ראיתם בחדשות במוצ"ש את הכתבה על מועדי תפוגה של מזון?
ראיתי שתי כתבות (בשתי תחנות שונות). האחת טיפלה בנושא תאריכי תפוגה שמדפיס היצרן. השניה בהצלה והנצלה של מזון לפני שהולך לפח.
אז לטובת מי שלא ראה ומתעצל לחפש באינטרנט - הנה בקצרה (לא כל כך קצרה).
לענין תאריך התפוגה:
התאריך המודפס על הסחורה נמצא באחריות היצרנים ונקבע על ידיהם. למשרד הבריאות אין קשר לכך והם מתנערים מאחריות.
התאריך על המוצרים מנוסח בכוונה במעורפל. גם הניסוח באחריות היצרנים ומשרד הבריאות לא מתערב. גם אין תקן. בחלק כתוב "לשימוש עד...", בחלק כתוב "מומלץ להשתמש עד...", בחלק כתוב "לשיווק עד...". זה בכוונה כדי שכל אחד יבין מה שהוא רוצה - כי התאריך זה לא באמת.
היצרנים מגדילים כך את רווחיהם כדי שנזרוק לפח ונקנה חדש.
הסופרמרקטים מלאים במוצרים "שפג תוקפם" בסכומים אדירים. הם מוסתרים מאיתנו. מדובר בסחורה טובה במאות מליוני שקלים בשנה. ועל מי מגולגלת העלות? עלינו - הצרכנים.
ברור שמוצרים כמו חלב ומוצריו, בשר טרי וכד' - בעלי חיי מדף קצרים יותר. המלצה שלי (שלא היתה בכתבה) - לפני השימוש - לטעום, להריח, להסתכל ולבדוק. אם הכל בסדר - אין סיבה לזרוק. אגב, מוצרי חלב שהחמיצו, מעולים לבישול ואפיה. טעמם פג אך לא פג ערכם התזונתי. כל זה אם לא הסריחו, לא העלו עובש ולא צצו כל מיני צבעים שלא אמורים להיות שם.
אספר לכם שאני מחזיק בקופסאות קטנות של חלב עמיד במקרר (שיהיה לשעת הצורך). שימו לב: גם עמיד וגם בקירור. לאחרונה פתחתי אחת - קרוב לשנה אחרי שעבר מועד התוקף. טעים כמו ביום שקניתי אותו.
מנסיוני: בשר טרי שקניתם (ולך תדע אם הוא באמת טרי או שזה בשר קפוא שהופשר) ישמר בהקפאה זמן רב. אומרים שאם זה יום-יומיים לפני תום התוקף - יחזיק עד חצי שנה. אם זה ממש בתחילת השיווק - אפילו יחזיק עד שנה - אם זה באמת טרי ולא קפוא שהופשר.
מוצרים יבשים (קטניות, דגנים, פסטות וכד') יכולים להישמר זמן רב אחרי שעבר מועד התוקף (תשמעו ממני - זה יכול להיות חודשים רבים. באחריות. אני מניח ששקיות חטיפים ישמרו קצת פחות).
חלק ממוצרים אלה טוב לשמור במקרר למניעת התפתחות תולעים ושאר מרעין בישין (מדובר בעיקר בדגנים. גם בחלק מהקטניות).
(וגם זה לא היה בכתבה) קמח מומלץ לנפות בכל מקרה לפני השימוש. נפה רגילה עולה פרוטות. לא מזמן קניתי קמח ואיך שפתחתי אותו הבחנתי בתנועה לא סבירה של הקמח. היו שם כל מיני חיות קטנות (לא תולעים). כך זה נקנה (אז עוד לא היתה לי נפה אז זרקתי). כך תדעו מה קניתם. יש מקרים שאם ניפיתם - הכל ראוי לשימוש. אם בכל-זאת יש שאריות שלא צריכות להיות שם - הן תושמדנה בבישול/אפיה ואין בכך חשש. הרי זה מה שאומרים לנו לעשות כשיש בעיה במי הברז: להרתיח - ואז כל המזיקים הושמדו.
