסמך לרבנות... https://he.wikipedia.org/wiki/אורי_מלמד אבל אותי התוכנית מעניינת מכמה סיבות, ולכן אני ממשיכה לצפות בה, למרות הרבה דברים שמעצבנים אותי שם. *~*~*~*~*~* אגב, כתבת לעיל מתכון של מפרום, וזה נשמע כאילו ממש קל להכין כך. ואילו אני, הכנתי מפרום (בשרי) רק פעם או פעמיים בחיים, אעפ"י שכולנו מאד אוהבים את התבשיל. כי למדתי להכין אותו מחמותי, שהיתה ילידת טריפולי שבלוב. אבל כשראיתי איך היא מכינה, ואיך המטבח נראה אחרי זה, קיבלתי סוג של פיק ברכיים. זה הצטייר לי כמשהו נורא מסובך, ונורא מלכלֵך. אבל היה ממש ממש טעים! ברור שכאשר הכנתי בעצמי, בביתנו, עבדתי בצורה שונה, ושמרתי על ניקיון המטבח. אבל נשאר לי בזיכרון שהמתכון לא מצדיק את העבודה הרבה שלי בהכנתו. אם אינני טועה, חמותי היתה לפעמים מגוונת, ומכינה את המפרום עם פרוסות של חצילים במקום תפוחי אדמה. וזה כבר היה ממש מעדן.

 

[מיכאל לנג]

האם הפכת למגיחת כשרות?

אני רוצה להאמין שגם מי שחובש על ראשו כיפה וגם הנהלת התכנית (בידיעה שיש אנשים שמקפידים בנושא הכשרות) משגיחים בשבע עיניים. את חושבת שהייתה החלקה? לדעתי, הם חשופים לתביעה ולא יאפשרו זאת. אולי לצופה (לך או לאחרים) נדמה שיש בעיית כשרות אך אני ממש מסופק שיאפשרו לדבר כזה לקרות. הטעיה בכשרות היא למיטב ידיעתי עבירה שיש בה ענישה. הנה לך סיפור בנושא: רב הישיבה הלך ברחוב בעירו, כאשר הבחין שאחד האברכים בישיבה עוצר ע"י חלון של מסעדת גויים ומעיין בתפריט. נו, אמר לעצמו, הוא בטח רק סקרן לדעת מה הגויים אוכלים. אבל אחרי כמה דקות, האברך נכנס למסעדה ומתישב. הרב אומר לעצמו: האיש בטח נורא רעב, יאכל משהו קל כמו סלט וילך. אבל לא! האברך מזמין 3 מנות ואוכל לשובע. משלם ועומד לצאת, כאשר הרב מתקיל אותו: רק שתדע אברך, שצפיתי בך מהרגע שנכנסת וראיתי מה עשיתה. אתה בטוח?, שאל האברך. בוודאי שאני בטוח ענה הרב. אם כך, אין בעיה בכלל. הרי אכלתי תחת השגחה רבנית

 

[ornme1]

הכנת מפרום איננה קלה, כי המפרום מורכב,

יש את הכנת תפו"א, הכנת המילוי, מילוי, טיגון, הכנת רוטב, הכנסה לרוטב... אבל אין בזה משהו שמצריך תחכום והתוצאה טעימה ותמיד מתקבלת בשמחה. רק צריך לזכור לא לבשל תפו"א למפרום עד לרכות אלא לעצור לפני, שלא ישברו במילוי.

 

[מיכי 10]

