קובה מטוגנת (וודוי אישי קטן).

lseugy

New member
קובה מטוגנת (וודוי אישי קטן).

בכל שבוע כשמזמינים אתכם לכתוב מה תכינו לשבת, אני מה-זה-מקנא בכם. על זה שאתם יודעים מה תכינו ואיך. תכננתם מראש ויש הכל בבית.
איפה אני ואיפה זה. מה אכין לשבת? בדרך כלל אין לי מושג. המקסימום שאני יכול לעשות זה לספר לכם אחרי השבת, מה עשיתי. לא מה אעשה.

אז מה שהכנתי הפעם זו קובה מטוגנת (פעם ראשונה). יצא ממש לא רע.
על הדרך הכנתי גם מרק ירקות עם קובה מבושלת (אותם מרכיבים של הקובה - אז לא אכפת לי) לכל אחד יהיה מה שהוא מעדיף.

מרכיבים למלית (כמות של כ- 18 חתיכות):
2 בצלים גדולים, קצוצים בינוני.
2 פטריות גדולות (מסוג הפורטבלו-למילוי שמוכרים בסופר במשקל), קצוצות די קטן.
400-450 גרם בשר בקר טחון (מחבילה של ½ קילו מורידים קצת לטובת טעם לבצק).
שמן לטיגון (השתמשתי בתערובת 50% שמן זית ו-50% שמן קנולה) כרבע עד שליש כוס.
תבלינים לפי טעמכם. השתמשתי במלח, פלפל שחור, מעט כמון, פלפל פילדלפיה, מעט בהרט (ושני תבלינים שאין לי מושג מה הם).

מרכיבים לבצק המעטפת (כמות כנ"ל):
250-300 גרם ג'רישה (בורגול דק שניתן להחליף בסולת שניתן לערבב גם עם קמח מצה).
250-300 גרם סולת.
חצי כוס קמח מצה.
2-3 כפות קמח.
2-3 כפות קורנפלור.
50-100 גרם בשר בקר טחון.
ביצה.
בצל קטן (או חצי בצל גדול) קצוץ הכי דק שאפשר (לא מומלץ במעבד מזון).
תיבלתי בתבלינים של המלית. השתמשתי במלח, פלפל שחור, מעט כמון, פלפל פילדלפיה, מעט בהרט (ושני תבלינים שאין לי מושג מה הם).
מים לפי הצורך (הסבר בהמשך).
שמן לטיגון עמוק.

הכנת המלית:
במחבת מחממים היטב את השמן לטיגון המלית.
כשהשמן חם, מטגנים את הבצל עד לתחילת הזהבה, תוך ערבוב מדי פעם.
מוסיפים את הפטריות ומטגנים עד שגם הן מתחילות להזהיב, תוך ערבוב מדי פעם.
מוסיפים את הבשר הטחון ומקפידים כל הזמן לפורר היטב ולערבב. לפורר ולערבב, שוב ושוב. הבשר חייב להיות מפורר היטב.
מטגנים עד שהבשר משנה את צבעו.
כש?הבשר מוכן. מורידים מהאש ומצננים.

הכנת הבצק למעטפת:
מערבבים היטב את הבשר עם הבצל והביצה.
מכניסים לקערה יחד עם כל המרכיבים והתבלינים.
מוסיפים כוס וחצי מים.
מערבבים ולשים היטב. הבצק צריך להיות כמו פלסטלינה די רכה.
אם הבצק יבש או קשה מדי - מוסיפים חצי כוס מים ולשים שוב. אם הבצק עדיים יבש או קשה שוב מוסיפים חצי כוס מים ולשים שוב וכך עד שמקבלים בצק גמיש כמו פלסטלינה.
מכסים בנילון נצמד ומכניסים למקרר לרבע שעה.
מוציאים ומנסים ללוש את הבצק. אם הוא קצת יבש, מכניסים 2-3 כפות מים, לשים שוב. חוזרים על הפעולות עד קבלת בצק גמיש ודי חלק אך לא מימי.
שוב מכסים בנילון נצמד ומכניסים למקרר לרבע שעה. חוזרים על הפעולות עד שכל המרכיבים סיימו לספוח מים והבצק יוצא מהמקרר כשהוא לא יבש או קשה אלא גמיש, חלק ונוח לעבודה ולישה.