שימורים יכולים להישמר זמן רב מאד אחרי שעבר מועד התוקף (מנסיוני - יש מקרים שזה נמדד אפילו בשנים ולא בחודשים).
עוד היה בכתבה, שיש בעולם לא מעט חנויות שמוכרות מוצרים "פגי תוקף" במחירים מוזלים מאד ויש לכך קונים רבים. בחלקן זה מחלקות בסופרמרקטים ובחלקן חנויות יעודיות.
גם בארץ כבר מדברים על פתיחת חנויות כאלה.
בכלל לא אתפלא (דעתי - שלא היתה בכתבה כמובן) אם הסחורה בארץ חוזרת ליצרן מה הוא עושה? מפרק את האריזה, מחזיר לשימוש ושולח שוב כסחורה טובה - ואנחנו השבויים-המטומטמים קונים.
בכתבה נתנו לאזרחים ברחוב לטעום בלי שידעו במה מדובר. לא הרגישו בהבדל.
עוד בכתבה ראיינו אנשים ברחוב או בסופר ושאלו אם יקנו מוצרים שפג תוקפם. חלק אמרו שכן, חלק אמרו שיבדקו, חלק היססו. אבל היו גם מי שאמרו שלא יקחו סיכון. למה? (דעתי - ככה. לא חושבים).
לדעתי גם מזון קפוא ישמר הרבה מעבר לתאריך התפוגה שלו. מנסיון.
בכתבה השניה דיברו על השלכת מזון טרי טוב לפח. בהם גם ירקות ופירות טריים, טובים וראויים בהחלט למאכל. גם כאן מדובר על מאות מליוני שקלים בשנה.
למה נזרקים? כי הצרכים מפונקים. אם הפרי/ירק לא נראה יפה (צורה מוזרה קצת או צבע לא משהו) הם לא רוצים וחלקם חושבים שזה מעיד שהסחורה לא טובה. יש מקרים שזה נכון ויש מקרים שלא. כל אחד יכול לבדוק. הסוחרים זורקים (זה לא משהו שמוחזר ליצרן) ומגלגלים את העלות עלינו - הצרכנים.
אבל יש אנשים שאוספים מהשווקים, מהחנויות ומהסופרמרקטים ועושים בהם שימוש. בחלק מהמקומות הסוחרים יודעים שלא יקנו את הסחורה, אז בסוף היום הם שמים בארגזים מחוץ לחנות ויודעים שיהיה מי שיבוא ויקח - חינם אין כסף.
סוג אחד של אנשים הם צדיקים (היו צעירים ממש) שמכינים מהם מנות (לפעמים מנות גורמה ממש) ופתחו מסעדות שמי שרוצה נכנס ואוכל (שכחתי את השם). משלם - כמה שרוצה.
יש אנשים שזה מקור מזון טוב ומקל על הוצאותיהם (מי שהפרוטה לא מצויה בכיסם).
היו בכתבה גם כאלה שלא נראים מסכנים או משהו כזה אבל לוקחים - ונהנים. חלקם אמרו שהם אוכלים אותם כפרי וירק טריים. חלקם מכינים מזה תבשילים. אספר לכם (ולא היה בכתבה) שחשבתי לא פעם - למה צריך לקנות עגבניה קשה ב-5-7 ש"ח כשממילא זה לבישול ודוקא לכך טובות עגבניות רכות ב-1-2 ש"ח.
לדעתי יש לנו בעיה: שיראו אותנו באיסוף כזה - יעני אוספים מהזבל. וזה ממש לא נכון.
מציע לכם לא להתעצל ולחפש את הכתבות באינטרנט. מרתק ממש.
שבוע טוב לכולכם.
