מרק תפוחי אדמה
ניצלתי את ההזדמנות שאף אחת מהבנות לא בבית בסופ"ש הזה ופינקתי את עצמי עם מרק שאני מאד אוהב (והן לא ממש). מרק שהוא מנה משביעה בפני עצמה ומעולה לחורף הבא עלינו לטובה.
לפני כמה שנים הייתי במצב כלכלי קשה מאד. לכן אני התנסיתי בבישולים זולים (עד כמה שאפשר לקרוא לזה בישול). המרק הזה קצת משודרג. גם במחיר.
כרגיל אצלי, המרכיבים והכמויות לא קדושים. הכל נתון לטעמכם, דמיונכם והמצאי בבתיכם.
לחסרי הנסיון עם המרק הזה אני מציע בפעם הראשונה כמות לא גדולה. סיר של ½2 ליטר, יספיק. הכמויות להלן הן לסיר כזה. מי שרוצה להכין יותר – למשל כפול – לא הכל צריך להכפיל. למשל שום, מלח, פלפל שחור ושאר תבלינים ועשבי תיבול – מוסיפים לפי הטעם והתוספות הן לא גדולות.
מצרכים:
קחו בחשבון שהכל ביחד צריך למלא עד קצת מעל מחצית הסיר. עם המים – עד ¾ מהסיר ואולי עוד טיפה. מעל זה – עלול לגלוש ברתיחה.
1 בצל לא גדול קצוץ גס. מי שלא אוהב לאכול את הבצל המבושל/מטוגן – ישאיר את הבצל שלם ואחרי הבישול – יוציא ויזרוק.
2-3 שיני שום פרוסות דק או 2-3 קוביות שום כתוש קפוא.
3-4 תפוחי אדמה לא גדולים חתוכים לקוביות לא גדולות מדי. בערך 2X2X2 ס"מ.
1-2 גזר לא גדול חתוך לדיסקיות בעובי 6-7 מילימטר.
שלושה או ארבעה גבעולי פטרוזיליה עם העלים. לסיר מעל ½2 ליטר אולי קצת יותר פטרוזיליה. מי שלא אוהב את הפטרוזיליה אחרי הבישול – ראיתי פטנט לקשור את הצרור בחוט תפירה/משיכה שמשאירים את זנבו מחוץ לסיר ואחרי הבישול לשלוף.
גבעול או שניים שמיר עם העלים. פטנט כנ"ל. אפשר לקשור אותם יחד.
קמח לרביכה (בהמשך אסביר למי שלא יודע מה זה) - לסיר ½2 ליטר עד בערך 2 כפות גדושות. אפילו קצת פחות.
מרגרינה שתספיק לרביכה (תיכף אסביר).
אופציה רצויה – קוביות נקניק (לא הרבה מדי) – כל סוג טוב. אפילו הכי פשוט. אני השתמשתי בנקניק תה או מעושן חתוך לקוביות די קטנות. מה שפחות רצוי זה מסוג הנקניקים הרכים כגון נקניק הודו/מורטדלה, אבל אם זה מה יש אז זה מה יש.
אופציה רצויה – נקניקיות חתוכות לדיסקיות של כחצי ס"מ. כל סוג יתאים. מספרן תלוי בכמות המרק שתכינו. לא להתפרע. זה לא מרק נקניקיות. אפשרי גם קבנוס (במקום הנקניק והנקניקיה). ענין של טעם.
ציר בקר (שאתם מכינים או מהסוג היבש שקונים בקופסאות פלסטיק). אפשר במקום זה – אבקת מרק בקר. מי שלא רוצה בשר – אבקת מרק בצל. כמויות בהמשך.
אופציה – בטטה חתוכה לקוביות יותר קטנות מתפוחי האדמה.
אופציה - פטריות קצוצות בינוני ומטוגנות עם הבצל (אחרי שהבצל נהיה שקוף או מתחיל להזהיב).