יצירת המעטפת למילוי.
מכינים קערית עם מים. המומחים והמומחיות טובלים ידיהם במים שבקערית, לוקחים חתיכת בצק ויוצרים כדור קצת יותר גדול מביצה גדולה. בעזרת האגודל יוצרים שקע עמוק (כאילו שהאצבע היא המילוי), ממלאים את השקע בקצת מהמלית וסוגרים את הבצק בקצה.
למתחילים: כמו הכנת הקובה העגול למרק. לוקח את כדור הבצק, משטח אותו היטב היטב בכף היד (הכנה לחופן) ומקפיד שהשכבה לא תצא עבה מדי. זה צריך להיות בחופן כמו קערית קטנה. ממלא בשקע של החופן מהמלית וסוגר עליה את השוליים. אם נוצרים חורים, לוקח קצת מהבצק וסותם. תוך כדי העבודה צרים את הקובה לצורה מאורכת וחרוטית בקצוות.
מניחים על נייר אפיה.

ממלאים סיר לא רחב, אבל עמוק (חשוב מאד בגלל שהשמן יקפוץ) בשמן לטיגון. השמן צריך להיות עמוק רק שיכסה את הקובה.
זהירות רבה. השמן קופץ בעת הכנסת הקובה כמו בהכנת כדורי פלאפל. לחסרי הנסיון מומלץ להכניס את הקובה לשמן בעזרת כף או משהו דומה.
מחממים את השמן. ניתן למדוד בעזרת חתיכה קטנטונת מהבצק ולראות שהיא גורמת לביעבוע.
מנמיכים מעט את הלהבה כדי שהשמן לא ישרף. כשמכניסים קובה, צריך להיווצר ביעבוע. בהתחלה הוא חזק (כמו בהכנת פלאפל) ואחר כך הוא צריך להיות קצת יותר עדין.
מכניסים את הקובות אחת-אחת.
כשהן זהובות כדבעי - מוציאים בעזרת כף מחוררת ומניחים על צלחת מכוסה נייר סופג (לספוג את השמן).
כך מטגנים את כל הקובות.
תהנו.
ואתם מוזמנים:
מי שרוצה את המתכון המפורט וצילומיו: http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7424880#קיצור
לבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya
 

lseugy

New member
ותמונה שכחתי, אז הנה היא.



 

Maldini Girl

New member
נראה טוב!

בנוגע לתכנונים
ספונטניות בבישולים זו קצת פריבילגיה
בקטע טוב, כן?
בירושלים נניח ביום שישי סביב 2 הכל מתחיל להיסגר. אז אין ממש ברירה אלא לתכנן מראש ולהתארגן על מצרכים. בעיקר כי כסטודנטית (וחברה של טבח) יש לי בבית רק דברים שאי אפשר להרכיב מהם ממש ארוחה:(
 

oritta17

New member
יופי של קובות כול הכבוד לך.

הכנתי פעם אחת בלבד ויצאו מעולה,אבל קובות מסוג אחר,(קובות מבושלות במרק-דלעת,)
הכנתי בראש-השנה ויצאו מאוד טעימות ומאז לא הכנתי, צריך להשקיע זמן ,זה המון עבודה.
&nbsp
כול הכבוד לך, הקובות שהכנת נראות נפלא.
 

lseugy

New member
העריקית זה נקרא קובה בורגול ועוד

שלום לך לקובה המטגנת יש שני סוגים.
1 כמו שצויין קובה בורגול .
2 קובה בטטה כלומר אותו הדבר אבל עם ציפוי תפוחי אדמה .
לקובה בורגול רצוי להכין משני סוגי בורגול . אפשר לקחת 500 גרם בורגול דק ו200 גרם בורגול גס .
עכשיו זנ לא גרישה כפי שכתבתה אלא בורגול בלבד בתוספת סולת .
בורגול עשוי מחיטה בלבד .
בחול במועד פסח אפשר חבכין מקמח מצות.
מאיר כרמיאל
 
אין צורך בבב

שלום לך .
עם תדע להכין את העיסה של הבורגול אזי לא צריך סולת. מצות.קורנפלר.
צריך פשוט להשרות את הבורגול למשך שעה במים ולאחר זה לשים במסננת שהמים ירדו ואז להוסיף מעט קמח או סולת שיקשור את הבורגול וזהו .
כמובן שלבצק רצוי להוסיף מלח בזמן ההכנה.
מאיר
 

lseugy

New member
רגע לפני שהאשכול עובר דף לתהום הנשיה, לממן, לפפריקה ולכולם.

תודה לכל המשתתפים, המגיבים והמסייעים.
על שאלת הלמה, אני יכול לענות ב-למה לא? אני יכול לענות גם ב-ככה. יש חוק בענין קובה? לא.
במתכון שפרסמתי בבלוג שלי כתבתי בהתחלה: אין קובה "לפי הספר" – כי אין ספר. בתור אחד שלא יודע לבשל (ואני תמיד אומר את זה), אבל יודע קצת לחפש ברשת, למדתי שאם תחפשו מתכונים ברשת, לא חשוב של מה, תבדקו 500 מתכונים ותמצאו 500 דרכים שונות להכין אותו דבר. לכן, אם תבדקו את כל הפוסטים שלי, כאן או בבלוג, אני תמיד אומר: שום דבר לא קדוש. לא המרכיבים, לא הכמויות, לא התיבול, כלום. הכל לטעמכם, לדמיונכם ולמצאי בבתיכם (ואני יודע שזה לא נכון לאפיה שמעולם לא התנסיתי בה). כך היה כשחיפשתי מתכון לדג חריף / מרוקאי / תוניסאי / ים תיכוני ועוד כמה שמות (של אותו דג) שאני כבר לא זוכר, בסיגנון כזה, בסגנון אחר, ככה היה כשחיפשתי מתכון לקובה. אחד אומר עם ביצה, השני בלי. אחד אומר קמח, קורנפלור, וקמח מצה, השני אומר בורגול וסולת בלבד. אחד אומר ג'רישה, השני טוען שזה בכלל לא ג'רישה (רק שזה מה שראיתי שהיה כתוב על האריזה – ואני יודע לקרוא). ככה היה כשחיפשתי מתכון לממולאים. אחד אומר להשכיב אותם, השני – להעמיד, אחד אומר למלא, השני אומר רק עד חצי, אחד אומר לבשל סופית, אחד אומר למחצא. רגע, אנחנו לא מתכוונים לאותו דבר?! אז מתברר שיש כמה מרכיבים משותפים וכמה מהלכים בסיסיים וזהו. כל היתר – מצא את ההבדלים.

אז אני שמח להשתתפותכם ולתגובותיכם, שמח ללמוד מכל אחד מכם ושמח לנסות כל מיני מרכיבים וכל מיני דרכים. בטוח שיש מי שחושבים שכאשר הם מפרסמים משהו, כל דבריהם – דברי אלוהים חיים. הם הצודקים והם היודעים. בסדר, אין לי בעיה עם זה. אני שמח לכל הערה ולכל דבר ביקורת, לכל הצעה ולכל סיוע. את חלקם אני מקבל ואת חלקם לא (הסיבות ממש לא חשובות), אבל זה לא אומר שיש רק אמת אחת ולא אומר שאחד צודק והשני טועה או כל השאר טועים. זה בדיוק ענין של כל פורום. מעלים דברים, עושים "החלפות" בדעות ומידע, לפעמים לומדים, לפעמים מלמדים, לפעמים גם וגם – וזה בסדר.

בשורה התחתונה – מי ש"בישלתי" עבורו נהנה? היה לו טעים? דייני. זו מטרה חשובה בהכנת אוכל. לא ככה?! שאנשים היקרים לנו יהנו. יקראו לו בשם זה או בשם אחר? הולך. אחד יגיד קובה-קניידלך והשני יגיד קובה מעורבת והשלישי יגיד סתם קובה בלי תואר? הכל טוב.

אז המשיכו להעיר, להגיב, לבקר, להציע ולסייע. אני ורבים אחרים, נקלוט, נלמד, נמיין מה מתאים לנו ומה פחות ונעשה במטבח את מה שנראה לנו. לפעמים נצליח ולפעמים לא. הראשון משמח גם אם לא אוצר והשני מבאס אבל לא אסון.
סופ"ש טוב.
ואתם מוזמנים.
[URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya[/URL]
 
למעלה