אתם כמובן מוזמנים לבלוג:
http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya
ראיתי שתי כתבות (בשתי תחנות שונות). האחת טיפלה בנושא תאריכי תפוגה שמדפיס היצרן. השניה בהצלה והנצלה של מזון לפני שהולך לפח.
אז לטובת מי שלא ראה ומתעצל לחפש באינטרנט - הנה בקצרה (לא כל כך קצרה).
לענין תאריך התפוגה:
התאריך המודפס על הסחורה נמצא באחריות היצרנים ונקבע על ידיהם. למשרד הבריאות אין קשר לכך והם מתנערים מאחריות.
התאריך על המוצרים מנוסח בכוונה במעורפל. גם הניסוח באחריות היצרנים ומשרד הבריאות לא מתערב. גם אין תקן. בחלק כתוב "לשימוש עד...", בחלק כתוב "מומלץ להשתמש עד...", בחלק כתוב "לשיווק עד...". זה בכוונה כדי שכל אחד יבין מה שהוא רוצה - כי התאריך זה לא באמת.
היצרנים מגדילים כך את רווחיהם כדי שנזרוק לפח ונקנה חדש.
הסופרמרקטים מלאים במוצרים "שפג תוקפם" בסכומים אדירים. הם מוסתרים מאיתנו. מדובר בסחורה טובה במאות מליוני שקלים בשנה. ועל מי מגולגלת העלות? עלינו - הצרכנים.
ברור שמוצרים כמו חלב ומוצריו, בשר טרי וכד' - בעלי חיי מדף קצרים יותר. המלצה שלי (שלא היתה בכתבה) - לפני השימוש - לטעום, להריח, להסתכל ולבדוק. אם הכל בסדר - אין סיבה לזרוק. אגב, מוצרי חלב שהחמיצו, מעולים לבישול ואפיה. טעמם פג אך לא פג ערכם התזונתי. כל זה אם לא הסריחו, לא העלו עובש ולא צצו כל מיני צבעים שלא אמורים להיות שם.
אספר לכם שאני מחזיק בקופסאות קטנות של חלב עמיד במקרר (שיהיה לשעת הצורך). שימו לב: גם עמיד וגם בקירור. לאחרונה פתחתי אחת - קרוב לשנה אחרי שעבר מועד התוקף. טעים כמו ביום שקניתי אותו.
מנסיוני: בשר טרי שקניתם (ולך תדע אם הוא באמת טרי או שזה בשר קפוא שהופשר) ישמר בהקפאה זמן רב. אומרים שאם זה יום-יומיים לפני תום התוקף - יחזיק עד חצי שנה. אם זה ממש בתחילת השיווק - אפילו יחזיק עד שנה - אם זה באמת טרי ולא קפוא שהופשר.
מוצרים יבשים (קטניות, דגנים, פסטות וכד') יכולים להישמר זמן רב אחרי שעבר מועד התוקף (תשמעו ממני - זה יכול להיות חודשים רבים. באחריות. אני מניח ששקיות חטיפים ישמרו קצת פחות).
חלק ממוצרים אלה טוב לשמור במקרר למניעת התפתחות תולעים ושאר מרעין בישין (מדובר בעיקר בדגנים. גם בחלק מהקטניות).
(וגם זה לא היה בכתבה) קמח מומלץ לנפות בכל מקרה לפני השימוש. נפה רגילה עולה פרוטות. לא מזמן קניתי קמח ואיך שפתחתי אותו הבחנתי בתנועה לא סבירה של הקמח. היו שם כל מיני חיות קטנות (לא תולעים). כך זה נקנה (אז עוד לא היתה לי נפה אז זרקתי). כך תדעו מה קניתם. יש מקרים שאם ניפיתם - הכל ראוי לשימוש. אם בכל-זאת יש שאריות שלא צריכות להיות שם - הן תושמדנה בבישול/אפיה ואין בכך חשש. הרי זה מה שאומרים לנו לעשות כשיש בעיה במי הברז: להרתיח - ואז כל המזיקים הושמדו.