אופציה מומלצת (לא חובה) - כמה חתיכות בשר בקר כמו של גולש בקוביות לא גדולות. קחו בשר פשוט. אין צורך להשתולל.
מומלץ – חתיכה או שתיים עצם בקר עם בשר עליה. אפשר גם זה וגם חתיכות נקניק. למי שאין – גם חתיכה של כ-10 ס"מ גרון הודו תעשה את העבודה. בשר הודו (כנף, חזה וכד') לא מומלץ. אבל אם זה מה יש אז זה מה יש.
תכננו כך שכל הכמות עם המים תהיה עד כ- ¾ או טיפה יותר מעומק הסיר. יותר מזה – עלול לגלוש ברתיחה.
בסיר הבישול מטגנים את הבצל הקצוץ שיהיה מטוגן עד הזהבה. רצוי לא יותר אלא אם אתם מאד אוהבים בצל מטוגן. אפשר גם בצל לא מטוגן בכלל אבל זה פחות מומלץ. מי שלא רוצה את הבצל עצמו במרק יכול לבשל אותו שלם ובגמר הבישול להוציא ולזרוק.
לקראת סוף הטיגון – קצת מפרוסות השום (אם אתם משתמשים בשום ולא בקוביות שום כתוש). אבל רק לקראת הסוף כי השום נוטה להישרף מהר יותר מהבצל.
מוסיפים את תפוחי האדמה, הבטטה, הגזר, הבשרים והעצמות וכל זה עד גובה קצת מעל מחצית הסיר.
מוסיפים את המים ובסוף את המים עד ¾ מהסיר או טיפה יותר אבל לא הרבה יותר.
מערבבים.
מוסיפים את הפטרוזיליה ואת השמיר.
עוד שום חתוך לפרוסות דקות.
מרתיחים על אש בינונית (בסיר סגור כשנשאר חריץ קטן) ואח"כ מנמיכים להבה למינימום. מוסיפים את התבלינים: פלפל שחור, שום כתוש (אם זו בחירתכם), ציר בקר (אם אתם משתמשים בסוג היבש שקונים בקופסאות פלסטיק. זהירות - זה נורא נורא נורא מלוח. לכן קצת. ממש קצת). מי שמעדיף אבקת מרק בקר - הולך. כף שטוחה. גם זה מלוח אבל קצת פחות. בשום אופן לא שניהם אחרת זה יהיה יותר מדי מלוח ובלתי אכיל. אמנם תמיד אפשר להוסיף תפוחי אדמה (מוציא חריפות ומליחות באורח פלא) אבל יש גבול לניסים שתפוחי אדמה יכולים לחולל. אין זה ואין זה? אז מלח או אבקת מרק בצל.
מי שרוצה - פטריות. אפשר משומרות (ואפילו מטוגנות קצת) אפשר טריות חתוכות.
מי שרוצה עוד מרכיבים - כיד הדמיון הטובה עליכם.
טועמים ומתקנים תיבול.
עכשיו המשימה החשובה - רביכה להסמכת המרק.
אמר פעם שף מפורסם (שבגילי לזכור את שמו זו דרישה לא הוגנת) שבכל תבשיל שמעורבת בו רביכה - אם הצלחתם ברביכה - הצלחתם בתבשיל. דפקתם את הרביכה - הלך התבשיל.
באינטרנט יש מספיק סרטוני הסבר כיצד להכין רביכה.
רביכה נפוצה זה פשוט קמח מטוגן (בדרך כלל במרגרינה).
במחבת על פחות מרבע חבילה מומסת ורותחת - מוסיפים בערך כף גדושה ועוד חצי - קמח. אם הכנתם הרבה מרק - תצטרכו יותר רביכה. הכמות זה כבר ענין של טעם ונסיון. נסו פעם אחת ואז תהיו חכמים יותר לפעם הבאה. אבל המרק הזה אוהב כמות לא מבוטלת של רביכה. רק לא להגזים. אתם לא רוצים מרק בטעם של קמח שרוף.
צריך לצאת משהו לא סמיך מאד. אפילו קצת דליל. אם תהיו מספיק זריזים, תמיד תוכלו להוסיף קמח אם העסק דליל מדי או להוסיף מרגרינה אם העסק סמיך מדי או גושי.
מערבבים כל הזמן אחרת הרביכה תישרף תוך שניות ותקבלו טעם איום.
עכשיו הכל תלוי בטעם שלכם. רביכה בהירה - טעם יותר עדין וצבע בהיר לתבשיל. רביכה יותר כהה - טעם יותר מודגש ותבשיל יותר כהה. רביכה כהה מאד - טעם חזק (ולדעתי לא טעים) ותבשיל עוד יותר כהה. רביכה חרוכה - טעם של קמח שרוף בתבשיל ואז כבר לא חשוב הצבע. לזרוק. עדיף לזרוק לאשפה ולהכין חדשה מאשר להרוס תבשיל.
מכינים את הרביכה ככה שתהיה מוכנה אחרי הרתיחה. להכין אותה לא לוקח הרבה זמן. לפעמים פחות מדקה, במיוחד ברביכות הבהירות. לכן אני מכין אותה מיד כשהנמכתי את הלהבה והוספתי תבלינים.
שופכים את הרביכה לסיר, מערבבים קלות ומכסים. אין צורך בחריץ.
מביאים שוב לרתיחה, מערבבים ומנמיכים לאש קטנה, עד שהמרכיב הכי קשה (עד כאן זה היה הגזר או הבטטה) מתרכך למאכל, כנ"ל הבשר. גם הרביכה צריכה להסמיך את המרק. לפי הצורך תוכלו להוסיף עוד רביכה ולתת למרק עוד קצת בישול שיסמיך. אל תגררו את הבישול יותר מדי זמן כי תפוחי האדמה עלולים להתפורר. אנחנו רוצים קצת קוביות.
תהנו וספרו לי איך היה.
ואתם מוזמנים:
למתכון: [URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7208772[/URL]
לבלוג: [URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya[/URL]
ניצלתי את ההזדמנות שאף אחת מהבנות לא בבית בסופ"ש הזה ופינקתי את עצמי עם מרק שאני מאד אוהב (והן לא ממש). מרק שהוא מנה משביעה בפני עצמה ומעולה לחורף הבא עלינו לטובה.
לפני כמה שנים הייתי במצב כלכלי קשה מאד. לכן אני התנסיתי בבישולים זולים (עד כמה שאפשר לקרוא לזה בישול). המרק הזה קצת משודרג. גם במחיר.
כרגיל אצלי, המרכיבים והכמויות לא קדושים. הכל נתון לטעמכם, דמיונכם והמצאי בבתיכם.
לחסרי הנסיון עם המרק הזה אני מציע בפעם הראשונה כמות לא גדולה. סיר של ½2 ליטר, יספיק. הכמויות להלן הן לסיר כזה. מי שרוצה להכין יותר – למשל כפול – לא הכל צריך להכפיל. למשל שום, מלח, פלפל שחור ושאר תבלינים ועשבי תיבול – מוסיפים לפי הטעם והתוספות הן לא גדולות.
מצרכים:
קחו בחשבון שהכל ביחד צריך למלא עד קצת מעל מחצית הסיר. עם המים – עד ¾ מהסיר ואולי עוד טיפה. מעל זה – עלול לגלוש ברתיחה.
1 בצל לא גדול קצוץ גס. מי שלא אוהב לאכול את הבצל המבושל/מטוגן – ישאיר את הבצל שלם ואחרי הבישול – יוציא ויזרוק.
2-3 שיני שום פרוסות דק או 2-3 קוביות שום כתוש קפוא.
3-4 תפוחי אדמה לא גדולים חתוכים לקוביות לא גדולות מדי. בערך 2X2X2 ס"מ.
1-2 גזר לא גדול חתוך לדיסקיות בעובי 6-7 מילימטר.
שלושה או ארבעה גבעולי פטרוזיליה עם העלים. לסיר מעל ½2 ליטר אולי קצת יותר פטרוזיליה. מי שלא אוהב את הפטרוזיליה אחרי הבישול – ראיתי פטנט לקשור את הצרור בחוט תפירה/משיכה שמשאירים את זנבו מחוץ לסיר ואחרי הבישול לשלוף.
גבעול או שניים שמיר עם העלים. פטנט כנ"ל. אפשר לקשור אותם יחד.
קמח לרביכה (בהמשך אסביר למי שלא יודע מה זה) - לסיר ½2 ליטר עד בערך 2 כפות גדושות. אפילו קצת פחות.
מרגרינה שתספיק לרביכה (תיכף אסביר).
אופציה רצויה – קוביות נקניק (לא הרבה מדי) – כל סוג טוב. אפילו הכי פשוט. אני השתמשתי בנקניק תה או מעושן חתוך לקוביות די קטנות. מה שפחות רצוי זה מסוג הנקניקים הרכים כגון נקניק הודו/מורטדלה, אבל אם זה מה יש אז זה מה יש.
אופציה רצויה – נקניקיות חתוכות לדיסקיות של כחצי ס"מ. כל סוג יתאים. מספרן תלוי בכמות המרק שתכינו. לא להתפרע. זה לא מרק נקניקיות. אפשרי גם קבנוס (במקום הנקניק והנקניקיה). ענין של טעם.
ציר בקר (שאתם מכינים או מהסוג היבש שקונים בקופסאות פלסטיק). אפשר במקום זה – אבקת מרק בקר. מי שלא רוצה בשר – אבקת מרק בצל. כמויות בהמשך.
אופציה – בטטה חתוכה לקוביות יותר קטנות מתפוחי האדמה.
אופציה - פטריות קצוצות בינוני ומטוגנות עם הבצל (אחרי שהבצל נהיה שקוף או מתחיל להזהיב).
אופציה מומלצת (לא חובה) - כמה חתיכות בשר בקר כמו של גולש בקוביות לא גדולות. קחו בשר פשוט. אין צורך להשתולל.
מומלץ – חתיכה או שתיים עצם בקר עם בשר עליה. אפשר גם זה וגם חתיכות נקניק. למי שאין – גם חתיכה של כ-10 ס"מ גרון הודו תעשה את העבודה. בשר הודו (כנף, חזה וכד') לא מומלץ. אבל אם זה מה יש אז זה מה יש.
תכננו כך שכל הכמות עם המים תהיה עד כ- ¾ או טיפה יותר מעומק הסיר. יותר מזה – עלול לגלוש ברתיחה.
בסיר הבישול מטגנים את הבצל הקצוץ שיהיה מטוגן עד הזהבה. רצוי לא יותר אלא אם אתם מאד אוהבים בצל מטוגן. אפשר גם בצל לא מטוגן בכלל אבל זה פחות מומלץ. מי שלא רוצה את הבצל עצמו במרק יכול לבשל אותו שלם ובגמר הבישול להוציא ולזרוק.
לקראת סוף הטיגון – קצת מפרוסות השום (אם אתם משתמשים בשום ולא בקוביות שום כתוש). אבל רק לקראת הסוף כי השום נוטה להישרף מהר יותר מהבצל.
מוסיפים את תפוחי האדמה, הבטטה, הגזר, הבשרים והעצמות וכל זה עד גובה קצת מעל מחצית הסיר.
מוסיפים את המים ובסוף את המים עד ¾ מהסיר או טיפה יותר אבל לא הרבה יותר.
מערבבים.
מוסיפים את הפטרוזיליה ואת השמיר.
עוד שום חתוך לפרוסות דקות.
מרתיחים על אש בינונית (בסיר סגור כשנשאר חריץ קטן) ואח"כ מנמיכים להבה למינימום. מוסיפים את התבלינים: פלפל שחור, שום כתוש (אם זו בחירתכם), ציר בקר (אם אתם משתמשים בסוג היבש שקונים בקופסאות פלסטיק. זהירות - זה נורא נורא נורא מלוח. לכן קצת. ממש קצת). מי שמעדיף אבקת מרק בקר - הולך. כף שטוחה. גם זה מלוח אבל קצת פחות. בשום אופן לא שניהם אחרת זה יהיה יותר מדי מלוח ובלתי אכיל. אמנם תמיד אפשר להוסיף תפוחי אדמה (מוציא חריפות ומליחות באורח פלא) אבל יש גבול לניסים שתפוחי אדמה יכולים לחולל. אין זה ואין זה? אז מלח או אבקת מרק בצל.
מי שרוצה - פטריות. אפשר משומרות (ואפילו מטוגנות קצת) אפשר טריות חתוכות.
מי שרוצה עוד מרכיבים - כיד הדמיון הטובה עליכם.
טועמים ומתקנים תיבול.
עכשיו המשימה החשובה - רביכה להסמכת המרק.
אמר פעם שף מפורסם (שבגילי לזכור את שמו זו דרישה לא הוגנת) שבכל תבשיל שמעורבת בו רביכה - אם הצלחתם ברביכה - הצלחתם בתבשיל. דפקתם את הרביכה - הלך התבשיל.
באינטרנט יש מספיק סרטוני הסבר כיצד להכין רביכה.
רביכה נפוצה זה פשוט קמח מטוגן (בדרך כלל במרגרינה).
במחבת על פחות מרבע חבילה מומסת ורותחת - מוסיפים בערך כף גדושה ועוד חצי - קמח. אם הכנתם הרבה מרק - תצטרכו יותר רביכה. הכמות זה כבר ענין של טעם ונסיון. נסו פעם אחת ואז תהיו חכמים יותר לפעם הבאה. אבל המרק הזה אוהב כמות לא מבוטלת של רביכה. רק לא להגזים. אתם לא רוצים מרק בטעם של קמח שרוף.
צריך לצאת משהו לא סמיך מאד. אפילו קצת דליל. אם תהיו מספיק זריזים, תמיד תוכלו להוסיף קמח אם העסק דליל מדי או להוסיף מרגרינה אם העסק סמיך מדי או גושי.
מערבבים כל הזמן אחרת הרביכה תישרף תוך שניות ותקבלו טעם איום.
עכשיו הכל תלוי בטעם שלכם. רביכה בהירה - טעם יותר עדין וצבע בהיר לתבשיל. רביכה יותר כהה - טעם יותר מודגש ותבשיל יותר כהה. רביכה כהה מאד - טעם חזק (ולדעתי לא טעים) ותבשיל עוד יותר כהה. רביכה חרוכה - טעם של קמח שרוף בתבשיל ואז כבר לא חשוב הצבע. לזרוק. עדיף לזרוק לאשפה ולהכין חדשה מאשר להרוס תבשיל.
מכינים את הרביכה ככה שתהיה מוכנה אחרי הרתיחה. להכין אותה לא לוקח הרבה זמן. לפעמים פחות מדקה, במיוחד ברביכות הבהירות. לכן אני מכין אותה מיד כשהנמכתי את הלהבה והוספתי תבלינים.
שופכים את הרביכה לסיר, מערבבים קלות ומכסים. אין צורך בחריץ.
מביאים שוב לרתיחה, מערבבים ומנמיכים לאש קטנה, עד שהמרכיב הכי קשה (עד כאן זה היה הגזר או הבטטה) מתרכך למאכל, כנ"ל הבשר. גם הרביכה צריכה להסמיך את המרק. לפי הצורך תוכלו להוסיף עוד רביכה ולתת למרק עוד קצת בישול שיסמיך. אל תגררו את הבישול יותר מדי זמן כי תפוחי האדמה עלולים להתפורר. אנחנו רוצים קצת קוביות.
תהנו וספרו לי איך היה.
ואתם מוזמנים:
למתכון: [URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7208772[/URL]
לבלוג: [URL]http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/abapolanya[/URL]