תודה. נכון מאד. מתוחכם זה לא. זה גם לא קשה, אלא דורש

הרבה עבודה בכמה שלבים. אגב, חמותי לא בישלה מראש את תפוחי האדמה להכנת המפרום. היא היתה קולפת ופורסת לפרוסות עבות, וכל פרוסה היא היתה חותכת באמצע לשתי פרוסות דקות, אבל לא עד הסוף! וביניהן היתה מכניסה את המילוי, וכן הלאה. כך שלא היתה צריכה להיזהר מבישול יתר של תפוחי האדמה. חשבתי שאת מבשלת אות תפוחי האדמה קודם, לזמן קצר, כיוון שהמילוי שלך אינו כולל בשר/עוף טחון, ולכן מתבשל מהר יותר. אז את רוצה שתפוחי האדמה יתבשלו באותו קצב של המילוי. זה נכון? [גם לא הייתי בטוחה אם את עושה זאת מסיבות צמחוניות, טבעוניות, או מאיזו סיבה שהיא, של לא להשתמש בבשר, או שסתם רצית לגוון בהכנת מפרום פרווה]. האמת, שיתכן שלא חזרתי להכין מפרום, כיוון שיש בו שלב של טיגון. ואני מאד מאד לא אוהבת את מלאכת הטיגון (גם אם את התוצאות, לפעמים דווקא כן). חמותי, שידעה זאת, עשתה איתי במתכון אחר שיתוף פעולה שמאד מצא חן בעיני, והייתי אסירת תודה לה עליו. לצערי, זה המתכון היחיד שמשום מה לא רשמתי את הכנתו, ואני אפילו כבר לא זוכרת את שמו. כנראה שהיו אלה קציצות של דגים (גם לא זוכרת באיזה דג היא השתמשה לתבשיל הזה), שהיה צורך לטגן אותן, ואחר כך לבשל ברוטב עגבניות. אז חמותי, לפעמים כשהיתה באה אלינו לשַׁבָּת, היתה מביאה איתה כלי עם הקציצות המטוגנות, ולי נשאר רק לבשל אותן ברוטב שהכנתי. ואת הבישול עשיתי כמובן ברצון. מאד אהבנו את הדגים האלה, ובמיוחד הילדים התלהבו. אז לפני כמה חודשים, שאלה בתי איך מכינים, ולצערי, לא היתה לי תשובה בשבילה. עכשיו אני חושבת, שאשאל אחת משתי גיסות שלי, שבוודאי תבין לאיזה מתכון אני מתכוונת, ובטח תיתן לי אותו.

 

[מיכאל לנג]

בכאילו

או שהחלבי בכאילו, או שהכיפה בכאילו...

לא ברור לי עדיין מה הקטע של פורמט התכנית לגבי הכשרות? האם יש הנחיה למידת הכשרות? האם ההקפדה ברמת כשרות פרווה, מהדרין וכו'? הרי איש לא שאל אם הבשר בקר הטחון של הצ'ילי קון קרנה חלק! אני זוכר שסועד חרדי שאל אף שאל בסרביס של שישי בערב בדן כרמל...כאילו לא הטריד אותו כמה יהודים לא שמרו שבת כדי שהוא יוכל לאכול אוכל כשר למהדרין? לכולם ברור שהעוף זה הכשר של שופרסל או תנובה. מעבר לטפשות שבשמירה על הכשרות, מדובר באחת ההונאות הגדולות שיש במדינה. זה מגיע מהאמונה, אז זה "בסדר". ברם, אם נסיר את הכיסוי האווילי הזה, מה שנותר זה עושק של מדינה שלמה על בסיס הזוי של אמירות רבנים. זאת ואף זאת, שהאוכל הכשר מאוד מוגבל בטעמים בשל האיסורים. המון חומרי גלם אסורים, והם נחשבים כמעדנים: קוקי סאן ז'אק, לובסטר, שרימפס, צדפות ועוד שורה של מאכלי ים. גם באגף הבשר, רבים וטובים בחוץ. הרעיון של בקר, עוף וכבש (בלבד) מחמיץ עוד כמה שטעמם נפלא! וכמובן, השילוב של בשרי וחלבי. אם הפרדה בין מנות (ראשונה: מרק בצל צרפתי עם חמאה) מנה עקרית בשרית וקינוח חלבי. השימוש בתחליפי חלב, כמו מרגרינה (במקום חמאה) או שמנת צמחית במקום חלבית, הן גם אסון בריאותי וגם טעם לוואי נוראי.

 

[DANIAVNI]

אני רוצה להציג פן אחר של המטבח הערבי

תגגלו בבקשה לונא ביסטרו עזבה אוסמה דלאל רולא - בזאת הייתי והיא מצויינת. יש שם קבבים מצויינים ולא להתבלבל עם קבב השיפודיות בבקשה אומנות הקבב היא לא מה שמוכר לרובנו השם דומה ומטעה, הביצוע אחר לגמרי, מילה שלי. זה מטבח ערבי אוטנטי יותר שמתרחק מקומבינציית החומוציפסלטשיפוד. אגב, לפעמים באופו הפגנתי המתרחקים לא נותנים ציפס וזה חבל.