שימורים יכולים להישמר זמן רב מאד אחרי שעבר מועד התוקף (מנסיוני - יש מקרים שזה נמדד אפילו בשנים ולא בחודשים).
עוד היה בכתבה, שיש בעולם לא מעט חנויות שמוכרות מוצרים "פגי תוקף" במחירים מוזלים מאד ויש לכך קונים רבים. בחלקן זה מחלקות בסופרמרקטים ובחלקן חנויות יעודיות.
גם בארץ כבר מדברים על פתיחת חנויות כאלה.
בכלל לא אתפלא (דעתי - שלא היתה בכתבה כמובן) אם הסחורה בארץ חוזרת ליצרן מה הוא עושה? מפרק את האריזה, מחזיר לשימוש ושולח שוב כסחורה טובה - ואנחנו השבויים-המטומטמים קונים.
בכתבה נתנו לאזרחים ברחוב לטעום בלי שידעו במה מדובר. לא הרגישו בהבדל.
עוד בכתבה ראיינו אנשים ברחוב או בסופר ושאלו אם יקנו מוצרים שפג תוקפם. חלק אמרו שכן, חלק אמרו שיבדקו, חלק היססו. אבל היו גם מי שאמרו שלא יקחו סיכון. למה? (דעתי - ככה. לא חושבים).
לדעתי גם מזון קפוא ישמר הרבה מעבר לתאריך התפוגה שלו. מנסיון.
בכתבה השניה דיברו על השלכת מזון טרי טוב לפח. בהם גם ירקות ופירות טריים, טובים וראויים בהחלט למאכל. גם כאן מדובר על מאות מליוני שקלים בשנה.
למה נזרקים? כי הצרכים מפונקים. אם הפרי/ירק לא נראה יפה (צורה מוזרה קצת או צבע לא משהו) הם לא רוצים וחלקם חושבים שזה מעיד שהסחורה לא טובה. יש מקרים שזה נכון ויש מקרים שלא. כל אחד יכול לבדוק. הסוחרים זורקים (זה לא משהו שמוחזר ליצרן) ומגלגלים את העלות עלינו - הצרכנים.
אבל יש אנשים שאוספים מהשווקים, מהחנויות ומהסופרמרקטים ועושים בהם שימוש. בחלק מהמקומות הסוחרים יודעים שלא יקנו את הסחורה, אז בסוף היום הם שמים בארגזים מחוץ לחנות ויודעים שיהיה מי שיבוא ויקח - חינם אין כסף.
סוג אחד של אנשים הם צדיקים (היו צעירים ממש) שמכינים מהם מנות (לפעמים מנות גורמה ממש) ופתחו מסעדות שמי שרוצה נכנס ואוכל (שכחתי את השם). משלם - כמה שרוצה.
יש אנשים שזה מקור מזון טוב ומקל על הוצאותיהם (מי שהפרוטה לא מצויה בכיסם).
היו בכתבה גם כאלה שלא נראים מסכנים או משהו כזה אבל לוקחים - ונהנים. חלקם אמרו שהם אוכלים אותם כפרי וירק טריים. חלקם מכינים מזה תבשילים. אספר לכם (ולא היה בכתבה) שחשבתי לא פעם - למה צריך לקנות עגבניה קשה ב-5-7 ש"ח כשממילא זה לבישול ודוקא לכך טובות עגבניות רכות ב-1-2 ש"ח.
לדעתי יש לנו בעיה: שיראו אותנו באיסוף כזה - יעני אוספים מהזבל. וזה ממש לא נכון.
מציע לכם לא להתעצל ולחפש את הכתבות באינטרנט. מרתק ממש.
שבוע טוב לכולכם.
אתם כמובן מוזמנים לבלוג:
http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya